אור ברסלב

מכילתא על שמות

פסוק ז

פסוק ה

וברוב גאונך תהרוס קמיך הרבית להתגאות נגד מי שקם נגדך ומי הם שקמו נגדך הם שקמו נגד בניך. תהרוס קמיך תהרוס קמינו אין כתיב כאן אלא תהרוס קמיך מגיד הכתוב שכל מי שקם כנגד ישראל כאלו קם כנגד הקב"ה. וכן הוא אומר אל תשכח קול צורריך שאון קמיך עולה תמיד (תהלים עד) [כי הנה אויביך ה' (שם צב)] כי הנה אויביך יהמיון (שם פג) מפני מה על עמך יערימו סוד וגו' הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט (שם קלט) מפני מה תכלית שנאה שנאתים וגו' וכן הוא אומר כי הנוגע בכם נוגע בבבת עיני (זכריה ב) ר' יהודה אומר בבבת עין אינו אומר כן אלא בבבת עינו כתיב כביכול כלפי מעלה אלא שכנה הכתוב כיוצא בו ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו (מלאכי א) אלא שכנה הכתוב כיוצא בו בעון אשר ידע כי מקללים להם וגו' (שמ"א ג) אלא שכנה הכתוב כיוצא בו למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא (איוב ז) כינה הכתוב. כיוצא בו הלא אתה מקדם ה' אלהי קדושי לא נמות (חבקוק א) כינה הכתוב. כיוצא בו ההמיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו (ירמיה ב) כינה הכתוב. כיוצא בו וימירו את כבודם בתבנית שור (תהלים קו) כינה הכתוב ואל אראה ברעתי (במדבר יא) כינה הכתוב. כיוצא בו אין לנו חלק בדוד איש לאהליו ישראל (שמ"ב כ) כינה הכתוב והנם שולחים את הזמורה אל אפם (יחזקאל ח) כינה הכתוב. בצאתו מרחם אמו (במדבר יב) מרחם אמנו היה לו לומר כינה הכתוב. אף כאן אתה אומר כי הנוגע בכם וגו' [ר' יהודה אומר בבבת אין כתיב כאן אלא בבבת עינו] כביכול כלפי מעלה הכתוב מדבר אלא שכנה הכתוב. וכל מי שעוזר את ישראל כאלו עוזר להב"ה שנאמר אורו מרוז אמר מלאך ה' אורו ארור יושביה כי לא באו לעזרת ה' לעזרת ה' בגבורים (שופטים ה) הרבת להתגאות כנגד מי שקם כנגדך ומי קמו כנגדך מי שקמו כנגד בניך ומה טיבן את כדרלעומר ותדעל מלך גוים וגו' (בראשית יד) ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם. מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגליו (ישעיה מא) מהו אומר רדפם יעבור שלום וגו'. וכן הוא אומר נאם ה' לאדוני שב לימיני וגו' מטה עוזך ישלח ה' מציון וגו' עמך נדבות ביום חיליך וגו' נשבע ה' ולא ינחם (תהלים קי) מהו אומר ה' על ימינך וגו' הרבית להתגאות כנגד [מי שקמו כנגדך ומי קמו כנגדך מי שקמו כנגד בניך] פרעה וחילו שנ' ויקח שש מאות רכב בחור וגו' מהו אומר מרכבות פרעה וחילו ירה בים וגו' סיסרא וכל רכבו שנ' ויזעק סיסרא את כל רכבו וגו' (שופטים ד) מהו אומר מן שמים נלחמו סנחריב וכל אגפיו שנאמר ביד עבדיך וגו' (ישעיה לז) מהו אומר וישלח ה' מלאך ויך כל גבור חיל (דה"ב לב) נבוכד נצר וכל המונו שנ' ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה (ישעיה יד) אמר נבוכד נצר אעשה לי עב קטנה ואדור בתוכה שנ' אעלה על במתי עב וגו' אמר הקב"ה אתה רצית לפרוש עצמך מבני אדם סוף בני אדם נפרשין ממך שנ' לקצת ירחין תרי עשר וגו' ענה מלכא ואמר וגו' עוד מלתא בפום מלכא וגו' בה שעתא מלתא ספת על נבוכד נצר וגו' מהו אומר כולא מטא על נבוכד נצר מלכא (דניאל ד) בלשאצר מלכא עבד לחם רב בל שאצר אמ' בטע' חמרא באדין הייתיו מאני דהבא וגו' אשתיו חמרא בה שעתא נפקת אצבען די יד אינש וגו' אדין מלכא זיוהי שנוהי וגו' (שם ה) ועליו הוא או' הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר (חבקוק ב) ואומר שבעת קלון מכבוד ואומר ביה בליליה קטיל בלשאצר:

תהרוס קמיך הרסת קמיך אין כתיב כאן אלא תהרוס קמיך לעתיד לבא שנ' אלהים הרס שינמו בפימו (תהלים נח) מפני מה כי לא יבינו אל פעולות ה' ואל מעשה ידיו יהרסם ולא יבנם (שם כח) יהרסם בעולם הזה ולא יבנם לעולם הבא:

תשלח חרונך שלחת חרונך אין כתיב כאן אלא תשלח חרונך לעתיד לבא שנ' שפוך עליהם זעמך וגו' (שם סט) ואומ' שפוך חמתך על הגוים מפני מה כי אכלו את יעקב וגו' (ירמיה י):

יאכלמו כקש אכלמו כקש אין כתיב כאן אלא יאכלמו כקש לעתיד לבא שנ' והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה (עובדיה א) ואומר ביום ההוא אשים את אלופי יהודה ככיור אש וכעצים וכלפיד אש וגו' (זכריה יב) כל העצים כשהן דולקין אין קולן הולך אבל הקש כשהוא דולק קולו הולך כך היה קולן של מצרים הולך מפני הפורענות שהבאת עליהם כל העצים כשהן דולקין יש בהן ממש אבל הקש כשהוא דולק אין בו ממש לפי שנ' ויקח שש מאות רכב בחור וגו' שומע אני שהיה בהם ממש ת"ל יאכלמו כקש מה הקש כשהוא דולק אין בו ממש כך המצריים כשהיו דולקין לא היה בהן ממש מפני הפורענות שהבאת עליהם וכן הוא אומר יחדו ישכבו בל יקומו דועכו כפשתה כבו (ישעיה מג) ללמדך שלא היתה מלכות ירודה משל מצרים אלא שנטלה שררה לשעה בשביל כבודן של ישראל וכשהוא מושל את המלכיות אינו מושל אותם אלא בארזים שנאמ' הנה אשור ארז בלבנון (יחזקאל לא) ואומר ואנכי השמדתי את האמורי מפניכם אשר כגובה ארזים גבהו (עמוס ב) ואומר אילנא די חזית וגו' (דניאל ד) וכשהוא מושל את המצרים אינו מושלם אלא בקש שנ' יאכלמו כקש כשהוא מושל את המלכיות אינו מושלן אלא בכסף וזהב שנ' צלמא ראשיה דידהב טב (שם ב) וכשהוא מושל את המצרים אינן מושלן אלא בעופרת שנ' צללו כעופרת כשהוא מושל את המלכיות אינן מושלן אלא בחיות שנ' וד' חיון רברבן (שם ז) וכשהוא ממשל את המצרים אינו מושלן אלא בשועלים שנ' אחזו לנו שועלים (שה"ש ב). שאל אנטונינוס את רבינו הקדוש אני מבקש לילך לאכסנדריא שמא יעמוד מלך וינצחני אמר לו איני יודע מכל מקום כתוב לנו שאין ארץ מצרים יכולה להעמיד לא מלך ולא שר שנ' [ונשיא מאר' מצ' לא יהיה עוד (יחזקאל ל)] מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הגוים והמעטתים לבלתי רדות בגוים (שם כט).

תוכן העניינים

מכילתא על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה