אור ברסלב

מכילתא על שמות

פסוק ט

פסוק ח

אמר אויב זה היה תחלת הפרשה ולמה נכת' כאן שאין מוקדם ומאוחר בתורה [כיוצא בו ויהי ביום השמיני קרא משה (ויקרא ט) זו היתה תחלת הפרשה ולמה נכתב כאן שאין מוקדם ומאוחר בתורה] כיוצא בו בשנת מות המלך עזיהו וגו' (ישעיה ו) זה היה תחלת הפרשה ולמה נכתב כאן לפי שאין מוקדם ומאוחר בתורה. כיוצא בו בן אדם עמוד על רגליך (יחזקאל ב) ויש אומרים בן אדם חוד חידה (שם יז) זה היה תחלת הספר ולמה נכתב כאן לפי שאין מוקדם ומאוחר בתורה. כיוצא בו הלוך וקראת באזני ירושלים וגו' (ירמיה ב) זה היה תחלת הספר ולמה נכתב כאן מפני שאין מוקדם ומאוחר בתורה. כיוצא בו גפן בוקק ישראל (הושע י) זה היה תחלת הספר ולמה נכתב כאן לפי שאין מוקדם ומאוחר בתורה. כיוצא בו אני קהלת הייתי מלך בירושלם (קהלת א) זה היה תחלת הספר ולמה נכתב כאן לפי שאין מוקדם ומאוחר בתורה:

אמר אויב זה פרעה וכי מאין ידעו ישראל מה חשב עליהם פרעה במצרים אלא רוח הקדש שרתה עליהם והיו יודעין מה פרעה חשב עליהם במצרים כיון שראה פרעה שיצאו ישראל אמר לא דיינו לרדוף אחרי ישראל אלא בשביל כסף וזהב שלקחו ממנו כדי הוא כיון שראו מקצת העם שאבדו ממונם מועט אמרו הוותרה לא נרדוף אחרי ישראל כיון שראה פרעה כך אמר כולנו שוין בבזה שנאמר אחלק שלל ולא עוד אלא שאני פותח לכם תיסבריות של כסף וזהב ומחלק לכם אבנים טובות ומרגליות. ד"א אמר אויב זה פרעה ולא ידע מה אמר לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון (משלי טז). נרדוף נשיג נחלק אין כתיב כאן אלא ארדוף אשיג אחלק שלל מורדף אני להם מותפש אני להם מחולק הוא שללי וממוני להם. תמלאם אינו אומר כן אלא תמלאמו נפשי ממלאים הם נפשם ממני. תורישם ידי אינו אומר כן אלא תורישמו ידי מוריש אני עושרי וכבודי להם. לשעבר הייתם בוזזים בהם והייתי תובע מידכם בנימוסי מלכות אבל כאן אחלק שלל לשעבר הייתם הורגים בהם והייתי תובע מידכם בנימוסי מלכות אבל כאן אריק חרבי [לשעבר הייתם רוצים לאנוס נשיהן ובניהן ובנותיהן והייתי תובע מידכם בנימוסי מלכות אבל כאן תורישמו ידי] ויש אומרים אתן חרבי אינו אומר אלא אריק חרבי אמר לבעול את זכוריהם כענין שנאמר ונתתי חרבותם על יפי חכמתך (יחזקאל כח) אינו אומר אלא והריקו חרבותם ולפי שגאה וגבה לבו השפילו הב"ה ובזוהו כל האומות. שלש כתות נעשו מצרים על ישראל על הים אחת אומרת ניטול ממונם וממוננו ולא נהרגם ואחת אומרת נהרגם ולא ניטול ממונם ואחת אומר נהרגם וניטול ממונם זו שאומרת ניטול ממונם ולא נהרגם אחלק שלל זו שאומרת נהרגם ולא ניטול ממונם תמלאמו נפשי זו שאומרת נהרגם וניטול ממונם תורישמו ידי. חמשה דברים היה פרעה עומד ומנאץ בתוך ארץ מצרים אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי. וכנגדן של חמשה דברים השיבתו רוח הקדש ואמ' לו נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים ימינך ה' תרעץ אויב וברוב גאונך תהרוס קמיך תשלח חרונך יאכלמו כקש נטית ימינך משל ללסטים שהיה עומד ומנאץ אחר פלטרין של מלך אומר אם אמצא בן המלך אני תופשו והורגו וצו בו וממיתו מיתה חמורה כך פרעה עמד ונאץ בארץ מצרים ארדוף אשיג אחלק שלל ורוח הקודש מלעגת עליו ואומ' לו נשפת ברוחך כסמו ים ואומ' נטית ימינך וכך הוא אומר למה רגשו גוים (תהלים ב) ואומ' יושב בשמים ישחק ואומר הנה יביעון בפיהם וגו' ואחריו מה כתוב אתה ה' תשחק וגו' (שם נט) [וכה"א שבא ודדן וסוחרי תרשיש וכל כפיריה] ואומר והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל ואומר ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וגו' (יחזקאל לח) הא כל אותן האלפים והרבבות צללו כעופרת במי ים אדירים במים אדירים. ד' נקראו אדירים ואלו הן הקב"ה נקרא אדיר שנאמר אדיר במרום ה' (תהלים צג) ישראל נקראו אדירים שנאמר אדירי כל חפצי בם (שם טז) מצרים נקראו אדירים שנ' אותה ובנות גויים אדירים (יחזקאל לב) [המים נקראו אדירים שנ' מקולות מים רבים אדירים (תהלים צג) נגלה הקב"ה שהוא אדיר על ישראל שנקראו אדירים להפרע מן המצרים שנקראו אדירים] במים שנקראים אדירים שנ' צללו כעופרת במים אדירים.

תוכן העניינים

מכילתא על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה