טור· רבנו יעקב ב"ר אשר
אורח חיים · סימן שפב
[סעיף א] הדר עם כותי בחצר אינו אוסר עליו עד שיהו ב' ישראלי' דרים בשני בתים ואוסרין זה על זה אז הכותי אוסר עליהם ודבר זה מדרבנן ולכן לא הוצרכו לאסור אלא כשב' ישראלים דרים עמו [סעיף ב] ואם ב' או ג' דרים עמו אין יכולין לבטל רשותם לאחד מהם כדי שיחשיבם כיחיד ויהיה היחיד מותר להוציא מביתו לחצר ואין להם תקנה עד שישכיר להם רשותו [סעיף ד] ושכירות בסתם שמשכיר להם מועיל וא"צ לפרש כדי להתיר הטלטול וא"צ כתיבה וחתימה ולא שטר משוטרי העיר [סעיף ה] ושוכרין ממנו אפילו בפחות מש"פ [סעיף ו] וכל זמן שאינו חוזר בו מועיל השכירות אפילו לזמן מרובה וא"צ לשכור ממנו בכל ע"ש [סעיף ט] וחמשה הדרים עמו אחד שוכר בשביל כולם [סעיף יב] ואם אינו רוצה להשכיר [סעיף י] אין יכולים לשכור ממנו בע"כ וזה תקנתם שאחד מבני החצר יתקרב אליו עד שישאיל לו שום מקום ברשותו ליתן בו שום דבר ונמצא זה כאילו הוא שכירו או לקיטו ודר עמו בביתו ונותן עירוב בשבילו ודיו [סעיף יג] ודוקא כה"ג דמיחזי כשלוחו אבל אם ייחד הכותי מקום בבית לשכירו להשתמש בו אינו יכול ליתן עירוב בשבילו שאינו כשלוחו בכל הבית שאין לו אלא מקום המיוחד לו [סעיף טו] וכן אם ישראל וכותי דרין בבית אין הישראל יכול לערב בשביל הכותי שלכל אחד דירתו בפני עצמו וצריכין לערב עם הישראל ולשכור מן הכותי [סעיף טז] ואם יש לכותי ה' שכירים או לקיטים דרים בביתו אין דירתן חשובה דירה שיאסרו זה על זה: [סעיף יז] ב' חצרות זו לפנים מזו לא שנא דר ישראל וכותי בפנימית וישראל בחיצונה לא שנא ישראל וכותי בחיצונה וישראל בפנימית אוסר עד שישכיר ואפילו כותי בפנימית וב' ישראלים בחיצונה אוסר אף ע"פ שישראל כה"ג אינו אוסר בכותי אוסר וצריך לשכור ממנו [סעיף יח] כותי שהשכיר ביתו לחבירו כותי אם נשאר לו שום תפיסה בבית יכולין לשכור ממנו לא נשאר לו שום תפיסה אם יכול המשכיר לסלק השוכר תוך זמנו חשיב כאילו הוא ברשותו ויכולין לשכור ממנו ואם לאו אין יכולין לשכור ממנו: [סעיף יט] חצר שישראל וכותי דרין בו ובית אחד של ישראל אצל ביתו של זה ואינו פתוח לחצר וחלונות ביניהן אינו יכול לערב עמו דרך החלון שביניהן כדי להוציא כליו דרך בית שכינו הפתוח לחצר אבל אם פתח פתוח ביניהן מותר לר"י ולרש"י אף אם פתח פתוח ביניהן אסור: