אור ברסלב
הלכות סעודה דברי פתיחה

הלכות סעודה

דברי פתיחה

שנו חכמים בגמרא (ברכות דף לה עמוד א), אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה. וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל [גָזַל]. ומה תקנתו? ילך אצל חכם וילמדנו הלכות ברכות, כדי שלא יבוא לידי גזילה.

ועוד אמרו שם, אמר רב יהודה פסוק אחד אומר, ''לה' הארץ ומלואה'', ופסוק אחר אומר, ''השמים שמים לה', והארץ נתן לבני אדם''. ולכאורה זה סותר, כי בתחלה אמר שהארץ לה', ואח''כ אמר שהארץ נתן לבני אדם. אלא כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה. והיינו, שקודם הברכה, הארץ על כל מיני מאכליה שייכים לבורא עולם, אבל באמירת הברכה אנו מקבלים רשות מבורא עולם לאכול את המאכלים, ואז הם שלנו, ועל זה אמר, ''והארץ נתן לבני אדם''.

ובמסכת בבא קמא (דף ל עמוד א) אמר רבא מי שרוצה להיות חסיד ילמד הלכות ברכות. וכבר השתבחו חכמים (ברכות דף לח עמוד א) על אחד החכמים שאדם גדול הוא 'ובקי בברכות הוא'. נמצא שאת השבח שמצאו להדגיש שהוא אדם גדול, בזה שהוא בקי בברכות.

כי הנה באמת ענייני ברכות חמורים הם עד מאוד, ואם אדם לא ילמד את ההלכות ולא יהיה בקי בהם, אין ספק כי כשול יכשל, כי פעמים כשהוא מסופק בהלכה אם לברך או לא, הלוא אם יברך, יכול להיות שהוא מברך ברכה לבטלה, ולדעת הרמב''ם ומרן השלחן ערוך הרי הוא עובר על לאו מן התורה של 'לא תשא את שם ה' אלוהיך לשוא', ומבואר במסכת שבועות (דף לט עמוד א) שכל העולם כולו הזדעזע בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא בהר סיני 'לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא', וחמור לאו זה מכל עבירות שבתורה כמבואר שם. ואם יאמר שאם כן מחמת זה, לא יברך, נמצא שאכל בלא ברכה והרי הוא בחשש גוזל להקב''ה ולכנסת ישראל כמבואר במסכת ברכות (דף לה עמוד ב) אמר רבי חנינא בר פפא כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, כאילו גוזל להקב''ה ולכנסת ישראל, שנאמר 'גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע, חבר הוא לאיש משחית'. ואין אביו אלא הקב''ה, שנאמר 'הלא הוא אביך קנך'. ואין אמו אלא כנסת ישראל, שנאמר 'שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך'. מאי חבר הוא לאיש משחית? אמר רבי חנינא בר פפא, חבר הוא לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים. ע''כ.

נמצאנו למדים כי הלכות ברכות, הן בבחינת 'אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי', אוי לו אם יברך ואוי לו אם לא יברך. אשר על כן חובה קדושה על כל אחד ואחד ללמוד את ההלכות היטב לבל יכשל חס ושלום. וכבר אמרו חז''ל (ברכות דף נ עמוד א) מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא או שהוא בור.

והריטב''א שהיה מגדולי רבותינו הראשונים לפני כשבע מאות שנה, כתב בתחילת ספרו להלכות ברכות, כמה חמור הדבר אם אדם לא מברך, ולעומת זאת כמה גדלה מעלתו של המברך, אשר מושך לכל העולם חן וחסד, ועליו נאמר גומל נפשו איש חסד, ולכן תחילת כל דבר, ראוי לאדם ללמוד וללמד לבניו ותלמידיו סדר ברכות, כדי שלא יבואו לידי מעילה וישחיתו ויתעיבו עלילה, מפני שזה דבר חמור מאוד. ע''כ. והביאו בהקדמה לספר ברכת ה' להרה''ג הרב משה לוי זצ''ל.

נאמר בנביא עמוס (פרק ח פסוק יא), הנה ימים באים נאום ה' אלוהים, והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דבר ה'. זכינו שבדורותינו מתקיימת הנבואה הזאת, ורבים רבים מעם ישראל שבים אל צור מחצבתם אל חיק בורא עולם, אשר הוא עשנו ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו. וברוך ה' הן רבים עתה עם הארץ, ולא כל אחד מסוגל לפתוח ספר וללמוד את ההלכות, הן מפאת קושי ההבנה של המושגים החדשים לו, הן מפאת קושי הלשון והסגנון, והן מפאת רובי ההלכות אשר נכתבו בצדק לכל אופן ולכל מקרה אשר יהיה. ומלבד סיבת אלו הדברים, דאגה היתה בלבנו לכל ציבור הנשים אשר נשא לבן אֹתנה בחכמה, וחפצות חפץ טוב לדעת גם הן את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון.

כי כידוע לכל אשה חכמת לב, כי חובה גמורה עליה לומר ברכות השחר עם ברכות התורה מידי יום ביומו, ואף על פי שהנשים הינן פטורות מלימוד תורה כמבואר במסכת קדושין (דף כט עמוד ב) שנאמר 'ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם', ודרשו רבותינו בניכם ולא בנותיכם. מכל מקום כיון שהם חייבות במצוות עשה שאין להן זמן קבוע ובכל מצוות לא תעשה, לכך עדיין צריכות הן לדעת את ההלכות הקשורות למצוות אלו, כדי שיוכלו לקיים את המצוות במילואן.

אשר על כן, השתדלנו בסייעתא דשמיא בחוברות אלו, לאסוף בעיקר את ההלכות המצויות כיום מספרי מרן הרב עובדיה יוסף שליט''א ומספרי בנו הרב יצחק שליט''א בעל הילקוט יוסף, אשר זכו שיקויים בהם הפסוק בתהלים (פרק יט פסוק ה) 'בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם', ולבאר ולהפשיט את ההלכות והמושגים עד כי באר היטב, שיהא הכל באמת ברור וקל להבנה, מבחינת (קדושין דף מו עמוד א) הרי שלחן, והרי בשר, והרי סכין, ויש לנו פה לאכול.

איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק, להתאמץ בלימוד ההלכות מידי יום ביומו, ולזכות את הרבים על ידי שיפרסם את הלימוד בחוברת לכל חבריו ומכריו, הן במסירת חוברת אליהם, או בקריאת הלכות לאחר התפלה, או בעבודה בשעות הפנאי, או בנסיעה באוטובוס, או על שלחן שבת וכדומה. וכמו כן גם הנשים היקרות תתחזקנה לאמץ ברכים כושלות בעוז ותעצומות, ולהעביר את הלימודים לעוד חברות, כדי לזכותם בשמירת התורה והמצוות כדת ודין.

ועצה טובה לקבוע כל בעל עם אשתו כ- 10 דקות בכל ערב בלימוד ההלכות בחוברת. וקבלה בידינו מרבותינו הקדמונים כי אפילו במעט לימוד תורה יחד עם האשה, זוכה האדם לסיוע גדול משמים לשלום ביתו, ויקוים בהם הפסוק: ''יהי שלום בחילך שלוה בארמנותייך''.

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שנזכה שתחזינה עיננו בשוב ה' אל ציון ברחמים וברצון, ונזכה לבנין בית מקדשנו ותפארתנו ארמון על משפטו יכון. ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים אמן ואמן.

תוכן העניינים

הלכות סעודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה