פסוק כב
ויסע משה אמר רבי יהושע זו נסיעה לא נסעו אלא על פי משה ושאר כל המסעות כולן נסעו על פי הגבורה שנ' על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו (במדבר ט) אבל נסיעה זו לא נסעו אלא על פי משה שנ' ויסע משה את ישראל ר' אליעזר או' על פי הגבורה נסעו שכן מצינו בשנים ושלשה מקומות שלא נסעו אלא על פי הגבורה וכאן לא נסעו אלא על פי הגבורה ומה ת"ל ויסע משה את ישראל להודיע שבחן של ישראל שכיון שאמר להם משה קומו סעו לא אמרו היאך אנו יוצאין במדבר ואין בידינו מחיה לדרך אלא האמינו והלכו אחר משה ועליהם מפורש בקבלה הלוך וקראת באזני ירושלים וגו' (ירמיה ב). וכן מצינו שחזר מסען לאחוריהם שלשה מסעות שנ' ויסעו מפני החירות ויסעו ממרה ויבואו אילימה ויסעו מאילים ויחנו על ים סוף (במד' לג). וכן מצינו שחזרו לכבודו של אהרן לקבורתו שמונה מסעות שנ' ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן וגו' שם מת אהרן וגו' (דברים י) וכי במוסרה מת והלא לא מת אלא בהר ההר שנ' ויעל אהרן הכהן וגו' (במדבר לג) ומה ת"ל שם מת אהרן ויקבר שם אלא מלמד שחזרו לאחוריהם לכבודו של אהרן לקבורתו שמונה מסעות שנ' ויסעו ממוסרות ויחנו בבני יעקן ויחנו בחור הגדגד ויסעו מחור הגדגד ויחנו ביטבתה ויסעו מיטבתה ויחנו בעברונה ויסעו מעברונה ויחנו בעציון גבר ויסעו מעציון גבר ויחנו במדבר צין הוא קדש ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר (שם). ר' אליעזר אומר על פי הגבורה נסעו שכן מצינו בשנים ושלשה מקומות ומה ת"ל ויסע משה את ישראל שהסיען בעל כרחן במקל שכיון שראו בפגרי האנשים שהעבידום בפרך ובעבודה קשה כולן פגרים מתים מוטלין על שפת הים אמרו כמדומה לנו שלא נשתייר אדם במצרים נתנה ראש ונשובה מצרימה ונעשה לנו עבודה זרה ותרד בראשנו ונחזור למצרים יכול שאמרו ולא עשו הרי הוא אומר וימאנו לשמוע ולא זכרו נפלאותיך אשר עשית עמהם ויקשו את ערפם ויתנו ראש לשוב לעבדותם ואתה אלהי הסליחות חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ולא עזבתם ואומר ואף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצ' ויעשו נאצות גדולות (נחמיה ט) ר' יהודה בן אלעאי אומר עבודה זרה עברה עם ישראל בים והסיעה משה באותה שעה שנאמר ויסע משה את ישראל מים סוף מדבר שהיה עם ישראל בים סוף ואי זו זו זו עבודה זרה לכך נאמר ויסע משה את ישראל מים סוף:
ויצאו אל מדבר שור הוא מדבר כוב אמרו עליו על מדבר כוב שהיה שמנה מאות פרסה על שמנה מאות פרסה כלו מלא נחשים ועקרבים שנ' המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וגו' (דברים ח) וכת' משא מדבר ים (ישעיה כא) וכת' משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה שרף מעופף וגו' (שם ל) אין אפעה אלא עכס אמרו שעכס זה רואה צל עוף שהוא פורח באויר וכשהוא רואה העוף ומתחבר אל צלו איבריו נושרין ואף על פי כן לא אמרו איה ה' המעלה אותנו מארץ מצרים המוליך אותנו במדבר בארץ ערבה ושוחה ארץ ציה וצלמות (ירמיה ב) מהו צלמות מקום צל ועמו מות. אמר ר' אבא הדבר הזה הסיח לי רבינו הגדול אדם אחד היה בארץ ישראל והיו קורין אותו מרוטה פעם אחת עלה להר ללקוט עצים וראה את הנחש ישן והנחש לא ראהו מיד נשר שער ראשו ולא צמח בו שער עד יום מותו והיו קורין אותו מרוטה: וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים ר' יהושע אומר כשמועו. ר' אליעזר אומר והלא המים תחת רגלי ישראל היו והארץ אינה צפה אלא על המים שנ' לרוקע הארץ על המים (תהלים קלו) הא מה ת"ל ולא מצאו מים כדי ליגען. אחרים אומרים מים שנטלו ישראל בין הגזרים שלמו מהן באותה שעה הא מה ת"ל ולא מצאו מים שאף בכליהם לא מצאו מים כענין שנ' ואדיריהם שלחו צעיריהם למים ולא מצאו שבו כליהם ריקם (ירמ' יד). דורשי רשומות אמרו ולא מצאו מים. דברי תורה שנמשלו למים ומנין שנמשלו למים שנ' הוי כל צמא לכו למים (ישעיה נה) לפי שפרשו מדברי תורה שלשת ימים לכך מרדו ולכך התקינו להם הנביאים והזקנים שיהיו קורין בתורה בשבת בשני ובחמישי הא כיצד קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת וקורין בשני ומפסיקין בשלישי וברביעי וקורין בחמישי ומפסיקין בערב שבת.