*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א – יום שני כ’ אדר א’ התשפ”ב*
נושאי ההלכה: *א.* מרבים בשמחה באדר ראשון. *ב.* כל הצרות בטלות בששים.
רבותי, אנחנו נמצאים באדר ראשון. וזה רמוז בדברי חכמים “משנכנס אדר מרבים בשמחה”. מה זה משנכנס אדר? צריך לומר “בחודש אדר מרבים בשמחה”. אלא אפילו כניסה בעלמא, אפילו אדר ראשון שהוא רק כניסה, הוא פרוזדור של אדר השני, מרבים בשמחה.
האדמו”ר מליווביטש אומר שימי אדר ראשון ואדר שני ביחד הם ששים יום. אמנם למעשה אדר ראשון מתחיל מיום שני של ראש חודש, וא”כ אדר ראשון הוא עשרים ותשעה ימים, אבל באופן כללי קוראים ליום הראשון “א’ דראש חודש אדר”, לכן אדר ראשון שלושים יום, ואדר שני ג”כ שלושים יום. לכן בששים יום האלה מרבים בשמחה, ואז כל הדאגות והצרות של השנה כולה בטלים בששים.
יש מושג כזה בהלכה שאיסור שנפל להיתר, כמו טיפת חלב שנפלה לקדרה של בשר, אם יש ששים בבשר נגד טיפת החלב, היא בטלה. ובילדותי לא הייתי מבין איך אפשר לומר שזה בטל, איך בטל? הרי טיפת חלב נמצאת שם. עד שלמדתי איך להמחיש את זה לילדים, ואז גם אני הבנתי את זה. אם תקח טיפת דיו ותשים בכוס מים, תערבב את המים, איפה הדיו? נעלם. איך הוא נעלם? התבטל שם. וזה פירושו “בטל”.
לכן כל הצרות שיש במשך השנה יתבטלו בששים יום של אדר. ואע”פ שאנחנו כרגע עוד לא רואים את זה, אנחנו מקוים לקב”ה שלא ישכח אותנו, כמו שלא שכח אותנו בזמן מרדכי ואסתר, שהיתה גזירה נוראה כמעט על כל היהודים בעולם, וה’ יתברך עשה איתנו נסים ונפלאות, גם עכשיו יעשה איתנו נסים ונפלאות, וניגאל מן הגלות האיומה הזאת, גלות נפשית, גלות רוחנית, גלות גופנית, ותהיה לנו שמחה אמיתית ביום פורים, אמן כן יהי רצון.
https://chat.whatsapp.com/Bz6XAIz0axI4yfM1hms3WE
*לע”נ גאולה בת אסתר, ואורנה בת זהבה*
