ליום ט'ו
בתחילה היה רבינו הגדול [אדמו"ר הזקן] אומר דרושים קצרים במאוד, מרעישי הלב ומלהיבים מאד, ונקראו בשם "דרכים", אח"כ נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר. אח"כ השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שב"תורה-אור" ו"לקוטי-תורה", אח"כ ארוכים מעט יותר ונקראו "כתבים", והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך.