פסוק ג
ויאמרו אליהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד ה' אמרו להם לואי מתנו בשלשת ימי אפלה של מצרים: בשבתנו על סיר הבשר ר' יהושע אומר תאבים היו ישראל לאכל. ר' אלעזר המודעי אומר עבדים היו ישראל למלכים במצרים יצאו לשוק נוטלין פת בשר ודגים וכל דבר ואין כל בריה מוחה בידם יוצאין לשדה נוטלים ענבים ותאנים ורימונים וכל דבר ואין בריה מוחה בידם. ר' יוסי אומר תדע שלא נתן להם אלא באחרונה לכך נאמר את הקשואים שהיו קשים למעיהם: כי הוצאתם אותנו אל המדבר אמרו להם הוצאתם אותנו אל המדבר הזה תוהו שאין בו כלום: להמית את כל הקהל הזה ברעב ר' יהושע בן קרחה אומר אין לך מיתה קשה יותר ממיתת רעב שנ' טובים היו חללי חרב מחללי רעב וגו' (איכה ד ט). ר' אלעזר המודעי אומר ברעב בא עלינו רעב אחר רעב דבר אחר דבר חשך אחר חשך
ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם וגו' ר' יהושע אומר אמר הקב"ה למשה הריני נגלה מיד ואיני מעכב. ר' אלעזר המודעי אומר אינו אומר הנני אלא בזכות אברהם יצחק ויעקב [לכם ר' יהושע אומר בוודאי אינו ראוי לכם. ר' אלעזר המודעי אומר אינו אומר לכם אלא בזכות אברהם יצחק ויעקב] מן השמים מאוצר הטוב של השמים שנ' יפתח ה' לך את אוצרו הטוב (דברים כח יב). רבן שמעון בן גמליאל אומר בא וראה כמה חביבין ישראל לפני המקום ולפי שהן חביבין לפניו שנה עליהם מעשה בראשית עשה להם תחתונים עליונים ועליונים תחתונים. לשעבר היה הלחם עולה מן הארץ והטל יורד מן השמים שנאמר ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל (שם /דברים/ לג כח) ועתה נתחלפו הדברים התחיל הלחם יורד מן השמים והטל עולה מן הארץ דכת' הנני ממטיר לכם לחם מן השמים וכתיב ותעל שכבת הטל וגו': ויצא העם ולקטו שלא יהיו יוצאין לחצרות ומלקטין אלא יהיו יוצאין למדברות ומלקטין:
דבר יום ביומו ר' יהושע אומר כדי שילקוט אדם מהיום למחר כעין מערב שבת לערב שבת. ר' אלעזר המודעי אומר כדי שלא ילקט אדם מהיום למחר כעין מערב שבת לערב שבת שנ' דבר יום ביומו מי שברא יום ברא פרנסתו מכאן היה ר' אלעזר המודעי אומר כל מי שיש לו מה יאכל היום ואומר מה אוכל למחר הרי זה מחוסר אמנה שנאמר למען אנסנו הילך בתורתי אם לא ר' יהושע אומר שנה אדם שתי הלכות בשחרית ושתים בערבית ועוסק במלאכתו כל היום מעלין עליו כאלו קיים כל התורה כולה מכאן היה ר' שמעון בן יוחאי אומר לא נתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן הא כיצד היה יושב ודורש ולא היה יודע מהיכן אוכל ושותה ומהיכן היה לובש ומתכסה הא לא נתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן ושניים להם אוכלי תרומה.