טהרה
המקווה של חומייני
כשעלה חומייני לשלטון באיראן, היו יהודים רבים שהצליחו לברוח משם כל עוד רוחם בם. חלקם אף הצליחו לקחת אתם חלק קטן מהרכוש, אך רובם הגדול נשארו בעירום ובחוסר כל. כל ימי חייו של השאה הפרסי הם היו בטוחים כי חייהם בפרס מובטחים, בעיקר בזכות הקשרים הטובים שהיו לו עם מדינת ישראל, אבל ביום אחד הכול קרס.
עלייתו של אייטולה חומייני לשלטון עוררה גל ענק של אנטישמיות נגד ישראל ונגד היהודים. יהודים רבים, בעיקר עשירים, נשפטו במשפטי בזק בבתי המשפט של המהפכה. הם נידונו למוות בתלייה ורכושם הוחרם לטובת אנשיו של חומייני.
באווירת הפקרות זו היו חייהם של היהודים למשיסה. בעיקר סבלו מכך הנשים היהודיות. כשהן היו הולכות למקווה לטבול – היו הגויים מציקים להן ומטרידים אותן והופכים את חייהן לסיוט.
הדברים סופרו למרן הרב זצ''ל, והוא פנה במכתב רשמי ממדינת ישראל ישירות לאייטולה חומייני. הרב כתב לו שהוא בטוח כי חומייני לא יעשה דבר נגד האמונה ונגד דבר ה'. הוא בטוח שחומייני חושב שזה לא נכון ולא הגון להפריע לאישה לטבול במקווה, והוא בטוח שהדברים הללו לא נעשו בהשראתו של חומייני, שהוא איש מאמין והגון וכו'.
אנשי חומייני חששו קצת מהמכתב אבל חומייני ביקש לראות מה כתב לו הרב אליהו. הוא קרא במכתב על הבעיות שעושים המוסלמים לנשים היהודיות והורה מייד לבנות מקווה חדש לטובת הנשים היהודיות. בנוסף, הוא הציב שמירה במקום על-מנת שלא יציקו להן הגברים המוסלמים.
(אפי כהן צמח, סגן ראש עיריית בית-שאן)
זו לא ברכה, זו מציאות!
היה לי קרוב משפחה שלא זכה לפרי בטן, ואני ביקשתי מהרב זצ''ל ברכה בעבורו. אמר לי הרב: ''תגיד לבני הזוג שיקפידו בהלכות נידה על קלה כבחמורה ויהיו להם ילדים''.
שאלתי אותו: ''האם זו ברכה?'' השיב לי הרב: ''זו לא ברכה, זו מציאות!''.
קרוב המשפחה הזה היה אדם דתי, ולכן חששתי שמא ייפגע מהדברים, כביכול אני חושד בו שהוא מזלזל בהלכות נידה. כשאמרתי לו את דברי הרב, הוא סיפר לי שהוא ואשתו זלזלו באיסור הושטה של דברים מיד ליד.
הוא הופתע מאוד שהרב ידע את הדברים הללו ואמר אותם בכזאת נחרצות. בו במקום הוא קיבל על עצמו לתקן את הקלקול. מייד אחר כך הם נושעו וזכו לכמה ילדים, בזה אחר זה, ממש כמו שאמר הרב.
(הרב ישראל פסח, רב הכפר ''הודיות'')
טבילה לפני העברת מעטפה
פעם ביקש ממני הרב כדורי זצ''ל להעביר מכתב בתוך מעטפה לרב אליהו זצ''ל. לקחתי את המעטפה והבאתי אותה אל הרב. הרב ראה את המעטפה, אך אפילו לא פתח אותה ואמר לי להחזיר אותה אל הרב כדורי.
לא ידעתי מה יש בתוך המעטפה, אבל החזרתי אותה אל הרב כדורי והוא מייד שאל אותי האם טבלתי לפני שהבאתי את המעטפה אל הרב אליהו. אמרתי לו שבדרך כלל אני מקפיד על טבילה בכל יום, אבל באותו בוקר לא טבלתי. אמר לי הרב כדורי: ''אם כן, לך פעם נוספת''.
כך עשיתי, טבלתי והלכתי שוב לרב אליהו עם המעטפה בידי. הפעם הוא קיבל אותה מידי ואמר לי: ''אני רואה שכבר טבלת''. עד היום אינני יודע מה היה בתוך אותה מעטפה.
(הרב ישראל גליס)
מעולם לא נחת עליו זבוב
בשנת תש''ט היה הרב זצ''ל המורה שלי בתלמוד תורה ''בית אהרון''. גם אחרי שסיימתי ללמוד בבית הספר, לא הפסקתי ללמוד אצל הרב. הייתי מסיים את עבודתי בנגרייה ובא לשמוע את שיעוריו. כעשרים שנה ישבתי בשיעורים שמסר הרב לבעלי-בתים, שיעורים שהוא מאוד אהב. הוא היה מעריך במיוחד את המאמץ של בעלי הבתים לבוא אחרי יום עבודה.
הייתי יושב תמיד מצד שמאל של הרב, הכי קרוב אליו. שמתי לב, כי גם בימי הקיץ החמים מאוד, אם היה עובר יתוש או זבוב ליד הפנים של הרב, הוא לא היה מגרש אותו בידו. אבל זה לא פלא. הפלא הגדול הוא שמעולם מעולם לא נחת עליו יתוש או זבוב. כל כך הרבה שנים הייתי יושב לידו ושמתי לב גם בימים חמים וגם כשיש הרבה זבובים או יתושים, מעולם לא נחת עליו זבוב.
עוד אני יכול לספר כי כשהיינו בבית הכנסת או בבית המדרש לשיעורים, מעולם הוא לא אמר: ''קר לי'' או ''חם לי'' ולא ביקש להדליק מזגן או חימום!
(אורי ברהום, מאה-שערים)