פסוק כד
וישמע משה לקול חותנו. ודאי ויעש כל אשר אמר כל אשר אמר לו חותנו דברי ר' יהושע; ר' אלעזר המודעי אומר וישמע משה לקול חותנו ודאי ויעש כל אשר אמר לו אלהים.
וישלח משה את חותנו ר' יהושע אומר שלחו בכבודו של עולם; ר' אלעזר המודעי אומר נתן לו מתנות רבות; שמתוך תשובה שנתן לו אתה למד שנא' (במדבר י) אל נא תעזוב אותנו. אמר לו אתה נתת לנו עצה טובה ועצה יפה והמקום הודה לדבריך אל נא תעזוב אותנו. אמר לו כלום הנר מהנה אלא במקום החושך וכי מה הנר מהנה בין חמה ולבנה אתה חמה ואהרן אחיך לבנה מה יעשה הנר ביניכם; אלא הרני הולך לארצי ואגייר לכל בני מדינתי ואביאם לתלמוד תורה ואקרבם תחת כנפי השכינה. יכול שהלך ולא עשה ת"ל (שופטים א) ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים. ואומר וילך וישב את העם ואין עם אלא חכמה שנ' (איוב יב) אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה אל תקרי תמות אלא תומת כל זמן שחכם מתקיים חכמתו מתקיימת מת חכם אבדה חכמתו עמו. וכן מצינו משמת רבי נתן אבדה חכמתו עמו. הלכו וישבו להם אצל יושבי יעבץ וכי יושבי יעבץ היו והלא תלמידי יעבץ היו שנאמר (דה"א ב) ומשפחת סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקנים הבאים מחמת אבי בית רכב. תרעתים שהיו מתריעים ונענים; שמעתים ששמעו קול תרועת תורה בסיני; סוכתים על שום שישבו בסוכות שנ' (ירמיה לה) ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו.
מעשה באחד שהקריב קרבן מבני שותה מים ויצאת בת קול מקדשי הקדשים ואמרה מי שקבל קרבנותיהם במדבר הוא יקבל קרבנותיהם בשעה זו. - ר' נתן אומר גדול הברית שנכרתה עם יונדב בן רכב מהברית שנכרתה עם דוד שהברית שנכרתה עם דוד לא נכרתה אלא על תנאי שנאמר (תהלים קלב) אם ישמרו בניך בריתי ואם לאו (שם) ופקדתי בשבט פשעם; אבל הברית שנכרתה עם יונדב בן רכב לא נכרתה עמו על תנאי שנ' (ירמיה לה) לכן כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל לא יכרת איש ליונדב בן רכב עומד לפני כל הימים.
שלשה דברים נתנו על תנאי ארץ ישראל ובית המקדש ומלכות בית דוד חוץ מספר תורה ובריתו של אהרן שלא נתנו על תנאי. ארץ ישראל מנין שנאמר (דברים יא) השמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו' וחרה אף ה' בכם. ובית המקדש מנין שנ' (מל"א ו) והבית הזה אשר אתה בונה אם תלך בחקתי ואת משפטי תעשה ושמרת את כל מצותי ללכת בהם והקימותי את בריתי אתך אשר דברתי אל דוד אביך וגו' ואם לאו (שם) והבית הזה יהיה עליון כל עובר עליו ישם ושרק. ומלכות בית דוד מנין ת"ל תהלים קלב) אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם; ואם לאו (שם) ופקדתי בשבט פשעם. ומנין לספר תורה שלא ניתן על תנאי שנ' (דברים לג) תורה צוה לנו משה מורשה. ומנין לבריתו של אהרן שלא ניתן על תנאי שנ' (במדבר יח) ברית מלח עולם הוא ואומר (שם) והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם. ומנין לבני יונדב בן רכב שהם מבני בניו של יתרו שנ' (דה"א ב) המה הקנים הבאים מחמת אבי בית רכב. הם בקשו את הרב ויעבץ בקש חכמה שנא' (שם) ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר אם ברך תברכני והרבית את גבולי והיתה ידך עמי ועשית מרעה לבלתי עצבי ויבא אלהים את אשר שאל. אם ברך תברכני בתלמוד תורה; והרבית את גבולי בתלמידים; והיתה ידך עמי שלא אשכח את משנתי; ועשית מרעה שתעשה לי רעים כמותי; לבלתי עצבי שלא יעציבני יצר הרע מלעסוק בתורה; ויבא אלהים את אשר שאל מלמד שנתן לו מה ששאל ולהם נתן מה ששאלו שנאמר (משלי כט) רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם ה' ואומר (שם) עשיר ורש נפגשו עושה כלם ה'. - הא כיצד תלמיד ששימש את הרב והרב רוצה להשנותו מאיר עיני שניהם ה' זה קונה חיי עולם וזה קונה חיי עולם; אבל תלמיד ששימש את הרב והרב אינו רוצה להשנותו עושה כלם ה' מי שעשה זה חכם סוף יעשהו טפש ומי שעשה לזה טפש סוף יעשהו חכם.
כיוצא בו אתה מוצא בנותני צדקה כיצד עני שפשט ידו לבעל הבית ובעל הבית רוצה ליתן לו מאיר עיני שניהם ה'; אבל עני שפשט ידו לבעל הבית ואין בעל הבית רוצה ליתן לו עושה כלם ה'. מי שהעני זה סוף שיעשרנו ומי שהעשיר זה סוף שיעני אותו. - ר' יהודה הנשיא אומר הרי הוא אומר ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר אם ברך תברכני והרבית את גבולי וגו'; אם ברך תברכני בפריה ורביה; והרבית את גבולי בבנים ובבנות; והיתה ידך עמי במשא ובמתן; ועשית מרעה חיים שנתת לי לא יהיה בהם לא חולי מיעים ולא מיחוש עינים ולא מיחוש הראש; לבלתי עצבי הא אם אין אתה עושה לי כן הרני יורד כבן סיסי לשאול; ויבא אלהים את אשר שאל נתן לו מה ששאל.
רבי חנינא בן גמליאל אומר לא נאמרו כל שיעורים הללו אלא בשנה שנייה בשעה שבקש משה להעמיד מכסיוטינוס על ישראל שנ' (במדבר ב) איש על דגלו באותות לבית אבותם.
חסלת מסכתא דעמלק.