ליקוטי עצות

עִקַּר הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בָּאֱמוּנָה, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל חֶסְרוֹן אֱמוּנָה: (לק”א סי’ ז’ אות א’)

אֱמוּנָה וּתְפִלָּה וְנִסִּים וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אַחַת, וְכֻלָּם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה: (שם)

יֵשׁ בְּנֵי אָדָם הַמְכַסִּים כָּל הַנִּסִּים בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וּכְשֶׁיִּכְלוּ אֵלּוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּנִסִּים, וְתִתְרַבֶּה אֱמוּנָה בָּעוֹלָם, אָז יָבוֹא מָשִׁיחַ. כִּי עִקָּר הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בָּאֱמוּנָה כַּנַּ”ל: (שם)

אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמוּנָה אֶלָּא עַל־יְדֵי אֱמֶת. הַיְנוּ כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין הַשֵּׂכֶל מֵבִין, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין אֵין שַׁיָּךְ אֱמוּנָה. וְאִם כֵּן כְּשֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל מֵבִין, מֵהֵיכָן יָבוֹא לְהַאֲמִין בְּמַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין. עַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בָּאֱמֶת, שֶׁאִם יִרְצֶה הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין מֵאֵלָיו, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַּדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשִׂכְלֵנוּ הַמְּגֻשָּׁם. כִּי עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת עַל הָאֱמֶת בְּעֵין הָאֱמֶת, יָבִין מֵרָחוֹק שֶׁהַאֱמֶת הוּא כָּךְ, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשֵׂכֶל וּצְרִיכִין רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְהָבֵן הֵיטֵב (וְעוֹד יִתְבָּאֵר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר בַּאֲרִיכוּת): (שם אות ב’)

אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לָאֱמֶת אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ עֲצָתָם וְלֹא יִטֶּה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל מִדִּבְרֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי זֶה נֶחְקָק בּוֹ אֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְכֵן צָרִיךְ לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מֵעֲצַת רְשָׁעִים וּמִתְנַגְּדִים וְחוֹלְקִים עַל הָאֱמֶת. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִית שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמִירָה מִנִּאוּף, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲצוֹת רְשָׁעִים, וְזוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּ?א בְּחִינַת עֵצוֹת שֶׁל צַדִּיקִים: (שם אות ג’ ד’)

עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכֹחַ וּמַכְנִיס כָּל כֹּחוֹ בְּאוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִים לֶאֱמוּנָה: (לק”א סי’ ט’ אות א’)

אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַמַּכְחִישִׁים כָּל הַנִּסִּים, וְאוֹמְרִים שֶׁהַכֹּל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְאִם רוֹאִים אֵיזֶה נֵס הֵם מְכַסִּים הַנֵּס עִם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁזֶּה דֶּרֶךְ הַטְּבָעִים, הֵם פּוֹגְמִים בָּאֱמוּנָה מְאֹד, וּפוֹגְמִים בַּתְּפִלָּה וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהֵם מַאֲרִיכִין אֶת הַגָּלוּת: (שם אות ה’)

לְפִי הִתְמַעֲטוּת הָאֱמוּנָה כֵּן הַסְתָּרַת פְּנֵי ה’ וַחֲרוֹן אַפּוֹ חַ”ו, וַאֲזַי הַצַּדִּיקִים בּוֹרְחִים מִשְּׂרָרָה וְכָבוֹד, וְאֵין לְהָעוֹלָם מַנְהִיג אֱמֶת. וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת, עַל־יְדֵי זֶה נִמְתָּק הַחֲרוֹן אַף, וַאֲזַי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת מְקַבְּלִין הַכָּבוֹד וְהַמַּנְהִיגוּת, וְזוֹכִין לְמַנְהִיג אֱמֶת שֶׁיָּבִיא כָּל אֶחָד אֶל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי: (לק”א סי’ י”ח אות ב’)

אֵין לְאָדָם לְקַבֵּל מַנְהִיגוּת וּשְׂרָרָה כִּי אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁהוּא מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי כְּגוֹן צְבִי הִפְסִיקוֹ בַּדֶּרֶךְ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵין לוֹ לְקַבֵּל הַמַּנְהִיגוּת. וְאַף שֶׁהָאָדָם חוֹשֵׁב בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת עַל הָעוֹלָם וְעַל כֵּן רוֹצֶה בְּהַנְהָגָתוֹ, בֶּאֱמֶת הוּא רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד וְתוֹלֶה רְדִיפָתוֹ בְּרַחְמָנוּת. וְעַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לָבוֹא לְמִינוּת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת חַ”ו. אֲבָל מִן הַשָּׁמַיִם מְרַחֲמִין וְאֵין מַנִּיחִים הַמַּנְהִיגוּת בְּיָדָם: (שם אות ג’ ו’)

צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁלֹּא תִּתְקַלְקֵל חַ”ו. כִּי עַל־יְדֵי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה אֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל מוּסָר מִמּוֹכִיחֵי אֱמֶת, וְנִתְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם, וְנַעֲשָׂה גֵּרוּשׁ וּמַחְלֹקֶת חַ”ו, וּבָאִים לִכְפִירוֹת וְלַעֲבוֹדָה זָרָה וְלֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת. כִּי הָאֱמוּנָה הִיא עִקַּר חוֹתָם הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁצְּרִיכִין לְשֹׁמְרוֹ מְאֹד, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁמָר כָּל הַקְּדֻשָּׁה: (לק”א סי’ כ”ב אות א’ ב’)

יא.

אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁבָּאִים לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים. כִּי כָּל עִקַּר אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל מַמְשִׁיכִין הֵם לְהַדּוֹר, כִּי הֵם כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה: (שם אות ג’)

יב.

אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת חַיִּים. עַל־כֵּן זוֹכֶה לַאֲרִיכוּת יָמִים עַל־יְדֵי זֶה. וּלְהֵפֶךְ – שֶׁקֶר מְקַצֵּר יָמִים. כִּי שֶׁקֶר הוּא בְּחִינַת מִיתָה, אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, עֲבוֹדָה זָרָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן: (לק”א סי’ כ”ג אות א’)

יג.

אֱמוּנָה הִיא אַחֲרִית הַיָּמִים, כִּי עָלֶיהָ עוֹמְדִים כָּל הַמִּדּוֹת. כִּי הָאֱמוּנָה הִיא יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ כָּל הַקְּדֻשָּׁה. וּכְבָר נִתְבָּאֵר לְמַעְלָה שֶׁעַל־יְדֵי אֱמֶת בָּאִים לֶאֱמוּנָה: (שם אות ג’)

יד.

אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ אֵיזֶה שֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה לְתוֹךְ הַשֵּׂכֶל, כִּי אֵין לִסְמֹךְ עַל הַשֵּׂכֶל בְּעַצְמוֹ: (לק”א סי’ כ”ד אות ו’)

טו.

עַל־יְדֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים שֶׁאוֹמְרִים תּוֹרָה נְפוּלָה, עַל־יְדֵי זֶה בָּאִים כְּפִירוֹת וּבִזְיוֹנוֹת וְהִתְנַגְּדוּת עַל יִרְאֵי הַשֵּׁם. וְהַתִּקּוּן לָזֶה, הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה וּלְשַׁבֵּר הַכְּפִירוֹת וְהַבִּזְיוֹנוֹת, וּלְהִתְגַּבֵּר עַל הַמִּתְנַגְּדִים: (לק”א סי’ כ”ח אות א’ ב’ ג’)

טז.

עִקַּר חֲשִׁיבוּת הַצְּדָקָה וּשְׁלֵמוּתָהּ הִיא בֶּאֱמוּנָה. וְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת הַבָּאִים עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, אֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהִיא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת. וְעִקַּר אֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבַּת קֹדֶשׁ: (לק”א סי’ ל”א אות ב’)

יז.

וְכֵן שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים הִיא הָאֱמוּנָה, וּבִלְתִּי הָאֱמוּנָה כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים. וְכֵן שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא הַדַּעַת, הִיא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. כִּי כָּל הַתּוֹרָה עוֹמֶדֶת רַק עַל הָאֱמוּנָה. כִּי עִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה: (שם ד”ה שלמות כל הדברים וכו’ – בסוף)

יח.

עִקַּר קִיּוּם הָאֱמוּנָה הִיא רַק עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית: (שם אות ג’)

יט.

עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מְחַדְּשִׁין הַמֹּחַ, שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה, בִּשְׁעַת שֵׁנָה. וְזוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי הַשֵּׁנָה שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר הַפָּנִים: (לק”א סי’ ל”ה אות ג’ ד’ ה’)

קִלְקוּל הָאֱמוּנָה חַ”ו הִיא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה. וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְנָע הַמָּטָר, וְאֵין שֹׂבַע, וְאֵין שָׁלוֹם, וְאֵין אִישׁ עוֹזֵר לַחֲבֵרוֹ, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לִנְסֹעַ וּלִטַּלְטֵל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ: (לק”א סי’ מ’)

כא.

עִקַּר עֲשִׁירוּת בָּא מֵאֱמֶת. וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בָּאֱמֶת בָּא עָלָיו עֲנִיּוּת, גַּם בִּזְיוֹנוֹת וּבוּשׁוֹת. אֲבָל הָאוֹחֵז בְּמִדַּת אֱמֶת – פַּרְנָסָתוֹ בְּרֶוַח: (לק”א סי’ מ”ז)

כב.

הַשֶּׁקֶר מַזִּיק לָעֵינַיִם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת: (לק”א סי’ נא)

כג.

כְּשֶׁאוֹמֵר שֶׁקֶר, מִתְגַּבְּרִים עֲכִירַת הַדָּמִים, שֶׁמִּשָּׁם בָּא הַמָּרָה שְׁחֹרָה וְהַדְּמָעוֹת שֶׁמְּקַלְקְלִין עֵינָיו. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר שֶׁקֶר עַד שֶׁיְּעָכֵר אֶת דָּמָיו. וֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר כִּי אִם כְּשֶׁמְּזַכֵּךְ מִקֹּדֶם אֶת הַדָּמִים: (שם)

כד.

הַשֶּׁקֶר הוּא הָרָע ,הוּא הַטֻּמְאָה. וְעַל־יְדֵי־זֶה מֵסִיר הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵעָלָיו. אֲבָל עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו בִּשְׁלֵמוּת: (שם)

כה.

הָאֱמֶת הוּא אֶחָד וְהַשֶּׁקֶר הוּא הַרְבֵּה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֱמֶת עַל הַדָּבָר כִּי־אִם אֶחָד, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁהוּא דַּיְקָא. כְּגוֹן, עַל כֶּסֶף – כֶּסֶף לְבַד, וְעַל זָהָב – זָהָב לְבַד וְכוּ’. אֲבָל שֶׁקֶר הוּא הַרְבֵּה, כִּי יְכוֹלִין לוֹמַר שְׁקָּרִים בְּלִי שִׁעוּר. כְּגוֹן, עַל כֶּסֶף שֶׁהוּא נְחֹשֶׁת אוֹ בְּדִיל אוֹ עוֹפֶרֶת, וּשְׁאָרֵי שֵׁמוֹת בְּלִי שִׁעוּר. עַל־כֵּן סוֹף כָּל סוֹף יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בְּוַדַּאי וְיִתְבַּטֵּל הַהִתְנַגְּדוּת. כִּי כָּל הַהִתְנַגְּדוּת הוּא רַק מֵחֲמַת רִבּוּי הַשֶּׁקֶר בְּלִי שִׁעוּר, שֶׁמִּשָּׁם בָּא כָּל הַהִתְנַגְּדוּת. כִּי בְּאֶחָד אֵין שַׁיָּךְ הִתְנַגְּדוּת. וְעַל־כֵּן הָאֱמֶת שֶׁהוּא אֶחָד, בְּוַדַּאי יִשָּׁאֵר קַיָּם לְעוֹלָם. כִּי הָאֱמֶת הוּא אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל הַשְּׁקָרִים שֶׁמֵּהֶם הַהִתְנַגְּדוּת הֵמָּה יֹאבֵדוּ, וְהוּא יַעֲמֹד לְעוֹלָם. כִּי אֱמֶת ה’ לְעוֹלָם: (שם)

כו.

כְּשֶׁתִּרְצֶה לְהִכָּלֵל בְּאֶחָד, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה קֹדֶם הַבְּרִיאָה, תִּשְׁמֹר אֶת עַצְמְךָ מִשֶּׁקֶר וּתְדַבֵּר רַק אֱמֶת, וְתִהְיֶה אִישׁ אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה תִּהְיֶה נִכְלָל בְּאֶחָד כַּנַּ”ל, כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד כַּנַּ”ל: (שם)

כז.

עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִפְתָּחִין שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה: (לק”א סי’ נ”ז אות ח’)

כח.

אֱמוּנָה אֵין שַׁיָּךְ אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ טַעַם. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵצֶל הַמַּאֲמִין הַדָּבָר גָּלוּי, כְּאִלּוּ רוֹאֶה בְּעֵינָיו אֶת הַדָּבָר שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ מֵחֲמַת גֹּדֶל אֱמוּנָתוֹ הַשְּׁלֵמָה: (לק”א סי’ ס”ב אות ה’)

כט.

עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הִיא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקָרְבִין הָרְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי תַּעֲנִית. וַאֲזַי זוֹכִין שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אַפִּין בְּאַפִּין: (לק”א סי’ ס”ב אות ג’ ד’ ה’)

למ”ד.

מֵחֲמַת שֶׁאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי זֶה רַבִּים נִכְשָׁלִים בְּטָעֻיּוֹת וְעוֹשִׂים אֶת הַסִּבּוֹת אֶמְצָעִיִּים בֵּינָם לְבֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל מַאֲמִינִים גַּם כֵּן בְּאֶמְצָעִי, וְאוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְסִבּוֹת. הַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִים לְמָשָׁל בְּהַסִּבָּה שֶׁל הַפַּרְנָסָה שֶׁהוּא הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, וְאוֹמְרִים הַסִּבָּה שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן עִקָּר, כְּאִלּוּ חַ”ו בְּלֹא הַסִּבָּה שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן אֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן לָהֶם פַּרְנָסָה. וּבְהַסִבָּה שֶׁל הָרְפוּאָה שֶׁהִיא סַמִּים, עוֹשִׂים מֵהֶם עִקָּר, כְּאִלּוּ חַ”ו בְּלִי הַסַּמִּים אֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְרַפֵּא. וְאֵין הַדָּבָר כֵּן, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת וְעִלַּת כָּל הָעִלּוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לְשׁוּם סִבָּה. וְעִסְקֵנוּ בְּאֵלּוּ הַסִּבּוֹת, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד וְלֹא לַעֲשׂוֹת מֵהַסִּבּוֹת עִקָּר: (שם אות ו’)

לא.

הַכְּלָל הוּא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָנוּ עוֹשִׂין, הֵן תְּפִלָּה, הֵן לִמּוּד תּוֹרָה וַעֲשִׂיַּת מִצְווֹת, הַכֹּל הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה אֱמוּנָתוֹ וּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק”א סי’ ע”ז)

לב.

כְּשֶׁאָדָם חָזָק בֶּאֱמוּנָה מְאֹד, זוֹכֶה אַחַר כָּךְ לָבוֹא אֶל הַשֵּׂכֶל, וְכָל מַה שֶׁמַּחְזִיק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יוֹתֵר, בָּא אֶל שֵׂכֶל יוֹתֵר. כִּי הַדָּבָר שֶׁהָיָה צָרִיךְ מִתְּחִלָּה לְהַאֲמִין מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הֵבִין הַדָּבָר, זוֹכֶה אַחַר כָּךְ לַהֲבִינוֹ בְּשֵׂכֶל עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ הַחֲזָקָה. אַךְ אַחַר כָּךְ יֵשׁ לוֹ דְּבָרִים גְּבוֹהִים יוֹתֵר, שֶׁהֵם נִסְתָּרִים מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲבִינָם בְּשֵׂכֶל, וַאֲזַי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ יוֹתֵר בֶּאֱמוּנָה, לְהַאֲמִין בְּמַה שֶּׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ עַתָּה וְאֵינוֹ מֵבִין בְּשֵׂכֶל, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין גַּם אֵלּוּ הַדְּבָרִים בְּשֵׂכֶל, וְכֵן לְעוֹלָם. אֲבָל לָזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת הָאֱמוּנָה חֲזָקָה מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הָאֱמוּנָה בְּכָל הָאֵיבָרִים, וְאָז יוּכַל לִזְכּוֹת לָבוֹא אֶל הַשֵּׂכֶל עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ צ”א)

לג.

הַנַצְחָן אֵינוֹ סוֹבֵל הָאֱמֶת, וְאַף אִם יְבָרְרוּ לְעֵינָיו דְּבַר אֱמֶת יִדְחֶה אוֹתוֹ מֵחֲמַת נִצָּחוֹן. עַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לֵידַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, יְסַלֵּק מִקֹּדֶם מִדַּת הַנִּצָּחוֹן מֵעַצְמוֹ, וְאָז יָכוֹל לִרְאוֹת הָאֱמֶת אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת: (לק”א סי’ קכ”ב)

לד.

אֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת כֹּחַ הַגֹּדֶל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ וְהִיא בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם. הַיְנוּ, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵימָה, הוּא גֹּדֶל וְצוֹמֵחַ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, כִּי אֵין יוּכַל לְבַלְבְּלוֹ שׁוּם בִּלְבּוּל וּמוֹנֵעַ, רַק הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ לִסְבֹּל כָּל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו. כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מַה שֶּׁאֵינוֹ מִתְקָרֵב לְיִרְאֵי הַשֵּׁם, הַכֹּל הוּא מֵחֲמַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת שֶׁבָּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. כִּי אִם הָיָה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵימָה בְּהָאֱמֶת כָּרָאוּי, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּמִזְדָּרֵז מְאֹד לְהִתְקָרֵב לָהֶם. וְכֵן מַה שֶּׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, הוּא גַּם כֵּן מֵחֲמַת עַצְבוּת וּכְבֵדוּת שֶׁבָּא מֵחֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי בְּוַדַּאי אִם הָיָה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵימָה, וְהָיָה מַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹמֵד עָלָיו וְשׁוֹמֵעַ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו וּמַאֲזִין לְקוֹל תְּפִלָּתוֹ, בְּוַדַּאי הָיָה מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּהִתְלַהֲבוּת וְחֵשֶׁק גָּדוֹל. אַךְ עִקַּר בִּלְבּוּל הַתְּפִלָּה הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. וְכֵן כָּל הַהִתְרַחֲקוּת מִצַּדִּיקִים וִירֵאִים וּמֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, הַכֹּל מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה בָּא עָלָיו עַצְבוּת וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת כַּנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵימָה אֵין יָכוֹל לְמֹנְעוֹ שׁוּם דָּבָר, רַק מַאֲרִיךְ אַפּוֹ לִסְבֹּל הַכֹּל, וְגֹדֶל וְצוֹמֵחַ בַּעֲבוֹדַת ה’ אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה: (לק”א סי’ קנ”ה)

לה.

לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה וַאֲרִיכַת אַפַּיִם כַּנַּ”ל הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כִּסּוּפִים וְגַעְגּוּעִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָבוֹא לְשָׁם. וְגַם שֶׁיִּהְיֶה גַּעְגּוּעִים לְכָל הַצַּדִּיקִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהוּא סְגֻלָּה לְבַטֵּל כַּעַס וְעַצְבוּת. כִּי אֱמוּנָה וַאֲרִיכַת אַפַּיִם שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֵם הֶפֶךְ הַכַּעַס וְהָעַצְבוּת: (שם)

לו.

עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא, שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה חֲזָקָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁתִּהְיֶה בְרוּרָה וְזַכָּה מְאֹד, עַד שֶׁיִּהְיֶה דּוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ רוֹאֶה בְּעֵינָיו מַמָּשׁ הַדָּבָר שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל (בְּאוֹת ל”ב [צ”ל אוֹת כ”ח]): (לק”א סי’ רל”ד)

לז.

עַל־יְדֵי מַחְלֹקֶת, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפְלִים מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁהֵם מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל כְּפִירוֹת עַל אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים. וְהַתִּקּוּן לָזֶה, שֶׁיִּשְׁתֹּק וְיִמְסֹר הַמִּלְחָמָה לַה’: (לק”א סי’ רנ”א)

לח.

אִישׁ אֱמֶת שֶׁעוֹשֶׂה כָּל הַמִּצְווֹת בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ כְּמוֹ בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם, וְאֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ כְּלָל, כִּי אֵין בּוֹ שׁוּם צַד שֶׁקֶר לַעֲשׂוֹת חַ”ו אֵיזֶה תְּנוּעָה בַּעֲבוֹדָתוֹ בִּשְׁבִיל בְּנֵי אָדָם, הוּא מַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ כֹּחַ כָּל הַצְּדָקוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא מְבַטֵּל מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל כְּפִירוֹת הַנַּ”ל: (שם)

לט.

כְּשֶׁאָדָם בְּאֵיזֶה צָרָה חַ”ו, אָז הָאֱמֶת פָּגוּם. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר אָז אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִלְכָּד בְּאֵיזֶה טָעוּת וָשֶׁקֶר עַל־יְדֵי הַצָּרָה הַזֹּאת: (לק”ת סי’ ב’ אות ד’)

מ”ם.

עַל־יְדֵי הוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וּבִפְרָט כְּשֶׁיּוֹצֵא מֵאֵיזֶה צָרָה חַ”ו, וְעַל־יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת, עַל־יְדֵי זֶה מֵאִיר הָאֱמֶת בְּהַדִּבּוּר, וּמַשְׁלִים כָּל חֶלְקֵי הַדִּבּוּר. כִּי עִקַּר קִיּוּם וּשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמֶת. וְזוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה. וְזוֹכֶה לְקַבֵּל תּוֹרַת אֱמֶת מֵרַבִּי אֱמֶת, שֶׁיּוֹרֶה אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בְּתוֹרָתוֹ הָאֲמִתִּיּוֹת. וְזוֹכֶה לַעֲשׂוֹת שִׁדּוּכִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁיַּזְמִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לוֹ וּלְבָנָיו זִוּוּגָם הָאֱמֶת. וְכָל זֶה זוֹכֶה עַל־יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הַבְּרָכָה וְהַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת, שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה יְקָרָה מְאֹד לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וַאֲפִלּוּ אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא דָּבָר נִפְלָא וְיָקָר וְחָשׁוּב מְאֹד: (שם סי’ ב’)

מא.

הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמוֹ אִם אֱמוּנָתוֹ שְׁלֵמָה, וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה תָּמִיד. כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה בָּאִים מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת, שֶׁאֵין מוֹעִיל לָהֶם לֹא רְפוּאוֹת וְלֹא תְּפִלָּה וְלֹא זְכוּת אָבוֹת. גַּם אֵין מוֹעִיל לְהַחוֹלֶה קוֹל צְעָקוֹת שֶׁל אָח וּגְנִיחוֹת. כִּי לִפְעָמִים מוֹעִיל לְהַחוֹלֶה אֵלּוּ הַקּוֹלוֹת, שֶׁמְּרַחֲמִין עָלָיו עַל־יְדֵי זֶה, אֲבָל עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה גַּם אֵלּוּ הַקּוֹלוֹת אֵין מוֹעִילִין: (לק”ת סי’ ה’ אות א’)

מב.

כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מֵאֱמוּנָה חַ”ו, וַאֲזַי אֵין מוֹעִיל לוֹ אֲפִלּוּ קוֹל צְעָקָה בְּלֹא דִּבּוּר, אֲזַי צָרִיךְ לִצְעֹק מֵעֹמֶק הַלֵּב בִּבְחִינַת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ, מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּלוּ עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה וְנִתְתַּקְּנָה. וְעַל־יְדֵי זֶה חוֹזְרִין וְנִתְתַּקְּנִים כָּל הַנַּ”ל, שֶׁהֵם רְפוּאָה וּתְפִלָּה וּזְכוּת אָבוֹת וְכַנַּ”ל: (שם אות ב’)

מג.

עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין וְנִתְחַזְּקִין אֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת. וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁמַּעֲלִין וּמְתַקְּנִין הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל־יְדֵי זֶה נֶחֱלָשִׁין וְנוֹפְלִין הָאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת, וְחוֹזְרִין וְשָׁבִים הָעַכּוּ”ם מֵאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת שֶׁלָּהֶם לֶאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְנַעֲשִׂין גֵּרִים. וְלִפְעָמִים נַעֲשִׂין גֵּרִים בְּכֹחַ, דְּהַיְנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם בָּאִים לְהִתְגַּיֵּר מַמָּשׁ בְּפֹעַל, אַף עַל פִּי כֵן מַכִּירִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּמָּקוֹם שֶׁהֵם, וְיוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁיֵּשׁ יָחִיד קַדְמוֹן יִתְבָּרַךְ. וְלִפְעָמִים נַעֲשִׂין גֵּרִים בְּפֹעַל מַמָּשׁ, שֶׁבָּאִים וּמִתְגַיְּרִין. וְאֵלּוּ הַגֵּרִים מַזִּיקִין לְיִשְׂרָאֵל, וּמַכְנִיסִין גֵּאוּת וְנִאוּף בְּיִשְׂרָאֵל. וּצְרִיכִין עֲדַיִן לָזֶה כַּמָּה תִּקּוּנִים (עַיֵּן בִּפְנִים): [עַיֵּן תְּפִלִּין אוֹת ו’, שִׂמְחָה אוֹת כ”ד] (שם אות ד’ ה’)

מד.

עִקַּר הָאֱמוּנָה שְׁלֵמָה זוֹכִין עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, שֶׁזּוֹכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל וְכָל הָעוֹלָם תָּלוּי בָּזֶה (עַיֵּן צַדִּיק אוֹת צ”ח): (לק”ת סי’ ח’ אות ז’ ח’)

מה.

הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בַּפֶּה שֶׁל הָאָדָם, שֶׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר הָאֱמוּנָה בַּפֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי”. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מֵאֱמוּנָה חַ”ו, עֵצָה לָזֶה – שֶׁיְּדַבֵּר הָאֱמוּנָה בְּפִיו, שֶׁיֹּאמַר בְּפֶה מָלֵא שֶׁהוּא מַאֲמִין וְכוּ’. כִּי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר בְּפִיו דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה, זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה. גַּם עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לָבוֹא לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בַּפֶּה שֶׁל אָדָם כַּנַּ”ל: (לק”ת סי’ מד)

מו.

וְכֵן לְהֵפֶךְ חַ”ו, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִפִּיו אֵיזֶה דִּבּוּר שֶׁל כְּפִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת חַ”ו, אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ לֵיצָנוּת. דְּהַיְנוּ שֶׁבְּלִבּוֹ הוּא מַאֲמִין, רַק שֶׁהוּא אוֹמֵר דִּבּוּר זֶה שֶׁל כְּפִירָה בְּשֵׁם אַחֵר, וּמִתְלוֹצֵץ מִמֶּנּוּ. גַּם זֶה הוּא אִסּוּר גָּדוֹל, כִּי זֶה מַזִּיק לָאֱמוּנָה. כִּי עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ הוּא אָסוּר לוֹמַר דִּבְרֵי הֲלָצוֹת, אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ שְׂחוֹק: (שם)

מז.

וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהַבִּיט כְּלָל בַּסְּפָרִים הַמְדַבְּרִים מֵחֲקִירוֹת, כִּי הֵם מַזִּיקִים וּפוֹגְמִין מְאֹד אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וּכְבָר מְבֹאָר זֶה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, אַךְ צָרִיךְ לִכְפֹּל כַּמָּה פְּעָמִים אַזְהָרָה זֹאת לְבַל יֹאבַד עוֹלָמוֹ כְּרֶגַע חַ”ו: (שם)

מח.

טוֹב יוֹתֵר לְהַאֲמִין אֲפִלּוּ בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים כְּדֵי לְהַאֲמִין גַּם בְּהָאֱמֶת, מִלִּכְפֹּר בַּכֹּל חַ”ו. דְּהַיְנוּ לִכְפֹּר בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים, וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה הַכֹּל לֵיצָנוּת אֶצְלוֹ וְכוֹפֵר גַּם בְּהָאֱמֶת: (שיחות הר”ן סי’ ק”ג)

מט.

שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא רַק כְּשֶׁמַּאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה כְּלָל, וּבְלִי שׁוּם אוֹת וּמוֹפֵת, וּבְלִי שׁוּם חֲקִירָה כְּלָל, רַק בִּפְשִׁיטוּת וּבִתְמִימוּת, כְּמוֹ שֶׁהַנָּשִׁים וַהֲמוֹן עַם יִשְׂרָאֵל מַאֲמִינִים: (שם סי’ ל”ג)

יֵשׁ חֲכָמִים שֶׁהֵם חֲכָמִים אֲפִלּוּ בְּחָכְמוֹת הַתּוֹרָה, וְאֵין לָהֶם אֱמוּנָה. אֵלּוּ הַחֲכָמִים נִקְרָאִים בַּעֲלֵי רָאֲתָן. וְצָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מֵהֶם וּמִשְּׁכוּנָתָם בְּכָל מִינֵי הַרְחָקוֹת שֶׁהִזְהִירוּ רַזַ”ל, לְהִתְרַחֵק מִבַּעֲלֵי רָאֲתָן מַמָּשׁ, כִּי הֶבֶל פִּיהֶם מַזִּיק מְאֹד לְאָדָם כָּשֵׁר. וְגַם יָכוֹל לִפֹּל לְתַאֲוַת נִאוּף חַ”ו, עַל־יְדֵי הֶבֶל פִּיהֶם. כִּי אֵלּוּ הַחֲכָמִים הַנִּזְכָּרִים, עַל פִּי רֹב הֵם נוֹאֲפִים גְּדוֹלִים מְאֹד: (שם ק”ו)

נא.

עַל־יְדֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה וּמִצְוָה עַד שֶׁמְּרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה, עַל־יְדֵי זֶה נִתְעַלֶּה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה: (לק”ת סי’ פ”א)

נב.

כְּשֶׁיֵּשׁ קַטְנוּת וּפְגָם בָּאֱמוּנָה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת, כְּגוֹן תַּעֲנִית וְכַיּוֹצֵא. אֲבָל כְּשֶׁהָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, יְכוֹלִין לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו: (לק”ת סי’ פ”ו)

נג.

אֱמוּנָה חָשׁוּב כִּצְדָקָה: (שיחות הר”ן סי’ ל”ד ספר המידות ערך “אמונה” אות י”ח)

נד.

עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכֶה לְבָנִים. “אֱמוּנָה” בְּגִימַטְרִיָּא “בָּנִים”: (שיחות הר”ן שם)

נה.

אֱמוּנָה הוּא דָּבָר חָזָק מְאֹד, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, זוֹכִין לָבוֹא לִבְחִינַת רָצוֹן שֶׁהוּא לְמַעְלָה אֲפִלּוּ מֵחָכְמָה הַקְּדוֹשָׁה. דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְרָצוֹן מֻפְלָג חָזָק מְאֹד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ מְאֹד, עַד שֶׁלֹּא יֵדַע כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת מִגֹּדֶל הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, וְיִצְעַק בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ וְכוּ’: (שיחות הר”ן סי’ ל”ב)

נו.

יֵשׁ שֶׁבָּאִים עֲלֵיהֶם מַחֲשָׁבוֹת עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא נוֹלְדוּ בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי. וְיֵשׁ שֶׁהוֹסִיפוּ עַל זֶה מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים שֶׁעָשׂוּ בְּעַצְמָם, כִּי יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁהֵם מַכְנִיסִים כְּפִירוֹת בָּאָדָם. וְעַל כָּל זֶה צְרִיכִין בּוּשָׁה וְלֵב נִשְׁבָּר. שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲקִירוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ חַ”ו, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, רָאוּי לוֹ לְהִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד מְאֹד עַל שֶׁבָּא לָזֶה בַּעֲווֹנוֹתָיו. וְעַל־יְדֵי בּוּשָׁה וְלֵב נִשְׁבָּר יְגָרֵשׁ וִישַׁבֵּר הַכְּפִירוֹת. גַּם כְּבָר מְבֹאָר עֵצָה גְּדוֹלָה לֶאֱמוּנָה, לוֹמַר וּלְדַבֵּר הָאֱמוּנָה בְּפִיו כַּנַּ”ל (בְּאוֹת מ”ה): (שם)

נז.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, חַיָּיו חַיִּים. אֲבָל בְּלֹא אֱמוּנָה חַ”ו, אֵין לוֹ חַיִּים כְּלָל. כִּי אֵין אָדָם שֶׁלֹּא יַּעַבְרוּ עָלָיו תְּלָאוֹת רַבּוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת וְצָרוֹת, כִּי אָדָם לֶעָמָל יֻלָּד. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, אֲזַי אֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאִים עָלָיו יִסּוּרִים וְצָרוֹת חַ”ו, יוּכַל לְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו וְיֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ, וְהַיִּסּוּרִים הֵם לוֹ לְטוֹבָה וּלְכַפָּרָה, כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּוַדַּאי לְטוֹבָה גְּדוֹלָה. אֲבָל מְחַקֵּר שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, כְּשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה צָרָה, אֵין לוֹ לְמִי לִפְנוֹת וְאֵין לוֹ בְּמַה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ, עַל־כֵּן אֵין לוֹ שׁוּם חַיִּים כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁהוֹלֵךְ בְּלִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְלִי הַשְׁגָּחָה רַחֲמָנָא לִצְלָן. אֲבָל עַל־יְדֵי אֱמוּנָה חַיָּיו טוֹבִים תָּמִיד כַּנַּ”ל: (שם)

[נח].

עִקַּר אֱמוּנַת הַיִּחוּד הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אַמִתִּיִּים שֶׁהֵם קוֹצָא דְּאוֹת דָּלֶ”ת דְּאֶחָד, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁהַצַּדִּיק הוּא קוֹצָא דְּאוֹת דָּלֵ”ת וְכוּ’: (לק”א סי’ י’ אות ה’)

אנחה

אֲנָחָה וּגְנוּחֵי שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הִיא יְקָרָה מְאֹד, כִּי הִיא שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן עַל־יְדֵי אֲנָחָה, כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא הָרַב הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר. כִּי מִמֶּנּוּ מְקַבְּלִין הָרוּחַ חַיִּים לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן עַל־יְדֵי אֲנָחָה (עַיֵּן צַדִּיק אוֹת י”א): (לק”א סי’ ח’ אות א’ ב’)

כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בִּדְבֵקוּת אוֹ מִתְבּוֹדֵד כָּרָאוּי, וּבָאֶמְצַע הוּא נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, זֶה נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הָאֱמוּנָה. וַאֲזַי צָרִיךְ שֶׁיְּשַׁבֵּר לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ, וְיִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל שֶׁנָּפַל וְנִשְׁלַךְ מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ, וִירַחֵם עַל עַצְמוֹ עַד שֶׁיִּתְאַנֵּחַ. וְעַל־יְדֵי הָאֲנָחָה יַחֲזֹר לְמַדְרֵגָתוֹ: (לק”א סי’ ק”ח)

אֲנָחָה דִּקְדֻשָּׁה יְקָרָה מְאֹד. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְאַנֵּחַ עַל שֶׁרָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי זֶה נִפְסָק מֵחֶבֶל הַטֻּמְאָה וְנִתְקַשֵּׁר לְחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה. וְכֵן לְהֵפֶךְ חַ”ו, כְּשֶׁמִּתְאַנֵּחַ עַל אֵיזֶה דְּבַר תַּאֲוָה שֶׁהוּא נִכְסָף אֵלֶיהָ, הוּא לְהֶפֶךְ חַ”ו: (לק”א סי’ ק”ט)

אֲנָחָה שֶׁמִּתְאַנֵּחַ הָאָדָם עַל עֲווֹנוֹתָיו אוֹ עַל מִעוּט הַשָּׂגָתוֹ, הוּא יוֹתֵר טוֹבָה יוֹתֵר מִכַּמָּה סִגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת. [עַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן אֲנָחָה – עַזּוּת אוֹת ב’ ג’, שֶׁעַל־יְדֵי אֲנָחָה דִּקְדֻשָּׁה שׁוֹבְרִין עַזּוּת הַגּוּף, וַאֲזַי הַנְּשָׁמָה יְכוֹלָה לְהִתְקָרֵב לְהַגּוּף, לְהוֹדִיעַ לוֹ מֵהַשָּׂגוֹת שֶׁהִיא מַשֶּׂגֶת וְכוּ’. עַיֵּן שָׁם]: (שם)

אכילה

עַל־יְדֵי אֲכִילָה בְּכַשְׁרוּת כָּרָאוּי, שֶׁאוֹכֵל בִּמְתִינוּת וְאֵינוֹ אוֹכֵל בְּדֶרֶךְ הַלְעָטָה, עַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן הַשֵּׂכֶל וְנִכְנָע הַכְּסִילוּת. אֲבָל כְּשֶׁאוֹכֵל כְּזוֹלֵל וְסוֹבֵא, עַל־יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר הַכְּסִילוּת עַל הַשֵּׂכֶל. וְעַל־יְדֵי זֶה נֶחֱשָׁךְ אֶצְלוֹ אוֹר הַצַּדִּיק, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ יִרְאָה וְאַהֲבָה: (לק”א סי’ י”ז אות ב’ ג’)

עַל־יְדֵי צְדָקָה לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְלַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן פְּגַם הָאֲכִילָה. וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל וְזוֹכֶה לִרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ יִרְאָה וְאַהֲבָה: (שם אות ד’ ה’)

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וְהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית, הוּא יָכוֹל לְעוֹרֵר הִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וַאֲזַי אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ וְכָל תַּעֲנוּגָיו אֵינוֹ אֶלָּא מֵהִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת, וּמִזֶּה מֵאִיר לִבּוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה פָּנָיו מְאִירוֹת, וְזוֹכֶה לְזַכֵּךְ אֶת הַפָּנִים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיּוּכַל לְעוֹרֵר אֲחֵרִים בִּתְשׁוּבָה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ בַּפָּנִים שֶׁלּוֹ לְבַד. כִּי יִרְאֶה כָּל אֶחָד אֶת עַצְמוֹ בַּפָּנִים שֶׁלּוֹ כְּמוֹ בְּמַרְאָה וְיִרְאֶה אֵיךְ הוּא מְשֻׁקָּע בַּחֹשֶׁךְ, עַד שֶׁבְּלֹא תּוֹכָחָה וּבְלֹא מוּסָר יְעוֹרֵר אֶת חֲבֵרוֹ בִּתְשׁוּבָה, רַק מִמַּה שֶּׁיַּבִּיט בַּפָּנִים שֶׁלּוֹ לְבַד כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ י”ט אות ז’ ח’ ט’)

כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ אֵיזֶה רְעָבוֹן, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו תַּאֲוַת אֲכִילָה, יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים. בְּכֵן צָרִיךְ לְשַׁדֵּד וּלְשַׁבֵּר הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁלּוֹ הַמִּתְאַוָּה לֶאֱכֹל, כִּי עִקַּר הָרְעָבוֹן הוּא לְבַּהֲמִיּוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה יִנָּצֵל מֵהַשּׂנְאִים: (לק”א סי’ ל”ט)

עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה בָּא מַחֲלֹקֶת שֶׁמְּחָרְפִין וּמְבַזִּין אוֹתוֹ. וּכְשֶׁמְּשַׁבְּרִין אֶת תַּאֲוַת אֲכִילָה זוֹכֶה לְשָׁלוֹם, וְאָז יֵשׁ גַּם לְמַעְלָה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה וְנִתְרַבֶּה שׂבַע גָּדוֹל בָּעוֹלָם: (שם)

מִי שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת אֲכִילָה, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא רָחוֹק מֵאֱמֶת, וּבְיָדוּעַ שֶׁדִּינִים שׁוֹרִין עָלָיו. גַּם זֶה סִימָן עַל דַּלּוּת. גַּם יָבוֹא לִידֵי בִּזְיוֹנוֹת וּבוּשׁוֹת: (לק”א סי’ מ”ז)

מִי שֶׁהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עַל יָדוֹ מוֹפְתִים: (שם)

יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם, וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ לִבְחִינַת שֵׁנָה עַל־יְדֵי תַּאֲווֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים. וְיֵשׁ שֶׁהֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְיָפִים, רַק שֶׁנְּפִילָתָם עַל־יְדֵי אֲכִילָה. כִּי לִפְעָמִים כְּשֶׁאוֹכֵל הָאָדָם מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן לְמַאֲכַל אָדָם, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפֵל מֹחוֹ לִבְחִינַת שֵׁנָה. כִּי כְּשֶׁאוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, אֲזַי מֵאִיר פָּנָיו, הַיְנוּ שִׂכְלוֹ עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ. אֲבָל כְּשֶׁאֵין אֲכִילָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי הַמַּאֲכָל מֵבִיא רֹעַ אֶל הַלֵּב, וְעַל־יְדֵי זֶה אוֹבֵד פָּנָיו וְשִׂכְלוֹ וְנוֹפֵל לִבְחִינַת שֵׁנָה. וַאֲפִלּוּ שֶׁנִּדְמֶה לְהָעוֹלָם שֶׁהוּא עוֹבֵד הַשֵּׁם וְעוֹסֵק בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה, אַף עַל פִּי כֵן הוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה, כִּי כָּל עֲבוֹדָתוֹ נִשְׁאָר לְמַטָּה וְאֵין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נַחַת מִמֶּנָּה. וְצָרִיךְ לְעוֹרְרוֹ מִשֵּׁינָתוֹ. וְאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ, כִּי אִם כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר תְּחִלָּה קְצָת מֵעַצְמוֹ. וְהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁלֹּא יְבַלֶּה יָמָיו בְּשֵׁנָה חַ”ו, זוֹכִין עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָבוֹא לְצַדִּיק כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְעוֹרְרוֹ מִשֵּׁינָתוֹ, שֶׁלֹּא יִישַׁן אֶת יָמָיו חַ”ו: (לק”א סי’ ס’ אות ו’)

מַאֲכַל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ לִהְיוֹת מַאֲכָל אַחַר שֶׁנִּתְבָּרֵר, וְאֵין בּוֹ שׁוּם תַּעֲרֹבֶת מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא. כִּי מַאֲכָל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תַעֲרוֹבוֹת, עַל־יְדֵי מַאֲכָל כָּזֶה יוּכַל הָאָדָם לַחֲטֹא. וְהַבֵּרוּר שֶׁל הַמַּאֲכָלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי תַּעֲנִית. וְאָז נַעֲשָׂה עַל יְדֵי אֲכִילָתוֹ יִחוּד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אַפִּין בְּאַפִּין: (לק”א סי’ ס”ב אות א’ ב’ ה’)

כָּל הַתַּאֲווֹת הֵם בְּחִינַת קְלִפּוֹת וּמוֹתָרוֹת, כִּי בְּלֹא הַתַּאֲווֹת יָכוֹל הַגּוּף לְהִתְקַיֵּם. וּכְשֶׁמִּתְגַּבְּרִים הַתַּאֲווֹת עַל הָאָדָם, הוּא הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפּוֹת עַל הַקְּדֻשָּׁה. וְרָאשֵׁי הַתַּאֲווֹת הֵם תַּאֲווֹת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁכָּל הַתַּאֲווֹת נִמְשָׁכִים אַחֲרֵיהֶם. וּכְשֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִים, הֵם מַמְשִׁיכִין אֶת הַדִּבּוּר לַגָּלוּת, וַאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת נִחַר גְּרוֹנִי, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהַתִּקּוּן לָזֶה תַּעֲנִית, וְאָז יוּכַל לְדַבֵּר. וְעַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְקָרֵב הָרְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה. וַאֲזַי אֲכִילָתוֹ יְקָרָה מְאֹד כַּנַּ”ל, כִּי נַעֲשָׂה יִחוּד גָּדוֹל עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ כַּנַּ”ל: (שם אות ג’ ד’ ה’)

יא.

עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה נִפְגָּם הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, וַאֲזַי מִתְגַּבְּרִין הָעַזֵּי פָּנִים. כִּי נוֹפֵל הַכָּבוֹד אֶל הָעַכּוּ”ם וְהָרְשָׁעִים וְהָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁהֵם נוֹטְלִים כָּל הַכָּבוֹד וְהַמֶּמְשָׁלָה. וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת הַסְתָּרַת פָּנִים, בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַדִּינִים חַ”ו. אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוַת אֲכִילָה, עַל־יְדֵי זֶה הוּא נְשִׂיאוּת פָּנִים, בְּחִינַת בִּטּוּל הַדִּינִים. וַאֲזַי הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת, וְאֵין שׁוּם שְׂרָרָה וְהִתְמַנּוּת לְהָעַזֵּי פָּנִים: (לק”א סי’ ס”ז אות ב’ ג’)

יב.

צָרִיךְ לְדַקְדֵּק מְאֹד לִבְלִי לֶאֱכֹל יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ, כִּי כְּשֶׁאוֹכֵל יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ מַזִּיק לוֹ מְאֹד. כִּי אֲפִלּוּ שְׁאָר הַמַּאֲכָלִים מִצְטָרְפִין עִם זֹאת הָאֲכִילָה וּמַזִּיקִים לוֹ הַרְבֵּה: (לק”א סי’ רנ”ז)

יג.

כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל אֲכִילָה יְתֵרָה הוּא כְּמוֹ בְּהֵמָה. כִּי גֶּדֶר הָאָדָם הוּא לֶאֱכֹל רַק כְּפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וּכְשֶׁאוֹכֵל יוֹתֵר הוּא מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ. וְעַל־יְדֵי זֶה שֶׁאוֹכֵל אֲכִילָה יְתֵרָה, עַל־יְדֵי זֶה בָּא חֹלִי הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁמִּזְדַּמֵּן לְהָאָדָם בְּתוֹךְ מַאֲכָלוֹ מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן לְמַאֲכַל אָדָם, עַל־יְדֵי זֶה בָּא גַּם כֵּן חֹלִי הַנַּ”ל, רַחֲמָנָא לִצְלָן: (לק”א סי’ רס”ג)

יד.

תַּאֲוַת אֲכִילָה הִיא אֶחָד מִג’ תַּאֲווֹת שֶׁפּוֹגְמִין וּמַפְסִידִין הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב. וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמְּקַבְּלִין חַג הַסֻּכּוֹת כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ דַּעַת לְתַקֵּן תַּאֲוַת אֲכִילָה, וְאָז זוֹכֶה לְיִרְאָה וּלִתְפִלָּה וְכוּ’ (עַיֵּן יִרְאָה אוֹת י”ט כ’ כ”א): (לק”ת סי’ א’ אות ד’ ה’)

טו.

לִפְעָמִים עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים שֶׁאוֹכְלִים נִתְקַלְקֵל הַחֲלוֹם, בִּבְחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד חַ”ו, וִיכוֹלִים לָבוֹא עַל־יְדֵי זֶה לְטֻמְאַת קֶרִי חַ”ו. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא שִׂמְחָה, לְהִתְחַזֵּק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד: (לק”ת סי’ ה’ אות י’)

טז.

מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְרַבִּי אֱמֶת, שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָאִיר הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ בְּיִשְׂרָאֵל כָּרָאוּי, וְהוּא אִישׁ חַיִל וְלֹא הַהֶפֶךְ (שֶׁקּוֹרִין שְׁלֵימַזְלְנִיק), עַל־יְדֵי זֶה יָכוֹל לְקַבֵּל בְּעֵת הָאֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג. דְּהַיְנוּ, שֶׁיָּאִיר לוֹ הָרָצוֹן בְּעֵת הָאֲכִילָה, וְיִשְׁתּוֹקֵק וְיִכְסֹף מְאֹד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן מֻפְלָג בְּלִי שִׁעוּר, בְּלִי שׁוּם יְדִיעָה, שֶׁלֹּא יֵדַע כְּלָל מַה הוּא רוֹצֶה, רַק רָצוֹן פָּשׁוּט בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ: (לק”ת סי’ ז’ אות י’)

יז.

עַל־יְדֵי מְזוֹנָא דְּגוּפָא, דְּהַיְנוּ תַּאֲווֹת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, נֶחֱלָשׁ מְזוֹנָא דְנִשְׁמָתָא, וְנִפְגָּם הַיִּרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רֵיחַ טוֹב, שֶׁהוּא עִקַּר מְזוֹנָא דְנִשְׁמָתָא: (לק”ת סי’ ח’ אות א’)

יח.

עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין תּוֹכָחָה מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁיָּכוֹל לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל כָּרָאוּי (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּפְנִים), עַל־יְדֵי זֶה מַגְבִּירִין מְזוֹנָא דְנִשְׁמָתָא עַל מְזוֹנָא דְגוּפָא: (שם)

יט.

עִקַּר הָאֲכִילָה הִיא בִּשְׁבִיל בֵּרוּרִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרֵר הַמַּאֲכָל וְיִהְיֶה נַעֲשָׂה מִמֶּנּוּ אִמְרֵי שֶׁפֶר, שֶׁהֵם הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו וּמִתְפַּלְּלִין וְלוֹמְדִים וְעוֹבְדִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכֹחוֹת הָאֲכִילָה. וְזֶה צָרִיךְ לְכַוֵּן כָּל אָדָם בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ. וַאֲזַי הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת קְטֹרֶת, וְזוֹכֶה לְשִׂמְחָה, וְנַעֲשָׂה מִזֶּה עֲטָרָה שֶׁל חֶסֶד וְרַחֲמִים לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: “צְאֶינָה וּרְאֶינָה” וְכוּ’ “בָּעֲטָרָה” וְכוּ’ וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְפַרְנָסָה בְּנָקֵל: (לק”ת סי’ ט”ז)

כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ צַדִּיק גָּדוֹל, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה צַעַר בְּכָל יוֹם. וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לּוֹ דַעַת יוֹתֵר, צַעֲרוֹ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. וְעַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, עַל־יְדֵי זֶה מַמְתִּיקִין זֶה הַצַּעַר, שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר חַ”ו: (לק”ת סי’ ע”ז)

כא.

עַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה הַפֶּה בִּבְחִינַת קוֹמַת הָאָדָם, וְזוֹכֶה לָבוֹא עַל־יְדֵי זֶה לִבְחִינַת שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹ. אֲבָל מִי שֶׁאֵין אֲכִילָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי פִּיו שֶׁאוֹכֵל הוּא בְּגֶדֶר בַּעַל חַי, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ בְּהֵמָה מַמָּשׁ חַ”ו: (שם)

כב.

עִקַּר הַיִּרְאָה הִיא בָּאָה וְנִגֶּשֶׁת אֶל הָאָדָם בִּשְׁעַת אֲכִילָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַיִּרְאָה הַבָּאָה אֵלָיו אָז, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְכָל הַנַּ”ל (בְּאוֹת כ’ וכ”א): (שם)

כג.

צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּרִי קֹדֶם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה כָּל צָרְכָּהּ עַל הָאִילָן, כִּי יוּכַל לְאַבֵּד נַפְשׁוֹ עַל־יְדֵי זֶה. גַּם אָסוּר לִתְלֹשׁ פְּרִי קֹדֶם בִּשּׁוּלָהּ כְּמוֹ שֶׁאָסוּר לָקֹץ אִילָן קֹדֶם זְמַנּוֹ: (לק”ת סי’ פ”ח)

כד.

כְּשֶׁמְּבָרֵךְ הַבְּרָכָה עַל הַפְּרִי בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִנָּצֵל שֶׁלֹּא לְאַבֵּד נַפְשׁוֹ עַל־יְדֵי הַפְּרִי שֶׁלֹּא נִתְבַּשְּׁלָה. וּמְאֹד צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין, בִּפְרָט בְּבִרְכַּת הַפֵּרוֹת, כִּי יֵשׁ בָּהֶם אֲבֵדוֹת הַרְבֵּה שֶׁצְּרִיכִין לְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם (עַיֵּן בִּפְנִים – “לִקּוּטֵּי מוֹהֲרַ”ן” תִּנְיָנָא סִימָן פ”ח): (שם)

כה.

גַּם כְּשֶׁמְּבַשְּׁלִין הַפֵּרוֹת בְּבֵיתוֹ אֵינוֹ מוֹעִיל לָזֶה, לְהַתִּיר לֶאֱכֹל פְּרִי שֶׁלֹּא נִתְבַּשְּׁלָה עַל הָאִילָן. אֲבָל אִם הַפֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ מֻנָּחִים אֵיזֶה זְמַן עַד שֶׁנַּעֲשִׂין מְבֻשָּׁלִין מֵאֲלֵיהֶן בְּתָלוּשׁ, זֶה מוֹעִיל וּמֻתָּר לְאָכְלָן: (שם)

[כו].

הֱוֵי זָהִיר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהַלְעָטָה, דְּהַיְנוּ בִּמְהִירוּת כְּדֶרֶךְ גַּרְגְּרָן, כִּי זֶה הוּא בְּחִינַת הַלְעִיטֵנִי נָא וְכוּ’ (בְּרֵאשִׁית כה). רַק לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לֶאֱכֹל בִּמְתִינוּת, בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ, כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹכְלִין בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּשֶׁיּוֹשֵׁב אָדָם חָשׁוּב אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן, כָּךְ יֹאכַל תָּמִיד אֲפִלּוּ כְּשֶׁאוֹכֵל לְבַדּוֹ. עַיֵּן לְעֵיל אוֹת ג’ (צ”ל א’). אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה: (חיי מוהר”ן סי’ תקט”ו)

הכנסת אורחים

עַל־יְדֵי הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה וּלְשַׁבֵּר הַכְּפִירוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה מַעֲלִין וּמְתַקְּנִין הַתּוֹרָה הַנְפוּלָה שֶׁל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁדִין יְהוּדָאִין, שֶׁמֵּהֶם בָּא כָּל הַהִתְנַגְּדוּת עַל יִרְאֵי הַשֵּׁם. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמִּתְנַגְּדִים (לק”א סי’ כ”ח)

הַכְנָסַת אוֹרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם הוּא תִּקּוּן הַתְּפִלָּה. כִּי יֵשׁ לְכָל אָדָם תְּפִלּוֹת רָעוֹת, וְהֵם מְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ כְּשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה הָרָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְהַכְנָסַת אוֹרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם הוּא הַתִּקּוּן לָזֶה (לק”א סי’ ר”ט)

ארץ ישראל

עִקַּר אֱמוּנָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת נִסִּים, אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלּוֹת. וְיָכוֹל לִפְעֹל בִּתְפִלָּתוֹ מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים וּמוֹפְתִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם: (לק”א סי’ ז’ אות א’)

כְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה, אָז יוֹרְדִין לַגָּלוּת. וְעִקָּר – שֶּׁיּוֹרֶדֶת הַתְּפִלָּה בַּגָּלוּת, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים בָּעוֹלָם: (שם)

מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי כָּל עֲלִיּוֹת שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲלוֹת אֶל הַקְּדֻשָּׁה הוּא רַק עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכֵן כָּל עֲלִיּוֹת הַתְּפִלּוֹת הוּא רַק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: (חיי מוהר”ן סי’ ט”ו לק”א סי’ כ’)

בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין זוֹכִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁנִּמְצָאִים אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּשָׁעָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ תּוֹרָה וְדוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, אָז יֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה גַּם כֵּן לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: (שם אות ד’ ו’)

אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל־יְדֵי יִסּוּרִין. וְעִקַּר הַיִּסּוּרִים הֵם הַמּוֹנְעִים הָרְשָׁעִים מוֹצִיאֵי דִבַּת הָאָרֶץ. וְעַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, זוֹכֶה לְהַכְנִיעַ כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים. וּכְפִי שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה שֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּתִקּוּן גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה לְהַכְנִיעַ הַמּוֹנְעִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: (שם אות ו’ י’)

כְּשֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי נִקְרָא גִּבּוֹר תַּקִּיף. כִּי קֹדֶם שֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ. אֲבָל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנּוֹצֵחַ, אֲזַי נִקְרָא אִישׁ מִלְחָמָה: (שם אות י’)

עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִכְלָלִין בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶבֶל הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא. וְעַל־יְדֵי זֶה מְבַטְּלִין הַדִּין וְהַחֹשֶׁךְ וְכוּ’ מִן הָעוֹלָם. גַּם עַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה וְנִזְדַּכֵּךְ מֹחוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, וְהִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: (לק”א סי’ ל”ז אות ד’ וסי’ מ”ד)

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא סְגֻלָּה לְבָנִים וּמַצֶּלֶת מֵרִיב וּמַחְלֹקֶת. גַּם עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֵידַע מֵהָרַבִּי הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, וְנִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, וְהַכֹּל חוֹזְרִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, לְעֹבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד: (לק”א סי’ מ”ח)

עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בְּכֹחַ זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה. כִּי סֻכָּה וּתְפִלָּה בְּכֹחַ וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אַחַת וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה: (שם)

לִרְאוֹת בְּמַפַּלְתָּם שֶׁל רְשָׁעִים אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: (לק”א סי’ נ”ה אות א’)

יא.

עַל־יְדֵי תְּפִלָּה כְּתִקּוּנוֹ (כַּמְבֹאָר בִּתְפִלָּה מִן אוֹת נ”א וְכוּ’ עַד אוֹת נ”ו) מִתְנוֹצֵץ אוֹר זְכוּת אָבוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גַּם עַכְשָׁו בַּגָּלוּת, שֶׁהוּא תַּחַת יָד הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְאֵין יְכֹלֶת בִּקְדֻשָּׁתָהּ לְהִתְגַּלּוֹת, אַף עַל פִּי כֵן יְכוֹלִין לְגַלּוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ קְדֻשָּׁתָהּ אֲפִלּוּ בַּגָּלוּת הַמָּר הַזֶּה עַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת אוֹר זְכוּת אָבוֹת. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְאוֹת בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים, וְלֹא דַּי שֶׁהָאָדָם נִצּוֹל מֵהָרָשָׁע, אַף גַּם רוֹאֶה בְּהָרָשָׁע מַה שֶּׁהָרָשָׁע רָצָה לִרְאוֹת בּוֹ. וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי לִמּוּד זְכוּת שֶׁמְּלַמְּדִין עַל הָרָשָׁע. גַּם עַל־יְדֵי זֶה הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם עוֹשֵׂי טוֹב זוֹכִין לִפְנֵי ה’: (שם אות ב’ ג’ ח’ ט’)

יב.

מִצְוַת חַלָּה הִיא בְּחִינַת יְרֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי עַל־יְדֵי חַלָּה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ אוֹר זְכוּת אָבוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְגַלּוֹת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְכָל הַנַּ”ל: (שם אות ח’)

יג.

מִי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת, שֶׁנּוֹסֵעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לָשׁוּב עַל־יְדֵי זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי תּוֹעִיל לוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְאֹד. כִּי עַל־יְדֵי זֶה שֶׁנִּכְנָס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי זֶה לְבַד נֶאֱכָל אֶצְלָהּ וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ הַקָּדוֹשׁ. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ הַמְהַלֵּךְ ד’ אַמּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ’. אֲבָל אִם אֵין רְצוֹנוֹ כְּלָל בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת ה’, לְכַלּוֹת הָרָע שֶׁלּוֹ, לֹא יּוֹעִיל לוֹ יְשִׁיבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי הִיא מְקִיאָה אוֹתוֹ בִּבְחִינַת “כַּאֲשֶׁר קָאָה” וְכוּ’: (לק”א סי’ קכ”ט)

יד.

עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לַאֲרִיכַת אַפַּיִם, דְּהַיְנוּ לְשַׁבֵּר הַכַּעַס וְהָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת וְהַכְּבֵדוּת, רַק יִזְדָּרֵז עַצְמוֹ מְאֹד בַּעֲבוֹדַת ה’, וְלֹא יוּכַל לְבַלְבְּלוֹ שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, כִּי מַאֲרִיךְ אַפּוֹ לִסְבֹּל הַכֹּל (וְעַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת ל”ד): (לק”א סי’ קנ”ה)

טו.

וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כִּסּוּפִים וְגַעְגּוּעִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָבוֹא לְשָׁם, וְגַם שֶׁיִּהְיֶה גַּעְגּוּעִים לְכָל הַצַּדִּיקִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהִיא סְגֻלָּה לְבַטֵּל הַכַּעַס וְהָעַצְבוּת וְכַנַּ”ל: (שם)

טז.

מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְשַׁלֵּם לָאָדָם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה הוּא חֶסֶד גָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁיָּבִין עַל יְדֵי זֶה לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. וְעִקַּר עִנְיָן זֶה הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: (לק”א סי’ קפ”ז)

יז.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַקְּדֻשּׁוֹת. וְשָׁם זוֹכִין לָצֵאת מִטִּבְעִיּוּת, וְלֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה לְבַד, שֶׁזֶּה כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה. וְעַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהִדָּמוֹת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ. וְאָז יְכוֹלִין לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי יוֹדְעִין לְהַבְחִין בֵּין מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת לְהַהֶפֶךְ. וְאָז זוֹכִין לְטַהֵר הַמַּחֲשָׁבָה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים וּלְהַמְתִּיק הַדִּינִים, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִכָּל הַצָּרוֹת: (לק”א סי’ רל”ד)

יח.

עִקַּר הַמֹּחַ וְהַחָכְמָה הוּא רַק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ הֵם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל מֹחָם וְחָכְמָתָם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּכְפִי חֶלְקוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כֵּן יוֹנֵק וּמְקַבֵּל חָכְמָתוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַ”ו, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפְלִין מִמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְמֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה מַחְלֹקֶת וּמְרִיבוֹת. כִּי מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת: (לק”ת סי’ ע”א)

יט.

מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת נְעִימוּת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת שָׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי צְדָקָה, בִּפְרָט צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הַזֶּה, וְאָז יְכוֹלִים לְתַקֵּן גַּם הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ הַנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁחַ”ו, הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ פְּגוּמִים הַרְבֵּה עַל־יְדֵי שֶׁפָּגְמוּ הַרְבֵּה בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי אֵין יְכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן, אַדְּרַבָּא, אֵלּוּ הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ הֵם פּוֹגְמִים גַּם הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלוֹם, וַאֲזַי נַעֲשָׂה מַחְלֹקֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן. וְזֶהוּ עִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְחוּץ לָאָרֶץ: (שם)

אות ב’ ברית פגמו ותקונו

קִבְרֵי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הוּא קָדוֹשׁ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ”. וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לִפְגַם הַבְּרִית. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל לָבוֹא עַל קִבְרָם, כִּי מְקוֹם קִבְרָם הוּא קָדוֹשׁ כַּנַּ”ל, וְהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לִפְגַם הַבְּרִית: (לק”ת סי’ ק”ט)

עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית זוֹכִין לִתְפִלָּה: (לק”א סי’ ב’ אות ב’)

עִקָּרָא דְּיִצְרָא בִּישָׁא הוּא עַל עֲרָיִין, וְהוּא עִקָּרָא דִּמְסָאֲבוּתָא. עַל־כֵּן צְרִיכִין לֵידַע, שֶׁעִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל כָּל אָדָם בָּזֶה הָעוֹלָם הוּא בְּתַאֲוָה זֹאת. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה: (שם אות ו’)

מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ, צָרִיךְ לָחוּס עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִכְנֹס בְּלִבּוֹ כְּלָל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּרִיבָה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, רַק יַאֲמִין בְּכֻלָּם. כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתּוֹ עַל הַצַּדִּיקִים מֵחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, הַכֹּל הוּא מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ. כִּי אִם לֹא הָיָה פּוֹגֵם מֹחוֹ לֹא הָיָה קָשֶׁה לוֹ עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְהַמַּחֲלֹקֶת בָּא רַק בִּשְׁבִילוֹ (וְעַיֵּן בִּפְנִים. וּלְקַמָּן בְּאוֹת צַדִּיק אות ח’): (לק”א סי’ ה’ אות ד’)

עֲצוֹת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְתַלְמִידֵיהֶם הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וּלְהֵפֶךְ, עֲצַת הַחוֹלְקִים וְהַמּוֹנְעִים הַדּוֹבְרִים חֲלַקְלַקּוֹת, לְהָסִית וּלְהַדִּיחַ מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת, הֵם בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית. כִּי הָעֵצוֹת שֶׁמְּקַבְּלִין מֵאָדָם הֵם בְּחִינַת טִפֵּי הַשֵּׂכֶל. עַל־כֵּן מִי שֶׁפָּגַם בִּבְרִיתוֹ צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד מֵהָעֵצוֹת הַהֲפוּכוֹת שֶׁל הַחוֹלְקִים עַל הָאֱמֶת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ כָּרֶגַע חַ”ו: (לק”א סי’ ז’ אות ג’)

עִקַּר הַנִּאוּף תָּלוּי בָּעֵינַים, וּמִצְוַת צִיצִית שְׁמִירָה לָזֶה. וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מֵעֵצוֹת רָעוֹת הַנַּ”ל, וְזוֹכִין לְקַבֵּל עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד בְּמִצְוַת צִיצִית, וּלְכַוֵּן בִּשְׁעַת עֲטִיפַת הַצִּיצִית הַקְּדוֹשִׁים וּבִרְכָּתוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי זֶה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית וּלְעֵצוֹת טוֹבוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה וּלְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְקָרֵב הַגְּאֻלָּה, וְיִזְכֶּה לִתְפִלָּה וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים וּמוֹפְתִים בָּעוֹלָם וְיִזְכֶּה לְפַרְנָסָה. כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה תְּלוּיָה בְּתִקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהָבִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּלְמֹד, וְיִתְגַּלּוּ לוֹ כָּל הַחָכְמוֹת כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ: (שם אות א’ ד’ ה’)

גֵּאוּת וְנִאוּף תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. וּכְשֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית וְנִצּוֹל מִגֵּאוּת, זוֹכֶה לְאוֹר הַמֵּאִיר לוֹ לִתְשׁוּבָה: (לק”א סי’ י”א אות ג’)

עִקַּר מְרִירַת טִרְדַּת הַפַּרְנָסָה וִיגִיעָתוֹ הוּא עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית. כִּי מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת בְּרִיתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מְלָאכוֹת וּמַשָּׂא וּמַתָּן, הֵם בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְהֵם בִּבְחִינַת ל”ט אוֹרוֹת. אֲבָל הַפּוֹגֵם בַּבְּרִית, עֲנִיּוּת רוֹדֵף אַחֲרָיו, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ עֹל הַפַּרְנָסָה בִּיגִיעָה וּבִמְרִירוּת גָּדוֹל, בִּבְחִינַת ל”ט מַלְקוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן: (שם אות ד’)

שְׁמִירַת הַבְּרִית יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי בְּחִינוֹת. יֵשׁ מִי שֶׁזִּוּוּגוֹ בִּימֵי הַחֹל, וְגַם זֶה נִקְרָא שְׁמִירַת הַבְּרִית, מֵאַחַר שֶׁזִּוּוּגוֹ בְּהֶתֵּר עַל פִּי הַתּוֹרָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּשְׁמֹר עַצְמוֹ מֵעֲבֵרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְזֶה בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג הֲלָכָה שֶׁבַּתּוֹרָה, בְּחִינַת רָזִין. אֲבָל יֵשׁ מִי שֶׁזִּוּוּגוֹ רַק מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, וְהוּא בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה, וְעַל יְדֵי זֶה מַשִּׂיגִין גַּם בְּחִינַת קַבָּלָה וְרָזִין דְּרָזִין. אֲבָל גַּם מִי שֶׁזִּוּוּגוֹ רַק מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, גַּם הוּא צָרִיךְ שְׁמִירָה גְּדוֹלָה, שֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגוֹ בִּקְדֻשָּׁה וְיִהְיֶה נִכְלָל בִּכְלַל שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית. מִכָּל שֶׁכֵּן הַקְּטַנִּים שֶׁזִּוּוּגָם גַּם בִּימֵי הַחֹל, שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין שְׁמִירָה יְתֵרָה בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא יִפְגְּמוּ בִּבְרִיתָם חַ”ו, וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יַעַבְרוּ עַל הַתּוֹרָה חַ”ו. וְעַל יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית בְּכָל בְּחִינוֹת אֵלּוּ, עַל־יְדֵי זֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, וְזוֹכִין לְכָל בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, עַד שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעֻמְקָא: (שם אות ה’ ו’ ז’)

לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּמוּסָר וְיִרְאַת שָׁמַיִם וּלְעוֹרְרוֹ לִתְשׁוּבָה, הוּא תִּקּוּן קֶרִי: (לק”א סי’ י”ד אות י”ג)

תַּאֲוַת נִאוּף הוּא רָע הַכּוֹלֵל, שֶׁכָּל הָרָעוֹת שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת כְּלוּלִין בּוֹ. כִּי כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן יֵשׁ לָהֶם אֲחִיזָה בְּרָע מְיֻחָד, דְּהַיְנוּ אֵיזֶה מִדָּה רָעָה אוֹ תַּאֲוָה רָעָה שֶׁהוּא מְיֻחָד לְאוֹתָהּ אֻמָּה, וְהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּאוֹתָהּ הַתַּאֲוָה וְשָׁם אֲחִיזָתָם. אֲבָל תַּאֲוַת נִאוּף הוּא רָע הַכּוֹלֵל, שֶׁבְּאוֹתָהּ הַתַּאֲוָה נִתְקַבֵּץ וְנִתְאַסֵּף כָּל רָע וָרָע שֶׁל כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה, שֶׁהֵם הָרָע שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת. וְכָל אֵלּוּ הָרָעוֹת נִבְעָרִים יַחַד וְנַעֲשָׂה מֵהֶם מְדוּרָה, וְזֶהוּ תַּבְעֵרַת הַמְּדוּרָה שֶׁבּוֹעֵר בָּאָדָם לְתַאֲוַת נִאוּף. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִבְדִּילָנוּ מִן הָאֻמּוֹת וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וּצְרִיכִים אֲנַחְנוּ לִהְיוֹת פְּרוּשִׁים מִכָּל רָעוֹתֵיהֶם, דְּהַיְנוּ מִכָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁאֵינָם שַׁיָּכִים לָנוּ כְּלָל, וּבִפְרָט מִתַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא הָרָע הַכּוֹלֵל שֶׁל כָּל הָאֻמּוֹת כַּנַּ”ל. כִּי זֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַהֶפְרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ לְבֵין הָעַכּוּ”ם, מַה שֶּׁאָנוּ פּוֹרְשִׁים עַצְמֵנוּ מִנִּאוּף. כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. כִּי יֵשׁ כֹּחַ בָּאָדָם לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִתַּאֲוָה זֹאת וּלְשָׁבְרָהּ. וְזֶה עִקַּר קְדֻשָּׁתֵנוּ כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ י”ט ג’)

יא.

עִקַּר הַכְנָעַת וּשְׁבִירַת כָּל הַתַּאֲווֹת, בִּפְרָט תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁזֶּה הָעִקָּר שֶּׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר, הָעִקָּר הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי רִבּוּי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהֵם תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּשִׂיחַ וּמְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ בִּמְדִינָתֵנוּ, הוּא גַּם כֵּן בִּכְלַל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. כִּי אַדְּרַבָּא כְּשֶׁמְּדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ צָרִיךְ דַּוְקָא לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ [כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הִתְבּוֹדְדוּת אוֹת י”ג)[. רַק הָעִקָּר שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת הַלָּשׁוֹן לְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ בְּדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְלִשְׁמֹר הַלָּשׁוֹן שֶׁלֹּא לְדַבֵּר דִּבּוּרִים רָעִים, שֶׁהֵם פּוֹגְמִים אֶת הַלָּשׁוֹן קֹדֶשׁ. וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל מַכְנִיעִין רָע הַכּוֹלֵל כַּנַּ”ל: (שם)

יב.

תִּקּוּן הַבְּרִית וּשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. כְּפִי מַה שֶּׁמַּרְבִּין לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ כֵן זוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית. וּכְפִי תִּקּוּן הַבְּרִית, כֵּן זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְכֵן לְהֶפֶךְ לְעִנְיַן הַפְּגָם חַ”ו: (שם)

יג.

תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא רָע הַכּוֹלֵל, הוּא בְּחִינַת נָחָשׁ שֶׁפִּתָּה לְחַוָּה וְהֵטִיל בָּהּ זֻהֲמָא, שֶׁהוּא רוּחַ סְעָרָה רוּחַ שְׁטוּת אֵשֶׁת כְּסִילוּת. וְהוּא הוֹלֵךְ וּמְפַתֶּה אֶת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, וּמֵטִיל בּוֹ זֻהֲמָא. וְזֶה בְּחִינַת: “לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ”, שֶׁהַחַטָּאת הַזֶּה שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ, רוֹבֵץ לִינֹק מִמֶּנּוּ עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית. כִּי עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם הוּא בַּתַּאֲוָה הַזֹּאת: (שם)

יד.

צָרִיךְ לְדַבֵּר הַרְבֵּה דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, עַד שֶׁיְּקָרֵר חֲמִימוּתוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, בִּבְחִינַת: “חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי וְגוֹ’ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי”, שֶׁיְּקָרֵר חֲמִימוּתוֹ בְּדִבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְעַל־יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִצּוֹל מִמִּקְרֵה לַיְלָה, שֶׁלֹּא יְקָרֵר אוֹתוֹ הָרוּחַ סְעָרָה בִּמִקְרֵה לַיְלָה חַ”ו: (שם אות ה’)

טו.

כָּל הַחֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת הַבָּאִים עַל הָאָדָם הֵם עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית. וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכִין לְכָבוֹד: (שם אות ג’)

טז.

עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, יְכוֹלִין לְפַשֵּׁר חֶלְמִין כְּמוֹ יוֹסֵף: (שם אות ד’)

יז.

עִקַּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁכּוֹלֵל תִּקּוּן כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת, אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם מִפִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לִשְׁמֹעַ מִפִּיו דַּיְקָא, וְאֵין דַּי בְּסִפְרֵי מוּסָר אוֹ לִשְׁמֹעַ מִפִּי אַחֵר שֶׁשָּׁמַע מִמֶּנּוּ. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא עִקַּר הַתִּקּוּן, אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ דַּיְקָא, כִּי שָׁם מְקוֹר הַיִּרְאָה שֶׁהוּא עִקָּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַתִּקּוּנִים: (שם אות ט’)

יח.

עַל פְּגַם הַבְּרִית חֶרֶב בָּא, בִּבְחִינַת חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית: (לק”א סי’ כ’ אות י’)

יט.

צְעָקָה בְּקוֹל הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, וְזוֹכֶה לְהִתְגַּלּוּת הַדַּעַת. כִּי מִתְּחִלָּה, כְּשֶׁהָיָה הַבְּרִית פָּגוּם, הָיָה הַדַּעַת פָּגוּם: (שם)

בִּשְׁבִיל זֶה אוֹמְרִים אֶת הַהַגָּדָה בְּקוֹל רָם, כִּי הַהַגָּדָה הִיא תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי זֶה הָיְתָה הַגְּאֻלָּה. כִּי גָּלוּת מִצְרַיִם עַל פְּגַם הַבְּרִית כַּמּוּבָא. גַּם הַיַּיִן שֶׁל ד’ כּוֹסוֹת הוּא תִּקּוּן הַדַּעַת, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית: (שם)

כא.

עַל־יְדֵי תִּקּוּן בְּרִית קֹדֶשׁ נִצּוֹל מִפָּנִים דְּסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהוּא תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהִיא עַצְבוּת מָרָה שְׁחוֹרָה, חֹשֶׁךְ, אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, מִיתָה. וְנִתְקַשֵּׁר בֶּאֱלֹקוּת, וְזוֹכֶה לְשׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פְּנֵי ה’, כִּי זוֹרֵחַ וּמֵאִיר עָלָיו אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים: (לק”א סי’ כ”ג אות ב’)

כב.

גַּם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַמָּמוֹן, שֶׁשָּׁם בְּשָׁרְשָׁהּ הַשֶּׁפַע כֻּלּוֹ אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל מִמֵּילָא תַּאֲוַת מָמוֹן: (שם ה’)

כג.

עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכֶה לְהֶאָרַת פָּנִים, לְהַדְרַת פָּנִים. דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ חָכְמָתוֹ בְּהַתּוֹרָה, וְיֵדַע לְבָאֲרָהּ וּלְדוֹרְשָׁהּ יָפֶה בְּי”ג מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ קוֹל רִנָּתוֹ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי הַשְׁמָעַת קוֹל רִנָּתוֹ לְבַד בְּלֹא דִּבּוּר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָתוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְשָׁלוֹם, וְיָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק”א סי’ כז אות א’ ב’ ג’ ד’ ה’ ו’)

כד.

לְפִי הַלֹּא תַעֲשֶׂה שֶׁעוֹבְרִים חַ”ו, כֵּן מְעוֹרְרִים בְּחִינַת דַּם נִדָּה לְהַשְּׁכִינָה, וְגוֹרְמִין אַפְרָשׁוּתָא בֵּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וּלְתַקֵּן כָּל הָעֲבֵרוֹת בִּפְרָטִיּוּת, הֵם רַבִּים מְאֹד וְכָבֵד עַל הָאָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן אוֹתָם, כִּי יֵשׁ דִּקְדּוּקִים וּפְרָטִים רַבִּים בְּכָל לָאו וָלָאו. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְתַקֵּן תִּקּוּן הַכְּלָלִי, וְהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקְּנִין מִמֵּילָא כָּל הַלָּאוִין שֶׁעָבַר. וַאֲפִלּוּ לִמְקוֹמוֹת הַצָּרִים וְהַדַּקִּים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְשָׁם שׁוּם תִּקּוּן, עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי הוּא זוֹרֵק תִּקּוּנִים גַּם לְשָׁם: (לק”א סי’ כ”ט אות ג’ ד’)

כה.

עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, נִתְרוֹמֵם הַמֹּחִין. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַדַּעַת הוּא כְּפִי תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעִקַּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית: (שם אות ד’)

כו.

עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי יֵשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּלִי טֹרַח, בִּבְחִינַת מָן: (שם ה’)

כז.

כָּל זְמַן שֶׁלֹּא תִּקֵּן תִּקּוּן הַכְּלָלִי, אֲזַי הַדִּבּוּר אָסוּר, וְאִי אֶפְשָׁר אָז לְדַבֵּר וּלְגַלּוֹת תּוֹרָה. וּמִי שֶׁהוּא מְדַבֵּר אָז, הוּא עוֹבֵר עַל “לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ”, וְהוּא “הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד”. אֲבָל עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי הַדִּבּוּר מֻתָּר, וִיכוֹלִין לִפְתֹּחַ פֶּה בְּדִבּוּרִים הַמְּאִירִים בַּתּוֹרָה: (שם אות ו’)

כח.

עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית בָּא חֹלִי נוֹפֵל רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית נִתְרַפֵּא מֵחוֹלַאַת הַנְּפִילָה: (שם אות ז’)

כט.

כְּשֶׁאֵין תִּקּוּן הַכְּלָלִי צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִשְּׁתִיַּת הַיַּיִן, כִּי עַל־יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִין בּוֹ הַדָּמִים שֶׁמֵּהֶם בָּאִים כָּל הָעֲבֵרוֹת חַ”ו. גַּם מַזִּיק לַפַרְנָסָה וְנַעֲשָׂה רָשׁ. אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְתִקּוּן הַכְּלָלִי, אֲזַי אַדְּרַבָּא, מֵרִים אֶת הַמֹּחִין עַל־יְדֵי שְׁתִיָּתוֹ, וּמְתַקֵּן תִּקּוּן הַכְּלָלִי בְּיוֹתֵר: (שם אות ח’)

עִקַּר קִיּוּם הָאֱמוּנָה הוּא רַק עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית: (לק”א סי’ ל”א אות ג’)

לא.

כָּל הַנְהָגַת הַגַּלְגַּלִים וְכָל הַנְהָגַת הָעוֹלָם, וְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת, הַכֹּל תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית: (שם אות ב’ ג’)

לב.

כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בַּדְּרָכִים, כֻּלָּם בִּשְׁבִיל פְּגַם הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית לֹא יִהְיֶה לוֹ צַעַר בַּדֶּרֶךְ: (שם ד’)

לג.

עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית זוֹכֶה לְחֵרוּת: (שם אות ה’)

לד.

יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת בְּרִית: בְּחִינָה אַחַת הִיא שְׁמִירַת בְּרִית קֹדֶשׁ, וְהִיא בְּחִינָה עֶלְיוֹנָה. וּבְחִינָה ב’ הוּא שְׁמִירַת אִסּוּר וְהֶתֵּר. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּלְמֹד דִּינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה גַּם לִבְחִינָה ב’. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בְּב’ בְּחִינוֹת אֵלּוּ, אֲזַי הוּא דוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת, וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּמַמְשִׁיךְ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת כַּנַּ”ל. וְזוֹכֶה לְאַהֲבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין טוֹבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הוּא מְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב. וַאֲזַי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָן מְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ שֶׁיְּדַבְּרֵם בְּפִיו כְּדֵי שֶׁיְּצַיְּרֵם לְטוֹבָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֲכִילוֹתָיו וּסְעוּדוֹתָיו בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים. וַאֲזַי שֻׁלְחָנוֹ מְכַפֵּר כַּמִּזְבֵּחַ, וַאֲזַי כָּל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְכָל הָעַכּוּ”ם כֻּלָּם הֵם טוֹרְחִים בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ: (שם אות ה’ ו’ ט’)

לה.

עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף שֶׁמְּנַסִּין לָאָדָם אֵין מְנַסִּין אוֹתוֹ אֶלָּא בְּנִאוּף, שֶׁהוּא כְּלוּלָה מֵהַתַּאֲווֹת שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת. וּכְשֶׁהָאָדָם בָּא בַּגָּלוּת הַזֶּה בְּנִסָּיוֹן הַזֶּה, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ הַיּוֹלֶדֶת מַמָּשׁ, שֶׁצּוֹעֶקֶת מֵחֲמַת מְרִירַת כְּאֵב חֶבְלֵי לֵּדָה, כַּמָּה וְכַמָּה קוֹלוֹת שֶׁהֵם כְּלוּלִים בְּע’ קָלִין לְפָחוֹת. כָּךְ הוּא צָרִיךְ לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר וּלְשַׁבֵּר הַתַּאֲוָה הַזֹּאת, וְאָז יִזְכֶּה לְהוֹלִיד הַמֹּחִין, וְאָז נִפְתָּחִין לוֹ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה דְּמִטַּמְרִין מְגַלְּיָן לֵיהּ. וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁעוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן זֶה, וּמְשַׁבֵּר תַּאֲוָה זֹאת, כֵּן זוֹכֶה לְהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה וְזוֹכֶה לְע’ פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה: (לק”א סי’ ל”ו אות א’ ב’)

לו.

תִּקּוּן שֶׁל הִרְהוּרֵי זְנוּת שֶׁבָּא לָאָדָם, שֶׁיֹּאמַר “שְׁמַע” וּ”בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד”. וְאָז כּוֹלֵל נִשְׁמָתוֹ בִּשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ, וּמַפְרִישׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ מִנִּשְׁמַת עֶרֶב רַב הַבָּאִים מֵאִשָּׁה זוֹנָה, שֶׁהִיא שִׁפְחָה בִּישָׁא, שֶׁמִּשָּׁם בָּאָה הַתַּאֲוָה הַזֹּאת שֶׁכּוֹלֶלֶת כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת: (שם אות ג’)

לז.

וְכָל זֶה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם הִרְהוּר בְאַקְרָאִי בְּעַלְמָא, אֲזַי דַּי לוֹ בַּאֲמִירַת שְׁנֵי פְּסוּקִים הַנַּ”ל. אֲבָל אִם הוּא חַ”ו, רָגִיל בְּהִרְהוּר שֶׁל הַתַּאֲוָה הָרָעָה הַכְּלָלִיּוּת הַנַּ”ל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה, אֲזַי צָרִיךְ גַּם כֵּן לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת בִּשְׁעַת קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם. דְּהַיְנוּ שֶׁיְּעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ, עַד שֶׁיִּבְכֶּה וְיוֹרִיד דְּמָעוֹת בְּשָׁעָה שֶׁיֹּאמַר “שְׁמַע” וּ”בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד”: (שם אות ד’)

לח.

כְּשֶׁמְּתַקֵּן אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, אֲזַי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וְיוּכַל לְהָבִין דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. כְּפִי הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד כָּךְ הוּא הַשָּׂגָתוֹ. דְּזֶה הוּא כְּלָל גָּדוֹל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס בְּדִבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק אִם לֹא שֶׁתִּקֵּן תְּחִלָּה אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ כָּרָאוּי. אֲבָל עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית נִפְגָּם דַּעְתּוֹ וּמֹחוֹ, עַד שֶׁאֵינוֹ תּוֹפֵס וּמַשִּׂיג כְּלָל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק, וְיוּכַל לְהִכָּשֵׁל בָּהֶם אִם יֵלֵךְ אַחַר עַקְמִימִיּוֹת שֶׁבְּלִבּוֹ, וְאַחֲרֵי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל שְׁטוּת שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתּוֹ עָלָיו: (שם אות ה’)

לט.

עַל־יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף יָכוֹל לָבוֹא לְשִׁגָּעוֹן, לִהְיוֹת מְשֻׁגָּע מַמָּשׁ. וְעַל־כֵּן כָּתְבוּ חַכְמֵי הָרוֹפְאִים שֶׁהַסֵּרוּס הוּא רְפוּאָה לִמְשֻׁגָּע: (שם אות ו’)

מם.

מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוָה זֹאת שֶׁל נִאוּף, אֲזַי בְּקַל יוּכַל לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת. וְעַל־כֵּן הוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד, לְפִי רִחוּקוֹ מֵהַתַּאֲוָה הַזֹּאת, כֵּן הוּא קָרוֹב לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה. וְכֵן לְהֶפֶךְ חַ”ו. עַל־כֵּן, קֹדֶם שֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, הוּא צָרִיךְ לָבוֹא בְּנִסָּיוֹן בְּצֵרוּף בְּתוֹךְ הַתַּאֲוָה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁיַּעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וִישַׁבֵּר הַקְּלִפָּה שֶׁקָּדְמָה לַפְּרִי, יִזְכֶּה לַפְּרִי, הַיְנוּ לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה וְכַנַּ”ל: (שם אות א’ ב’)

מא.

כְּשֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגְךָ בִּקְדֻשָּׁה וּתְשַׁבֵּר נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה שֶׁלְּךָ, הַיְנוּ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת, וְיִהְיֶה נִדְמֶה לְךָ כְּאִלּוּ כְּפָאֲךָ שֵׁד, עַל־יְדֵי זֶה יִהְיֶה לְךָ בְּנֵי קַיָּמָא. כִּי מִיתַת הַבָּנִים חַ”ו, הוּא מֵחֲמַת נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת: (לק”א סי’ ל”ט)

מב.

גַּם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגְךָ בְּלֵיל שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְךָ בָּנִים חַיִּים וְקַיָּמִים: (שם)

מג.

צָרִיךְ לִזָּהֵר מִלִּשְׁמֹעַ דִּבּוּרִים שֶׁל רָשָׁע שֶׁהוּא בַּר דַּעַת, כִּי דִּבּוּרָיו מוֹלִידִים נִאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ. כִּי דִּבּוּרָיו הֵם דִּבּוּרִים אַרְסִיִּים שֶׁל נִאוּף וְנִכְנָסִים בְּגוּף הַשּׁוֹמֵעַ: (לק”א סי’ מ”ג)

מד.

הַפּוֹגֵם בַּבְּרִית הוּא בִּבְחִינַת מַיִן מְרִירִין, מַיִן מְסָאֲבִין, זֶרַע טָמֵא. וַאֲזַי אֵין יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹם מְתִיקוּת בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, וְאָז כַּלְבָּא נָחִית לֶאֱכֹל קָרְבָּנוֹ, הַיְנוּ תְּפִלָּתוֹ. וְהוּא בְּחִינַת מָרָה, בְּחִינַת חֶרֶב פִּיפִיּוֹת, בְּחִינַת גֵּיהִנֹּם. אֲבָל עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, הוּא בִּבְחִינַת מַיִן מְתִיקִין, מַיִן דְּדַכְיָן, זֶרַע קֹדֶשׁ, וַאֲזַי דִּבּוּרָיו מְתוּקִים וְטוֹבִים. וּכְשֶׁיּוֹצְאִים מִפִּיו וּמַשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו, אֲזַי נִכְנָסִים מְתִיקוּת הַדִּבּוּרִים לְתוֹךְ עַצְמוֹתָיו, וַאֲזַי תְּפִלָּתוֹ בִּבְחִינַת כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה, וְאָז אַרְיֵה נָחִית לֶאֱכֹל קָרְבָּנוֹ: (לק”א סי’ נ’)

מה.

וְדַע, שֶׁעַזֵּי פָּנִים שֶׁיֵּשׁ בַּדּוֹר הֵן הֵן הַכְּלָבִים, וְהֵן עוֹמְדִים וְחוֹלְקִים עַל תְּפִלַּת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעֲדַיִן לֹא תִּקֵּן בְּרִיתוֹ בִּשְׁלֵמוּת: (שם)

מו.

מִי שֶׁפָּגַם בִּבְרִיתוֹ, יִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִכְּלָבִים וּמִחֶרֶב: (שם)

מז.

עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיעִין קְלִפַּת עֲמָלֵק שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית, וְזוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשֶׁפַע כְּפוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה בְּשַׁבָּת, הַיְנוּ מִשְׁנֵה תּוֹרָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא בְּשַׁבָּת עַל חַד תְּרֵין, וְשַׁבָּת מַשְׁפִּיעַ לִשְׁאָר הָעוֹלָמוֹת, וּמְשַׁלֵּחַ הֶאָרוֹתָיו לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת, וּמְרַפֵּא רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאוֹת הַגּוּף, וְנִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה. וְאָז כָּל הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר נִתְרַפְּאִים וְנַעֲשִׂים מְכֻבָּדִים בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין כָּל אֶחָד חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַצַּדִּיק בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: (לק”א סי’ נ”ח אות ד’ ה’ ז’ ח’ ט’)

מח.

עַל־יְדֵי הֶבֶל הַיֹּפִי, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָר מִיוֹפִי הַנָּשִׁים, עַל־יְדֵי זֶה בָּאִים לְחֵן שֶׁל שֶׁקֶר. כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חֵן שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁעוֹשִׂין בְּנֵי אָדָם, בַּעֲמִידָה וּבַאֲכִילָה וּבְדִבּוּרוֹ עִם אֲנָשִׁים וְכוּ’. וְעַל כָּל דָּבָר יֵשׁ חֵן אַחֵר מְיֻחָד. וְכָל אֵלּוּ מִינֵי הַחֵן שֶׁל שֶׁקֶר בָּאִים עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא נִזְהָר מִיוֹפִי הַנָּשִׁים: (לק”א סי’ ס’ אות ג’)

מט.

עַל־יְדֵי הֶבֶל הַיֹּפִי בָּאִים לַעֲנִיּוּת: (שם)

עַל־יְדֵי נִאוּף נִפְסָק הַנְּשִׁימָה, שֶׁהִיא הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא עִקַּר חִיּוּת הָאָדָם. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְיַבְּשִׁין לֵחוֹת הַגּוּף, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְקַלְקֵל הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל. כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל עַל־יְדֵי לֵחוֹת וּשְׁמַנִּים שֶׁבַּגּוּף. וְעַל־כֵּן כָּל הַמְשֻׁגָּעִים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי נִאוּף כַּיָּדוּעַ. וְכֵן שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, שֶׁאֵינָם מְשֻׁגָּעִים מַמָּשׁ, אֲבָל יֵשׁ לָהֶם חִסָּרוֹן וּבִלְבּוּל הַדַּעַת הַרְבֵּה, הַכֹּל בָּא עַל יְדֵי נִאוּף, שֶׁמְּיַבֵּשׁ לֵחוֹת וּשְׁמַנִּים שֶׁבַּגּוּף, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְקַלְקֵל הַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל: (שם)

נא.

עַל־יְדֵי יִרְאָה, דְּהַיְנוּ מוֹרָא שָׁמַיִם וּמוֹרָא רַבָּךְ וּמוֹרָא אָב וָאֵם, נִצּוֹלִין מִיוֹפִי הַנָּשִׁים וּמֵחֵן שֶׁל שֶׁקֶר, וְזוֹכִין לַעֲשִׁירוּת (עַיֵּן יִרְאָה): (שם אות ג’ ד’)

נב.

הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן, הוּא שׁוֹטֶה וּכְסִיל, וּפוֹגֵם וּמְאַבֵּד דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה הַוְיָן לֵיהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים: (לק”א סי’ ס”ט)

נג.

מַתָּן בַּסֵּתֶר הוּא תִּקּוּן לְמִקְרֵה־לַיְלָה רַחֲמָנָא לִצְלַן: (לק”א סי’ פ”ג)

נד.

עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית הוּא עַל־יְדֵי עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה. וְכֵן לְהֵפֶךְ, עִקַּר שְׁמִירַת הַבְּרִית הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה (עַיֵּן שִׂמְחָה): (לק”א סי’ קס”ט)

נה.

תַּאֲוַת מִשְׁגָּל הוּא אַחַת מִג’ תַּאֲווֹת שֶׁהֵם מַפְסִידִין וּפוֹגְמִין הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב. וְעַל יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין חַג הַשָּׁבוּעוֹת כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין דַּעַת לְתַקֵּן תַּאֲוָה זֹאת. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה וּלְהַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה וּלִתְפִלָּה וְכוּ’ (עַיֵּן יוֹם טוֹב וְיִרְאָה): (לק”ת סי’ א’ אות ד’ ה’ ח’)

נו.

תַּאֲוַת מִשְׁגָּל הוּא כְּפִי הַחָלָב שֶׁיָּנַק בְּקַטְנוּתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הַתִּינוֹק מְאֹד שֶׁיִּינַק מֵאִשָּׁה כְּשֵׁרָה. כִּי כְּשֶׁהַתִּינוֹק יוֹנֵק מֵאִשָּׁה חֲצוּפָה, אֲזַי מִתְגַּבֵּר בּוֹ חַ”ו תַּאֲוַת נִאוּף. וְכֵן לְהֶפֶךְ, כְּשֶׁיּוֹנֵק מֵאִשָּׁה כְּשֵׁרָה, אֵין לוֹ חֲמִימוּת תַּאֲוָה זֹאת, כִּי אִם מְעַט הַמֻּכְרָח לְמִצְוַת הַתּוֹרָה: (שם אות ד’)

נז.

עַל־יְדֵי הַגַּאֲוָה שֶׁל הַמַּנְהִיגִים וּמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, עַל־יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף בָּעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי זֶה בָּא הַשְׁחָתַת זֶרַע חַ”ו, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרו”, שֶׁהוּא חוֹתָם דְּסִטְרָא אַחֲרָא. וְאִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִזֶּה, כִּי אִם עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמְּגִנִּים שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁנִּקְרָאִים “מָגִנֵּי אֶרֶץ”, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִלְחָמָה גְּדוֹלָה בְּעִנְיָן זֶה, וְהֵם מַעֲלִין מִ”הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ” לִבְחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַמֹּחַ הוּא כְּפִי שְׁבִירַת תַּאֲוָה זֹאת. הַיְנוּ, כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִין עֲלֵיהֶם הַהִרְהוּרִים מְאֹד מְאֹד, וְהָיוּ יְכוֹלִים לָבוֹא לִידֵי מִקְרֵה חַ”ו, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ, הֵם מִתְגַּבְּרִים מְאֹד לְשַׁבֵּר וּלְגָרֵשׁ הַהִרְהוּרִים מֵהֶם, וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמָם מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה מַעֲלִין מֵ”הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ” לִבְחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהוּא חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין. וּמֵאֵלּוּ הַמָּגִנֵּי אֶרֶץ צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַבֵּל כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַהִרְהוּרִים וְלַהֲפֹךְ אוֹתָם לְמֹחִין דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל. וְזֶה צָרִיךְ כָּל אֶחָד לֵידַע, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמִּתְגַּבְּרִין עָלָיו הַהִרְהוּרִים בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם וּבוֹרֵחַ מֵהֶם וּמְשַׁבְּרָם, הוּא עוֹשֶׂה בָּזֶה תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד, וּמַעֲלֶה הַקְּדֻשָּׁה מֵהַקְּלִפָּה, וּמַמְשִׁיכִין בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּבְּרִין עָלָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר, נַעֲשָׂה מִזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַתְּפִלִּין בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד גֹּדֶל הִתְפַּשְּׁטוּתָם לְשַׁבְּרָם. וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה נִשְׁלָח עָלָיו הַהִרְהוּרִים וְרַעְיוֹנִים רָעִים וְזָרִים כָּאֵלֶּה, כְּדֵי שֶׁיִּתְהַפֵּךְ וְיִהְיֶה נַעֲשָׂה מֵהֶם דַּיְקָא בְּחִינַת תִּקּוּן הַתְּפִלִּין כַּנַּ”ל: (לק”ת סי’ ה’ אות ו’ ז’)

נח.

עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין הִרְהוּרֵי נִאוּף זוֹכִין לְתִקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ”ל. עַל יְדֵי זֶה זוֹכִים לַחֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ, וְאָז הוּא נִקְרָא אָדָם. וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁאֵין הַמֹּחִין זַכִּים אָז הַחֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד חַ”ו, וַאֲזַי הוּא נִדְמֶה כִּבְהֵמָה: (שם אות ט’)

נט.

גַּם יֵשׁ לְהַמַּאֲכָלִים חֵלֶק בַּחֲלוֹם. עַל־כֵּן לִפְעָמִים נִפְגָּם הַחֲלוֹם, בִּבְחִינַת חֲלוֹם עַל יְדֵי שֵׁד חַ”ו, עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים שֶׁאוֹכְלִים, וִיכוֹלִים לָבוֹא עַל־יְדֵי זֶה לְטֻמְאַת קֶרִי חַ”ו. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא שִׂמְחָה, לְהִתְחַזֵּק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד: (שם אות י’)

ס.

גַּם לִפְעָמִים עַל־יְדֵי רַבָּנִים וְדַיָּנִים שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים שֶׁמְּעַוְּתִין אֶת הַמִּשְׁפָּט, עַל יְדֵי זֶה בָּא טֻמְאַת הַמִּקְרֶה חַ”ו. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, וְהוּא מַה שֶּׁנִּתְיַסֵּד מִקַּדְמוֹנִים לוֹמַר קֹדֶם הַשֵּׁנָה “בְּשֵׁם ה’ וְכוּ’ מִימִינִי מִיכָאֵל” וְכוּ’, שֶׁהוּא קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה. וְהוּא סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מִטֻּמְאָה הַנַּ”ל, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַדַּיָּנִים שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים כַּנַּ”ל: (שם אות י”א י”ב)

סא.

הַמֹּחַ וְהַדַּעַת שֶׁל הָאָדָם הוּא מֵגֵן בִּפְנֵי תַּאֲוַת נִאוּף. כִּי יֵשׁ ג’ מֹחִין בָּאָדָם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא בְּחִינַת מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה. כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוָה הַזֹאת הוּא עַל־יְדֵי רוּחַ שְׁטוּת. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵידַע וְלִזְכֹּר זֹאת, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו הִרְהוּרִים אֵלּוּ חַ”ו, יִבְרַח מִיָּד מֵהָרוּחַ שְׁטוּת אֶל הַדַּעַת, וְיִפְרֹס מְחִצַּת הַמֹּחִין בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה כְּמוֹ מְחִיצָה מַמָּשׁ, [כִּי הַדַּעַת הָאֲמִתִּי מֵגֵן בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה כְּמוֹ מְחִצָּה מַמָּשׁ]. וְהָבֵן זֹאת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת, רַק כָּל אֶחָד יָבִין מֵעַצְמוֹ אֵיךְ לִבְרֹחַ וּלְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהָרוּחַ שְׁטוּת הַנַּ”ל, וּלְהַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵיהֶם כַּנַּ”ל: (לק”ת סי’ ח’ אות ב’)

סב.

עַל־יְדֵי כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת נִפְגָּם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי זֶה בָּא תַּאֲוַת נִאוּף חַ”ו. וַאֲזַי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וַאֲזַי הַסִּטְרָא אַחֲרָא יוֹנְקִים מִמֶּנָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וְעַל־יְדֵי זֶה מְתַקֵּן הַכֹּל (עַיֵּן בִּפְנִים [לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ח’]): (שם אות ב’ ג’)

סג.

כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּפִי טָהֳרָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ, כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת מָשִׁיחַ. וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ. וְעִקָּר הַדָּבָר הוּא שְׁמִירָה מִנִּאוּף. וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד אֲפִלּוּ מֵרֵיחַ נִאוּף, כִּי הוּא פּוֹגֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ: (לק”ת סי’ ל”ב)

סד.

רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ נַעֲשָׂה רוּחַ קִנְאָה, וְהוֹלֵךְ וּמְקַנֵּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם פְּגַם נִאוּף חַ”ו. וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם נִאוּף גָּמוּר, רַק פְּגַם בְּעַלְמָא, הוּא גַּם כֵּן מְקַנֵּא עַל זֶה. כִּי לְגֹדֶל הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה שֶׁל בְּחִינַת מָשִׁיחַ, אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל אֲפִלּוּ פְּגָם בְּעַלְמָא שֶׁל נִאוּף, וְהוּא מְקַנֵּא מְאֹד עַל זֶה רַחֲמָנָא לִצְלָן: (שם)

סה.

כְּשֶׁהַזּוּג, דְּהַיְנוּ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, כְּשֵׁרִים בְּלִי שֶׁמֶץ פְּסוּל, וְזִוּוּגָם בְּכַשְׁרוּת וּבִקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, אֲזַי נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי זִוּוּגָם יִחוּדָא עִלָּאָה, וְזִוּוּג שֶׁלָּהֶם יָקָר מְאֹד מְאֹד: (שם)

סו.

עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית יָכוֹל לְהוֹצִיא דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה כְּחִצִּים מִן הַקֶּשֶׁת, וְאָז הַתְחָלַת צְמִיחַת קֶרֶן מָשִׁיחַ, וְאָז בָּא לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, וְנַעֲשָׂה בֶּן חוֹרִין, וְזוֹכֶה לְתַּכְלִית הַיְדִיעָה. וְאָז פּוֹשֵׁט גּוּפוֹ הַמְצֹרָע שֶׁהוּא מִמַּשְׁכָא דְּחִוְיָא, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת, הַיְנוּ גּוּף קָדוֹשׁ מִגַּן עֵדֶן, וְאָז נִתְרוֹמֵם מַזָּלוֹ וְזוֹכֶה לְעֹשֶׁר, וְנִתְחַזֵּק יִצְרוֹ הַטּוֹב וְנִתְבַּטֵּל הָעַצְבוּת וְהַלֵּיצָנוּת. וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא מֵקִים אֶת הַנּוֹפְלִים לְאַהֲבוֹת וְיִרְאוֹת רָעוֹת, הוּא מֵקִים אוֹתָם לְאַהֲבוֹת וְיִרְאוֹת קְדוֹשׁוֹת, וּמַעֲבִיר הַחֹשֶׁךְ מֵעֵינֵיהֶם, וְאָז עֵינֵיהֶם רוֹאוֹת נִפְלָאוֹת. וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם. וְעַל־יְדֵי זֶה מַעֲלִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וּתְחִנּוֹת אֲשֶׁר מִתְפַּלְּלִין, וּמְעוֹרְרִין הַגְּאֻלָּה הַתְּלוּיָה בַּלֵּב, לְבַטֵּל שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁל יֵצֶר לֵב הָאָדָם רָע שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ מִנְּעוּרָיו. וְאָז יָכוֹל הַלֵּב לְהִתְלַהֵב בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא. וּמַיִם רַבִּים, שֶׁהֵם אַהֲבוֹת וְיִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְכַבּוֹת הִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת. וְהַשְּׁכִינָה, הִיא מְכַסָּה בִּכְנָפֶיהָ עַל דִּמְהוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּאַהֲבָה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ עֲלֵיהֶם זֶרַע מְרֵעִים שֶׁהֵם מֵי הַמַּבּוּל. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל: (לק”ת סי’ פ”ג)

סז.

עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית קָשֶׁה לְהָאָדָם לִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם יִמְצָא אֶת זִוּוּגוֹ תִּהְיֶה לוֹ כְּנֶגְדּוֹ, וְלֹא תִּהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ. וְעַל־יְדֵי כַּוָּנוֹת אֱלוּל מְתַקְּנִים פְּגַם הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ, וְתִהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ (וְעַיֵּן סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל בְּסִימָן וָא”ו (ח”א) בִּפְנִים): (לק”ת סי’ פ”ז)

סח.

תִּקּוּן גָּדוֹל לְמִקְרֵה לַיְלָה חַ”ו: לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וְאֵלּוּ הֵן: מִכְתָּם לְדָוִד. ט”ז: לְדָוִד מַשְׂכִּיל. ל”ב: אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל. מ”א: כְּאַיָּל תַּעֲרֹג. מ”ב: לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת. נ”ט: לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן. ע”ז: תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה. צ’: הוֹדוּ לַה’ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ. ק”ה: עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל. קל”ז: הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ. ק”נ: וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְאֹמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֵין צָרִיךְ לִפְחֹד עוֹד כְּלָל מִפְּגָם הַנּוֹרָא שֶׁל הַמִּקְרֶה חַ”ו, כִּי בְּוַדַּאי נִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי זֶה: (לק”ת סי’ צ”ב)

[סט].

כְּשֶׁבָּאִים עַל מַחְשַׁבְתּוֹ הִרְהוּרֵי זְנוּת, וְהוּא מַשְׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וּמֵסִיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, זֶהוּ עִקָּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ עַל פְּגַם הַבְּרִית שֶׁפָּגַם מִקֹּדֶם, כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ. כִּי זֶהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל מַמָּשׁ. וּבָזֶה הוּא מוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִזְדַּכֵּךְ הַחָכְמָה וְהַקּוֹל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעֵיל אוֹת כ”ג. וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לִמְשֹׁךְ כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים אוֹת ב’): (לק”א סי’ כ”ז אות ח’)

ע.

קִבְרֵי צַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הֵם קְדוֹשִׁים בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לִפְגַם הַבְּרִית. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל לָבֹא עַל קִבְרֵיהֶם, כִּי מְקוֹם קִבְרֵיהֶם הוּא קָדוֹשׁ כְּמוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, וְהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לִפְגָם הַבְּרִית: (לק”ת סי’ ק”ט)

עא.

עַכְשָׁו בְּנָקֵל יוֹתֵר לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן. כִּי כְּבָר הָיוּ כַּמָּה צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁעָמְדוּ בְּנִסְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים וְרַבִּים בְּתַאֲוָה זֹאת, וְעַל יְדֵי זֶה שִׁבְּרוּ כָּל כָּךְ הַקְּלִפָּה שֶׁל תַּאֲוָה זֹאת, עַד שֶׁעַכְשָׁו בְּקַל יְכוֹלִים לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, אֲפִלּוּ אִישׁ פָּשׁוּט, אִם יִרְצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא לָנֶצַח: (שיחות הר”ן סי’ קי”ד)

בנים

תְּפִלָּה בְּכֹחַ הוּא סְגֻלָּה לְבָנִים: (לק”א סי’ מ”ח)

סֻכָּה הוּא סְגֻלָּה לְבָנִים: (שם)

אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא סְגֻלָּה לְבָנִים: (שם)

עַל־יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִין לְקָרֵב אֲנָשִׁים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְבָנִים: (לק”א סי’ נ”ג)

כְּשֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגְךָ בִּקְדֻשָּׁה וּתְשַׁבֵּר נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה שֶׁלְּךָ, הַיְנוּ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת, וְיִהְיֶה נִדְמֶה לְךָ כְּאִלּוּ כְּפָאֲךָ שֵׁד עַל־יְדֵי זֶה יִהְיוּ לְךָ בְּנֵי קַיָּמָא: (לק”א סי’ ל”ט)

גַּם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עִקַּר זִוּוּגְךָ בְּלֵיל־שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לְךָ בָּנִים חַיִּים וְקַיָּמִים: (שם)

עַל־יְדֵי רַע־עַיִן לֹא יִזְכֶּה לְהַנִּיחַ בֵּן־זָכָר: (לק”א סי’ נ”ד אות ד’)

עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע אֵין זוֹכֶה לְהַנִּיחַ בֵּן זָכָר: (שם)

סְגֻלָּה לְזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא, שֶׁיֹּאמְרוּ שְׁנֵיהֶם הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ קֹדֶם הַזִּוּוּג פָּרָשַׁת “וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם” (בַּמִּדְבָּר כח). וְכֵן כְּשֶׁהַתִּינוֹק חוֹלֶה חַ”ו, יֹאמְרוּ אָז גַּם כֵּן הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה פָּרָשַׁת “וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם”: (לק”א סי’ קנ”א)

עַל־יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן עַל־יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לְחַדֵּשׁ בָּהֶם, עַל־יְדֵי זֶה בָּאָה הוֹלָדָה בְּנָקֵל. וְכֵן עַל־יְדֵי תָּמְכֵי אוֹרַיְתָא, שֶׁמַּחֲזִיקִין בְּמָמוֹנָם אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עַל־יְדֵי זֶה הַהוֹלָדָה בְּנָקֵל: (לק”ת סי’ ב’ אות א’ ב’ ג’)

יא.

סְגֻלָּה לְמַקְשָׁה לֵילֵד, לוֹמַר מִזְמוֹר לְתוֹדָה: (שם אות ו’)

יב.

גַּם סְגֻלָּה לְמַקְשָׁה לֵילֵד – לַעֲשׂוֹת חֶסֶד הַרְבֵּה, דְּהַיְנוּ לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים: (שם אות ג’)

יג.

מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, וְיִלְמֹד תּוֹרָה וְיַעֲשֶׂה כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה. וְהַשִּׂמְחָה תִּהְיֶה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיְּרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה. עַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְבָנִים: (לק”ת סי’ פ”א)

יד.

עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכֶה לְבָנִים. [אֱמוּנָה בְּגִימַטְרִיָּא בָּנִים]: (שיחות הר”ן סי’ ל”ד)

טו.

מְסֻגָּל יוֹתֵר לְבָנִים שֶׁיִּתְקַיְּמוּ אֶצְלוֹ, לִהְיוֹת רָחוֹק מֵהֶם. דְּהַיְנוּ לִבְלִי לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם הַרְבֵּה וּלְשַׁעְשֵׁעַ בָּהֶם בְּכָל פַּעַם, רַק לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם, רַק מַה שֶּׁצְּרִיכִים לְחַנְּכָם בַּעֲבוֹדַת ה’ כְּשֶׁמַּתְחִילִים לְהִתְגַּדֵּל, אֲבָל לֹא לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ בָּהֶם הַרְבֵּה: (שם נ”ט)

טז.

עַל־יְדֵי שִׂמְחָה נִצּוֹלִין מִמִּיתַת בָּנִים חַ”ו: (שם ס”ה)

בטחון

בַּטְחָנֵי הַדּוֹר הֵם בְּחִינַת כְּלֵי הַהוֹלָדָה. כִּי כָּל הַהוֹלָדוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמְעִין סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יוֹצֵא הַדִּבּוּר בְּכֹחַ גָּדוֹל. שֶׁאוֹתָן שֶׁהָיוּ בִּבְחִינַת שֵׁנָה שֶׁהָיוּ כְּאִלְּמִים מַמָּשׁ וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר כְּלָל שׁוּם דִּבּוּר שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה, נִתְעוֹרְרִין עַכְשָׁו מִשֵּׁינָתָם וּמַתְחִילִים לְדַבֵּר בְּכֹחַ גָּדוֹל. וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר נִתְחַזֵּק הַבִּטָּחוֹן, וְעַל־יְדֵי זֶה נִפְקָדִין עֲקָרוֹת וְזוֹכִין לְיִרְאָה (עַיֵּן יִרְאָה): (לק”א סי’ ס’ אות ו’ ח’)

עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּסְתַּכֵּל וְצוֹפֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד וּבוֹטֵחַ בּוֹ, עַל־יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה כְּלִי לְהַשֶּׁפַע, וְזוֹכֶה שֶׁתָּבוֹא לוֹ הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה בְּעֵת וּזְמַן שֶׁצָּרִיךְ: (לק”א סי’ עו)

יֵשׁ כַּמָּה מַעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת בְּבִטָּחוֹן עַד אֵין סוֹף. וְכָל מִי שֶׁהַשֵּׂכֶל שֶׁלּוֹ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר יֵשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן יוֹתֵר. וּכְפִי הַבִּטָּחוֹן כֵּן זוֹכֶה לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן הַדִּבּוּר שֶׁהוּא גֶּדֶר הָאָדָם: (לק”א סי’ רכ”ה)

יֵשׁ בִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא, בְּחִינַת מִבְטַח בּוֹגֵד. וְעַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת הַזִּוּוּגִים דִּקְדֻשָּׁה, נִשְׁבָּר הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה דְּסִטְרָא אַחֲרָא כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר. וְעַל זֶה מְרַמֵּז מַה שֶּׁשּׁוֹבְרִין כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַשִּׁדּוּכִים (כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים): (לק”א סי’ ס’ אות ח’)
וּלְבָאֵר הַדָּבָר קְצָת, כִּי עִקַּר מַעֲלַת הַבִּטָּחוֹן הוּא לִבְטֹחַ בַּה’ וְלַעֲשׂוֹת טוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “בְּטַח בַּה’ וַעֲשֵׂה טוֹב”, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְבַּלְבֵּל מִתּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ מֵחֲמַת דַּאֲגַת וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה, רַק יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה וְיִבְטַח בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּפַרְנְסוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו. וְאִם אֵינוֹ אוֹחֵז בְּבִטָּחוֹן כָּזֶה, שֶׁיְּסַלֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי, וְרוֹצֶה לַעֲסֹק בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן אוֹ מְלָאכָה, עַל כָּל פָּנִים יִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה וְיִתְפַּלֵּל בִּזְמַנּוֹ וְכוּ’, וְלֹא יִדְאַג וְלֹא יִתְבַּלְבֵּל מֵחֲמַת דַּאֲגַת הַפַּרְנָסָה, רַק יִבְטַח בַּה’. גַּם לְעִנְיַן צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים וּלְהוֹצִיא מָמוֹן עַל עִסְקֵי מִצְווֹת יִהְיֶה לוֹ בִּטָּחוֹן בַּה’, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְמַלֵּא מַחְסוֹרוֹ וּבִגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרְכוֹ ה’. וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין מַעֲשָׂיו עוֹלִים יָפֶה כָּרָאוּי, אַל יִפֹּל מֵהַבִּטָּחוֹן מֵחֲמַת זֶה, לוֹמַר מִי אָנֹכִי לִבְטֹחַ וּלִישָּׁעֵן בָּה’ מֵאַחַר שֶׁהֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי כָּל כָּךְ. רַק יִבְטַח בְּחַסְדֵּי ה’ אֲשֶׁר לֹא תָמְנוּ, וּבְרַחֲמָיו שֶׁאֵינָם כָּלִים, שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו גַּם כֵּן וְיָזוּן וִיפַרְנֵס אוֹתוֹ, כִּי טוֹב ה’ לַכֹּל. וְאַל יַטְרִיד עַצְמוֹ בְּדְּאָגוֹת וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה מֵחֲמַת קַטְנוּתוֹ בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, רַק יִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן אֵיךְ שֶׁהוּא, מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם. זֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הוּא בִּטָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עַוְלָה חַ”ו, מִכָּל שֶׁכֵּן אֵיזֶה גְּזֵלָה וְרַמָּאוּת, אוֹ לַעֲסֹק בְּזִיּוּפִים וּשְׁקָרִים וְלִסְחֹר בִּסְחוֹרוֹת מִחוּץ לַמְּדִינָה שֶׁאָסְרָה הַמַּלְכוּת, וְלִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּילוֹ וְיַעֲזֹר לוֹ לִגְמֹר הָעֵסֶק וְלֹא יִתְוַדַּע הַדָּבָר, זֶהוּ בִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא, בְּחִינַת מִבְטַח בּוֹגֵד, בְּחִינַת: “וַתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק וְנָלוֹז” (יְשַׁעְיָהוּ ל). וּבִטָּחוֹן כָּזֶה הוּא כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר שֶׁאֵין בּוֹ תִּקְוָה. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בִּגְדוֹלוֹת מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, וּמַרְבֶּה לִלְווֹת מִכַּמָּה אֲנָשִׁים, וּבוֹטֵחַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזְרוֹ לִגְמֹר הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, גַּם זֶה הוּא בְּחִינַת בִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחְרָא. אַדְּרַבָּא, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּטָּחוֹן חָזָק שֶׁאֲפִלּוּ אִם לֹא יִנְהֹג מַשָּׂא וּמַתָּן גָּדוֹל, אַף עַל פִּי כֵן יְפַרְנְסוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין דְּבָרִים הַרְבֵּה מִתּוֹךְ דְּבָרֵינוּ, אֵיךְ לִבְרֹחַ מִבִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, וּלְהִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא וְכַנַּ”ל: (שם)

בושה

צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ מְאֹד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת נֶגֶד רְצוֹנוֹ חַ”ו, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה חֵטְא וְעָווֹן חַ”ו. וְהַבּוּשָׁה הִיא מַעֲלָה גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי עִקַּר הַיִּרְאָה הִיא הַבּוּשָׁה. וְאִם לֹא יַמְשִׁיךְ עָלָיו בּוּשָׁה דִּקְדֻשָּׁה בָּעוֹלָם הַזֶּה כַּנַּ”ל, יִתְבַּיֵּשׁ בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁזֶּה קָשֶׁה מִכָּל הָעֹנָשִׁים. כִּי צַעַר הַבּוּשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד, וְהוּא קָשֶׁה יוֹתֵר אֲפִלּוּ מִ?גֵּיהִנֹּם הַמָּר. וַאֲפִלּוּ כָּל צַדִּיק יִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּמַעֲלָה. וְאָמְרוּ רַזַ”ל עַל זֶה: אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן אֵיךְ יִתְבַּיְּשׁוּ הַחוֹטְאִים חַ”ו, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה גֹּדֶל הַצַּעַר וְהַמְּרִירוּת שֶׁל הַבּוּשָׁה הַזֹּאת בָּעוֹלָם הַבָּא רַחֲמָנָא לִצְלָן. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְבוּשָׁה דִּקְדֻשָּׁה לְבַל יֶחֱטָא כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִתְפִלָּה וּלְשִׂמְחָה וּלְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וּלְהִתְקָרֵב וּלְהִכָּלֵל בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְקַבֵּל מֵהֶם אֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת: (לק”א סי’ כ”ב אות י”א)

צָרִיךְ לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בֶּאֱמֶת גָּדוֹל, עַד שֶׁיְּעוֹרֵר אֶת לִבּוֹ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיַּתְחִיל לְדַבֵּר בַּחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁבַּלֵּב בְּהִתְעוֹרְרוּת בִּתְשׁוּבָה, עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּחִיתוּתוֹ וּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא, עַד שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ מְאֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי עַד עַכְשָׁו הִשְׁלִיךְ חַטְּאוֹתָיו אַחַר כְּתֵפָיו וְלֹא עִיֵּן בָּהֶם, וְעַכְשָׁו כְּשֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתָם, אֲזַי נִכְנַס בּוֹ בּוּשָׁה גְּדוֹלָה עַל גֹּדֶל פְּשָׁעָיו כְּנֶגֶד רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עַלְמִין. וּבַתְּחִלָּה הַבּוּשָׁה הַזֹּאת עֲדַיִן אֵינָהּ בְּפֹעַל עַל פָּנָיו, כִּי חַטְּאוֹתָיו מְטַמְטְמִין שִׂכְלוֹ וִידִיעָתוֹ עַל־יְדֵי רוּחַ שְׁטוּת שֶׁבְּקִרְבּוֹ. עַל־כֵּן קֹדֶם שֶׁזּוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵין לוֹ דַּעַת כָּל כָּךְ לְהַכִּיר בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ כָּרָאוּי לוֹ לְהִתְבַּיֵּשׁ לְפִי עֹצֶם פְּשָׁעָיו, וּלְפִי גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁפָּשַׁע כְּנֶגְדּוֹ. אֲבָל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה וּמֵסִיר מִמֶּנּוּ הַטִּפְּשׁוּת וְנִתְוַסֵּף בּוֹ שִׂכְלוֹ, אֲזַי הוּא מִתְבַּיֵּשׁ בְּיוֹתֵר וְנִתְגַּלָּה הַבּוּשָׁה עַל פָּנָיו. וְזֹאת הַבּוּשָׁה הִיא בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם סִימָן עַל דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְהִיא בְּחִינַת קֵרוּן אוֹר הַפָּנִים. וְעַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה הַזֹּאת מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו, וּמְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּעֵץ הַחַיִּים (עַיֵּן דִּבּוּר אוֹת ז’): (לק”א סי’ ל”ח אות ה’ ו’)

מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִצַּדִּיקֵי אֱמֶת וִירֵאִים וּכְשֵׁרִים, בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי, וּפוֹגֵם בִּקְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵץ הַחַיִּים, וּמְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאִילָנָא דְּמוֹתָא, וּמְגָרְשִׁין אוֹתוֹ מֵהַגַּן עֵדֶן וְיוֹרֵד לַגֵּיהִנֹּם. וּכְשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה וּמִתְבַּיֵּשׁ עַל עֲווֹנוֹתָיו, עַל־יְדֵי זֶה מוֹחֲלִין לוֹ מִיָּד, וּמַחֲזִיר לְעַצְמוֹ הַדַּעַת וְהַמֹּחִין וּמְגָרֵשׁ הָרוּחַ שְׁטוּת מִקִּרְבּוֹ, וְזוֹכֶה לִבְחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם בְּחִינַת קֵרוּן אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת עֵץ הַחַיִּים וְכוּ’ כַּנַּ”ל: (שם)

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה. כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד. כִּי עֲבֵרָה הִיא בְּוַדַּאי בּוּשָׁה רַחֲמָנָא לִיצְלָן, כִּי עֲבֵרָה אֵינָהּ שַׁיָּכָה וּרְאוּיָה לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל. כִּי אִישׁ יִשְׂרָאֵל רָחוֹק בְּשָׁרְשׁוֹ מֵעֲבֵרָה לְגַמְרֵי, וּבְוַדַּאי אֵין נָאֶה לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֲבֵרָה חַ”ו. אֲבָל גַּם כְּשֶׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גַּם כֵּן בּוּשָׁה גְּדוֹלָה, כִּי אֵיזֶה זְכוּת יֵשׁ לוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה, וְאֵיךְ יָעִיז פָּנָיו לִכְנֹס בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִּצְוָה. וִישַֹׁעֵר בְּדַעְתּוֹ לִפְנֵי מִי הוּא עוֹשֶׂה הַמִּצְוָה, וְגַם גֹּדֶל מַעֲלַת הַמִּצְוָה. כִּי עֹצֶם יְקַר מַעֲלַת הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ אֵין לָהּ שִׁעוּר. וּבְוַדַּאי רָאוּי שֶׁיִּפֹּל עָלָיו בּוּשָׁה גְּדוֹלָה כְּשֶׁבָּא לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְוָה, כְּשֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ וְיִרְאֶה שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵין לוֹ שׁוּם זְכוּת לַעֲשׂוֹת מִצְוָה. וְאֵיךְ הוּא בָּא לַחֲטֹף הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם כִּתְרֵי דְּמַלְכָּא וּלְהַנִּיחָם פִּתְאֹם עַל הָרֹאשׁ, בְּוַדַּאי רָאוּי שֶׁיִּפֹּל עָלָיו בּוּשָׁה גְּדוֹלָה. וְאִם הָיָה לְהָאָדָם בּוּשָׁה, הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ לִקַּח הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ פִּיו, כִּי אֵיזֶה זְכוּת יֵשׁ לוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֹכֵל. אַךְ עִקַּר הַבּוּשָׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה. כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲנָוָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא: (לק”ת סי’ ע”ב)

בגדים

צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַבְּגָדִים שֶׁלֹּא יְבַזֶּה אוֹתָם, רַק לְשֹׁמְרָם הֵיטֵב מִכְּתָמִים וְלִכְלוּךְ. כִּי הַבְּגָדִים בְּעַצְמָן הֵם דָּנִין אֶת הָאָדָם אִם אֵינוֹ מְכַבְּדָן כָּרָאוּי. וְכָל מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל יוֹתֵר, צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּגָדִים יוֹתֵר. כִּי כָּל מִי שֶׁגָּדוֹל יוֹתֵר מְדַקְדְּקִין עִמּוֹ יוֹתֵר: (לק”א סי’ כ”ט אות ג’)

עַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת הַבְּגָדִים מִכְּתָמִים, עַל־יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה פֵּרוּד בֵּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וְאָז שׁוֹלֶטֶת שִׁפְחָה בִּישָׁא שֶׁהוּא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, וְהוּא כְּמוֹרֵד בַּמַּלְכוּת. וְעַל־יְדֵי זֶה פַּרְנָסָתוֹ בְּטֹרַח וּבִכְבֵדוּת (שם אות ג’ ה’)

עַל־יְדֵי שֶׁעוֹשִׂין לְבוּשׁ נָאֶה לַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה מַלְבִּישׁ אֶת הַשְּׁכִינָה בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין, וְנִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים: (לק”א סי’ מ”ב)

הַבְּגָדִים יִהְיוּ שְׁלֵמִים תָּמִיד וְלֹא קְרוּעִים. כִּי כְּשֶׁהַבְּגָדִים קְרוּעִים חַ”ו, הוּא קִלְקוּל הַשְּׁמִירָה. כִּי הַבְּגָדִים הֵם בְּסוֹד הַחַשְׁמַ”ל שֶׁהוּא שְׁמִירָה (לק”א סי’ קכ”ז)

גנות הגאוה ומעלת הענוה

הַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא תּוֹפֶסֶת אֶת הָאָדָם בְּבִגְדוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּטְרִיד אוֹתוֹ בְּטִרְדַּת בְּגָדָיו וּמַלְבּוּשָׁיו. כִּי טִרְדַּת הִצְטָרְכוּת הַמַּלְבּוּשִׁים וּבְגָדִים שֶׁל הָאָדָם הֵם מְבַלְבְּלִין מְאֹד אֶת הָאָדָם, וּמוֹנְעִים אוֹתוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַךְ מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק בַּה’ אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ, הוּא עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדַת ה’ כְּפִי מַה שֶּׁיָּכוֹל, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה’ מִשָּׁמַיִם: (שיחות הר”ן ק’)

עַל־יְדֵי גֹּדֶל הָעֲנָוָה שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עַד שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַיִן, עַל־יְדֵי זֶה הוּא יָכוֹל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת: (לק”א סי’ ד’ אות ז’)

עַל־יְדֵי עֲנָוָה זוֹכִין לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת וְנִכְלָלִין בָּאֵין סוֹף, וְיוֹדְעִים שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו כֻּלָּם הֵם לְטוֹבָתוֹ, שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה הוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא: (שם אות ט’)

עַל־יְדֵי גַּאֲוָה בָּא עֲנִיּוּת: (שם אות ח’)

עַל־יְדֵי עֲנָוָה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה. כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה עַל־יְדֵי שֶׁמַּרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ וְקַטְנוּתוֹ וּפְגָמָיו הַמְּרֻבִּים, וּמֵבִין שֶׁבְּוַדַּאי רָאוּי לוֹ לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת (וּשְׁפִיכוּת דָּמִים) בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה: (לק”א סי’ ו’ אות ו’)

אֲפִלּוּ מִי שֶׁהִתְעַנָּה וְסִגֵּף אֶת עַצְמוֹ, אַל יִתְגָּאֶה וְיַחֲשֹׁב שֶׁכְּבָר הוּא צַדִּיק וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹנוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל תְּפִלּוֹת. כִּי צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת, שֶׁאַחַר כָּל הַתַּעֲנִיתִים וְהַסִּגּוּפִים עֲדַיִן נִּשְׁאֲרוּ כָּל תַּאֲוָתָם קְשׁוּרִים בְּגוּפָם, וְגַם זֻהֲמַת תַּאֲוַת אֲבִיהֶם מִשְּׁעַת הַהוֹלָדָה, גַּם זֶה קָשׁוּר בְּגוּפָם עֲדַיִן. וּכְשֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל זֶה בְּוַדַּאי יִפֹּל עָלָיו חֲרָדָה גְּדוֹלָה וְלֹא יִטְעֶה שֶׁהוּא צַדִּיק. וְיִשְׁתַּדֵּל לְהָבִיא וּלְהָשִׁיב כָּל הַתְּפִלּוֹת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַעֲלוֹת הַתְּפִלָּה כָּרָאוּי. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן וּמְשַׁגֵּר תְּפִלָּה סְדוּרָה בְּפִיהֶם: (לק”א סי’ י’ אות ד’)

אֵלּוּ הַבַּעֲלֵי גַּאֲוָה הַמּוֹנְעִים עַצְמָם וַאֲחֵרִים מִלֵּילֵךְ לְצַדִּיקִים לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, הֵם מְעַכְּבִים תַּאֲוָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (שם)

לְבַטֵּל הַגֵּאוּת שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה, הָעִקָּר הוּא עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים: (שם אות ה’)

עַל־יְדֵי בִּטּוּל הַגַּאֲוָה הַחָכְמָה עַל תִּקּוּנָהּ. וְזוֹכִין לְחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, וְנִמְתָּקִין הַדִּינִים, וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה וּלְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּלְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה בְּנִגְלֶה וְנִסְתָּר וְלִבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: (שם אות ח’ ט’)

גֵּאוּת הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל־יְדֵי גֵּאוּת אֵין יְכוֹלִין לִפְתֹּחַ פֶּה, וְאֵין לוֹ כְּלֵי הַדִּבּוּר לְדַבֵּר דִּבּוּרִים הַמְּאִירִים. וּכְשֶׁהַתּוֹרָה בָּאָה לְתוֹךְ פִּיו, לֹא דַּי שֶׁאֵין דִּבְרֵי הַתּוֹרָה מְאִירִים לוֹ לְהַחֲזִירוֹ לַמּוּטָב, אֶלָּא שֶׁגַּם הַתּוֹרָה עַצְמָהּ נִתְגַּשֵּׁם וְנִתְחַשֵּׁךְ שָׁם מִפִּיו: (לק”א סי’ י”א אות ב’)

גֵּאוּת וְנִאוּף תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. וּכְשֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית וְנִצּוֹל מִגֵּאוּת, זוֹכֶה לְאוֹר הַמֵּאִיר לוֹ לִתְשׁוּבָה עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעֻמְקָהּ: (שם אות ג’)

יא.

יֵשׁ עֲנָוָה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּדְלוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא עָנָו מֵחֲמַת שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַגַּדְלוּת מְבֻזָּה מְאֹד, עַל־כֵּן הוּא עָנָו כְּדֵי לְהִתְיַקֵּר וּלְהִתְכַּבֵּד. נִמְצָא שֶׁהוּא עָנָו בִּשְׁבִיל גַּדְלוּת וְכָבוֹד. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְרַחֵק מֵהַגַּדְלוּת בְּתַכְלִית עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ”ל: מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ. כִּי הַגַּדְלוּת הוּא בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעַל־יְדֵי זֶה גָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם, וְעַל־יְדֵי זֶה עֲדַיִן לֹא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ, מֵחֲמַת שֶׁרוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד עַל־יְדֵי הַגַּדְלוּת: (שם אות ז’)

יב.

אֵין אָדָם זוֹכֶה לְתוֹרָה אֶלָּא עַל־יְדֵי שִׁפְלוּת, שֶׁיְּשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ מִד’ בְּחִינוֹת שִׁפְלוּת. כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, וְלִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּעֶרְכּוֹ, וְלִפְנֵי קְטַנִּים מִמֶּנּוּ. וְלִפְעָמִים שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים, וְצָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ כְּנֶגֶד מַדְרֵגַת עַצְמוֹ, וִידַמֶּה בְּעֵינָיו שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתוֹ: (לק”א סי’ י”ד אות ה’)

יג.

צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִכָּל הַדְּבָרִים, שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, וְהֵם ג’ דְּבָרִים: חָכְמָה, גְּבוּרָה וַעֲשִׁירוּת. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְלִהְיוֹת עָנָו וְשָׁפָל בְּכֻלָּם: (שם)

יד.

כְּפִי מַה שֶׁמְּשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ כֵּן הוּא זוֹכֶה לְתוֹרָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְקָרֵב רְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּדֵּל וְנִתְעַלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַעֲלֶה הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ וְזוֹכֶה לְיִרְאָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִשְׁלוֹם בַּיִת, שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִתְפִלָּה וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת: (שם אות ב’ ג’ ה’ י’)

טו.

עַל־יְדֵי גַּדְלוּת נוֹפְלִים בִּתְפִיסָה: (לק”א סי’ כ”ב אות י”א)

טז.

כְּשֶׁהַדּוֹר אֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת פִּיהֶם, עַל־יְדֵי זֶה נִכְשָׁלִים חַ”ו כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר בְּגֵאוּת. עַל־כֵּן צְרִיכִין אֵלּוּ הַכְּשֵׁרֵי הַדּוֹר לְהִתְבּוֹנֵן מְאֹד בְּהַגְּדֻלָּה וְהַהִדּוּר וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁמַּגִּיעַ לָהֶם, לְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ, מְעַט אוֹ הַרְבֵּה, לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בְּגֵאוּת שֶׁהִיא גָּלוּת הַשְּׁכִינָה חַ”ו: (לק”א סי’ נ”ח אות י’)

יז.

כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ יוֹתֵר, דְּהַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינַת אֱלֹקוּתוֹ לַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיִּשְׁכֹּן עִמָּנוּ, שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ מִיּוֹם שֶׁבָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ. וְכֵן לְהַמְשִׁיךְ אֲנָשִׁים אֵלָיו לְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת לְיִשְׂרָאֵל. וּכְמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה לְהִמָּשֵׁךְ וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת: (לק”א סי’ ע’)

יח.

עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת זוֹכִין לַעֲנָוָה בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ וּלְהַכִּיר חֲשִׁיבוּת יִשְׂרָאֵל וְלִמְסֹר נַפְשׁוֹ בַּעֲדָם, כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: (לק”א סי’ ע”ט)

יט.

עִקַּר הָעֲנָוָה, שֶׁיַּחֲזִיק הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתוֹ, שָׁפָל מִמַּה שֶׁהוּא. וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יֵצֵא מִמְּקוֹמוֹ לְהַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ: (שם)

עַל־יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, עַל־יְדֵי זֶה אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ וְלִדְחוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ לְקַפֵּחַ פַּרְנָסָתוֹ חַ”ו: (שם)

כא.

עַל־יְדֵי עֲנָוָה נִצּוֹל מִנִּאוּף, אֲבָל עַל־יְדֵי גַּדְלוּת מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע בְּתַאֲוָה זֹאת (וְעַיֵּן לְעֵיל): (לק”א סי’ ק”ל)

כב.

סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מִגַּדְלוּת, לְכַבֵּד אֶת הַיָּמִים טוֹבִים וּלְקַבְּלָם בְּשִׂמְחָה וּבְהַרְחָבַת הַלֵּב כְּפִי יְכוֹלְתּוֹ: (לק”א סי’ קל”ה)

כג.

הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק מְבַטֵּל הַגַּדְלוּת. עַל־כֵּן זֶה סִימָן אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק בֶּאֱמֶת – אִם יֵשׁ לוֹ שִׁפְלוּת: (שם)

כד.

עַל־יְדֵי עֲנָוָה שֶׁהוּא אַיִן מַמָּשׁ, עַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְתוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד. אֲבָל בְּלֹא זֶה קָשֶׁה שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד, תּוֹרָה וּגְדֻלָּה: (לק”א סי’ קס”ב)

כה.

כְּשֶׁבָּא לָאָדָם גַּדְלוּת, סִימָן שֶׁיָּבוֹא לוֹ צָרָה חַ”ו. וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁהוּא עָנָו וְשָׁפָל יָבוֹא לְכָבוֹד גָּדוֹל: (לק”א סי’ קס”ח)

כו.

מֵעִנְיַן חֶרֶב הַגַּאֲוָה שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַגֵּרִים וְכוּ’, עַיֵּן כָּבוֹד [אוֹת] כ”ח: (לק”ת סי’ ה’ אות ה’)

כז.

עִקַּר כְּבוֹד וּגְדֻלַּת הַמַּלְכוּת אוֹ מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל, הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה. וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהַמֶּלֶךְ וְהַמּוֹשֵׁל עֲנָוָה בְּיוֹתֵר, מִתְפַּשֵּׁט מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ בְּיוֹתֵר: (לק”ת סי’ ט”ז)

כח.

בְּעִנְיַן הַהַכְנָעָה טוֹעִים הָעוֹלָם הַרְבֵּה, עַיֵּן בִּפְנִים. וּצְרִיכִים לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מֵעֲנָוָה פְּסוּלָה, וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה הַרְבֵּה, שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיּוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק”ת סי’ כ”ב)

כט.

עִקַּר הַתְּחִיָּה לֶעָתִיד שֶׁיִחְיוּ וְיָקוּמוּ בִּתְחִיָּה, יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד. הַיְנוּ שֶׁרַק הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בִּתְחִיָּה לֶעָתִיד. כִּי הַתַּעֲנוּג הַנִּפְלָא שֶׁהֵם חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְקַבֵּל, כִּי אִם הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה שֶׁל כָּל אֶחָד, הוּא לְבַדּוֹ יִזְכֶּה לִחְיוֹת וּלְקַבֵּל הַתַּעֲנוּג וְהַחַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא: (לק”ת סי’ ע”ב)

בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֻשְׁרָשׁ הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר. אֲבָל זֹאת הָעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת נֶעְלָם אֵצֶל כָּל אֶחָד בִּבְחִינַת מִיתָה, וְעַל־כֵּן אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ זֹאת הַשִּׁפְלוּת, וְעַל־כֵּן הוּא רָחוֹק מֵעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת הַזֶּה. אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁמִּתְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי וְרוֹאֶה אוֹתוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבוּשָׁה וּתְשׁוּבָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה שֶׁיִּהְיֶה נִחְיֶה אֶצְלוֹ הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה הַזֹּאת, וְאָז זוֹכֶה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהִיא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל: (שם)

לא.

צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְשִׁפְלוּת וַעֲנָוָה בֶּאֱמֶת, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין כְּלָל מַהוּ עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי. כִּי בְּוַדַּאי אֵין זֶה תַּכְלִית לִהְיוֹת נִבְזֶה וְעָצֵל (“שְׁלֵים מַזְלְנִיק”). כִּי הָעֲנָוָה הִיא עִקַּר הַחַיִּים שֶׁל כָּל אֵבָר וְאֵבָר, וְהוּא כָּל תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא. וּבְוַדַּאי אֵין זֶה הַתַּכְלִית שֶׁל עוֹלָם הַבָּא לִהְיוֹת נִבְזֶה וְעָצֵל וְכוּ’ חַ”ו. עַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לִזְכּוֹת לַעֲנִיוְוּת וְשִׁפְלוּת אֱמֶת, שֶׁהִיא עִקַּר הַחַיִּים וְעִקַּר הַתַּעֲנוּג שֶׁל עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל: (שם)

לב.

כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם בְּעַצְמוֹ שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת. יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ וְיִהְיֶה בִּבְחִינַת מַ”ה, וַאֲזַי יַחֲזֹר לֵילֵךְ לוֹ כַּסֵּדֶר: (לק”ת סי’ פב)

דעת

עִקַּר הַדַּעַת הוּא בַּלֵּב. כִּי גַּם עַכּוּ”ם יֵשׁ לָהֶם דַּעַת, אֲבָל הוּא בְּלֹא לֵב. אַךְ עִקַּר הַדַּעַת כְּשֶׁהוּא בַּלֵּב. וְשָׁם בַּלֵּב מְקוֹם הַיִּרְאָה. הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַדַּעַת שֶׁיֵּדַע אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִבּוֹ וְלֹא בְּמֹחוֹ לְבַד, שֶׁיַּמְשִׁיךְ וִיקַשֵּׁר אֶת הַדַּעַת לְתוֹךְ הַלֵּב, עַד שֶׁתִּפֹּל עָלָיו אֵימָה וָפַחַד וְיִרְאָה מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְעֹבְדוֹ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת שֶׁיֵּדַע מִמִּי יִתְיָרֵא. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת, עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹפְטִין אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לָאוֹר הַגָּנוּז: (לק”א סי’ ט”ו אות א’ ב’ ג’)

כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין וְהַגָּלוּת וְכָל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, הֵן פַּרְנָסָה אוֹ בָּנִים אוֹ בְּרִיאוּת הַגּוּף וְכוּ’, הַכֹּל הוּא רַק לְפִי עֵרֶךְ חֶסְרוֹן הַדַּעַת, וּכְשֶׁנִּשְׁלָם הַדַּעַת אֲזַי נִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת. וְעִקַּר הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים יִהְיֶה לֶעָתִיד מֵחֲמַת הַדַּעַת, שֶׁיִּרְבֶּה הַדַּעַת שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי זֶה יֻכְלְלוּ בְּאַחְדוּתוֹ, וְאָז יִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים כָּמוֹהוּ. כִּי עַל־יְדֵי הַיְדִיעָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ נִכְלָלִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ הָעוֹלָם הַבָּא. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הַדַּעַת וְהַמַּחֲשָׁבָה מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה לִשְׁמֹר מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, וְלַחֲשֹׁב תָּמִיד מַחֲשָׁבוֹת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְהַגִּיעַ לְדַעַת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבּוֹ תָּלוּי הַכֹּל כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ כ”א אות י”א)

לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא שֶׁיְּקַדֵּשׁ אֶת פִּיו וְחֹטְמוֹ וְעֵינָיו וְאָזְנָיו, הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁמֹר עַצְמוֹ מִלְּהוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִּיו, וְיִהְיֶה לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת הַחֹטֶם, וְיִהְיֶה לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁהִיא קְדֻשַּׁת הָאָזְנַיִם לְהַאֲמִין בָּהֶם וְלִשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם, וְיַעֲצֹם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְדַעַת שָׁלֵם שֶׁבּוֹ תָּלוּי הַכֹּל כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה. כִּי הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב נוֹלָד מֵחֲמַת תְּנוּעַת הַשֵּׂכֶל. עַל־כֵּן כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁב בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, עַל־יְדֵי זֶה נִתְלַהֵב לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכָל מַה שֶּׁמַּגְדִּיל דַּעְתּוֹ וּמִתְנוֹעֵעַ שִׂכְלוֹ בְּיוֹתֵר בִּקְדֻשָּׁה, כֵּן נִתְחַמֵּם וְנִתְלַהֵב לִבּוֹ יוֹתֵר. וְעַל־יְדֵי הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה מְטַהֵר לִבּוֹ. כִּי כְּנֶגֶד שֶׁנִּתְלַהֵב וְנִבְעַר לַעֲבֵרָה אוֹ לְתַאֲוָה רָעָה חַ”ו, שֶׁמִּזֶּה נִטְמָא לִבּוֹ, נֶגֶד זֶה צָרִיךְ שֶׁיִּתְלַהֵב וְיִבְעַר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה. וְעַל־יְדֵי זֶה יְטַהֵר לִבּוֹ וְיִזְכֶּה לְלֵב טָהוֹר. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּדִבּוּרִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם, שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: (שם אות ב’ וסי’ קנ”ו)

גַּם עַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם הוּא עָנָו, שָׁפָל וְסַבְלָן וְלֹא יֶחֱרֶה אַפּוֹ עַל בִּזְיוֹנוֹ, עַל־יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ הַחֹטֶם בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־יְדֵי שֶׁהוּא נֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָּבָר, שֶׁכְּשֶׁמְּגַלִּין לוֹ סוֹד הוּא נִזְהָר לְשֹׁמְרוֹ לִבְלִי לְגַלּוֹתוֹ לְאַחֵר, עַל־יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ הָאָזְנַיִם. וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה מַמְשִׁיךְ שֶׁפַע הַדַּעַת כַּנַּ”ל: (שם אות ו’)

עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַפֶּה וְהָעֵינַיִם וְכוּ’ הַנַּ”ל שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ שֵׂכֶל נִפְלָא שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא עִקָּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁמַּשִּׂיגִין אוֹתוֹ בְּלִי שׁוּם הַקְדָּמוֹת אֶלָּא עַל־יְדֵי שֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: (שם אות א’ ב’ ג’)

אֵלּוּ הַמְּבוּכוֹת שֶׁאָנוּ נְבוֹכִין בָּהֶם כְּמוֹ הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה, דַּע, שֶׁאֵין מֹחַ שֶׁל אֱנוֹשִׁי יָכוֹל לְהָבִין אֶת הַיְדִיעָה הַזֹּאת. כִּי הַשֵּׂכֶל הַזֶּה הוּא בְּחִינַת מַקִּיף, שֶׁהַשֵּׂכֶל הַזֶּה הוּא גָּדוֹל עַד לִמְאֹד עַד שֶׁאֵין הַמֹּחַ יָכוֹל לְסֹבְלוֹ וְאֵין נִכְנָס בַּמֹּחַ, כִּי אִם מַקִּיף אוֹתוֹ מִבַּחוּץ. וְאִם הָיָה יוֹדֵעַ זֶה הַשֵּׂכֶל, הָיָה בְּגֶדֶר מַלְאָךְ וְלֹא בְּגֶדֶר אֱנוֹשִׁי. וְדַע, שֶׁזֶּה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה מַה שֶּׁאֵין יוֹדֵעַ הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה. וּלֶעָתִיד, שֶׁיִּתְגַּדֵּל הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי וְיִתְגַּלֶּה לָאֱנוֹשִׁי הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה, אָז בֶּאֱמֶת יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אָז עַל־יְדֵי גִּדּוּלוֹ שֶׁל הַשֵּׂכֶל יֵצֵא מִגֶּדֶר הָאֱנוֹשִׁי וְיַעֲלֶה לְגֶדֶר מַלְאָךְ וְיִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. וּמִזֶּה תָּבִין, שֶׁאַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ עִנְיָן הַמְּבוּכָה שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְהָבִין הַשֵּׂכֶל הַזֶּה שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה, כִּי הֵם בְּחִינַת מַקִּיף שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס בַּמֹּחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא עוֹלַם הַבְּחִירָה. כִּי זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין יוֹדְעִים הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה: (שם אות ד’)

הַפּוֹגֵם בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה נִסְגָּר אוֹר הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשִּׂיג וּלְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה. גַּם חָשׁוּב כְּמֵת: (שם אות ו’)

לִפְעָמִים נִתְעַלְּמִין הַמֹּחִין וְהַדַּעַת, וְאָז יָפָה צְעָקָה לָאָדָם בֵּין בִּתְפִלָּה בֵּין בְּתוֹרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה מוֹלִיד הַמֹּחִין וְהַדַּעַת: (שם אות ז’)

עִקַּר הָאָדָם הוּא הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת. וְעַל־כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הַשֵּׂכֶל, שָׁם כָּל הָאָדָם. עַל כֵּן צָרִיךְ לִבְרֹחַ מְאֹד מִמַּחֲשָׁבָה רָעָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְנֶה מְקוֹמוֹ שָׁם חַ”ו. וְצָרִיךְ לָכֹף וּלְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לְמַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג בִּידִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִמְצָא שֶׁהוּא שָׁם מַמָּשׁ וְנִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ יוֹתֵר הוּא נִכְלָל בּוֹ יוֹתֵר וְזוֹכֶה לְחַיִּים נִצְחִיִּים, וְזוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת וְנִצּוֹל מִכָּל הַחֶסְרוֹנוֹת כַּנַּ”ל: (שם אות י”א)

כָּל הַדִּינִים חַ”ו נִמְשָׁכִין מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי זֶה בָּא כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת. וְעַל־כֵּן הַחוֹלֶה שֶׁדִּינִים שׁוֹרִין עָלָיו וּמֹחוֹ בְּקַטְנוּת, עַל־כֵּן הוּא כַּעֲסָן. אֲבָל עַל־יְדֵי הַגְדָּלוֹת הַדַּעַת נִמְתָּקִין וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַדִּינִים, וְנִתְבַּטֵּל הַכַּעַס וְהָאַכְזָרִיּוּת, וְזוֹכִין לְרַחֲמָנוּת גָּדוֹל, וְלֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו הַכֹּל לְטוֹבָה כִּי כֻּלּוֹ טוֹב: (שם)

יא.

כָּל הַגְּדֻלָּה וְהַטּוֹבָה שֶׁיֵּשׁ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם עַכְשָׁו הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתֵנוּ וְלִגְדֻלָּתֵנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כָּל זֶה כִּי אֵין לְהַכְחִישׁ הַחוּשׁ. אַף עַל פִּי כֵן, לֶעָתִיד יִתְרַבֶּה הַדַּעַת, עַד שֶׁאֲפִלּוּ הָאֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּעַצְמָן יֵדְעוּ וְיָבִינוּ שֶׁכָּל גְּדֻלָּתָם וְטוֹבָתָם, הַכֹּל הָיָה לְטוֹבָתֵנוּ: (שם)

יב.

עִקַּר הַנֶּחָמָה שֶׁל כָּל הַצָּרוֹת, וְעִקַּר הַתִּקְוָה, וְעִקַּר חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וְתַעֲנוּגָיו, הוּא רַק הַשָּׂגַת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְכַנַּ”ל. וְהַכֹּל יִזְדַּכְּכוּ וְיִזְכּוּ לָזֶה לֶעָתִיד, אֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'” וְכוּ’. אֲבָל יִהְיֶה הֶבְדֵּל וְהֶפְרֵשׁ גָּדוֹל בֵּין יְדִיעָתָם לִידִיעָתֵנוּ, כִּי מַה שֶּׁיִּהְיֶה אָז נֶחֱשָׁב אֶצְלָם לְהַשָּׂגָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה, יִהְיֶה אֶצְלֵנוּ שְׂחוֹק וְדָבָר פָּשׁוּט. וְכֵן בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל בֵּין כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק, מִכָּל שֶׁכֵּן בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע. כִּי כָּל אֶחָד יַשִּׂיג לְפִי עֲבוֹדָתוֹ וִיגִיעָתוֹ וְטֹרְחוֹ, אֲשֶׁר טָרַח וְיָגַע וְסָבַל מְרִירוּת בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים כְּשֶׁיָּבוֹאוּ בָּעוֹלָם הַבָּא עַל הַשָּׂגוֹת שֶׁהִשִּׂיג הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מֵהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיוּ אֶצְלָם דְּבָרִים נוֹרָאִים, וְיִכָּווּ וִיתְלַהֲבוּ מֵהֶם. וְאֵצֶל זֶה הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מֵהֶם יִהְיֶה זֶה דָּבָר פָּשׁוּט. כִּי גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה הִשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ. וּמַה שֶּׁיַּשִּׂיג הוּא בָּעוֹלָם הַבָּא יִגְדַּל מְאֹד מְאֹד. וְכֵן בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. וְהָבֵן הֵיטֵב וְשִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לִדְבָרִים אֵלֶּה, שֶׁתִּרְאֶה לְהָכִין לְעַצְמְךָ חַיִּים לָנֶצַח. וְאִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ וְכוּ’: (שם)

יג.

כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לֵידַע וּלְהָבִין בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר, עַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִכָּל אוֹרֵב וּמַסְטִין, וּבוֹרְחִים מִמֶּנּוּ כָּל הַמַּשְׁחִיתִים וְאֵינוֹ יָרֵא מֵהֶם כְּלָל: (שם)

יד.

חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא הַזְּמַן הַמְּסֻגָּל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְדַעַת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג הַמַּקִּיפִין שֶׁל הַשֵּׂכֶל וְלַעֲשׂוֹת מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַקִּיפִין אֲחֵרִים. וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה לְבוּשִׁין לְנִשְׁמָתוֹ וְנִצּוֹל מִכָּל אוֹרֵב וּמַסְטִין כַּנַּ”ל: (שם)

טו.

כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אֵיזֶה מִצְוָה, יֵשׁ כֹּחַ בְּהַמִּצְוָה לֵילֵךְ וּלְעוֹרֵר כָּל הָעוֹלָמוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ בְּרָכָה לְכָל הָעוֹלָמוֹת. וְעִקַּר הַבְּרָכָה שֶׁנִּשְׁפָּע מִלְּמַעְלָה הִיא שֵׂכֶל, וּכְשֶׁבָּא לְמַטָּה נַעֲשָׂה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי רְצוֹנוֹ. בְּכֵן, מִי שֶׁהוּא בַּעַל נֶפֶשׁ צָרִיךְ לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ שֶׁיַּמְשִׁיךְ בִּרְכַּת שֵּׂכֶל, וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה לְתוֹךְ בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל כִּי אֵין לִסְמֹךְ עַל הַשֵּׂכֶל בְּעַצְמוֹ כַּיָּדוּעַ. גַּם עַל־יְדֵי פְּנִימִיּוּת הַבְּרָכוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת נִתְבָּרֵךְ הַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר אֶת הַמֹּחִין וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה זוֹכֶה לְהַשִּׂיג הָאוֹר שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִנַרַ”נ (נֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה) וְכוּ’, שֶׁהוּא אוֹר אֵין סוֹף שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי אִם עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה מַשִּׂיגִין אוֹתוֹ בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי וְכוּ’ [עַיֵּן בִּפְנִים סִימָן כ”ד]: (לק”א סי’ כ”ד)

טז.

צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מֵהַמְדַמֶּה וְלַעֲלוֹת אֶל הַשֵּׂכֶל, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אַחַר תַּאֲווֹת הַמְדֻמִּיוֹת תַּאֲוַת הַבַּהֲמִיּוּת, רַק שֶׁיֵּלֵךְ אַחַר הַשֵּׂכֶל. הַשֵּׂכֶל מְרַחֵק כָּל הַתַּאֲווֹת לְגַמְרֵי. וְכָל הַתַּאֲווֹת הֵם הֶפֶךְ הַשֵּׂכֶל, וְהֵם רַק בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא כֹּחַ הַבְּהֵמוֹת, כִּי גַּם בְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ זֶה הַכֹּחַ וְהִיא מִתְאַוֵּית גַּם כֵּן לְתַּאֲווֹת אֵלּוּ. וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב זֶהוּ בְּחִינַת שְׁרִירוּת הַלֵּב, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אַחַר הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב וְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ. וְצָרִיךְ לָצֵאת מִשְּׁרִירוּת הַלֵּב וּלְשַׁבֵּר לִבּוֹ הָאֶבֶן, וְיֵלֵךְ אַחַר הַשֵּׂכֶל: (לק”א סי’ כ”ה אות א’)

יז.

וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר שִׁבֵּר הַמְדַמֶּה וּבָזֶה הֵקִים אֶת תְּכוּנַת שִׂכְלוֹ, עִם כָּל זֶה הַשֵּׂכֶל עֲדַיִן בְּכֹחַ. וְצָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ, הַיְנוּ לַחֲקֹר וְלַחֲשֹׁב בּוֹ בַּעֲבוֹדַת ה’. וְאָז כְּשֶׁחוֹקֵר בְּשִׂכְלוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, אֲזַי הוּא מוֹצִיא הַשֵּׂכֶל מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיַד אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג, זֶהוּ הַשְׁאָרוֹתָיו לְאַחַר מִיתָה. וְעִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל אָדָם לְאַחַר מִיתָתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זֶה הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁקָּנָה וְהִשִּׂיג בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה: (שם)

יח.

כְּשֶׁהַדִּבּוּר בְּלֹא דַּעַת אֲזַי אֵין בּוֹ טוֹב, וַאֲזַי אֵין הַדִּבּוּר נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, וַאֲזַי אֵינוֹ נִקְרָא דִּבּוּר כְּלָל. כִּי דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל אֵינוֹ נִקְרָא דִּבּוּר: (לק”א סי’ כ”ט אות א’)

יט.

תִּקּוּן הַדִּבּוּר הוּא עַל־יְדֵי שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים מְרִימִין אֶת הַדַּעַת. וַאֲזַי מְקַבְּלִין הַדִּבּוּר מֵהַדָּעַת וְיֵשׁ בּוֹ טוֹב, וַאֲזַי הַדִּבּוּר נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל וְהוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי לְהַדִּבּוּר (שם אותא’ ב’ י’)

צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּיהּ, וְאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בַּגּוֹיִים, לֹא יָכוֹל לְהִתְנַצֵּל וְלוֹמַר אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת עֹבִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁנּוֹפֵל תָּמִיד עָלָיו מֵחֲמַת הָעֵסֶק שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד בֵּינֵיהֶם, כִּי בְּכָל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים וּבְכָל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים יָכוֹל לִמְצֹא בָּהֶם אֱלֹקוּת, כִּי בְּלֹא אֱלֹקוּתוֹ אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת וְקִיּוּם כְּלָל, רַק כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה יוֹתֵר תַּחְתּוֹנָה, אֲזַי אֱלֹהוּתוֹ שָׁם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל וּמְלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשִׁים רַבִּים יוֹתֵר: (לק”א סי’ ל”ג אות ב’)

כא.

גְּלַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, שֶׁאֲפִלּוּ אִם אַתָּה מְשֻׁקָּע בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, וְאַתָּה בַּמַּדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה מְאֹד, עַד שֶׁנִּדְמֶה לְךָ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְךָ עוֹד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחַקְתָּ מְאֹד מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי כֵן תֵּדַע, שֶׁאֲפִלּוּ בִּמְקוֹמְךָ גַּם כֵּן שָׁם תּוּכַל לִמְצֹא אֱלֹהוּתוֹ, וּמִשָּׁם אַתָּה יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמְךָ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְלָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי לֹא רְחוֹקָה הִיא מִמְּךָ אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹמְךָ שָׁם רַבּוּ הַלְּבוּשִׁים: (שם)

כב.

זֶה שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וְכוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ הָרָע, הוּא דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת מַמָּשׁ, וַאֲפִלּוּ מִדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים הוּא יָכוֹל לְלַקֵּט אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הַגּוֹיִים אוֹ שֶׁרוֹאֶה מִדּוֹתֵיהֶם, הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַחִיּוּת אֱלֹקוּת, הַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁמְּלֻבָּשׁ שָׁם. וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלּוּ לוֹ סִתְרֵי תּוֹרָה, הַיְנוּ אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, וְזוֹכֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת, שֶׁהָאַהֲבָה הַזֹּאת הִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וּלְמַעְלָה מֵהַמִּדּוֹת. וְרוֹאֶה וּמַשִּׂיג אֶת הָאוֹר הַטּוֹב וְהַגָּנוּז, הַיְנוּ הַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה וְהַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים: (שם אות ג’ ה’)

כג.

וְכָל מַה שֶּׁהוּא הוֹלֵךְ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה הוּא מִתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיָכוֹל לֵידַע אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּהֲבָנָה יְתֵרָה, וְיָכוֹל לֶאֱהֹב אֶת עַצְמוֹ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה יְתֵרָה: (שם אות ב’)

כד.

צָרִיךְ כָּל אָדָם לְקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ. כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים בִּכְלָל, וּכְפִי הַדַּעַת הַזֶּה בְּוַדַּאי הָיָה רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל תַּאֲווֹתָיו וּמִדּוֹתָיו הָרָעִים, אֲבָל הָרְשָׁעִים הֵם בִּרְשׁוּת לִבָּן, וְכָל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְקַשֵּׁר לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה כּוֹפֶה אֶת לִבּוֹ וְתַאֲווֹתָיו אֶל הַדַּעַת הַזֶּה שֶׁיּוֹדֵעַ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עַד שֶׁיְּשַׁבֵּר וִיבַטֵּל כָּל הַתַּאֲווֹת עַל־יְדֵי הַיְדִיעָה הַזֹּאת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה וְהַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים: (שם אות ז’)

כה.

חָכְמָה הִיא שֹׁרֶשׁ כָּל הַדְּבָרִים, לָכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִשְׁמֹר אֶת שִׂכְלוֹ מִשִּׂכְלִיוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, כִּי עִקַּר הַחָכְמָה לִקְנוֹת שְׁלֵמוּת אֵינָם רַק חָכְמוֹת אֱלֹקוּת, וּשְׁאָר חָכְמוֹת הֵם רַק חָכְמוֹת בְּטֵלוֹת וְאֵינָם חָכְמוֹת כְּלָל: (לק”א סי’ ל”ה אות א’)

כו.

בִּשְׁעַת הוֹלָדָה הַשֵּׂכֶל מְצֻמְצָם אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וּכְשֶׁמַּתְחִילִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בוֹ בְּהִתְבּוֹנְנוּת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז שִׂכְלוֹ הוֹלֵךְ וְגָדוֹל. אֲבָל כְּשֶׁאָדָם מַכְנִיס בְּתוֹךְ שִׂכְלוֹ מַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אֲזַי נִתְמַעֵט קְדֻשַּׁת שִׂכְלוֹ כְּפִי הַמָּקוֹם שֶׁל חָכְמָה חִיצוֹנִיּוֹת, וְעַל זֶה הַשֵּׂכֶל הַחִיצוֹן מִתְלַקְּטִים וּמִתְחַבְּרִים כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וּמְגֻנּוֹת: (שם)

כז.

עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת שִׂכְלוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בְּתוֹךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה וְלֹא שׁוּם חָכְמָה חִיצוֹנָה. וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְגָרֵשׁ כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מִדַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ. כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא הַנְּשָׁמָה, וּכְשֶׁמְּקַדֵּשׁ שִׂכְלוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, עַל־יְדֵי זֶה מַגְבִּיהַּ וּמֵשִׁיב הַכֹּל לְשֹׁרְשׁוֹ, וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה: (שם)

כח.

וּכְשֶׁאָדָם שׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִשִּׂכְלִיּוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, לֹא זוֹ אַף זוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְחַדֵּשׁ הַשֵּׂכֶל בְּכָל עֵת, וּבָזֶה מִתְחַדֵּשׁ נִשְׁמָתוֹ, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא הַנְּשָׁמָה: (שם אות ב’)

כט.

עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, הוּא עַל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְהַלּוֹמְדִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דַּעַת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי אַחֲרֵיהֶם הוּא כָּרוּךְ תָּמִיד לְהַחֲטִיאָם, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נְשָׁמָה גָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל. וְהָעִקָּר לִשְׁמֹר אֶת הַמַּחֲשָׁבָה מְאֹד מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, כִּי עֲלֵיהֶם הוּא כָּל בִּנְיָנוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע רַחֲמָנָא לִצְלָן: (שם אות א’)

חִדּוּשׁ הַשֵּׂכֶל, הַיְנוּ חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, הוּא עַל־יְדֵי שֵׁנָה. כִּי כְּשֶׁהַמֹּחִין מִתְיַגְּעִין, אָז עַל־יְדֵי הַשֵּׁנָה הֵם מִתְחַדְּשִׁים. וּבִשְׁעַת הַשֵּׁנָה, הַמֹּחִין, הַיְנוּ הַנְּשָׁמָה, בָּאָה בְּתוֹךְ אֱמוּנָה בִּבְחִינַת “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ”: (שם אות ג’)

לא.

וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת שֵׁנָה. כִּי יֵשׁ שֵׁנָה בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁהִיא נַיְחָא לַמֹּחִין. גַּם יֵשׁ בְּחִינַת לִמּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה לְגַבֵּי דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא, וְהוּא לִמּוּד פְּשָׁטֵי אוֹרַיְתָא. וְאָדָם הַדָּבוּק תָּמִיד בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וְנִתְיַגְּעִים הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ מֵחֲמַת גֹּדֶל הַדְּבֵקוּת, אֲזַי יִּלְמֹד פְּשָׁטֵי אוֹרַיְתָא. גַּם יֵשׁ שֵׁנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה. וּכְשֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, אֲזַי הַמֹּחִין, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, בָּאָה לְתוֹךְ אֱמוּנָה וְנִתְחַדְּשׁוּ שָׁם וְנִתְחַזְּקוּ מֵעֲיֵפוּתָם, וּמַמְשִׁיךְ שֵׂכֶל חָדָשׁ מֵאוֹר הַפָּנִים. וְעִקַּר הַדָּבָר הִיא הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הָאֱמוּנָה מְאֹד, וְאָז, כְּשֶׁהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ מִתְיַגְּעִים, מְחַדֵּשׁ אוֹתָם בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה עַל־יְדֵי אֵיזֶה בְּחִינוֹת שֵׁנָה, הֵן עַל־יְדֵי שֵׁנָה בְּגַשְׁמִיּוּת בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁאָז הַמֹּחִין מִתְחַדְּשִׁין כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, אֲבָל הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין קֹדֶם הַשֵּׁנָה לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה שֶׁקּוֹרִין קֹדֶם הַשֵּׁנָה. וּצְרִיכִין לִקְרוֹתָהּ בְּכַוָּנָה, כְּדֵי לְקַשֵּׁר נִשְׁמָתוֹ וּלְהַכְנִיסָהּ לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה בִּשְׁעַת שֵּׁנָה, וַאֲזַי תִּתְחַדֵּשׁ שָׁם, בִּבְחִינַת “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ” וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְיִזְכֶּה עַל־יְדֵי הַשֵּׁנָה לְקַבֵּל שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר הַפָּנִים. וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת דְּבֵקוּת, וּמֹחוֹ מִתְיַגֵּעַ עַל־יְדֵי זֶה, אֲזַי צָרִיךְ לַעֲסֹק בִּפְשָׁטֵי אוֹרַיְתָא, וְאָז צָרִיךְ גַּם כֵּן לִכְנֹס לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה. דְּהַיְנוּ, מֵאַחַר שֶׁמֹּחוֹ מַתְחִיל לְהִתְבַּלְבֵּל וְאֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת דָּבוּק עוֹד בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת דַּעַת וּמֹחִין, אֲזַי צָרִיךְ לְסַלֵּק הַדַּעַת וְהַמֹּחִין לְגַמְרֵי, וּלְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמוּנָה בִּפְשִׁיטוּת וְלַעֲסֹק בִּפְשָׁטֵי אוֹרַיְתָא בִּתְמִימוּת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם בְּעֵת קִיּוּם הַמֹּחִין בִּדְבֵקוּת אוֹ בְּאֵיזֶה דַּרְגָּה שֶׁהוּא, גַּם אָז עִקַּר קִיּוּם הַדַּעַת וְהַמֹּחִין הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין לִסְמֹךְ עַל הַשֵּׂכֶל לְבַד וְכַמְבֹאָר לְעֵיל בְּאוֹת ט”ו. אֲבָל כְּשֶׁמִּסְתַּלֵּק הַדַּעַת, אָז צְרִיכִין לִכְנֹס אֶל הָאֱמוּנָה לְבַד עַל־יְדֵי אֵיזֶה בְּחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ”ל. וְכֵן לִפְעָמִים הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה לְחַדֵּשׁ הַמֹּחַ כַּנַּ”ל. וְשָׁם גַּם כֵּן הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה אֲזַי בָּאָה נִשְׁמָתוֹ, שֶׁהוּא שִׂכְלוֹ, בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה וְנִתְחַדֵּשׁ שָׁם וְכוּ’ כַּנַּ”ל: (שם אות ד’ ו’)

[לב].

לִשְׁמֹר אֶת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַיֵּם “וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ” בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְכוּ’ (עַיֵּן מָמוֹן אוֹת כ”א): (שם אות ז’)

לג.

כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל קֹדֶם שֶׁיֵּשׁ לָהּ הִתְגַּלּוּת בַּתּוֹרָה וּבָעֲבוֹדָה, אֲזַי מְנַסִּין וּמְצָרְפִין אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּגָלוּת שֶׁל ע’ אֻמּוֹת, הַיְנוּ בְּתַאֲווֹתֵיהֶם. כִּי כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה מֵע’ אֻמּוֹת יֵשׁ לָהּ מִדָּה רָעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֶרְתָּהּ, וּמֵחֲמַת הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ הֵם מְרֻחָקִים מֵע’ פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. וְהַקְּלִפָּה קָדְמָה לַפְּרִי. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל הַפְּרִי, צָרִיךְ לְשַׁבֵּר קֹדֶם הַקְּלִפָּה. לָכֵן קֹדֶם הַהִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא עִקַּר הַדַּעַת וְהַחָכְמָה וְהָאֱמֶת, מֻכְרָח הַנֶּפֶשׁ לָבוֹא בַּגָּלוּת, הַיְנוּ בְּמִדּוֹתֵיהֶם וְתַאֲווֹתֵיהֶם שֶׁל הָאֻמּוֹת, כְּדֵי לְשַׁבְּרָם וְלָבֹא אַחַר כָּךְ לְהִתְגַּלּוּת בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה. וְהָעִקָּר הוּא לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁהִיא כְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְהוּא עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף. וּכְשֶׁנֶּפֶשׁ הָאָדָם בָּא בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה וּבַגָּלוּת הַזֶּה וּבַצֵּרוּף הַזֶּה שֶׁל הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת, וְהָעִקָּר הִיא תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ”ל, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לְהָרִים קוֹלוֹ וְלִצְעֹק כַּמָּה וְכַמָּה קָלִין, שֶׁהֵם כְּלוּלִין בְּע’ קָלִין לְפָחוֹת. כְּמוֹ הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַלֵּדָה מַמָּשׁ שֶׁצּוֹעֶקֶת ע’ קָלִין. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְשַׁבֵּר הַתַּאֲוָה הַזֹּאת עִם כָּל הַתַּאֲווֹת, וְיִזְכֶּה לְהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה. וּלְפִי תִּקּוּנוֹ כֵּן יִתְגַּלּוּ לוֹ הַע’ פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה: (לק”א סי’ ל”ו אות א’)

לד.

צָרִיךְ הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיַּגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְדַעַת דִּקְדֻשָּׁה כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לָאָדָם לֵידַע וּלְהַשִּׂיג, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לֵידַע יוֹתֵר. וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לָזֶה כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁעוֹסֵק עִם בְּנֵי אָדָם לְקָרְבָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי זֶה נִשְׁלָם דַּעְתּוֹ כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבָנִים, וְיוּכַל לִפְקֹד עֲקָרוֹת: (לק”א סי’ נ”ג)

לה.

וְזֶה הַטַּעַם שֶׁהַצַּדִּיקִים מְיַגְּעִים אֶת עַצְמָם וְרוֹדְפִים אַחַר בְּנֵי אָדָם לְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֵין זֶה כְּדֵי לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדָם חַ”ו אֶלָּא כְּדֵי לְהַשְׁלִים דַּעְתָּם, כַּנַּ”ל: (שם)

לו.

צָרִיךְ הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל מְאֹד עַל דְּרָכָיו, וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב עַל כָּל הַסִּבּוֹת וְהָעִנְיָנִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לוֹ וּמִתְגַּלְגֵּל עִמּוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם. כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ בּוֹ מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה מְשֻׁנִּים מֵחֲבֵרוֹ. וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם אֱלֹקוּתוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית, עַד נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי שֶׁהָאָדָם עוֹמֵד עָלָיו. וּמַזְמִין לוֹ לְכָל אָדָם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה לְפִי הַיּוֹם וּלְפִי הָאָדָם וּלְפִי הַמָּקוֹם, וּמַלְבִּישׁ לוֹ בָּהֶם רְמָזִים כְּדֵי לְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ. בְּכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל זֶה, לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ, לְהִסְתַּכֵּל וּלְהִתְבּוֹנֵן עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְהָבִין מֵהֶם הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ בָּהֶם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בְּכָל פַּעַם מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא. כִּי בְּכָל הָעִנְיָנִים וּבְכָל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וּבְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לָאָדָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכֻלָּם יֵשׁ בָּהֶם רְמָזִים פְּרָטִיִּים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ לָאָדָם בְּכָל פַּעַם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. וְצָרִיךְ לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ וּלְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה הֵיטֵב: (לק”א סי’ נ”ד אות ב’)

לז.

אַךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר לְצַמְצֵם דַּעְתּוֹ, שֶׁלֹּא יַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּזֶה יוֹתֵר מִדַּי, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה. דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יְשׁוֹטֵט מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל־יְדֵי זֶה לַחֲקִירוֹת וּבִלְבּוּלִים חַ”ו, רַק לְפִי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי שֶׁלּוֹ כֵּן יַגְדִּיל מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּזֶה. וְכֵן לֹא יִסְתַּכֵּל בָּזֶה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ כִּי בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ: (שם)

לח.

הַגְּבוֹהֵי־קוֹמָה עַל־פִּי רֹב הֵן כְּסִילִים: (לק”א סי’ נ”ה אות ו’)

לט.

צָרִיךְ לִזָּהֵר מֵרִבּוּי חָכְמוֹת, שֶׁלֹּא יִהְיוּ חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׁיו. כִּי עִקַּר חִזּוּק הַלֵּב, שֶׁיִּתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, הוּא רַק עַל יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים. אֲבָל מִי שֶׁשִּׂכְלוֹ יוֹתֵר מִמַּעֲשָׁיו הַטּוֹבִים, אֵין כֹּחַ בְּלִבּוֹ לְהָכִיל אֶת שִׂכְלוֹ בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי. וְאָז עַל־יְדֵי זֶה, הַשֵּׂכֶל הוּא מַחֲטִיא בְּיוֹתֵר. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מֵרִבּוּי חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מֵחָכְמוֹת הַפִלוֹסוֹפְיָא, רַק לְבַטֵּל אֶת שִׂכְלוֹ נֶגֶד אַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ אֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁקִּבַּלְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עַיֵּן חֲקִירוֹת אוֹת ו’): (שם)

צְרִיכִין לָדַעַת שֶׁבְּכָל הַהַסְתָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נֶעְלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַסְתָּרוֹת: כִּי יֵשׁ הַסְתָּרָה, וְיֵשׁ הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה. וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה אַחַת, גַּם כֵּן קָשֶׁה מְאֹד לְמֹצְאוֹ, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֶפְשָׁר לְיַגֵּעַ וְלַחֲתֹר עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ. אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, אֲזַי קָשֶׁה מְאֹד לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי רִבּוּי הָעֲווֹנוֹת רַחֲמָנָא לִצְלַן. כִּי עָבַר וְשָׁנָה, נַעֲשָׂה לּוֹ כְּהֶתֵּר – זֶה בְּחִינַת הַסְתָּרָה אַחַת. אֲבָל מִי שֶׁעוֹבֵר יוֹתֵר חַ”ו, נוֹפֵל לִבְחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה. אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם שָׁם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, נֶעֱלָם הוּא יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּלֹא חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין שׁוּם קִיּוּם לְשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. עַל־כֵּן בְּכֹחַ עֵסֶק הַתּוֹרָה יְכוֹלִים לַהֲפֹךְ כָּל הַהַסְתָּרוֹת לְדַעַת. לֵידַע שֶׁגַּם שָׁם נֶעְלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ בְּתֹקֶף הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, עַד שֶׁיִּשְׁמַע קוֹל הַכְּרוּז הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁמַּכְרֶזֶת וְצוֹעֶקֶת תָּמִיד: עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְכוּ’. עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל ה’ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא: (לק”א סי’ נ”ו אות ג’)

מא.

לְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת כֵּן הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל. וְכָל מִי שֶׁחָסֵר דַּעַת בְּיוֹתֵר, הוּא יָגֵע וְטוֹרֵחַ אַחַר הַפַּרְנָסָה בְּיוֹתֵר: (שם אות ו’)

מב.

לְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת כֵּן נִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם. כִּי מַחְלֹקֶת וְכַעַס וְאַכְזָרִיּוּת הוּא מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת. וְכָל מַה שֶּׁמִּתְרַבֶּה הַדַּעַת, מִתְרַבֶּה הָרַחֲמָנוּת וְהַחֶסֶד וְהַשָּׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְפוּאָה: (שם)

מג.

עַל־יְדֵי הַכַּעַס חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת וְצֶלֶם אֱלֹקִים סָר מֵעַל פָּנָיו וְאֵין לוֹ פְּנֵי אָדָם (עַיֵּן כַּעַס אוֹת ה’): (לק”א סי’ נ”ז אות ו’)

מד.

עִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל הַדַּעַת עַל־יְדֵי ג’ בְּחִינוֹת: הַיְנוּ, שֶׁצָּרִיךְ לְלַמֵּד חָכְמָתוֹ לַאֲחֵרִים וּלְקָרְבָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, גַּם צָרִיךְ לְהַקְדִּים יִרְאַת חֶטְאוֹ לְחָכְמָתוֹ, גַּם צָרִיךְ לְדַקְדֵּק אֵיךְ לְהוֹצִיא חָכְמָתוֹ שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו דִּבְרֵי פִּי חָכָם חֵן וְלֹא יִהְיוּ נִבְזִים. וַאֲזַי זוֹכֶה עַל־יְדֵי הַדַּעַת לְהַמְשִׁיךְ שְׁלֹשָׁה הַשְׁפָּעוֹת, שֶׁהֵם אֲכִילָה שְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים: (לק”א סי’ נ”ח אות ה’)

מה.

כְּשֶׁהַחָכְמָה בְּקִיּוּמָהּ וּבִשְׁלֵמוּתָהּ אֲזַי יָכוֹל לְהַכְנִיעַ כָּל הַצָּרִים הָרוֹדְפִים אַחַר חֲלוּשֵׁי כֹּחַ שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל, וּלְהַכְנִיס אוֹתָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא בְּשַׁבָּת עַל חַד תְּרֵין: (שם)

מו.

עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא הוּא לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ וְלָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה סְמוּכִין וּקְרוֹבִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּכִּירִין וְיוֹדְעִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, סְמוּכִין אֵלָיו בְּיוֹתֵר. כִּי שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים כֻּלָּם יִתְבַּטְּלוּ לֶעָתִיד וְלֹא יִשָּׁאֵר לֶעָתִיד רַק זֹאת הַבְּחִינָה, לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וְלָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא: (לק”ת סי’ ב’ אות א’)

מז.

עִקַּר הָאָדָם הוּא הַדַּעַת, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב וְאֵינוֹ מְכֻנֶּה בְּשֵׁם אָדָם כְּלָל, רַק הוּא חַיָּה בִּדְמוּת אָדָם. וְעִקַּר הַדַּעַת הוּא דַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, דַּעַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, לֵידַע כִּי יֵשׁ אֱלֹקִים שַׁלִּיט וּמַשְׁגִּיחַ בָּאָרֶץ, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּמִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לַדַּעַת הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת, הוּא נִצּוֹל מִכָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת. כִּי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנָס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת. אֲבָל כְּשֶׁמַּמְשִׁיךְ עָלָיו הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, לִזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת, בְּוַדַּאי יִנָּצֵל מֵחֲטָאִים: (לק”א סי’ ז’ אות ב’ ג’)

מח.

מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת וְאֵינָם מְיַשְּׁבִין עַצְמָן. וְהָעִקָּר לְהִשְׁתַּדֵּל לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ הֵיטֵב מָה הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל עִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, הֵן תַּאֲווֹת הַנִּכְנָסוֹת לַגּוּף הֵן תַּאֲווֹת שֶׁבַּגּוּף כְּגוֹן כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, וְאָז בְּוַדַּאי יָשׁוּב אֶל ה’: (לק”ת סי’ י’)

מט.

עִקַּר יִשּׁוּב הַדַּעַת הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה. כִּי עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה הַמֹּחַ מְיֻשָּׁב וְיָכוֹל לְהַנְהִיג הַמֹּחַ כִּרְצוֹנוֹ לַחֲשֹׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי. אֲבָל עַל־יְדֵי מָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת הַמֹּחַ וְהַדַּעַת בַּגָּלוּת, וְקָשֶׁה לוֹ לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. נִמְצָא שֶׁעַצְבוּת הוּא מְנִיעָה הַגְּדוֹלָה מְאֹד מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ: (שם)

דבור – גדל כחו לטוב, וכן להפך ח”ו

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת שָׁלֵם הוּא יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַזְּמַן שֶׁל הָעוֹלָם אֵינוֹ כְּלוּם, כִּי עִקַּר הַזְּמַן הוּא מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת. אֲבָל כָּל מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל נִתְגַּדֵּל יוֹתֵר, הוּא רוֹאֶה וּמֵבִין בִּטּוּל הַזְּמַן בְּיוֹתֵר (וְעַיֵּן בִּפְנִים שֶׁמַּסְבִּיר זֹאת הֵיטֵב). וְגַם בְּחוּשׁ רוֹאִין פְּרִיחוֹת הַזְּמַן מְאֹד מְאֹד כְּצֵל עוֹבֵר מַמָּשׁ וּכְעָנָן כָּלָה וְכוּ’. וְאִם תָּשִׂים לֵב לָזֶה תִּנָּצֵל מִדַּאֲגַת עוֹלָם הַזֶּה הַרְבֵּה, וְתִתְחַזֵּק הַרְבֵּה לַחֲטֹף וְלַחֲטֹף בְּכָל פַּעַם כָּל מַה שֶּׁתּוּכַל, מַה שֶׁיַּצְלִיחֲךָ לָנֶצַח, שֶׁשָּׁם הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן לְגַמְרֵי, כִּי הוּא עוֹלָם הַנִּצְחִי: (לק”ת סי’ ס”א)

נא.

יֵשׁ כַּמָּה שְׁטוּתִים הַמִּתְדַּבְּקִים וּמִתְחַבְּרִים בְּהַמֹּחַ, וּבִפְרָט בִּלְבּוּלֵי הָאֱמוּנָה. וְעַל יְדֵי הַשֵּׁנָה נִפְרָדִים מֵהַמֹּחַ, וּבְיוֹתֵר מוֹעִיל הַשֵּׁנָה לֶאֱמוּנָה: (שיחות הר”ן ק”י)

נב.

עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה מִתְנוֹצֵץ מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה מְקַבֵּל גְּדֻלָּה וּשְׂרָרָה לְפִי הִתְנוֹצְצוּת מֹחוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא כָּרָאוּי לוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבוּשָׁה וּתְשׁוּבָה וְלַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא (עַיֵּן [גַּאֲוָה וַ]עֲנָוָה בְּאוֹת ל’): (לק”ת סי’ ע”ב)

נג.

עִקַּר הַחָכְמָה – שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה. וְהִיא חָכְמָה וּמְלָאכָה גְּדוֹלָה לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, וְעַיֵּן תְּמִימוּת: (לק”ת סי’ פ”ג ושיחות הר”ן ט”ו)

נד.

צָרִיךְ לָזֶה זְכִיָּה גְּדוֹלָה שֶׁיִּזְכֶּה לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ שָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם, וְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֲרָטָה עַל מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהִתְחָרֵט, כִּי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לִרְאוֹת לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב עַל כָּל מַעֲשָׂיו וְהַנְהָגוֹתָיו, אִם כָּךְ רָאוּי לוֹ לְבַלּוֹת יָמָיו בְּמַעֲשִׂים כָּאֵלּוּ: (שיחות הר”ן מ”ז)

עַל־יְדֵי דְּבָרִים בְּטֵלִים וְלָשׁוֹן הָרָע בָּא עֲנִיּוּת, וְעַל־יְדֵי צְדָקָה לַתַּלְמִיד חָכָם מְתַקְּנִים זֹאת וְזוֹכִין לַעֲשִׁירוּת: (לק”א סי’ ד’ אות ח’)

עַל־יְדֵי שֶׁמְּדַבְּרִים בְּהַתּוֹרָה בְּדִבּוּרִים, מֵאִיר לוֹ הַדִּבּוּר לְכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, עַד שֶׁזּוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעֻמְקָא [עַיֵּן תַּלְמוּד תּוֹרָה אוֹת י’ וְי”א]: (לק”א סי’ י”א אות א’)

עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַדִּבּוּר, שֶׁמַּרְבֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְשִׂיחוֹת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְנִזְהָר מִדִּבּוּרִים פְּגוּמִים שֶׁהֵם לָשׁוֹן הָרָע וּשְׁקָרִים וְכוּ’, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית. וְכֵן לְהֶפֶךְ, עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ: (לק”א סי’ י”ט אות ג’)

דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל אֵינוֹ נִקְרָא דִּבּוּר כְּלָל. וְתִקּוּן הַדִּבּוּר שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל הוּא עַל־יְדֵי הַשֶּׁבַח שֶׁמְּשַׁבְּחִין אֶת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. וְזֶה הוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי לְהַדִּבּוּר: (לק”א סי’ כ”ט אות א’ ב’ י’)

הַדִּבּוּר הוּא כְּלֵי הַשֶּׁפַע שֶׁבָּהֶם מְקַבְּלִין הַשֶּׁפַע. וּלְפִי הַדִּבּוּר כֵּן הַשֶּׁפַע – אִם הַדִּבּוּר הוּא בִּשְׁלֵמוּת וּבִמְלוֹאָהּ, אֲזַי יְכוֹלִין לְקַבֵּל בָּהֶם רֹב שֶׁפַע וְכוּ’. בִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּדִבּוּרִים דַּיְקָא: (לק”א סי’ ל”ד אות ג’)

כְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּהַדִּבּוּר שֶׁהוּא רוּחַ פִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲזַי עַל־יְדֵי הַפְּגָם נַעֲשָׂה מֵרוּחַ פִּיו רוּחַ סְעָרָה. וְרוּחַ סְעָרָה הַזֶּה הוּא מְקַטְרֵג הַגָּדוֹל, שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הַקִּטְרוּגִים וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת, וְהוּא מַסְעַר גּוּפֵיהּ דְּבַר נָשׁ. וְכָל הַמַּלְשִׁינוּת וְהָרָעוֹת שֶׁדּוֹבְרִים עַל אָדָם בָּא מֵרוּחַ סְעָרָה הַזֶּה. כִּי הוּא בְּחִינַת קֵץ כָּל בָּשָׂר, שֶׁעוֹשֶׂה קֵץ וָסוֹף לְכָל בָּשָׂר. וְכָל זֶה בָּא עַל־יְדֵי פְּגַם הַדִּבּוּר: (לק”א סי’ ל”ח אות ב’)

תִּקּוּן הַדִּבּוּר הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמְדִים בַּעֲנִיּוּת וּבְדַחֲקוּת בְּעֵת שֶׁצָּר לָאָדָם. וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד, וּמְגָרֵשׁ כָּל בַּעֲלֵי הַדִּין וְכָל סִטְרָא דִּמְסָאֲבָא. וְעַל יְדֵי זֶה מְתַקֵּן הַדִּבּוּר וּמַעֲלֵהוּ לְשֹׁרְשׁוֹ. וְאָז הַדִּבּוּר יוֹצֵא בְּשִׁיר וָשֶׁבַח וְהַלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּשַׁלְהֶבֶת הַגְּבוּרוֹת, וִיעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְדִבּוּר אֱמֶת, לְמוּבְחַר הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּהַדִּבּוּר, הַיְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת גָּדוֹל לַאֲמִתּוֹ, וִיפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ וִידַבֵּר בַּחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁבַּלֵּב בְּהִתְעוֹרְרוּת בִּתְשׁוּבָה, עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּחִיתוּתָיו וּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא עַד שֶׁיָּבוֹא לְבוּשָׁה גְּדוֹלָה עַל־יְדֵי זֶה, לְהִתְבַּיֵּשׁ מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל גֹּדֶל פְּשָׁעָיו וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְאוֹר הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם בְּחִינַת דְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵם בְּחִינַת קֵרוּן עוֹר הַפָּנִים. וְעַל יְדֵי זֶה מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו וּמְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּעֵץ הַחַיִּים (עַיֵּן בּוּשָׁה אוֹת ב’): (שם אות ד’ ה’)

צָרִיךְ לִזָּהֵר מִלִּשְׁמֹעַ דִּבּוּרִים שֶׁל רָשָׁע שֶׁהוּא בַּר דַּעַת, כִּי דִּבּוּרָיו הֵם אֲוִירִים אַרְסִיִּים שֶׁל נִאוּף וּמוֹלִידִים נִאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ: (לק”א סי’ מ”ג)

הַדִּבּוּרִים שֶׁאֵינָם דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, גּוֹרְמִים שֶׁנִּתְעוֹרֵר סֻכּוֹת נוֹצְרִים, סֻכַּת אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּמִתְגַּבֵּר יְמִין שֶׁקֶר, וּמִתְגַּבֵּר הַגָּלוּת, וּמִתְרַחֲקִים מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְעַלֵּם הָרַבִּי הָאֱמֶת וּמִתְגַּבֵּר רִיב וּמַחְלֹקֶת, וַאֲזַי הַשְּׁכִינָה אִיהִי רִיב עַל בְּנָהָא בְּגָלוּתָא שֶׁגָּלוּ מִשֻּׁלְחָן אֲבִיהֶם וּמֵאַרְצָם יָצְאוּ. אֲבָל עַל־יְדֵי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁהוּא תְּפִלָּה בְּכֹחַ, מִתְגַּבֵּר הָאֱמֶת וְכוּ’ (עַיֵּן תְּפִלָּה אוֹת מ”ה): (לק”א סי’ מ”ח)

עַל יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע מִתְגַּבֵּר הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה. כִּי עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַדַּעַת וְנוֹפֵל מֵאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנוֹפֵל לְאַהֲבַת הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁהֵם כָּל הַתַּאֲווֹת, שֶׁכֻּלָּם בָּאִים מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע. וְעַל־יְדֵי זֶה נִפְגָּם הַזִּכָּרוֹן וְנוֹפֵל לְשִׁכְחָה שֶׁהִיא מִיתַת הַלֵּב, שֶׁמֵּת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְאֵינוֹ מֵשִׂים עַל לִבּוֹ לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחִיּוּת הַנִּצְחִי. וְהוּא בְּחַיָּיו חָשׁוּב כַּמֵּת, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מֵשִׂים עַל לִבּוֹ לִזְכֹּר תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי בְּכָל יוֹם: (לק”א סי’ נ”ד אות ד’ ה’)

יא.

עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע אֵין מִתְקַיְּמִים לוֹ בָּנִים זְכָרִים: (שם אות ד’)

יב.

כְּשֶׁהַדּוֹר אֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת פִּיהֶם מִלָּשׁוֹן הָרָע וּמִשְׁאָרֵי דִבּוּרִים פְּגוּמִים, עַל־יְדֵי זֶה נִכְשָׁלִים חַ”ו כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר בְּגֵאוּת, וְהוּא בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה: (לק”א סי’ נ”ח. י’)

יג.

עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה נִמְשָׁךְ הַדִּבּוּר לַגָּלוּת לְמֵצַר הַגָּרוֹן לְהָעֹרֶף, וְעַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהַתִּקּוּן לָזֶה תַּעֲנִית: (לק”א סי’ ס”ב אות ה’)

יד.

עַל־יְדֵי דִּבּוּרִים רָעִים כְּגוֹן לָשׁוֹן הָרָע, רְכִילוּת, שְׁקָרִים, לֵיצָנוּת, חֲנֻפָה אוֹ מְבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים בִּדְבָרִים, וְנִבּוּל פֶּה, וּדְבָרִים בְּטֵלִים וּשְׁאָרֵי דִּבּוּרִים רָעִים, וּבִפְרָט כְּשֶׁמְּדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, עַל־יְדֵי כָּל אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים רָעִים עוֹשִׂים כְּנָפַיִם לְהַנָּחָשׁ שֶׁיּוּכַל לְעוֹפֵף וּלְהַזִּיק לְהָעוֹלָם מְאֹד חַ”ו. הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבֶּרֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת חָכְמַת הַפִילוֹסוֹפִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים בָּעוֹלָם שֶׁהֵם הֵם בְּחִינַת הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, שֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת וּמְעוֹפֶפֶת חָכְמָתָם הָרָעָה חַ”ו עַל־יְדֵי דִּבּוּרִים רָעִים הַנַּ”ל, וּמַזִּיקִים מְאֹד מְאֹד לְהָעוֹלָם. אֲבָל עַל־יְדֵי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים עוֹשִׂים כְּנָפַיִם דִּקְדֻשָּׁה: (לק”א סי’ ס”ג)

טו.

צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיַּעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַטִּפֵּי דָּמִים שֶׁנִּמְצָאִים בּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, עַד שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים מִכָּל הַדָּמִים דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְאָז יִזְכֶּה לְשָׁלוֹם וִיבַטֵּל כָּל מִדַּת הַנִּצָּחוֹן וּמַחְלֹקֶת. כִּי מִדַּת הַנִּצָּחוֹן וּמַחְלֹקֶת וּמִלְחָמָה נִמְשָׁךְ מִדָּמִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (לק”א סי’ ע”ה)

טז.

עַל־יְדֵי דִבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה מַעֲלִין כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין, וְנִתְתַּקְּנִין וְנִתְחַדְּשִׁין כָּל הָעוֹלָמוֹת הַנְּפוּלִין, וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל הָעוֹלָמוֹת מֵחָדָשׁ. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְדַבֵּר רַק דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים וְלֹא דִּבּוּרִים אֲחֵרִים, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַנִּיצוֹצוֹת וּלְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָמוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִתְקָרֵב בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ: (שם)

יז.

צְרִיכִין לְדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה עַד שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף בָּטֵל לְגַמְרֵי כְּאַיִן וּכְאֶפֶס. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי יִרְאָה וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְשָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין כָּל הַבְּרָכוֹת: (שם)

יח.

הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, הוּא גָּבוֹהַּ וְיָקָר מְאֹד. כִּי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה, בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּבְחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ: (לק”א סי’ עח)

יט.

גַּם הַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת אֵם הַבָּנִים. הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁהָאֵם הוֹלֶכֶת תָּמִיד עִם בְּנָהּ אֲפִלּוּ לַמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים וְאֵינָהּ שׁוֹכַחַת אוֹתוֹ, כֵּן הַדִּבּוּר הוֹלֵךְ עִם הָאָדָם תָּמִיד אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ תָּמִיד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָאָדָם מֻנָּח חַ”ו בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה מְאֹד, בְּמָקוֹם שֶׁהוּא חַ”ו, אַף עַל פִּי כֵן עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם. הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא, אִם יִתְחַזֵּק גַּם שָׁם לְדַבֵּר עַל כָּל פָּנִים דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, אוֹ לָשׂוּחַ עִם רַבּוֹ אוֹ חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם אֲפִלּוּ שָׁם בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל רַחֲמָנָא לִצְּלָן. כִּי הַדִּבּוּר אֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לִשְׁכֹּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב מִגֹּדֶל כֹּחַ הַדִּבּוּר, וְהוּא עֵצָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה לְמִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְבַל יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי חַ”ו: (שם)

כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיקָם. וְהַהַמְתָּקָה הוּא עַל־יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה וְדִבּוּרִים טוֹבִים שֶׁמְּדַבְּרִים. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַדִּבּוּר מְאֹד וְלִבְלִי לְדַבֵּר דִּבּוּרִים רָעִים, וּבִפְרָט לָשׁוֹן הָרָע חַ”ו. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד מְאֹד מִלְדַבֵּר חַ”ו עַל צַדִּיק, שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הַדִּינִים חַ”ו. וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים רָעִים יְכוֹלִים לִגְרֹם שֶׁיִּפֹּל הַצַּדִּיק הַדּוֹר מִמַּדְרֵגָתוֹ חַ”ו, כְּשֶׁאֵינוֹ בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל לְהַמְתִּיק אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת אוֹ שֶׁיִּסְתַּלֵּק עַל־יְדֵי זֶה. וַאֲזַי, עַל־יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ נִשְׁמָתוֹ מַמְתֶּקֶת אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת הַנַּ”ל: (לק”א סי’ ר”ז)

כא.

כְּשֶׁאָדָם יוֹשֵׁב לְדַבֵּר מֵחֲבֵרוֹ זֶה בְּחִינַת יוֹמָא דְּדִינָא, כִּי הוּא יוֹשֵׁב וְדָן אֶת חֲבֵרוֹ. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מִזֶּה מְאֹד, וּלְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיטֵב אִם הוּא רָאוּי לָזֶה לִשְׁפֹּט אֶת חֲבֵרוֹ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלקִים הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל: “אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ”. וּמִי הוּא שֶׁיָּכוֹל לֵידַע וּלְהַגִּיעַ לִמְקוֹם חֲבֵרוֹ, כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ: (לק”ת סי’ א’ אות י”ד)

כב.

עִקַּר קִיּוּם וּשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת. וְלָזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְאִירִין כָּל קַוֵּי הָאֱמֶת בְּכָל חֶלְקֵי הַדִּבּוּר וּמַשְׁלִימִין הַדִּבּוּר. וְאָז זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁמְּקֻשָּׁר לְשַׁבָּת וְכוּ’. [עַיֵּן אֱמֶת וֶאֱמוּנָה אוֹת מ”ם]: (לק”ת סי’ ב’ אות א’ ב’ ד’ ה’)

כג.

הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת מְאֹד בְּדִבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת. וּבְיוֹתֵר בְּדִבּוּרִים וְשִׂיחוֹת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. וְאִם יִהְיֶה חָזָק בָּזֶה כָּל יְמֵי חַיָּיו, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא לָנֶצַח. [עַיֵּן הִתְבּוֹדְדוּת וּלְעֵיל בְּאוֹת י”ט מִגֹּדֶל כֹּחַ הַדִּבּוּר]: (לק”ת סי’ צ”ו)

התבודדות

מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד, יַרְבֶּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְיָדִין וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת עַל כָּל עֲסָקָיו וּמַעֲשָׂיו, אִם כָּךְ רָאוּי וְהָגוּן לוֹ לַעֲשׂוֹת, וּלְהִתְנַהֵג כָּךְ מִנֶּגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַגּוֹמֵל עִמּוֹ טוֹבוֹת בְּכָל עֵת וָרֶגַע. וִיכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, וְעַל הַכֹּל יָבוֹא בְּמִשְׁפָּט עִם עַצְמוֹ, וְהוּא בְּעַצְמוֹ יָדִין וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל עֲסָקָיו וּמַעֲשָׂיו, וּבָזֶה יָסוּר מֵעָלָיו כָּל הַפְּחָדִים וְיִנָּצֵל מִיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם שַׂר וְאָדוֹן וְחַיָּה רָעָה וְלִסְטִים וְלֹא מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד יִירָא וְיִפְחַד. וּבָזֶה יַעֲלֶה אֶת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ, דְּהַיְנוּ לָדַעַת. וְיִזְכֶּה לְדַעַת שָׁלֵם, שֶׁיֵּדַע מִמִּי יִתְיָרֵא, הַיְנוּ לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד לְבַד יִרְאַת הָרוֹמְמוּת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה שֶׁבַּנִּגְלֶה וְיִזְכֶּה לְשִׁפְלוּת בֶּאֱמֶת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִתְפִלָּה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, שֶׁיְּבַטֵּל כָּל יֵשׁוּתוֹ וְגַשְׁמִיּוּתוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְיִתְפַּלֵּל בְּלִי שׁוּם כַּוָּנוֹת תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ וְלֹא יַחֲשֹׁב לִכְלוּם אֶת עַצְמוֹ, רַק יְבַטֵּל כָּל עַצְמוּתוֹ וְגַשְׁמִיּוּתוֹ וְיִתְבַּטֵּל כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהַשָּׂגַת סִתְרֵי תּוֹרָה, שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד וְכוּ’. זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ ט”ו אות א’ ב’ ג’ ד’)

הַדִּבּוּרִים שֶּׁאָדָם מֵשִׂיחַ וּמְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. כִּי עַל יְדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לָזֶה, וּמַכְרִיחַ עַצְמוֹ וּמֵכִין עַצְמוֹ לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דִּבּוּרִים בְּפִיו שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְחַדֵּשׁ תָּמִיד, לְבַקֵּשׁ בְּכָל עֵת בְּדִבְרֵי רִצּוּיִים וְתַחֲנוּנִים חֲדָשִׁים, וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי טָהֳרַת הַלֵּב שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי תְּנוּעַת הַשֵּׂכֶל בִּקְדֻשָּׁה וְכוּ’ (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּדַעַת אוֹת ג’): (לק”א סי’ כ”א, קנ”ו)

עַל־יְדֵי הַשִּׂיחָה שֶׁמְּשִׂיחִין וּמְדַבְּרִין בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וּמוֹצִיאִין בַּפֶּה הַכִּסּוּפִין וְהָרְצוֹנוֹת טוֹבִים שֶׁלּוֹ, מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָצֵאת מֵהָרָע שֶׁלּוֹ וְלִזְכּוֹת לְטוֹב אֲמִתִּי, וּמִתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה. עַל־יְדֵי זֶה הוּא מוֹצִיא הַנְּפָשׁוֹת טוֹבוֹת מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. כִּי עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין לְבַד נַעֲשִׂין נְפָשׁוֹת בְּכֹחַ, וְעַל יְדֵי הַדִּבּוּר הַנַּ”ל נִגְמָרִין וְיוֹצְאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ וְזוֹכֶה לְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב וּמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַכֹּל, וּמַמְשִׁיךְ טוֹבָה וּבְרָכָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּמְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה כַּמָּה נְפָשׁוֹת עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַזֶּה שֶׁמְּדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. כִּי עִנְיָן זֶה שֶׁל כִּסּוּפִין וּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וּלְהוֹצִיא בְּפֶה מָלֵא הוּא יָקָר מְאֹד, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לַעֲסֹק בָּזֶה הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם. וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לַמּוּטָב: (לק”א סי’ ל”א אות ז’ ח’ ט’)

בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה יְקָרָה מְאֹד, שֶׁרְצוֹנָהּ חָזָק תָּמִיד רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ. אַךְ הַתַּאֲווֹת שׁוֹבְרִין לִבּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה לִבּוֹ רָחוֹק מֵהַנְּקֻדָּה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה שֶׁבּוֹ לְלִבּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטֵּל עָרְלַת לִבּוֹ, דְּהַיְנוּ אַהֲבוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם חֶרְפַּת לֵב שֶׁהֵם שׁוֹבְרִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם [עַיֵּן צַדִּיק אוֹת מ”ב]: (לק”א סי’ ל”ד אות ז’ ח’)

צָרִיךְ לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בֶּאֱמֶת גָּדוֹל לַאֲמִתּוֹ עַד שֶׁיַּתְחִיל לְדַבֵּר בַּחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁבַּלֵּב, עַד שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה עַל גֹּדֶל פְּשָׁעָיו כְּנֶגֶד רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין וְכוּ’ [עַיֵּן בּוּשָׁה ב’, וְעַיֵּן דִּבּוּר אוֹת ז’]: (לק”א סי’ ל”ח אות ה’)

צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּשֹׁרְשׁוֹ. וּלְהִכָּלֵל בְּשֹׁרְשׁוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּטּוּל. וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לִידֵי בִּטּוּל כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹדֵד בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, עַל־יְדֵי זֶה הוּא יָכוֹל לְבַטֵּל הַכֹּל וּלְהִתְדַּבֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ: (לק”א סי’ נ”ב)

עִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא בַּלַּיְלָה שֶׁאָז הַכֹּל יְשֵׁנִים. וְגַם טוֹב שֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם חוּץ מֵהָעִיר, שֶׁיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ יְחִידִי, דְּהַיְנוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִים שָׁם אֲפִלּוּ בַּיּוֹם. וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמִּתְבּוֹדֵד בַּלַּיְלָה בְּדֶרֶךְ יְחִידִי כַּנַּ”ל, וּמְפַנֶּה לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ מִכָּל עִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וּמְבַטֵּל הַכֹּל, עַד שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, דְּהַיְנוּ שֶׁבַּתְּחִלָּה מִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה עַד שֶׁמְּבַטֵּל מִדָּה זֹאת, וְאַחַר כָּךְ מְבַטֵּל מִדָּה זֹאת, וְאַחַר כָּךְ מְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בּוֹ שׁוּם גֵּאוּת וְשׁוּם מַמָּשׁוּת, עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּעֵינָיו כְּאַיִן וּכְאֶפֶס מַמָּשׁ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִבְחִינַת בִּטּוּל בֶּאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִכְלָל נַפְשׁוֹ בְּשֹׁרְשׁוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה נִכְלָל כָּל הָעוֹלָם עִמּוֹ בְּשֹׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיִכָלֶל עִמּוֹ הַכֹּל בְּאַחְדוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (שם)

בַּלַּיְלָה – אָז הוּא עִקַּר הַזְּמַן שֶׁל הַהִתְבּוֹדְדוּת, דְּהַיְנוּ לְהִתְבּוֹדֵד בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. לָשׂוּחַ עִם לְבָבוֹ לְחַפֵּשׂ הָרוּחַ טוֹבָה, דְּהַיְנוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן, לְבָרְרָם מִתּוֹךְ הָרוּחַ רָעָה עַד שֶׁיִּשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה’. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְשִׂמְחָה וּלְהַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְזִכָּרוֹן לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וְלַחֲשֹׁב בְּכָל עֵת עַל תַּכְלִיתוֹ וְסוֹפוֹ הָאַחֲרוֹן לָעוֹלָם הַבָּא, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת: (לק”א סי’ נ”ד אות ו’)

כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת אוֹ מִתְבּוֹדֵד כָּרָאוּי וּבָאֶמְצַע הוּא נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, זֶה נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הָאֱמוּנָה. וְאָז צָרִיךְ שֶׁיְּשַׁבֵּר לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ, וְיִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל שֶׁנָּפַל מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ, וִירַחֵם עַל עַצְמוֹ עַד שֶׁיִּתְאַנֵּחַ, וְעַל־יְדֵי הָאֲנָחָה יַחֲזֹר לְמַדְרֵגָתוֹ: (לק”א סי’ ק”ח)

כְּשֶׁמְּדַבֵּר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בִּטְעָנוֹת וּבַקָּשׁוֹת, וְרוֹצֶה לְנַצֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל, שֶׁיַּעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתוֹ, יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תַּעֲנוּג וְשִׂמְחָה מִזֶּה שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ. עַל־כֵּן הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שׁוֹלֵחַ לוֹ דִּבּוּרִים בְּפִיו, שֶׁיּוּכַל לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ, כִּי בְּלֹא זֶה בְּוַדַּאי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לְנַצֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְסַיֵּעַ לוֹ בָּזֶה כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ קכ”ד)

יא.

כְּשֶׁהָאָדָם מִתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וְצַעֲרוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִתְוַדֶּה וּמִתְחָרֵט עַל גֹּדֶל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַם, אֲזַי גַּם הַשְּׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ מְפָרֶשֶׁת לְפָנָיו שִׂיחָתָהּ וְצַעֲרָהּ. כִּי כָּל פְּגָם וּפְגָם שֶׁפָּגַם בְּנִשְׁמָתוֹ פָּגַם אֶצְלָהּ כִּבְיָכוֹל, וְהִיא מְנַחֶמֶת אוֹתוֹ שֶׁתְּבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת לְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים: (לק”א סי’ רנ”ט)

יב.

טוֹב מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּשָּׂדֶה בֵּין עֲשָׂבִים וְאִילָנוֹת. כִּי כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בַּשָּׂדֶה, אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה כֻּלָּם בָּאִים בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ וּמְסַיְּעִין לוֹ וְנוֹתְנִין לוֹ כֹּחַ בִּתְפִלָּתוֹ וְשִׂיחָתוֹ: (לק”ת סי’ י”א)

יג.

כְּבָר מְבֹאָר, שֶׁהִתְבּוֹדְדוּת הוּא מַעֲלָה גְּדוֹלָה וְדֶרֶךְ נָכוֹן וְיָשָׁר מְאֹד לְהִתְקָרֵב עַל יְדֵי זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִקְבֹּעַ לוֹ עַל זֶה אֵיזֶה שָׁעוֹת בַּיּוֹם, שֶׁיְּפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, כְּגוֹן בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים בּוֹ. כִּי בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ בְּקַל יוֹתֵר לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יָשִׂיחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּטְעָנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת וְדִבְרֵי רִצּוּי וְתַחֲנוּנִים, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ נִגְעֵי לְבָבוֹ וְאֵיךְ הוּא מְרֻחָק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעֹצֶם מַעֲלַת הַנְהָגָה זֹאת אֵין לְבָאֵר וּלְשַׁעֵר, כִּי זֹאת הַנְהָגָה עוֹלָה עַל הַכֹּל וְהִוא כּוֹלֶלֶת כָּל עֲבוֹדַת ה’. כִּי עַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לָבוֹא לְכָל טוּב בָּזֶה וּבַבָּא, כִּי הַכֹּל יְכוֹלִין לִפְעֹל עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים. וְכָל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים לֹא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם כִּי אִם עַל־יְדֵי הַנְהָגָה זֹאת. וּמַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יָבִין מֵעַצְמוֹ גֹּדֶל מַעֲלַת זֹאת הַנְהָגָה. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִקְבֹּעַ עַצְמוֹ עַל זֶה שָׁעָה מְיֻחֶדֶת בְּכָל יוֹם וָיוֹם וּשְׁאָר הַיּוֹם יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה: (לק”ת סי’ כ”ה)

יד.

גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)

טו.

אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּכִיָּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת טוֹבָה מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁאָדָם אוֹמֵר תְּהִלִּים אוֹ שְׁאָר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת אוֹ שֶׁמֵּשִׂיחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְחוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה וּמִסְתַּכֵּל בְּדַעְתּוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁיִּבְכֶּה וְיוֹרִיד דְמָעוֹת, גַּם זֶה הוּא מַחֲשָׁבָה זָרָה וּמְבַלְבֶּלֶת הַכַּוָּנָה. כִּי הָעִקָּר שֶׁיְּכַוֵּן דַּעְתּוֹ לוֹמַר הַדִּבּוּרִים בְּכָל לִבּוֹ בֶּאֱמֶת, שֶׁיַּטֶּה אָזְנוֹ וְלִבּוֹ לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁמּוֹצִיא מִפִּיו. וְאִם יִתְעוֹרֵר לִבְכִיָּה מַה טּוֹב, וְאִם לָאו, אַל יְבַלְבֵּל כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל זֶה: (לק”ת סי’ צ”ה)

טז.

כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַיְרֵאִים הָאֲמִתִּיִּים לֹא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ (כַּמְבֹאָר לְעֵיל). וּבִפְרָט בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ בְּסוֹף הַגָּלוּת, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְגַּבְּרִין מְאֹד מְאֹד, וְהַדּוֹרוֹת חֲלוּשִׁים מְאֹד בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל עַתָּה מֵהִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע וּמֵרִבּוּי הַמְּנִיעוֹת וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם עַל־יְדֵי שִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לִקְבֹּעַ שָׁעָה מְיֻחֶדֶת בְּכָל יוֹם לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ דַּיְקָא. וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יָשִׂיחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן לְבַקֵּשׁ מְחִילָה וּסְלִיחָה עַל הֶעָבָר, הֵן לְהִתְחַנֵּן עַל הֶעָתִיד שֶׁיַּצִּילֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִנָּצֵל וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן, אֲפִלּוּ אִם לֹא יְדַבֵּר רַק דִּבּוּר אֶחָד, גַּם זֶה טוֹב מְאֹד. וַאֲפִלּוּ אִם לֹא יֹאמַר רַק “רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם”, גַּם זֶה טוֹב מְאֹד. וַאֲפִלּוּ הַהֲכָנָה בְּעַצְמָהּ מַה שֶּׁמֵּכִין עַצְמוֹ וְרוֹצֶה לְדַבֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר, אַף עַל פִּי כֵן הַהֲכָנָה וְהָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ יָקָר בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד. וְאִם יִהְיֶה חָזָק בָּזֶה לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ, בְּוַדַּאי בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן יַעַזְרֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיּוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב, וְיָכוֹל לִזְכּוֹת לְדַבֵּר דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים וִיקָרִים שֶׁיַּשְׁפִּיעוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, וְיִזְכֶּה לָבוֹא לְכָל טוּב אֱמֶת וְנִצְחִי עַל־יְדֵי הַנְהָגָה זֹאת, הַכּוֹלֶלֶת כָּל הָעֵצוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי עַל כָּל הָעֵצוֹת צְרִיכִין תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים הַרְבֵּה, אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיִּתְחַזֵּק בָּזֶה. כִּי מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ: (לק”ת סי’ כ”ה, צ”ו, ק’)

יז.

גַּם כְּשֶׁיֹּאמַר תְּהִלִּים אוֹ חֲצוֹת אוֹ שְׁאָרֵי תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, צָרִיךְ שֶׁיִּמְצָא אֶת עַצְמוֹ בָּהֶם. וְעַיֵּן בִּפְנִים שִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ: (לק”ת סי’ ק”א)

יח.

אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לָאָדָם שֶׁמְּדַבֵּר בְּלֹא לֵב, אַף עַל פִּי כֵן גַּם זֶה טוֹב מְאֹד. וּכְשֶׁיְּדַבֵּר כָּךְ הַרְבֵּה דִּבּוּרִים עַל־יְדֵי זֶה עַל פִּי רֹב יִזְכֶּה, שֶׁיִּתְעוֹרֵר לִבּוֹ לְדַבֵּר בְּהִתְעוֹרְרוּת כָּרָאוּי, כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם. [וַאֲפִלּוּ אִם עוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁלֹּא פָּעַל עֲדַיִן כְּלוּם בְּדִבּוּרָיו וְשִׂיחָתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אַל יִפֹּל מִזֶּה כְּלוּם, כִּי בְּוַדַּאי הַדִּבּוּרִים עוֹשִׂים רֹשֶׁם. עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל כְּמוֹ מַיִם הַיּוֹרְדִים עַל אֶבֶן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה שֶׁאֵין לְהַמַּיִם כֹּחַ כְּנֶגֶד הָאֶבֶן הַקָּשָׁה וְאֵין נִכָּר רֹשֶׁם הַמַּיִם בָּאֶבֶן, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁהַמַּיִם יוֹרְדִים עַל הָאֶבֶן כַּמָּה וְכַמָּה זְמַנִּים רְצוּפִים, הֵם עוֹשִׂים נֶקֶב בָּאֶבֶן כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ. כְּמוֹ כֵן אֲפִלּוּ אִם לִבּוֹ לֵב הָאֶבֶן, וְאֵין נִכָּר בּוֹ רֹשֶׁם דִּבּוּרָיו וּתְפִלּוֹתָיו, אַף עַל פִּי כֵן בִּרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים יִנְקֹב לִבּוֹ הָאֶבֶן עַל־יְדֵי שִׂיחָתוֹ, כְּמוֹ אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם כַּנַּ”ל. וְטוֹב שֶׁיֹּאמַר הָאָדָם בִּשְׁעַת הִתְבּוֹדְדוּת הַיּוֹם אֲנִי מַתְחִיל לְהִתְדַבֵּק בְּךָ. וְיַעֲשֶׂה בְּכָל פַּעַם הַתְחָלָה, כִּי כָּל הַהַמְשָׁכוֹת הוֹלְכִין אַחַר הַהַתְחָלוֹת. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁהַהַתְחָלָה הוּא כְּמוֹ חֲצִי דָּבָר שֶׁל כָּל הַמַּעֲשֶׂה. נִמְצָא מִמַּה נַּפְשָׁךְ, יַעֲשֶׂה בְּכָל פַּעַם הַתְחָלָה וְיֹאמַר כַּנַּ”ל. כִּי מִמַּה נַּפְשָׁךְ, אִם מִקֹּדֶם הָיָה טוֹב, עַכְשָׁו יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר, וְאִם חַ”ו מִקֹּדֶם לֹא הָיָה טוֹב, בְּוַדַּאי צָרִיךְ וּמֻכְרָח לַעֲשׂוֹת הַתְחָלָה חֲדָשָׁה כַּנַּ”ל]: (שיחות הר”ן רל”ד)

יט.

צְרִיכִין לָשׂוּחַ וּלְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וּלְעוֹרֵר לִבּוֹ בֶּאֱמֶת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁכִּמְעַט תֵּצֵא נַפְשׁוֹ חַ”ו, וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַהִתְבּוֹדְדוּת: (לק”ת סי’ צ”ט)

כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר בְּהִתְבּוֹדְדוּת, יוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ. וּצְרִיכִין לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה, שֶׁיְּדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר עִם רַבּוֹ אוֹ חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ: (שם)

כא.

טוֹב מְאֹד מִי שֶׁיָּכוֹל לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו (שֶׁקּוֹרִין פֶּעסְטִין). וּמַה טּוֹב כְּשֶׁיָּכוֹל לְעוֹרֵר לִבּוֹ בְּשִׂיחָתוֹ עַד שֶׁיִּבְכֶּה וְיוֹרִיד דְּמָעוֹת, כְּבֵן הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו: (שיחות הר”ן ז)

כב.

יְכוֹלִין לִצְעֹק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה בִּצְעָקָה גְּדוֹלָה מְאֹד וְשׁוּם אָדָם לֹא יִשְׁמַע כְּלָל, כִּי אֵינוֹ מוֹצִיא שׁוּם קוֹל לַחוּץ רַק הוּא מְצַיֵּר הֵיטֵב הַצְּעָקָה בַּמַּחֲשָׁבָה וְכוּ’. עַיֵּן בִּפְנִים הָעִנְיָן: (שם סי’ ט”ז)

כג.

לֵב נִשְׁבָּר יָקָר מְאֹד. וְדַע שֶׁלֵּב נִשְׁבָּר וְעַצְבוּת אֵינָם עִנְיָן אֶחָד כְּלָל. כִּי עַצְבוּת הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּכַעַס וּבְרֹגֶז, אֲבָל לֵב נִשְׁבָּר הוּא כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו, כְּתִינוֹק שֶׁבּוֹכֶה וְקוֹבֵל לִפְנֵי אָבִיו עַל שֶׁנִּתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, וְזֶה יָקָר וְחָבִיב לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהָיָה טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר כָּל הַיּוֹם. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם יְכוֹלִין בְּקַל לָבוֹא מִלֵּב נִשְׁבָּר לְעַצְבוּת, שֶׁהוּא מַזִּיק מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, כַּמְבֹאָר כַּמָּה פְּעָמִים, וְעַיֵּן שִׂמְחָה אוֹת ג’ כ”ב, עַל־כֵּן צְרִיכִים לְיַחֵד רַק אֵיזֶה שָׁעוֹת בַּיּוֹם לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בְּלֵב נִשְׁבָּר, וּשְׁאָר כָּל הַיּוֹם יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה (וְעַיֵּן בְּשִׂמְחָה רִבּוּי הָאַזְהָרוֹת וְהָעֵצוֹת לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד): (שם סי’ מ”א, מ”ב)

התחזקות

מִי שֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה מְאֹד, שֶׁלֹּא יַפִּיל וְלֹא יַרְחִיק אוֹתוֹ שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה. וּבְכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ (שֶׁקּוֹרִין דֶער הַאלְטִין זִיךְ), וִיקַיֵּם “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אַתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ”, שֶׁגַּם בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת יְכוֹלִין לְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם שָׁם הוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא, בִּבְחִינַת “וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ”. עַיֵּן תְּשׁוּבָה אוֹת יו”ד: (לק”א סי’ ו’ אות ד’)

עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא שֶׁגַּם הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד, גַּם הֵם יִתְקָרְבוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּבָזֶה נִתְיַקֵּר וְנִתְעַלֶּה שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. עַל־כֵּן אֵין לָאָדָם לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִלְּהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדַת ה’, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחֵק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי חֲטָאָיו הַמְרֻבִּים, אַף שֶׁהִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרָע חַ”ו, כִּי אַדְּרַבָּא, מִמֶּנּוּ דַּיְקָא יִתְעַלֶּה וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְגַּדַּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל. אֲבָל עִקַּר הִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר: (לק”א סי’ י’ אות ב’ ד’)

הַחֲבֵרִים הַמְקֹרָבִים לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְאוֹחֲזִים אֶת עַצְמָם בָּהֶם, רָאוּי שֶׁיְּחַזְּקוּ זֶה אֶת זֶה וִיעוֹרְרוּ זֶה אֶת זֶה. וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא בְּגֹדֶל כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא גָּדוֹל כָּל כָּךְ עַד שֶׁיָּכוֹל לְהַעֲלוֹת גַּם נַפְשׁוֹ הַפְּגוּמָה בְּיוֹתֵר וְלֹא יָצְאָה עֲדַיִן מֵחֹל אֶל הַקֹּדֶשׁ אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, גַּם אוֹתוֹ יָכוֹל הַצַּדִּיק לְהַעֲלוֹת וּלְחַדְּשׁוֹ לְטוֹבָה בְּגֹדֶל כֹּחוֹ. וְזֶה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁל כָּל אֶחָד. כִּי אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ אִם עַכְשָׁו עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, כָּל זְמַן שֶׁאוֹחֵז אֶת עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה טוֹבָה וְנִפְלָאָה לָנֶצַח. [גַּם צְרִיכִין שֶׁכָּל אֶחָד יְחַזֵּק אֶת חֲבֵרוֹ וִיעוֹרְרוּ זֶה אֶת זֶה וִיחַזְּקוּ זֶה אֶת זֶה בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיַזְכִּיר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ כָּל הָעֵצוֹת טוֹבוֹת שֶׁיּוֹדְעִים וּמְבִינִים כָּל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁקִּבְּלוּ מֵרַבָּם]: (לק”א סי’ י”ג אות ו’)

צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר אֲפִלּוּ עִם הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל, אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו יֵשׁ בּוֹ הִתְפָּאֲרוּת פְּרָטִי, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִמּוֹ. עַל־כֵּן אָסוּר לְאָדָם לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ אִם קִלְקֵל וּפָגַם הַרְבֵּה מְאֹד חַ”ו, כִּי עֲדַיִן לֹא פָּסַק חֲבִיבוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמֶּנּוּ כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן עֲדַיִן יָכוֹל לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֶׁהֵם יְכוֹלִים לִמְצֹא גַּם הַטּוֹב וְהַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיֵּשׁ אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, וּלְהָשִׁיב הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (לק”א סי’ י”ז אות א’)

כְּשֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה יְרִידָה קֹדֶם הָעֲלִיָּה, כִּי הַיְּרִידָה הִיא תַכְלִית הָעֲלִיָּה. וְזֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לְהָבִין, כַּמָּה הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת ה’ וְלֹא יִפֹּל לְעוֹלָם בְּדַעְתּוֹ מִכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי אִם יִתְאַמֵּץ וְיִתְחַזֵּק לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, יִזְכֶּה לְבַסּוֹף שֶׁיִּתְהַפְּכוּ כָּל הַיְּרִידוֹת לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי הַיְּרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר, כִּי כָּל אֶחָד שֶׁנָּפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, נִדְמֶה לוֹ שֶׁעָלָיו אֵינָם נֶאֱמָרִים דְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי נִדְמֶה לוֹ שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ אֵינָם אֲמוּרִים רַק לִגְדוֹלִים בְּמַעֲלָה הָעוֹלִים בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָא לְדַרְגָּא. אֲבָל בֶּאֱמֶת תֵּדַע וְתַאֲמִין, כִּי כָּל דְּבָרִים אֵלּוּ נֶאֱמָרִים גַּם עַל הַקָּטָן בַּקְּטַנִּים וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טוֹב לַכֹּל תָּמִיד: (לק”א סי’ כ”ב אות י”א)

כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד, אֲפִלּוּ אִם הוּא בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ, עִם כָּל זֶה כְּשֶׁרוֹצֶה לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת ה’ בְּוַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיֵּלֵךְ וְיַעֲלֶה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. וּבְכָל פַּעַם וּפַעַם כְּשֶׁיּוֹצֵא מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא לְפִי בְּחִינָתוֹ, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים עָלָיו מֵחָדָשׁ הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם הַתַּאֲווֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת, וּמִתְפַּשְּׁטִים כְּנֶגְדּוֹ בְּכָל פַּעַם מְאֹד וְאֵינָם מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִכָּנֵס לְשַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה. וּבָזֶה טוֹעִים הַחֲסִידִים הַכְּשֵׁרִים הַרְבֵּה, כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁפִּתְאֹם מִתְגַּבְּרִים עָלָיו תַּאֲווֹת וּבִלְבּוּלִים וּמְנִיעוֹת, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁנָּפַל מִמַּדְרֵגָתוֹ מֵחֲמַת שֶׁבַּזְּמַן הַקֹּדֶם לֹא הָיוּ אֵלּוּ הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים מִתְגַּבְּרִים עָלָיו כָּל כָּךְ וְהָיוּ נָחִים קְצָת, עַל־כֵּן הוּא סוֹבֵר שֶׁנָּפַל חַ”ו. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין זוֹ נְפִילָה כְּלָל, רַק שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא לְפִי בְּחִינָתוֹ, וּמַחֲמַת זֶה מִתְגַּבְּרִים עָלָיו מֵחָדָשׁ בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל יוֹתֵר כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב וְכוּ’. וְצָרִיךְ בְּכָל פַּעַם וּפַעַם לְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ הַרְבֵּה, וְלִבְלִי לִפֹּל מִזֶּה בְּדַעְתּוֹ כְּלָל עַד שֶׁיִּתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וִישַׁבֵּר אוֹתָם מֵחָדָשׁ: (לק”א סי’ כ”ה אות ב’ ה’)

וְהָעֵצָה לָזֶה לִתֵּן צְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים. כִּי עִקַּר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ נִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתְנִים לְעָנִי הָגוּן, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגַּדֵּל וּמִתְפָּאֵר. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהַכְנִיעַ הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ’ שֶׁמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא כַּנַּ”ל: (שם אות ד’)

עוֹד עֵצָה לָזֶה שֶׁיְּשַׂמַּח אֶת עַצְמוֹ וְיָגִיל וְיָשִׂישׂ בִּנְקֻדָּתוֹ הַטּוֹבָה, בְּמַה שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וּלְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁי אֱמֶת הַמּוֹלִיכִין וּמַדְרִיכִין אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה טוֹבָה לָנֶצַח. וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת הוּא מְשַׁבֵּר הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם הַמְּנִיעוֹת וְכוּ’ שֶׁבְּכָל דַּרְגָּא: (שם אות ה’)

כְּשֶׁמִּתְחַזֵּק וּמִתְגַּבֵּר וּמְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְכוּ’ בְכָל פַּעַם, וְעוֹלֶה לַמַּדְרֵגָה הַשְּׁנִיָּה הַגָּבוֹהַּ יוֹתֵר לְפִי בְּחִינָתוֹ, בָּזֶה עוֹשֶׂה טוֹבָה גַּם לַחֲבֵרוֹ שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה שֶׁהוּא נִכְנָס בָּהּ עַתָּה, כִּי חֲבֵרוֹ יוֹצֵא מִמֶּנָּה וְעוֹלֶה לְמַדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְב’ בְּנֵי אָדָם שֶׁיַּעַמְדוּ בְּמַדְרֵגָה אַחַת. וְזֶה בְּחִינַת הֲרָמָה (שֶׁקּוֹרִין הֵייבִין) מַה שֶּׁאֶחָד מֵרִים וּמַגְבִּיהַּ אֶת חֲבֵרוֹ, הַיְנוּ כַּנַּ”ל: (שם)

צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְלֵית אֲתָר פָּנוּי מִנֵּיהּ וְאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בַּגּוֹיִים, לֹא יָכוֹל לְהִתְנַצֵּל וְלוֹמַר אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת עֹבִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁנּוֹפֵל תָּמִיד עָלָיו מֵחֲמַת הָעֵסֶק שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד עִמָּהֶם. כִּי בְּכָל הַדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים וּבְכָל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים יָכוֹל לִמְצֹא בָּהֶם אֱלֹקוּת, כִּי בְּלֹא אֱלֹהוּתוֹ אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת וְקִיּוּם כְּלָל, רַק כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה יוֹתֵר תַּחְתּוֹנָה, אֲזַי אֱלֹקוּתוֹ שָׁם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל וּמְלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשִׁים רַבִּים יוֹתֵר: (לק”א סי’ ל”ג אות ב’)

יא.

גְלַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲפִלּוּ אִם אַתָּה מְשֻׁקָּע בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת וְאַתָּה בְּמַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה מְאֹד, עַד שֶׁנִּדְמֶה לְךָ שֶׁאִי אֶפְשָׁר עוֹד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחַקְתָּ מְאֹד מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי כֵן תֵּדַע שֶׁאֲפִלּוּ בִּמְקוֹמְךָ גַּם כֵּן שָׁם תּוּכַל לִמְצֹא אֱלֹקוּתוֹ, וּמִשָּׁם אַתָּה יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמְךָ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְלָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי לֹא רְחוֹקָה הִיא מִמְּךָ אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹמְךָ שָׁם רַבּוּ הַלְּבוּשִׁים: (שם)

יב.

יֵשׁ שֶׁעָבְרוּ עֲבֵרוֹת כָּל כָּךְ עַד שֶׁנָּפְלוּ תּוֹךְ הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה וּמֵחֲמַת זֶה נִדְמֶה לָהֶם, שֶׁאֵין לָהֶם עוֹד תִּקְוָה חַ”ו. כִּי עָבַר וְשָׁנָה נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, זֶה בְּחִינַת הַסְתָּרָה אַחַת. אֲבָל כְּשֶׁעוֹבֵר יוֹתֵר חַ”ו, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ בִּבְחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, וַאֲזַי קָשֶׁה מְאֹד לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל בְּכֹחַ עֵסֶק הַתּוֹרָה יְכוֹלִים לְעוֹרֵר גַּם אוֹתוֹ וּלְהוֹדִיעוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ תִּקְוָה גַּם כֵּן, עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל הָאֱמֶת וְיִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי בֶּאֱמֶת בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַכֹּל יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּכָל עֵת, אֵיךְ שֶׁהֵם, מִכָּל מָקוֹם שֶׁהֵם: (לק”א סי’ נ”ו אות ג’)

יג.

בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים וּרְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שָׁם דַּיְקָא מְלֻבָּשׁ חִיּוּת גָּבוֹהַּ מְאֹד, בְּחִינַת סִתְרֵי תּוֹרָה. עַל־כֵּן מִי שֶׁנָּפַל מְאֹד חַ”ו, צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע זֹאת, שֶׁשָּׁם בִּמְקוֹמוֹ דַּיְקָא יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, כִּי שָׁם דַּיְקָא נֶעֱלָם חִיּוּת גָּבוֹהַּ מְאֹד. וּכְשֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב אֶל ה’, יִתְגַּלֶּה עַל יָדוֹ דַּיְקָא תּוֹרָה גָּבוֹהַּ מְאֹד, דְּהַיְנוּ סִתְרֵי תּוֹרָה: (שם אות ג’ ד’)

יד.

אִם מִתְעוֹרֵר הָאָדָם לִתְשׁוּבָה, אֲזַי כְּשֶׁרוֹצֶה לִכָּנֵס בְּדַרְכֵי ה’ וְלִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל פַּעַם יֵצֶר הָרָע חָדָשׁ יוֹתֵר חָזָק מִבַּתְּחִלָּה. וְכָל מַה שֶּׁנִּכְנָס יוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה’, מִתְגַּבֵּר עָלָיו יֵצֶר הָרָע יוֹתֵר גָּדוֹל. עַל־כֵּן צָרִיךְ בְּכָל פַּעַם הִתְגַּבְּרוּת יוֹתֵר גָּדוֹל, וְהִתְחַזְּקוּת חָדָשׁ נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע הֶחָדָשׁ, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל פַּעַם. וּמִזֶּה בָּא מַה שֶּׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר הָאָדָם לִנְסֹעַ לְאַנְשֵׁי אֱמֶת יֵשׁ לוֹ תְּשׁוּקָה גְּדוֹלָה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּתְחִיל לִנְסֹעַ נֶחֱלָשׁ חֶשְׁקוֹ. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁבָּא לְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, נוֹפֵל מִתְּשׁוּקָתוֹ לְגַמְרֵי. כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה הַנַּ”ל. כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲזַי הֵמִית יִצְרוֹ הָרָע שֶׁהָיָה לוֹ בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁרָצָה לִנְסֹעַ נִתְהַוָּה לוֹ יֵצֶר הָרָע חָדָשׁ חָזָק מִתְּחִלָּה, כִּי כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. עַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ הִתְחַזְּקוּת חָדָשׁ בְּכָל פַּעַם נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע הֶחָדָשׁ, שֶׁמִּתְחַדֵּשׁ עָלָיו בְּכָל פַּעַם: (לק”א סי’ ע”ב)

טו.

כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּהַיֵּצֶר הָרָע, וְהָרֹב הָעוֹלָם הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּהֶם הוּא נָמוּךְ וּמְגֻשָּׁם מְאֹד, רוּחַ שְׁטוּת מַמָּשׁ. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת צַח כָּל שֶׁהוּא וּמְשַׁעֵר בְּלִבּוֹ קְצָת אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי הַיֵּצֶר הָרָע הַזֶּה הוּא אֶצְלוֹ שְׁטוּת גָּדוֹל וְשִׁגָּעוֹן, וַאֲפִלּוּ נִסָּיוֹן שֶׁל תַּאֲוַת נִאוּף הוּא אֶצְלוֹ שְׁטוּת וְאֵין צָרִיךְ שׁוּם הִתְגַּבְּרוּת לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ, רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ יֵצֶר הָרָע אַחֵר גָּבוֹהַּ מִזֶּה הַרְבֵּה. אֲבָל זֶה הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל רֹב הָעוֹלָם הוּא שְׁטוּת גָּדוֹל בֶּאֱמֶת לְמִי שֶׁהוּא רַק בַּעַל שֵׂכֶל אֱמֶת [לְבַד]: (שם)

טז.

וְיֵשׁ שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּהֶם הוּא בְּחִינַת קְלִפָּה דַּקָּה, וְזֶה הַיֵּצֶר הָרָע אֵין מְגָרִין אֶלָּא בְּאִישׁ חַיִל גָּדוֹל בְּמַעֲלָה קְצָת. אֲבָל עֲדַיִן אֵין זֶה הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּהֶם הוּא מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ מַמָּשׁ: (שם)

יז.

גַּם בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל. הַיְנוּ שֶׁלִּפְעָמִים רִבּוּי הַהִתְלַהֲבוּת חוּץ מֵהַמִּדָּה הוּא מֵהַיֵּצֶר הָרָע, וְזֶה בְּחִינַת “פֶּן יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה'”. וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים לְהִנָּצֵל גַּם מִזֶּה: (שם)

יח.

מִי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו דִּינִים חַ”ו וְיֵשׁ לוֹ אֵיזֶה צָרָה רַחֲמָנָא לִצְלָן, צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק אָז בְּיוֹתֵר לְהִנָּצֵל מִיֵּצֶר הָרָע, כִּי אָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע בְּיוֹתֵר. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַיֵּצֶר הָרָע הוּא גְּבוּרוֹת וְדִינִים רַחֲמָנָא לִצְלָן: (שם)

יט.

גַּם עַצְבוּת מַזִּיק מְאֹד וְנוֹתֵן כֹּחַ לְהַיֵּצֶר הָרָע. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לִשְׂמֹחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל דַּרְכֵי הָעֵצוֹת הַמְבֹאָרִים בִּמְקוֹמָם, כִּי עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם”: (שם)

הַהִתְרַחֲקוּת הִיא תְּחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת. הַיְנוּ, כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי עַל פִּי רֹב בָּאִים עָלָיו דִּינִים וְיִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת, וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ מְרַחֲקִין אוֹתוֹ. אֲבָל כָּל זֶה לְטוֹבָה בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּת. וְצָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְאַמֵּץ וְלַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה, שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק חַ”ו עַל־יְדֵי הַיִּסּוּרִים וְהַמְּנִיעוֹת וְהַהִתְרַחֲקוּת, וְאַל יִטְעֶה בְּעַצְמוֹ לוֹמַר, שֶׁמַּרְחִיקִין אוֹתוֹ חַ”ו. רַק יֵדַע וְיַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר. כִּי הַהִתְרַחֲקוּת הוּא רַק בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּת: (לק”א סי’ ע”ד)

כא.

עֵצָה לְהִתְחַזְּקוּת הוּא הַדִּבּוּר. דְּהַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ אִם נָפַל חַ”ו לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, אַף עַל פִּי כֵן יִתְחַזֵּק גַּם שָׁם לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת, דְּהַיְנוּ דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְלָשׂוּחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְלָשׂוּחַ עִם חֲבֵ?רָיו וּמִכָּל שֶׁכֵּן עִם רַבּוֹ. כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְהַזְכִּיר אֶת הָאָדָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְחַזְּקוֹ תָּמִיד, אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד (עַיֵּן דִּבּוּר אוֹת י”ט): (לק”א סי’ ע”ח)

כב.

צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבֹד אֶת ה’ בְּשִׂמְחָה. וְאִם לִפְעָמִים נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים שֶׁהָיָה מַזְרִיחַ לוֹ אֵיזֶה הֶאָרָה קְצָת, וְיֹאחַז עַצְמוֹ עַתָּה בְּהַהִתְעוֹרְרוּת וְהַזְּרִיחָה שֶׁהָיָה לוֹ מֵאָז וּמִקֶּדֶם: (לק”א סי’ רכ”ב)

כג.

מִי שֶׁהוּא מְעֹרָב בֵּין הָעַכּוּ”ם, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲסָקִים וּמַשָּׂא וּמַתָּן עִמָּהֶם, צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ לִקְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ, כִּי בְּקַל יוּכַל לְהִתָּפֵס בְּרִשְׁתָּם חַ”ו. וְצָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד וּלְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם בִּקְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ, וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה שֶׁלֹּא יִלְמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם וְדַרְכֵיהֶם: (לק”א סי’ רמ”ד)

כד.

עִקַּר הַגְּבוּרָה בַּלֵּב. כִּי מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק אֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם דָּבָר וְהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת וְלִכְבֹּשׁ מִלְחָמוֹת חֲזָקוֹת עַל־יְדֵי חֹזֶק וְאֹמֶץ לִבּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּחֵד וְרָץ לְתוֹךְ קִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה. וּכְמוֹ כֵּן הוּא מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדַת ה’ וְהָבֵן הֵיטֵב: (לק”א סי’ רמ”ט)

כה.

כְּשֶׁנּוֹפֵל אָדָם מִמַּדְרֵגָתוֹ, יֵדַע שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם הִיא, כִּי הִתְרַחֲקוּת הִיא תַּכְלִית הַהִתְקָרְבוּת, עַל־כֵּן נָפַל כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר יוֹתֵר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וַעֲצָתוֹ שֶׁיַּתְחִיל מֵחָדָשׁ לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה’ כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל מֵעוֹלָם. וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה’ שֶׁצְּרִיכִין מַמָּשׁ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ: (לק”א סי’ רס”א)

כו.

כְּשֶׁמַּתְחִיל הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ, וְרוֹאֶה שֶׁרָחוֹק מִטּוֹב וְהוּא מָלֵא עֲווֹנוֹת, אֲזַי יָכוֹל לִפֹּל עַל־יְדֵי זֶה חַ”ו וְלֹא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל. עַל־כֵּן הוּא מְחֻיָּב לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה טוֹב. כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא עָשָׂה מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב. וְאַף שֶׁכְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ הַמְעַט טוֹב שֶׁעָשָׂה, הוּא רוֹאֶה שֶׁהַטּוֹב בְּעַצְמוֹ הוּא מָלֵא פְּצָעִים וְאֵין בּוֹ מְתֹם, כִּי הַטּוֹב מְעֹרָב בִּפְנִיּוֹת וּבִפְסֹלֶת הַרְבֵּה, אַף עַל פִּי כֵן אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּאוֹתוֹ הַמְּעַט טוֹב אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה. וְכֵן צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ עַד שֶׁיִּמְצָא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה דָּבָר טוֹב, וְאַף שֶׁגַּם זֶה הַטּוֹב מְעֹרָב גַּם כֵּן בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה, עִם כָּל זֶה עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה. וְכֵן יְחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ עוֹד עַד שֶׁיִּמְצָא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה נֶקֻדּוֹת טוֹבוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וָטוֹב, עַל־יְדֵי זֶה יוֹצֵא בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת, וְיוּכַל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל־יְדֵי זֶה. וְעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא, וְאָז יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם: (לק”א סי’ רפ”ב)

כז.

וְצָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר מְאֹד לֵילֵךְ עִם דֶּרֶךְ זֶה, כִּי הוּא כְּלָל וִיסוֹד גָּדוֹל לְמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַל יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי חַ”ו. כִּי הָעִקָּר הוּא לְהַרְחִיק מֵעַצְמוֹ עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. כִּי רֹב בְּנֵי אָדָם שֶׁרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עִקַּר רִחוּקָם הוּא מֵחֲמַת מָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת, מֵחֲמַת שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִים בְּעַצְמָם עֹצֶם קִלְקוּלָם שֶׁרֹב מַעֲשֵׂיהֶם מְקֻלְקָלִים, כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו. וּמֵחֲמַת זֶה הֵם נוֹפְלִים בְּדַעְתָּם, וְרֻבָּם מְיָאֲשִׁין עַצְמָן לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאֵינָם מִתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנָה כְּלָל, וְאֵינָם עוֹשִׂים בַּעֲבוֹדַת ה’ אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת עֲדַיִן. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַשְׂכִּיל מְאֹד עַל דָּבָר זֶה, כִּי הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ עַל־יְדֵי זֶה, כִּי הַיֵּאוּשׁ חַ”ו קָשֶׁה מִן הַכֹּל. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לֵילֵךְ עִם הַדֶּרֶךְ הַזֶּה הַנַּ”ל, לְחַפֵּשׂ בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל פַּעַם, כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד, וְעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בְּחֵשֶׁק בְּחִיּוּת וּבְשִׂמְחָה תָּמִיד וְלָשׁוּב אֶל ה’ בֶּאֱמֶת כַּנַּ”ל: (שם)

כח.

יֵשׁ נְשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ וּצְרִיכִים לְהַחֲיוֹתָם וְלַהֲשִׁיבָם בְּכָל מִינֵי מַטְעַמִּים הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ. וְעַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין בְּחִינַת תְּפִלִּין ,שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין הִתְגַּבְּרוּת הִרְהוּרֵי נִאוּף (כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בִּבְרִית אוֹת נ”ז), עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין דִּבּוּרִים כְּשֵׁרִים לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אֶת אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת: (לק”ת סי’ ה’ אות ז’ ח’)

כט.

אָסוּר לָאָדָם לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ חַ”ו, וַאֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל חַ”ו, וּמֻנָּח בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף אַל פִּי כֵן אַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, כִּי גַּם מִשָּׁם יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֵינוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם צַדִּיק כִּי אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ זֶה הַכֹּחַ, שֶׁיּוּכַל לְהַחֲיוֹת וּלְהָרִים אֶת אֵלּוּ שֶׁנָּפְלוּ מְאֹד מְאֹד, לְחַזְּקָם וּלְאַמְּצָם לְעוֹרְרָם וּלְהַקִיצָם וּלְגַלּוֹת לָהֶם, כִּי עֲדַיִן עֲדַיִן ה’ אִתָּם וְעִמָּם וְאֶצְלָם וְקָרוֹב לָהֶם כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְכֵן לְהֵפֶךְ, צָרִיךְ הַצַּדִּיק לְהַרְאוֹת לְאֵלּוּ שֶׁהֵם בְּמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ, שֶׁעֲדַיִן אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת “מֶה חָמִיתָ מַה פִּשְׁפַּשְׁתָּ” וְכוּ’: (לק”ת סי’ ז’ אות ז’ וסי’ ס”ח)

כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְלִפְעָמִים נְפִילָתוֹ וִירִידָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי יֵשׁ שֶׁנּוֹפֵל לִמְקוֹמוֹת מְגֻנִּים מְאֹד שֶׁנִּקְרָאִים בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וְנוֹפֵל לִסְפֵקוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וּמְגֻנִּים וְזָרִים מְאֹד מְאֹד וּבִלְבּוּלִים רַבִּים, וְלִבּוֹ סְחַרְחַר שֶׁהַקְּלִפָּה מְעַקֶּמֶת וּמְסַבֶּבֶת לִבּוֹ בְּעִקוּמִים וְסִיבּוּבִים וּבִלְבּוּלִים עֲצוּמִים (סֶע פַאר דְרֵייט דָאס הַארְץ), אַף עַל פִּי שֶׁבִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן גַּם שָׁם יֵשׁ תִּקְוָה גְּדוֹלָה, עַל־יְדֵי שֶׁיְּחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ מִשָּׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִהְיֶה שׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וְכָל מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ רָחוֹק בְּיוֹתֵר מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, יִצְטַעֵר וְיִשְׁאַל וִיבַקֵּשׁ יוֹתֵר אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ וּמִתְגַּעְגֵּעַ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִצַעֵר וְצוֹעֵק וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא עוֹלֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי זוֹכֶה לַעֲלוֹת לִבְחִינַת אַיֵּ”ה שֶׁהִיא הַקְּדֻשָּׁה הַגָּבוֹהַּ מְאֹד מְאֹד. וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁיְּחַפֵּשׂ תָּמִיד וִיבַקֵּשׁ אַיֵּ”ה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הַיְרִידָה נִתְהַפֵּךְ לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה. וְזֶה בְּחִינַת יְרִידָה תַכְלִית הָעֲלִיָּה הַמּוּבָא בְּכָל סִפְרֵי קֹדֶשׁ. וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן שָׁם הֵיטֵב, כִּי עָמֹק הוּא: (לק”ת סי’ י”ב)

לא.

צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה’. וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב, כִּי עַל כָּל אָדָם שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה’, אֲפִלּוּ הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת בְּלִי מִסְפָּר, וְכַמָּה מִינֵי נְפִילוֹת וְהַשְׁלָכוֹת, כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמַּפִּילִין אֶחָד בְּכַוָּנָה מֵעֲבוֹדַת ה’. וְעַל כָּל זֶה צְרִיכִין הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל בְּלִי שִׁעוּר, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה קְצָת לְמַעְלָה. וְכַמָּה פְּעָמִים הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַחֵז עַצְמוֹ רַק בְּדֶרֶךְ עַקְשָׁנוּת, וּצְרִיכִין עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד בָּזֶה. וּזְכֹר דָּבָר זֶה הֵיטֵב, כִּי תִּצְטָרֵךְ לָזֶה מְאֹד: (לק”ת סי’ מ”ח)

לב.

וְדַע, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ’ צְרִיכִים בְּהֶכְרֵחַ לַעֲבֹר בָּהֶם קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה. וְכָל הַצַּדִּיקִים וְהַיְרֵאִים הָאֲמִתִּיִּים עָבְרוּ בְּכָל זֶה: (שם)

לג.

וְאִם אַתָּה רָחוֹק מְאֹד מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְנִדְמֶה לְךָ שֶׁאַתָּה פּוֹגֵם מַמָּשׁ בְּכָל שָׁעָה נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, נֶגֶד זֶה תֵּדַע, שֶׁאִישׁ כָּזֶה שֶׁהוּא מְגֻשָּׁם כָּל כָּךְ, כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁהוּא מֶרַחֵק עַצְמוֹ מְעַט מְעַט מִן גַּשְׁמִיּוּתוֹ, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעַלְמָא שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הִיא גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאֹד מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא רָץ בָּזֶה אַלְפֵי אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים: (שם)

לד.

וְהָעִקָּר לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת. כִּי עַצְבוּת מַזִּיק מְאֹד, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לְהַרְחִיק וּלְגָרֵשׁ אֶת הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחֹרָה, הֵן עַל־יְדֵי שֶׁיְּחַפֵּשׂ וְיִמְצָא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכַנַּ”ל, הֵן עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי. וְעַל פִּי רֹב אִי אֶפְשָׁר לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ כִּי אִם עַל־יְדֵי עִנְיְנֵי שְׁטוּת וּצְחוֹק וְכוּ’ (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר כָּל זֶה בְּאוֹת שִׂמְחָה עַיֵּן שָׁם): (שם)

לה.

וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר בְּזֶה הָעוֹלָם עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל: (שם)

לו.

לְפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעֹצֶם רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּתְנוּעָה קַלָּה בְּעַלְמָא וּבְהִסְתַּכְּלוּת בְּעַלְמָא שֶׁאֵינָהּ כָּרָאוּי לְפִי כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, הָיָה רָאוּי לָבוֹא עַל הָאָדָם מַה שֶּׁרָאוּי חַ”ו. אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא רַחֲמָנוּת וְהוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה מְאֹד בְּהָעוֹלָם. עַל־כֵּן אֲהוּבִי אָחִי, אַתָּה הַמְעַיֵּן, נַפְשִׁי וּלְבָבִי, חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד וּבְטַח בַּה’ כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ. כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ הַכֹּל לְטוֹבָתְךָ. וְתִסְמֹךְ עַל רַחֲמָיו הַמְרֻבִּים בְּלִי שִׁעוּר, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר. וְיֵשׁ עִנְיָן שֶׁמִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, וּזְדוֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת, רַק חֲזַק וֶאֱמַץ: (לק”ת סי’ מ”ט)

לז.

וְהוּא מַעֲלָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן יֵצֶר הָרָע לָאָדָם, כִּי אָז יָכוֹל לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עִם הַיֵּצֶר הָרָע דַּיְקָא. דְּהַיְנוּ לְהִתְגַּבֵּר מִתּוֹךְ חֲמִימוּת הַיֵּצֶר הָרָע, לְהַמְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ לְתוֹךְ אֵיזֶה עֲבוֹדָה מֵעֲבוֹדַת ה’. וְאִם אֵין יֵצֶר הָרָע לָאָדָם, אֵין עֲבוֹדָתוֹ נֶחֱשֶׁבֶת כְּלָל. וּבִשְׁבִיל זֶה מַנִּיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט כָּל כָּךְ עַל הָאָדָם, וּבְיוֹתֵר עַל מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. אַף עַל פִּי שֶׁעַל־יְדֵי הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ כָּל כָּךְ הוּא מֵבִיא אֶת הָאָדָם לְמַה שֶּׁמֵּבִיא לְכַמָּה עֲווֹנוֹת וּפְגָמִים גְּדוֹלִים, אַף עַל פִּי כֵן הַכֹּל כְּדַאי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל הַתְּנוּעָה טוֹבָה, מַה שֶּׁבְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלָיו הָאָדָם בְּאֵיזֶה תְּנוּעָה וּבוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה יָקָר אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר מֵאִלּוּ עָבַד אוֹתוֹ אֶלֶף שָׁנִים בְּלִי יֵצֶר הָרָע. כִּי כָּל הָעוֹלָמוֹת לֹא נִבְרְאוּ כִּי אִם בִּשְׁבִיל הָאָדָם, שֶׁכָּל מַעֲלָתוֹ וַחֲשִׁיבָתוֹ הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ יֵצֶר הָרָע כָּזֶה, וְהוּא מִתְחַזֵּק כְּנֶגְדּוֹ. עַל־כֵּן כָּל מַה שֶּׁהוּא מִתְפַּשֵּׁט בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן יָקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר כָּל תְּנוּעָה בְּעַלְמָא שֶׁהוּא מִתְחַזֵּק נֶגְדּוֹ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ עוֹזְרוֹ לָזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “ה’ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ”: (שם)

לח.

הַיֵּצֶר הָרָע נוֹקֵשׁ בָּאָדָם בְּכָל פַּעַם וּמְעוֹרְרוֹ לְמַה שֶּׁמְּעוֹרְרוֹ. וְאַף אִם אֵין הָאָדָם שׁוֹמֵעַ לוֹ וּפוֹנֶה עֹרֶף מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי כֵן הוּא נוֹקֵשׁ בּוֹ עוֹד פַּעַם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי וְיוֹתֵר. אֲבָל אִם הָאָדָם הוּא חָזָק בְּדַעְתּוֹ וְעַקְשָׁן נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע וְאֵינוֹ פּוֹנֶה אֵלָיו כְּלָל, אֲזַי הַיֵּצֶר הָרָע מִסְתַּלֵּק וְהוֹלֵךְ לוֹ. וְכֵן בִּתְפִלָּה בְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת הַבָּאִים לְבַלְבֵּל הוּא מַמָּשׁ כַּנַּ”ל, שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בָּאָה כַּמָּה פְּעָמִים פַּעַם אַחַר פַּעַם לְבַלְבֵּל. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ כְּלָל בְּשׁוּם אֹפֶן וַאֲזַי תִּסְתַּלֵּק. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה: (לק”ת סי’ נ”א)

לט.

כְּשֶׁאָדָם נִכְנָס לִקְדֻשָּׁה גָּבוֹהַּ, כְּגוֹן כְּשֶׁמִּתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת וְכַיּוֹצֵא, לִפְעָמִים אָז דַּיְקָא יִקְרֶה לוֹ מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר חַ”ו. וְאַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת זֶה, כִּי אַדְּרַבָּא, לִפְעָמִים זֶה סִימָן שֶׁנִּתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְלִפְעָמִים הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה אֵלָיו: (לק”ת סי’ קי”ז)

השגות והתנוצצות אלקות

כְּבָר מְבֹאָר שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הָרִחוּק, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ, מֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רָחוֹק, כִּי הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה רָחוֹק כָּל כָּךְ עַד שֶׁלֹּא יֵדַע כְּלָל שֶׁהוּא רָחוֹק. וּמֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים הוּא יוֹדֵעַ גֹּדֶל רִחוּקוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, אַף עַל פִּי כֵן זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא חָשׁוּב אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁעַל כָּל פָּנִים הוּא יוֹדֵעַ רִחוּקוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל: (לק”ת סי’ סח)

מא.

אֲפִלּוּ הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים שֶׁקּוֹרִין (פְּרָאסְטַאקִיס), וַאֲפִלּוּ הָרְשָׁעִים, וַאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהַבְדִּיל, כֻּלָּם מְקַבְּלִין חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא אִישׁ פָּשׁוּט, כְּגוֹן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד אוֹ שֶׁהוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד, אַף עַל פִּי כֵן גַּם אָז מְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה. עַל־כֵּן גַּם אָז צָרִיךְ לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם בְּכָל מַה שֶׁיָּכוֹל, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בּוֹדֵל מִן הַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד כְּלָל. כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִן הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל שֶׁמִּתְנַהֵג בִּפְשִׁיטוּת לִפְעָמִים, וְעַיֵּן בִּפְנִים: (לק”ת סי’ ע”ח)

מב.

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁנָּפַל חַ”ו מְאֹד מְאֹד, וּמֻנָּח בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת חַ”ו, אַף עַל פִּי כֵן יֵּשׁ לוֹ תִּקְוָה גְּדוֹלָה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי, כִּי עַל יָדוֹ יְכוֹלִין הַכֹּל לְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַקְּדֻשָּׁה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם. עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל (קַיין יֵאוּשׁ אִיז גָאר נִיט פַאר הַאנְדִין), וְאֵיךְ שֶׁהוּא אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁמְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּמַה שֶּׁהוּא עֲדַיִן, יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לָשׁוּב וְלַחֲזֹר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְהָעִקָּר הוּא מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי, כִּי גַּם צְעָקָה מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם. וְיִצְעַק וְיִצְעַק וְיִצְעַק וְלֹא יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִן הַצְּעָקָה לְעוֹלָם, רַק יִצְעַק וְיִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה’ מִשָּׁמָיִם: (שם)

מג.

אֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת יְכוֹלִים לִהְיוֹת סְמוּכִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ: (שם)

מד.

אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן, וְהָבֵן. וְעַיֵּן עוֹד בִּשְׁאָרֵי מְקוֹמוֹת מֵעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת וְעַיֵּן בְּהַשָּׂגוֹת אוֹת ט”ו וְהָבֵן הֵיטֵב וְחָזָק וֶאֱמָץ: (לק”ת סי’ קי”ב)

זֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁלִּפְעָמִים נִתְלַהֵב הָאָדָם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה וְאוֹמֵר כַּמָּה תֵּבוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל, זֶה בְּחֶמְלַת ה’ עָלָיו, שֶׁנִּפְתַּח לוֹ אוֹר אֵין סוֹף וְהֵאִיר לוֹ. וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי מַזָּלֵיהּ חָזֵי, תֵּכֶף נִתְלַהֵב נִשְׁמָתוֹ לִדְבֵקוּת גָּדוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹר אֵין סוֹף. וּכְשִׁעוּר הִתְגַּלּוּת אֵין סוֹף, לְפִי מִנְיַן הַתֵּבוֹת שֶׁנִּפְתְּחוּ וְהִתְנוֹצְצוּ, כָּל אֵלּוּ הַתֵּבוֹת אוֹמֵר בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל וּבִמְסִירַת נַפְשׁוֹ וּבְבִטּוּל כֹּחוֹתָיו. וּבְשָׁעָה שֶׁנִּתְבַּטֵּל לְגַבֵּי אֵין סוֹף, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת וְלֹא יָדַע אִישׁ, שֶׁאֲפִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵעַצְמוֹ, אֲבָל זֹאת הַבְּחִינָה צָרִיךְ לִהְיוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם יֵשׁוּתוֹ שֶׁלֹּא יִסְתַּלֵּק קֹדֶם זְמַנּוֹ חַ”ו. כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ. בִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר כֵּן, אֶלָּא עַד עֵת שֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וְיִטֹּל נִשְׁמָתוֹ, אָז יִתְבַּטֵּל בָּאֵין סוֹף בְּתַכְלִית כְּפִי מַה שֶּׁיִּזְכֶּה: (לק”א סי’ ד’ אות ט’)

עַל־יְדֵי הַדְּבֵקוּת שֶׁל אָדָם בָּאֵין סוֹף, בְּרָצוֹא וָשׁוֹב כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי כַּנַּ”ל, אֲזַי אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת וָשׁוֹב, שֶׁשָּׁב לְדַעְתּוֹ לְיֵשׁוּתוֹ, אֲזַי נִשְׁאָר בּוֹ רְשִׁימוּ מֵאוֹר הַנִּפְלָא שֶׁל הַדְּבֵקוּת הַזֹּאת. וַאֲזַי הָרְשִׁימוּ מַרְאֶה לָדַעַת אַחְדוּת הָאֵין סוֹף וְטוּבוֹ, שֶׁיֵּדַע שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד, שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם הָאֲמִתִּי: (שם)

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא כָּל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה. כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עֲדַיִן הוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהִיא נֶחֱשֶׁבֶת אֶצְלוֹ עַתָּה גַּשְׁמִיּוּת כְּפִי הַהַשָּׂגָה שֶׁמַּשִּׂיג עַכְשָׁו רוֹמְמוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכֵן הוּא נוֹהֵג כָּל יְמֵי חַיָּיו, שֶׁהוֹלֵךְ בְּכָל פַּעַם מֵהַשָּׂגָה לְהַשָּׂגָה וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל הַשָּׂגָה הָרִאשׁוֹנָה. וְזֶה בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ שַׁבָּת כֻּלּוֹ תְּשׁוּבָה. כִּי עִקַּר עוֹלָם הַבָּא הוּא הַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ, וּבְכָל עֵת שֶׁיַּשִּׂיגוּ הַשָּׂגָה יְתֵרָה יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה עַל הַשָּׂגָה הָרִאשׁוֹנָה. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ, יָכוֹל לְהָבִין עַל־יְדֵי זֶה גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּגְדֻלַּת הַצַּדִּיקִים, אַשְׁרֵי לָהֶם וּלְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם: (לק”א סי’ ו’ אות ג’)

דַּע, שֶׁיֵּשׁ אוֹר שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִנַּפְשִׁין רוּחִין וְנִשְׁמָתִין וְהוּא אוֹר אֵין סוֹף. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג אוֹתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן רְדִיפָה דְּמַחֲשָׁבָה לְמִרְדַּף אַבַּתְרֵיהּ. וְעַל יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב, בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי. וְנַעֲשִׂין תִּשְׁעָה הֵיכָלִין דְּלָאו אִנּוּן נְהוֹרִין וְלָא רוּחִין וְלָא נִשְׁמָתִין וְלֵית מָאן דְּקַיְּמָא בְּהוּ וְלָא מִתְדַּבְּקִין וְלָא מִתְיַדְּעִין. אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה שֶׁיִּרְדֹּף מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַשֵּׂכֶל לְהַשִּׂיג אוֹתָם, כִּי לָא מִתְדַּבְּקִין וְלָא יְדִיעָן (וְעַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן כ”ד): (לק”א סי’ כ”ד)

הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים מֵעִילָה לְעָלוּל מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ מְאֹד מְלַמֵּד וְרַבִּי הָגוּן כָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית וְהַתִּקְוָה הָאֲמִתִּית. וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר (עַיֵּן צַדִּיק אוֹת ל”ח) שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עַמּוֹ לְסַבֵּב לוֹ כַּמָּה הַקְדָּמוֹת נִפְלָאוֹת בְּשֵׂכֶל גָּדוֹל, שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים הַנַּ”ל, שֶׁעַל יָדָם יָבוֹא לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת: (לק”א סי’ ל’ אות א’ ב’)

עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת מַמְשִׁיכִין הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי כָּל אוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה הוּא בְּחִינַת צִמְצוּם לְהַשִּׂיג עַל יָדוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ: (שם אות ג’)

לִזְכּוֹת לְזֶה הַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא הַקְדָּמָה לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה שׂוֹנֵא בֶּצַע, שֶׁיִּשְׂנָא אֶת הַמָּמוֹן בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה. אֲבָל עַל־יְדֵי אַהֲבַת מָמוֹן הוּא נוֹפֵל מִזֶּה הַשֵּׂכֶל, אַדְּרַבָּא, הוּא נוֹפֵל לִשְׁטוּת וּכְסִילוּת וּלְעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה, וְהַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מְסַבְּבִין אוֹתוֹ בְּסִּבוּבִין שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם הַהֶפֶךְ מִשֵּׂכֶל הַנַּ”ל: (שם אות ד’)

עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים זוֹכִין לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת: (שם ה’)

כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא חֵלֶק אֱלֹקוּת מִמַּעַל. וְעִקַּר הָאֱלֹקוּת בַּלֵּב. וְהָאֱלֹקוּת שֶׁבְּלֵב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא בְּחִינַת אֵין סוֹף. כִּי אוֹר לֶהָבִיּוּתוֹ הוּא עַד אֵין סוֹף, הַיְנוּ אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ. וּלְפִי גֹּדֶל הַהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁהוּא עַד אֵין סוֹף, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֲבוֹדָה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְגַלּוֹת שׁוּם מִדָּה טוֹבָה, כִּי מִגֹּדֶל הִתְלַהֲבוּתוֹ עַד אֵין סוֹף אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר. עַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ צָרִיךְ הָאָדָם לְצַמְצֵם אוֹר הִתְלַהֲבוּת לִבּוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, שֶׁנַּעֲבֹד אוֹתוֹ בְּעֻבְדוֹת וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק”א סי’ מ”ט אות א’)

כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לֵידַע שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. כִּי אִם יַחֲשֹׁב וִידַמֶּה בְּדַעְתּוֹ שֶׁכְּבָר נִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹדֵעַ בִּידִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶה סִימָן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל. כִּי אִם הָיָה יוֹדֵעַ קְצָת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל. וְזֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לְדַבֵּר וּלְהַסְבִּיר זֹאת, כִּי גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֵין שִׁעוּר: (לק”א סי’ ס”ג)

יא.

צָרִיךְ לְהַרְגִּיל לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם בִּבְחִינַת בִּטּוּל, לְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי. וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְתֹּם עֵינָיו מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִסְתַּכֵּל וּלְהִכָּלֵל בְּהַתַּכְלִית כִּי אִם עַל־יְדֵי סְתִימוּ דְּעַיְנִין, שֶׁיִּסְתֹּם עֵינָיו לְגַמְרֵי מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא, אַף גַּם לְדֹחְקָם בְּהָאֶצְבַּע, וְאָז לֹא יִהְיֶה לוֹ יִסּוּרִים וְצַעַר מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת קָבוּעַ תָּמִיד בִּבְחִינַת הַבִּטּוּל, כִּי אִם כֵּן יֵצֵא מִגֶּדֶר אֱנוֹשִׁי. וְעַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה הַבִּטּוּל בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, וְאָז הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַבִּטּוּל מֵאִיר אֶל הַדַּעַת אוֹר מְתִיקַת נְעִימַת הִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּת, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאֶחָד לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ כְּלָל. וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא. וְעַל־יְדֵי זֶה יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַיִּסּוּרִין וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו חַ”ו, וְיִזְכֶּה לִטְעֹם וּלְהַרְגִּישׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא: (לק”א סי’ ס”ה אות ג’ ד’)

יב.

כְּשֶׁזּוֹכֶה לְאֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת שֶׁיִּתְנוֹצֵץ לוֹ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם, לְצַמְצֵם הַמֹּחַ וְהַדַּעַת שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ לַגְּבוּל שֶׁלּוֹ. כִּי אֲפִלּוּ בִּקְדֻשָּׁה אָסוּר שֶׁיִּהְיֶה הַמֹּחַ מְשׁוֹטֵט בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. כִּי כָּל בְּרִיָּה יֵשׁ לוֹ דַּי וּגְבוּל בֶּאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּתוֹ, שֶׁאָסוּר לוֹ לָצֵאת חוּץ מֵהַגְּבוּל שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הֲרִיסָה חַ”ו: (לק”א סי’ ה’ אות ז’)

יג.

דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר: “כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָּדוֹל ה'” וְגוֹ’. “אֲנִי יָדַעְתִּי” דַּיְקָא, כִּי גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה מִי שֶׁזּוֹכֶה שֶׁיִּתְנוֹצֵץ בְּלִבּוֹ, אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל־כֵּן אָמַר: “כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי”, “אֲנִי יָדַעְתִּי” דַּיְקָא (אִיךְ וֵוייס): (שיחות הר”ן סי’ א’)

יד.

וַאֲפִלּוּ לְעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר מִיּוֹם לְיוֹם, לְפִי מַה שֶּׁמַּזְרִיחַ לוֹ וּמִתְנוֹצֵץ לוֹ בְּאוֹתוֹ הַיוֹם, אֵינוֹ יָכוֹל לְסַפֵּר לְעַצְמוֹ לְיוֹם שֵׁנִי, הַזְּרִיחָה וְהַהִתְנוֹצְצוּת שֶׁל גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁהָיָה לוֹ בָּזֶה אֶתְמוֹל: (שם)

טו.

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ הוּא גָּדוֹל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְאֵין יוֹדְעִין כְּלָל, כִּי נַעֲשִׂים בָּעוֹלָם דְּבָרִים נוֹרָאִים, מַעֲשִׂים רַבִּים לְאֵין תַּכְלִית, וְשִׁנּוּיִים וְחִדּוּשִׁים רַבִּים וְנִפְלָאִים, וְאֵין יוֹדְעִין כְּלָל. וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בָּזֶה, רַק כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק שֶׁאֵין יוֹדְעִין כְּלָל, וְאַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד מִתַּכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא נֵדַע. כִּי עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל לֵידַע כְּלָל. וְעַיֵּן בִּפְנִים שִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת בָּזֶה, וְאֵיךְ לְהִתְחַזֵּק עַל־יְדֵי זֶה לְבַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל חַ”ו, אַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִן הַצְּעָקָה לְעוֹלָם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד וְיָכוֹל לְהִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם: (שם סי’ ג’)

ודוי דברים

עַל־יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה מַעֲלֶה בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְשֹׁרְשָׁהּ, וְעַל־יְדֵי זֶה מְבַטֵּל מֶמְשֶׁלֶת הָעַכּוּ”ם, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לֵידַע שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ וִיבָרֵךְ עַל הַכֹּל “הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב”, שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא: (לק”א סי’ ד’ אות ג’)

עֲווֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם חֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָיו, וְעַל־יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם יוֹצֵא מֵעַצְמוֹתָיו הַצֵּרוּפִים רָעִים שֶׁל הָעֲווֹנוֹת שֶׁהָיוּ חֲקוּקִים עֲלֵיהֶם, וּמוֹחֲלִין וּמְכַפְּרִים לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו (עַיֵּן תְּשׁוּבָה אוֹת א’): (שם ה’)

קֹדֶם שֶׁהִתְוַדָּה וְסִפֵּר כָּל לִבּוֹ לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אֵצֶל הַתַּלְמִיד חָכָם וְנָתַן לוֹ מָמוֹן, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ הוּא מְהַלֵּךְ, כִּי יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת. אֲבָל עַל־יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם, עַל יְדֵי זֶה הַתַּלְמִיד חָכָם מַדְרִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ וְנִתְתַּקֵּן הַכֹּל: (שם אות ח’)

בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּא אֵצֶל הַתַּלְמִיד חָכָם יְסַפֵּר לְפָנָיו כָּל לִבּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה אַתָּה נִכְלָל בָּאֵין סוֹף: (שם אות ט’)

צָרִיךְ לְפָרֵט אֶת הַחֵטְא, כִּי צְרִיכִין לְהִתְוַדּוֹת בְּדִבּוּרִים דַּוְקָא בְּכָל פַּעַם עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה. וְיֵשׁ לָזֶה מְנִיעוֹת רַבּוֹת, לִפְעָמִים נִשְׁכַּח מֵאִתּוֹ הַחֵטְא, וְיֵשׁ שֶׁיִּכְבַּד עָלָיו מְאֹד וְקָשֶׁה לוֹ לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר לְהִתְוַדּוֹת וְעוֹד מְנִיעוֹת רַבּוֹת. וְהַתִּקּוּן לָזֶה לִשְׂמֹחַ הַרְבֵּה בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן חֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה אוֹ שְׁאָר מִצְוָה בְּשִׂמְחָה, שֶׁיִּתְגַּבֵּר לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁיְּרַקֵּד הַרְבֵּה מֵחֲמַת שִׂמְחָה. עַל־יְדֵי זֶה יִּזְכֶּה לְהִתְוַדּוֹת בְּדִבּוּרִים. וְעַל־יְדֵי־זֶה יְתַקֵּן פְּגַם חֲטָאָיו: (לק”א סי’ קע”ח)

זכרון

הַתְּפִלָּה מְסֻגָּל לְזִכָּרוֹן: (לק”א סי’ ז’ אות ה’)

עַל־יְדֵי תַּעֲנִית וּצְדָקָה וּבִפְרָט צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַשִּׁכְחָה וְזוֹכֶה לְזִכָּרוֹן: (לק”א סי’ ל”ז אות ג’ ד’)

עַל־יְדֵי מְחָאַת כַּפַּיִם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה נִמְתָּקִין הַדִּינִים וְנִצּוֹלִין מִשִּׁכְחָה וְזוֹכִין לְזִכָּרוֹן: (לק”א סי’ מו)

צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַזִּכָּרוֹן שֶׁלֹּא יִפֹּל לְשִׁכְחָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וְלֹא יִשְׁכַּח. וְכָךְ רָאוּי לִהְיוֹת מִנְהַג אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁתֵּכֶף בַּבֹּקֶר בַּהֲקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ, מִיַּד כְּשֶׁיִּפְתַּח אֶת עֵינָיו קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל שׁוּם דָּבָר, יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ תֵּכֶף בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וְזֶה בְּחִינַת זִכָּרוֹן בִּכְלָלִיּוּת. וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּגְדִּיל דַּעְתּוֹ בְּכָל הַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לוֹ בְּכָל יוֹם, לְהָבִין מֵהֶם הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ עַל יָדָם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית, וּמְרַמֵּז לוֹ רְמָזִים בְּכָל יוֹם עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁמַּזְמִין לוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בָּזֶה, לִזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל הַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לוֹ בְּכָל יוֹם, וּלְהָבִין מֵהֶם הָרְמָזִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. אַךְ הַהַגְדָּלַת הַדַּעַת צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּמִדָּה. עַיֵּן דַּעַת אוֹת ל”ו וְל”ז: (לק”א סי’ נ”ד אות א’ ב’)

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ וּמֵבִין רְמָזִים מִכָּל הַדְּבָרִים, אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵי חֹל, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָסוּר לוֹ לַעֲסֹק רַק בָּזֶה מֵחֲמַת ב’ טְעָמִים (עַיֵּן בִּפְנִים), רַק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הִסְתַּפְּקוּת לְהִסְתַּפֵּק רַק בָּהֶכְרֵחִיּוּת. וַאֲפִלּוּ מִזֶּה הַהִסְתַּפְּקוּת גּוּפָא צָרִיךְ לִתֵּן צְדָקָה (וְעַיֵּן מָמוֹן אוֹת כ”ו [כ”ז]). וּמִי שֶׁמִּתְנַהֵג כָּךְ, נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי כָּל זֶה תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְיִחוּדִים גְּדוֹלִים לְמַעְלָה. וַהֲמוֹן־עַם שֶׁאֵין לָהֶם זֶה הַשֵּׂכֶל לְהָבִין הָרְמָזִים כַּנַּ”ל, נַעֲשָׂה אֶצְלָם כָּל זֶה מִמֵּילָא עַל־יְדֵי שֵׁנָה וְצִיצִית וּתְפִלִּין וְתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַשָּׂא־וּמַתָּן: (שם אות ב’ ג’)

כְּדֵי לִשְׁמֹר הַזִּכָּרוֹן הַנַּ”ל, צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל לִבְחִינַת רַע עַיִן שֶׁהוּא מִיתַת הַלֵּב, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה בָּא שִׁכְחָה: (שם אות ד’)

וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּרַע עַיִן. יֵשׁ שֶׁעֵינוֹ צָרָה בְּהִתְנַשְּׂאוּת שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בָּזֶה. וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה מְאֹד, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם עַיִן רָעָה עַל חֲבֵרוֹ כְּלָל. וְכֵן צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּנָּצֵל מֵרַע עַיִן שֶׁל חֲבֵרוֹ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הָרַע עַיִן לְהַכְנִיעוֹ, הוּא צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ: (שם)

גַּם צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִלָּשׁוֹן הָרָע, כִּי עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע נִפְגָּם הַזִּכָּרוֹן (עַיֵּן דִּבּוּר אוֹת י’). גַּם צְרִיכִין לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לְשִׂמְחָה, וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה נִשְׁמָר הַזִּכָּרוֹן הַנַּ”ל (עַיֵּן שִׂמְחָה אוֹת י”ג י”ד): (שם אות ה’ ו’)

חקירות וחכמות חיצוניות

אַף עַל פִּי שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר הַזִּכָּרוֹן לְעִנְיַן תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה’, אֲבָל יֵשׁ גַּם מַעֲלוֹת בְּהַשִּׁכְחָה. כִּי צְרִיכִין לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהַשְׁכִּיחַ מִדַּעְתּוֹ כָּל הַדְּבָרִים הַמְבַלְבְּלִים אֶת הָאָדָם מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁכָּל הַבִּלְבּוּלִים בָּאִים אָז. וְעַל פִּי רֹב מְבַלְבֵּל אוֹתוֹ מַה שֶּׁעָבַר, שֶׁלֹּא טוֹב עָשָׂה בְּעִנְיָן זֶה וּבְעִנְיָן זֶה וְכוּ’. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד שֶׁחוֹלֵף וְעוֹבֵר הַדָּבָר, יַעֲבִיר וִיסַלֵּק אוֹתוֹ מִדַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי, וְיַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִזֶּה לְגַמְרֵי, וְלֹא יַתְחִיל לַחֲשֹׁב עוֹד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעִנְיָן זֶה כְּלָל, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. וְכֵן כָּל דְּאָגוֹת הָעֲווֹנוֹת שֶׁעָבַר וְכָל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַם, הַכֹּל צָרִיךְ לְהַעֲבִירָם וּלְהַשְׁכִּיחָם מִדַּעְתּוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וְהָעֲבוֹדָה. וַאֲפִלּוּ בְּכָל הַיּוֹם כֻּלּוֹ אֵין טוֹב שֶׁיַּחֲשֹׁב בָּהֶם כָּל הַיּוֹם, רַק בְּשָׁעָה מְיֻחֶדֶת שֶׁרוֹצֶה בְּכַוָּנָה לְשַׁבֵּר לִבּוֹ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וְכוּ’, שֶׁאָז דַּיְקָא יִזְכּוֹר עַצְמוֹ כָּל מַה שֶּׁעָבַר. אֲבָל בִּשְׁאָר הַיּוֹם צָרִיךְ לְהַשְׁכִּיחָם מִדַּעְתּוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’ בְּשִׂמְחָה, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל: (שיחות הר”ן סי’ כ”ו)

עִקַּר הַשֵּׂכֶל הוּא הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הַשֵּׂכֶל זוֹכִין לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת וּלְהַכְנִיס הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת לְכָל הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם. וְכָל הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת הֵם כְּסִילוּת גָּמוּר נֶגֶד זֶה הַשֵּׂכֶל. וְלִפְעָמִים, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כְּשֶׁנּוֹפֵל זֶה הַשֵּׂכֶל אֲלֵיהֶם (הַיְנוּ לְהָעַכּוּ”ם וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא), הֵם מִתְגַּבְּרִים בְּחָכְמָתָם וּמֶמְשַׁלְתָּם, וְאֲזַי מִתְגַּבֵּר חַ”ו מֶמְשֶׁלֶת הָעַכּוּ”ם. וּמִי יוּכַל לִסְבֹּל אֶת קוֹל הַצְּעָקָה וְהַזְּעָקָה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁנּוֹפֵל זֶה הַשֵּׂכֶל אֲלֵיהֶם, שֶׁהַכְּסִיל רוֹצֶה לְהִתְחַכֵּם, שֶׁמִּתְגַּבְּרִים לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם כְּסִילוּת בֶּאֱמֶת, אֶת בְּחִינַת הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיּוֹת שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל הַנַּ”ל שֶׁל הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת. וְאוֹמְרִים שֶׁרַק הֵם חֲכָמִים, וְאֵין חָכְמָה גְּדוֹלָה מֵחָכְמָתָם הַמֻּטְעֵית, אֲשֶׁר כָּל יְנִיקָתָהּ מִנְּפִילַת הַשֵּׂכֶל הַנַּ”ל. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל שׁוֹאֵג עַל זֶה. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לַחְתֹּךְ וּלְהַבְדִּיל וּלְהַעֲלוֹת הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הַנַּ”ל מֵהֶם וּלְהַחֲזִירוֹ לְשֹׁרְשׁוֹ. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁעוֹשִׂין. וּלְזֶה הַחֶסֶד זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין תּוֹכָחָה מִמּוֹכִיחֵי אֱמֶת: (לק”א סי’ ל’ אות ב’ ו’ ז’)

חָכְמָה הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַדְּבָרִים. לָכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִשְׁמֹר אֶת שִׂכְלוֹ מִשִּׂכְלִיּוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, כִּי עִקַּר הַחָכְמָה לִקְנוֹת שְׁלֵמוּת אֵינָם רַק חָכְמוֹת אֱלֹקוּת, וּשְׁאָר הַחָכְמוֹת הֵם חָכְמוֹת בְּטֵלוֹת וְאֵינָם חָכְמוֹת כְּלָל: (לק”א סי’ ל”ה אות א’)

בִּשְׁעַת הוֹלָדָה הַשֵּׂכֶל מְצֻמְצָם אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וּכְשֶׁמַּתְחִילִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּהִתְבּוֹנְנוּת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי שִׂכְלוֹ הוֹלֵךְ וְגָדוֹל. אֲבָל כְּשֶׁאָדָם מַכְנִיס בְּתוֹךְ שִׂכְלוֹ מַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אֲזַי נִתְמַעֵט קְדֻשַּׁת שִׂכְלוֹ כְּפִי הַמָּקוֹם שֶׁל חָכְמָה חִיצוֹנִיּוֹת. וְעַל זֶה הַשֵּׂכֶל הַחִיצוֹנִיּוֹת מִתְלַקְּטִים וּמִתְחַבְּרִים כָּל הַתַּאֲווֹת וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וּמְגֻנּוֹת: (שם)

עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת שִׂכְלוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, שֶׁלֹּא יַכְנִיס בְּתוֹךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה וְלֹא שׁוּם חָכְמָה חִיצוֹנָה, כִּי כָּל הָרָעוֹת וְכָל הַחֲטָאִים וְהַפְּגָמִים בָּאִים מִפְּגַם הַמַּחֲשָׁבָה חַ”ו, עַל־יְדֵי שֶׁמַּנִּיחִין לִכְנֹס בְּהַמַּחֲשָׁבָה חַ”ו, חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת, הוּא כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְגָרֵשׁ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מִדַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ. כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל. וּכְשֶׁמְּקַדֵּשׁ שִׂכְלוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, עַל־יְדֵי זֶה מַגְבִּיהַּ וּמֵשִׁיב הַכֹּל לְשֹׁרְשׁוֹ, וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה: (שם אות א’ ב’)

כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין חַ”ו בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל הָאֻמּוֹת, אֲזַי נוֹפֵל הַצַּדִּיק מֵהַשָּׂגָתוֹ וְנִתְחַפֶּה וְנִתְכַּסֶּה הַשָּׂגָתוֹ: (לק”א סי’ מ”ט אות ז’)

רִבּוּי הַחָכְמוֹת, בִּפְרָט חָכְמוֹת הַפִילוֹסוֹפְיָא, מַזִּיקִים מְאֹד מְאֹד. כִּי עִקַּר חִזּוּק הַלֵּב שֶׁיּוּכַל לִקְנוֹת חָכְמָה וְשֵׂכֶל אֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים. אֲבָל מִי שֶׁשִּׂכְלוֹ יוֹתֵר מִמַּעֲשָׁיו הַטּוֹבִים, אֵין כֹּחַ בְּלִבּוֹ לְהָכִיל אֶת שִׂכְלוֹ, וַאֲזַי הַשֵּׂכֶל מַחֲטִיאוֹ בְּיוֹתֵר. וְהֵן הֵן הַפִילוֹסוֹפִים שֶׁאֵין לָהֶם לֵב טָהוֹר, וְאֵין לִבָּם יָכוֹל לְקַבֵּל הַשֵּׂכֶל בִּקְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כָּרָאוּי, כִּי לִבָּם חַלָּשׁ וְחָסֵר. וּבִפְרָט הַנּוֹאֲפִים הַעוֹסְקִים בְּחָכְמַת הַפִילוֹסוֹפְיָא שֶׁמְּאֹד מְאֹד מַזִּיק לָהֶם. כִּי עַל־יְדֵי הַנִּאוּף לִבָּם חָסֵר מְאֹד, וְאֵין בְּלִבָּם יְכֹלֶת לְהָכִיל אֶת הַשֵּׂכֶל בְּתוֹכוֹ, לְהִתְרַחֵק מֵחֲטָאִים וּלְהִתְדַּבֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יָדוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת. רַק אַדְּרַבָּא, עַל־יְדֵי שִׂכְלָם הֵם מַחֲטִיאִים בְּיוֹתֵר, וּמַזִּיקִים לָהֶם וּלְכָל הָעוֹלָם יוֹתֵר מִנְּחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וּמִכָּל מִינֵי חַיּוֹת רָעוֹת וּמַזִּיקִים שֶׁבָּעוֹלָם, רַחֲמָנָא לִצְלָן. כִּי מְחָרְפִין וּמְגַדְּפִין כְּלַפֵּי מַעְלָה בְּחָכְמָתָם וּכְנֶגֶד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בִּפְרָט נֶגֶד חַכְמֵי הַגְּמָרָא וְהַצַּדִּיקִים שֶׁאַחֲרֵיהֶם זַ”ל, כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם. בַּעַל הָרַחֲמִים יִשְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם: (לק”א סי’ נ”ה אות ו’)

מַה שֶּׁהִגְבִּיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי שֶׁיּוּכַל לְהָבִין, הוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה לְחַדֵּד הַשֵּׂכֶל לְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ. אֲבָל יֵשׁ קֻשְׁיוֹת שֶׁאֵינוֹ בְּאֶפְשָׁרִי לַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי לְהָבִין תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא כָּזוֹ, רַק לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְגַּלֶּה הַתֵּרוּץ. אָסוּר לָאָדָם לְעַיֵּן בָּהֶם. וְכָל מִי שֶׁסּוֹמֵךְ עַל שִׂכְלוֹ וּמְעַיֵּן וְחוֹקֵר בָּהֶם, עַל זֶה נֶאֱמַר: “כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן”. כִּי עַל קוּשְׁיָא כָּזוֹ אָסוּר לִסְמֹךְ עַל שִׂכְלוֹ רַק לְהַעֲמִיד עַל אֱמוּנָה. וַאֲפִלּוּ אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה, לִפְעָמִים נִסְתְּמוּ שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב עַל אֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁבְּלִבּוֹ. וְהַתִּקּוּן לָזֶה – לִמּוּד הַפּוֹסְקִים (עַיֵּן תַּלְמוּד תּוֹרָה אות מ”ח). וְכָל זְמַן שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְתַקֵּן וְלִפְתֹּחַ שִׂכְלוֹ לְהָבִין הַתֵּרוּץ, צָרִיךְ לִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה גַּם בְּקֻשְׁיוֹת אֵלּוּ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה: (לק”א סי’ ס”ב אות ב’)

עַל־יְדֵי דִּבּוּרִים רָעִים מִתְגַּבֶּרֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת חָכְמוֹת הַפִילוֹסוֹפְיָא בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וּמַזֶּקֶת מְאֹד לְהָעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְלָן: (לק”א סי’ ס”ג)

אִסּוּר גָּדוֹל לְעַיֵּן בְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים. כִּי יֵשׁ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא עֲלֵיהֶם תֵּרוּץ בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְגַּלֶּה הַתֵּרוּץ, אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם בְּשׁוּם שֵׂכֶל. וּמִי שֶׁמְּעַיֵּן בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם, יִהְיֶה נִשְׁקָע וְנֶאֱבָד שָׁם לְעוֹלָם, כִּי עָלֶיהָ נֶאֱמַר: “כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן”. כִּי אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהָשִׁיב עַל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּהֶם בְּשׁוּם שֵׂכֶל. רַק יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת וְעַל כָּל הַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם חֲקִירָה וְחָכְמָה, רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל “עִבְרִים”, עַל שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָתָם הֵם עוֹבְרִים וְעוֹלִים עַל כָּל מִינֵי חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת. כִּי אֵינָם צְרִיכִים לַחֲקֹר אַחַר הָאֱמֶת כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ עַל־יְדֵי אֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה, שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהָאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁקִּבְּלוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. וְעַל־יְדֵי זֶה הֵם עוֹבְרִים וְעוֹלִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת כֻּלָּם: (לק”א סי’ ס”ד אות ב’)

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁהֵם צְרִיכִין דַּוְקָא לְעַיֵּן בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת, כִּי עַל יְדֵי עִיּוּנָם בָּהֶם הֵם מַעֲלִין וּמוֹצִיאִין מֵהֶם כַּמָּה נְשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִשְׁקְעוּ בָּהֶם. וְעַל־כֵּן אַל תָּבִיא לְךָ רְאָיָה מִמַּה שֶּׁמָּצִינוּ כַּמָּה גְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים שֶׁעָסְקוּ בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת, כִּי הָיוּ מֻכְרָחִים לָזֶה כַּנַּ”ל. וּלְגֹדֶל קְדֻשָּׁתָם הָעֲצוּמָה הֶעֱלוּ נְשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ בָּהֶם, כַּנַּ”ל. אֲבָל אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם גְּדוֹלִים בְּצִדְקוּת כָּל כָּךְ, מִכָּל שֶׁכֵּן אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, חָלִילָה לְהִסְתַּכֵּל וְלִכְנֹס בָּהֶם, כִּי יִהְיֶה נִשְׁקָע וְנֶאֱבָד שָׁם לְעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְלָן: (שם אות ג’)

יא.

עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן שֶׁל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי, הוּא מַעֲלֶה הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַנַּ”ל שֶׁאֵין עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה: (שם אות ה’)

יב.

חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁרוֹצִים לְהַרְאוֹת עַל פִּי חָכְמָתָם הַמֻּטְעֵית שֶׁהַכֹּל עַל פִּי הַטֶּבַע חַ”ו, הֵם חַיּוֹת רָעוֹת שֶׁדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנּוּ. כִּי כַּמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל שָׁקְעוּ בָּזֶה רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת הֵם כְּצִפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפָּח. עַל־כֵּן כָּל מִי שֶׁחָס עַל נַפְשׁוֹ, צָרִיךְ לִבְרֹחַ וּלְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מֵהֶם, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה נַפְשׁוֹ נִטְרֶפֶת וְנִדְרֶסֶת חַ”ו עַל־יְדֵי חַיּוֹת רָעוֹת הַנַ”ל. עַל־כֵּן חָלִילָה לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל בְּאֵלּוּ הַסְּפָרִים הַמְדַבְּרִים מֵחֲקִירוֹת, אֲפִלּוּ הַסְּפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי אֵין רָעָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ: (לק”ת סי’ ד’ אות ו’)

יג.

עַל־יְדֵי צְדָקָה מְבַטְּלִין כֹּחַ הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, וְעַל־יְדֵי זֶה מִמֵּילָא נִצּוֹלִין מֵחַיּוֹת רָעוֹת הַנַ”ל שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּכְנִיעִין אוֹתָם עֲדַיִן הֵם חוֹזְרִים וּמַטִּילִים אֵיזֶה סָפֵק בָּרָצוֹן, אִם מִתְנַהֵג עַל־יְדֵי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְאָז צְרִיכִין לַחֲזֹר וּלְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה. כִּי צְדָקָה מַכְנַעַת וּמַשְׁפֶּלֶת חָכְמַת הַטֶּבַע תָּמִיד, וּמְגַלֵּית שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד: (שם אות ט’ י”א)

יד.

עִקַּר הָעֲבוֹדָה הִיא רַק עַל־יְדֵי תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת גָּמוּר בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל, וְזֶהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי. וְחָלִילָה לְמִי שֶׁמְּכֻנֶּה בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּכְנֹס חַ”ו בְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים חַ”ו, כִּי לֹא בְּאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב. כִּי יֵשׁ בְּכָל הַחָכְמוֹת אֶבֶן נֶגֶף בְּחִינַת עֲמָלֵק, שֶׁעַל יָדוֹ נוֹפְלִין וְנִכְשָׁלִין וְיוּכַל לְאַבֵּד עוֹלָמוֹ כְּרֶגַע חַ”ו, וְזֶהוּ הָרָעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הָרָעוֹת. וַאֲפִלּוּ סִפְרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּדַבְּרִים מֵחֲקִירוֹת, אֵין לְהַבִּיט בָּהֶם כְּלָל, כִּי מַזִּיקִים הַרְבֵּה לָאֱמוּנָה הַנַּ”ל שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וּתְהִלָּה לָאֵל יֵשׁ עַכְשָׁו סְפָרִים קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה מְאֹד, הַמְּלֵאִים מוּסָר וְיִרְאַת ה’ בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת, שֶׁאֵינָם מְיֻסָּדִים עַל דַּעַת חַכְמֵי יָוָן יִמַּח שְׁמָם, רַק יְסוֹדוֹתָם בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ עַל דִּבְרֵי רַזַ”ל בַּגְּמָרָא וּמִדְרָשִׁים, וּבִפְרָט הַמְיֻסָּדִים עַל דִּבְרֵי רַשְבִּ”י וַחֲבֵרָיו, הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם. בָּהֶם דַּיְקָא וְלֹא בַּסְּפָרִים שֶׁמְּעֹרָב בָּהֶם דָּעַת הַגּוֹיִים, הַכּוֹפְרִים בָּעִקָּר. מֵהֶם הִמָּלֵט נַפְשְׁךָ, מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם, וְתִהְיֶה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל לְחַיֵּי עוֹלָם לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים: (לק”ת סי’ י”ט)

טו.

בְּעִנְיַן הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת אֲמִתִּי כָּל שֶׁהוּא, רָאוּי לוֹ לְהָבִין שֶׁאַדְּרַבָּא, כָּךְ רָאוּי לִהְיוֹת דַּיְקָא שֶׁיִּהְיֶה קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָךְ נָאֶה וְיָפֶה לוֹ יִתְבָּרַךְ לְפִי גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ. כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁנָּבִין וְנַשִּׂיג בְּשִׂכְלֵנוּ הַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עָלָיו יִתְבָּרַךְ קֻשְׁיוֹת לְפִי דַּעְתֵּנוּ הָאֱנוּשָׁה הַפְּחוּתָה, וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן הָאֱמֶת: (לק”ת סי’ נ”ב)

חתון

עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בְּכֹחַ זוֹכֶה לְזִוּוּגוֹ: (לק”א סי’ ט אות ב’)

עַל־יְדֵי רִקּוּדִין שֶׁל חֲתֻנָּה מַמְתִּיקִין הַדִּינִים: (לק”א סי’ ל”ב)

מַה שֶּׁהַכַּלָּה שׁוֹלַחַת טַלִּית לְהֶחָתָן, יֵשׁ עַל זֶה טַעַם גָּדוֹל עַל פִּי תּוֹרַת אֱמֶת. וְכֵן מַה שֶּׁצּוֹעֲקִין “שַׁבָּת” וְאוֹמְרִים מִלֵּי דִּבְדִיחוּתָא (שֶׁקּוֹרִין “עֶלָה”), הַכֹּל שַׁיָּךְ לְהַחֲתֻנָּה עַל פִּי הָאֱמֶת. עַיֵּן בְּסִימָן מ”ט (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן) בְּסוֹפוֹ. וְעַיֵּן עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר (שיחות הר”ן סי’ פ”ו) מֵעִנְיַן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעוֹשִׂין עַל הַחֲתֻנָּה, מַה שֶּׁמְּכַסִּין הַכַּלָּה, וּמַה שֶּׁזּוֹרְקִין עַל הֶחָתָן אָפִין, וּמַה שֶּׁהֶחָתָן דּוֹרֵשׁ וּפוֹסְקִין לוֹ הַדְּרָשָׁה וְנוֹתְנִין לוֹ מַתָּנוֹת לַדְּרָשָׁה, וְכֵן מַה שֶּׁהַבַּדְחָנִים מְהַפְּכִין עַצְמָן וְכוּ’, הַכֹּל מֵאֵת ה’. וּמְבֹאָרִים שָׁם עַל זֶה טְעָמִים נִפְלָאִים וְאֵין כָּאן מָקוֹם לְבָאֲרָם: (לק”א סי’ מ”ט אות ז’)

עַל־יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת, זוֹכִין לִמְצֹא זִוּוּג הָאֲמִתִּי שֶׁל כָּל הַצְּרִיכִים לִמְצֹא זִוּוּגָם: (לק”א סי’ ב’ אות ד’)

עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית קָשֶׁה לִמְצֹא זִוּוּגוֹ, וְכַוָּנַת אֱלוּל תִּקּוּן לָזֶה. וְעַיֵּן אֱלוּל: (לק”ת סי’ פ”ז)

מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ, הַתִּקּוּן לָזֶה שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לִשְׁמֹעַ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה מִבַּעַל דַּעַת: (לק”ת סי’ פ”ט)

בָּזֶה שֶׁמְּשַׁבְּרִין כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּךְ, בָּזֶה מְרַמְּזִין לְהָאָדָם וּמַזְכִּירִין אוֹתוֹ שֶׁיֵּשׁ גֵּיהִנֹּם, לְמַעַן יִזְכֹּר בָּזֶה וְלֹא יִהְיֶה כָּרוּךְ אַחַר תַּאֲוָתוֹ וִיקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בְּזִוּוּגוֹ כָּרָאוּי. גַּם מְרַמְּזִין לוֹ, שֶׁבְּאִם הִיא אִשָּׁה רָעָה אַל יִבְגֹּד בָּהּ וְלֹא יְגָרְשֶׁנָּה, כִּי עַל יָדָהּ אֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי גֵּיהִנֹּם. כִּי צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. וְעַיֵּן עוֹד מִשְּׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בְּסִימָן סָמֶ”ךְ אוֹת ח’ וּבְסִימָן רס”ה (בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן) (וְעַיֵּן בִּטָּחוֹן אוֹת ד’): (לק”ת סי’ צ’)

חצות

עַל־יְדֵי קִימַת חֲצוֹת לַיְלָה לְסַדֵּר תִּקּוּן־חֲצוֹת וְלַעֲסֹק בְּהַתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרָע, וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַזִּכָּרוֹן הָאֲמִתִּי, לִזְכֹּר תָּמִיד תַּכְלִיתוֹ וְסוֹפוֹ הַנִּצְחִי וּלְאַדְבְּקָא מַחֲשַׁבְתֵּיהּ תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וּלְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב וּמְגַלְגֵּל עִמּוֹ בְּכָל יוֹם, שֶׁהַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל הוּא כְּדֵי לְרַמֵּז לוֹ רְמָזִים בְּכָל עֵת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית הַטּוֹב הָאֲמִתִּי. וְעִקַּר קִיּוּם הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ, וְכָל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִמּוֹ בְּכָל יוֹם, הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל זֶה לְבַד: (לק”א סי’ נ”ד בסוף)

קִימַת חֲצוֹת הוּא הַמְתָּקַת הַדִּינִים וְהוּא מְסֻגָּל כְּמוֹ פִּדְיוֹן: (לק”א סי’ קמ”ט)

זְמַן חֲצוֹת הוּא תָּמִיד אַחַר וָא”ו שָׁעוֹת מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה בֵּין בַּקַּיִץ בֵּין בַּחֹרֶף. וְאָז מַתְחִיל זְמַן חֲצוֹת וְנִמְשָׁךְ עַד גְּמַר אַשְׁמוּרָה שְׁנִיָּה, דְּהַיְנוּ ב’ שָׁעוֹת. וּבַבֹּקֶר טוֹב לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הַדַּעַת: (שם)

בָּעִתִּים הַלָּלוּ שֶׁכְּבָר אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה בְּכָל עֵת לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב חַ”ו בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ. עַל־כֵּן מְאֹד צְרִיכִין לִזָּהֵר לָקוּם בַּחֲצוֹת בְּכָל לַיְלָה וְלִהְיוֹת מִתְאַבֵּל מְאֹד עַל חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי אוּלַי בַּגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן הָיָה הוּא הַגּוֹרֵם שֶּׁיֵּחָרֵב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וַאֲפִלּוּ אִם לָאו, אוּלַי הוּא מְעַכֵּב עַתָּה בַּחֲטָאָיו בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנֶחֱשָׁב גַּם כֵּן כְּאִלּוּ גָּרַם לְהַחֲרִיבוֹ. וְעַל זֶה יִבְכֶּה וְיִתְאַבֵּל מְאֹד בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה יִהְיֶה נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ הוּא מִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים וִירֵאִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם עִקַּר הַפְּאֵר וְהַחֵן וְהַיֹּפִי הָאֱמֶת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. וְעַל־יְדֵי זֶה יִהְיוּ נִפְתָּחִין עֵינָיו וְיִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ בְּכָל הַמִּדּוֹת, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְיִזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אֶת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ: (לק”ת סי’ ס”ז)

עַל־יְדֵי שֶׁקָּמִים בַּחֲצוֹת [לַיְלָה] וּמִתְאַבְּלִין עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִשְּׂרֵפוֹת: (שם)

[ו].

עִקַּר עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, הוּא בַּחֹרֶף לִזָּהֵר לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה. וּבַקַּיִץ, בְּעֵת שֶׁהַלַּיְלָה קְצָרָה מְאֹד פָּחוֹת מִו’ שָׁעוֹת, שֶׁאָז אֵין עוֹמְדִין בַּחֲצוֹת כַּנַּ”ל אוֹת ג’, אָז יִזָּהֵר לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר: (שיחות הר”ן סי’ ש”א)

טלטול ונסיעות לדרכים

עַל־יְדֵי קִלְקוּל הַתּוֹכָחָה וְהַמּוּסָר, עַל־יְדֵי זֶה בָּא גֵּרוּשׁ וְטִלְטוּלִים: (לק”א סי’ כ”ב אות א’)

קֹדֶם שֶׁתֵּצֵא לַדֶּרֶךְ תִּתֵּן צְדָקָה, וְעַל־יְדֵי זֶה לֹא יִהְיֶה עִכּוּב וְצַעַר בַּדֶּרֶךְ: (לק”א סי’ ל”א בסוף)

כָּל הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים שֶׁל אָדָם הֵם בִּשְׁבִיל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה. וְלִפְעָמִים מְתַקֵּן עַל־יְדֵי הַטִּלְטוּל פְּגַם הָאֱמוּנָה, וַאֲזַי מְתַקֵּן הַחֲרוֹן אַף מִן הָעוֹלָם וְנִמְשָׁךְ רַחֲמָנוּת בָּעוֹלָם: (לק”א סי’ מ’ ולק”ת סי’ ס”ב)

עַל־יְדֵי בִּטּוּל תּוֹרָה בָּא גָּלוּת: (לק”א סי’ מ’)

עַל־יְדֵי שֶׁמַּסְמִיכִין רַבִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, עַל־יְדֵי זֶה מְגָרְשִׁין יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹם הַיִּשּׁוּב שֶׁנִּתְיַשְּׁבוּ שָׁם מִכְּבָר, אֶל מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גֵּרוּשׁ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי בְּמָקוֹם שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל מִכְּבָר הוּא בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: (לק”א סי’ ס”א אות ב’)

אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא נָע וָנָד וּבָא לִפְעָמִים לִמְקוֹמוֹת שֶׁרְחוֹקִים מְאֹד מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּגוֹן בְּבֵית רְשָׁעִים, וַאֲפִלּוּ בְּבֵית עַכּוּ”ם וְכַיּוֹצֵא, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ כֹּחַ לְיִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת וּלְהָרִים כָּל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא: (לק”ת סי’ ע”ו)

כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שׁוּם מָקוֹם שֶׁיִּמְנָעֵהוּ מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאֵין לוֹ שׁוּם הִתְנַצְּלוּת לוֹמַר, שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב, כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הֵם שֶׁלּוֹ: (לק”ת סי’ נ”ו)

בַּדֶּרֶךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר בִּטְבִילַת מִקְוֶה, כִּי מִקְוֶה מְסֻגָּל לְהִנָּצֵל מֵרוֹצְחִים: (חיי מוהר”ן סי’ תע”ו)

יראה ועבודה

צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִיִּרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁלֹּא יִפֹּל עָלָיו יִרְאָה מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק כְּשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה יִרְאָה וָפַחַד, יִזְכֹּר מִיָּד יִרְאַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּפַחְדּוֹ הַגָּדוֹל, וְיַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ יִרְאַת ה’ כָּל הַיּוֹם תָּמִיד. וְעַל־יְדֵי זֶה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל עִם כֹּחוֹת, לְהוֹצִיא הַקּוֹל בְּכֹחַ גָּדוֹל בִּתְפִלָּתוֹ וְיִהְיֶה תְּפִלָּתוֹ בִּבְחִינַת רְעָמִים, וְיִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב מַה שֶּׁמּוֹצִיא בְּפִיו. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְשִׂמְחָה, לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֵידַע לְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת אֲפִלּוּ לְאַחַר גְּזַר דִּין חַ”ו: (לק”א סי’ ה’ אות ב’ ד’)

גַּם צָרִיךְ לְשַׁתֵּף הָאַהֲבָה עִם הַיִּרְאָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לְכָל הַנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת עַל־יְדֵי הָאַהֲבָה. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לְהַקְדִּים אֶת הַיִּרְאָה: (שם אות ה’)

עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה זוֹכֶה לְשָׁלוֹם וְלִתְפִלָּה וְכוּ’ (עַיֵּן שָׁלוֹם אוֹת ב’): (לק”א סי’ י”ד אות ח’)

מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת מִדַּת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁמְּפָרֵשׁ כָּל לִבּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשׁוֹפֵט וְדָן אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל עֲסָקָיו, וּבָזֶה יָסִיר מֵעָלָיו כָּל הַפְּחָדִים וְיַעֲלֶה הַיִּרְאָה מִנְּפִילָתָהּ. כִּי כְּשֶׁאֵין הָאָדָם דָּן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ, אֲזַי דָּנִין וְשׁוֹפְטִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה. וַאֲזַי הַדִּין נִתְלַבֵּשׁ בְּכָל הַדְּבָרִים, וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם נַעֲשִׂים שְׁלוּחִים לַמָּקוֹם, לַעֲשׂוֹת בָּזֶה הָאִישׁ מִשְׁפָּט כָּתוּב, הַיְינוּ שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל עֹנְשׁוֹ וְדִינוֹ עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁכְּשֶׁמַּגִּיעַ לְהָאָדָם אֵיזֶה דִּין וְיִסּוּרִין חַ”ו, עַל פִּי רֹב הֵם בָּאִים עַל־יְדֵי סִבָּה קַלָּה עַל־יְדֵי דָּבָר קָטָן, שֶׁלֹּא הָיָה עוֹלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁעַל־יְדֵי דָּבָר קָטָן כָּזֶה יִתְגַּלְגֵּל לוֹ חוֹלַאַת וְיִסּוּרִים כָּאֵלֶּה חַ”ו. אַךְ כָּל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַדִּין שֶׁעָלָיו מִלְּמַעְלָה נִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הַדָּבָר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בּוֹ הַמִּשְׁפָּט הַמַּגִּיעַ לוֹ. וְכָל זֶה כְּשֶׁאֵין הָאָדָם דָּן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ. אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ כַּנַּ”ל, אֲזַי נִתְבַּטֵּל הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא וְלִפְחֹד מִשּׁוּם דָּבָר, כִּי אֵין דִּינוֹ מְלֻבָּשׁ בָּהֶם. כִּי כְּבָר בִּטֵּל מֵעַצְמוֹ הַדִּינִים עַל־יְדֵי שֶׁדָּן אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ, וְאֵין הַיִּרְאָה מִתְלַבֶּשֶׁת בְּשׁוּם דָּבָר לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ נִתְעוֹרֵר. וּבָזֶה מַעֲלֶה אֶת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רַק יִרְאַת ה’ וְלֹא יִרְאָה אַחֶרֶת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לָאוֹר הַגָּנוּז כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ ט”ו אות א’ ב’)

יִרְאָה וְאַהֲבָה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר (וְעַיֵּן צַדִּיק אוֹת כ”ה כ”ו כ”ז): (לק”א סי’ י”ז אות א’)

עַל־יְדֵי יִרְאָה זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לִשְׁמֹעַ מִפִּיו דַּיְקָא דִּבְרֵי אֱמֶת, וְאֵינוֹ יוֹצֵא מַה שֶׁלּוֹמֵד בְּסִפְרֵי מוּסָר. כִּי מֵהַצַּדִּיק מְקַבֵּל הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ בְּיִרְאָה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁבּוֹ תָּלוּי הַכֹּל. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ אִם יִשְׁמַע דִּבּוּרִים אֵלּוּ מִפִּי אַחֵר שֶׁשָּׁמַע אוֹתָם מִפִּי הַצַּדִּיק, לֹא יוֹעִיל לוֹ כָּל כָּךְ, כִּי כְּבָר יָרַד מִמַּדְרֵגָתוֹ וּשְׁלֵמוּתוֹ. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ מְקַבֵּל מִפִּי הַצַּדִּיק דַּיְקָא, שֶׁשָּׁם אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל דִּבּוּר לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל: (לק”א סי’ י”ט אות ג’ ט’)

עִקַּר הַיִּרְאָה הִיא הַבּוּשָׁה שֶׁיִּירָא וְיִתְבַּיֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַל יֶחֱטָא חַ”ו. כִּי הַבּוּשָׁה הִיא מַעֲלָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה וְהַבּוּשָׁה זוֹכִין לִתְפִלָּה בְּכַוָּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג הַנִּסְתָּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה. וְעַל־יְדֵי שִׂמְחָה עִקַּר הָעַזּוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שֶׁהִיא עִקַּר כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה: (לק”א סי’ כ”ב אות ח’ ט’ י”א)

צָרִיךְ הָאָדָם לִרְאוֹת לְהַאֲרִיךְ יָמָיו, הַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁכָּל יוֹם וְכָל שָׁעָה שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ, שֶׁתִּהְיֶה אֲרֻכָּה וּגְדוֹלָה וּרְחָבָה יוֹתֵר בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה. וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, יִרְאֶה לְהַאֲרִיךְ וּלְהַרְחִיב בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה. וְזֶה עִקַּר אֲרִיכוּת יָמִים. כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם מִמָּקוֹם שֶׁמַּתְחִיל אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בַּתְּחִלָּה הוּא קָצָר, הַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלַּת הַיּוֹם קָשָׁה עָלָיו מְאֹד הָעֲבוֹדָה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לָזֶה הִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְבַל יִפֹּל מִזֶּה, שֶׁרוֹאֶה כְּבֵדוּת הָעֲבוֹדָה בְּכָל יוֹם. רַק יִתְחַזֵּק בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מִן הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק וְהַכְּבֵדוּת הַגָּדוֹל כְּפִי מַה שֶּׁיּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר, וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה מִתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ, יִרְאֶה לְהַגְדִּילָהּ וּלְהַרְחִיבָהּ בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה. וְכֵן כָּל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיָּיו שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ, יִהְיֶה מִתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה יְתֵרָה מִיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו, וְכֵן לְעוֹלָם. וְזֶה עִקַּר אֲרִיכוּת יָמִים. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה: (לק”א סי’ ס’ אות ב’ ג’)

עַל־יְדֵי יִרְאָה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לַאֲרִיכוּת יָמִים הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הָעֲשִׁירוּת זוֹכִין לָבוֹא לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל מְאֹד. כִּי יֵשׁ שְׁבִילֵי הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְהִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת כִּי אִם עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד. וְזֶה הַטַּעַם מַה שֶּׁכַּמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאֹד הָיוּ עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים מְאֹד, כְּגוֹן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְרַב אַשִׁי וְזוּלָתָם. אֲבָל עֲשִׁירוּת הַזֹּאת אֵין זוֹכִין כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים הַנַּ”ל, שֶׁמַּאֲרִיךְ כָּל יָמָיו בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה כַּנַּ”ל: (שם אות א’ ג’)

שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה הוּא בְּג’ בְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ מוֹרָא שָׁמַיִם וּמוֹרָא רַבָּךְ וּמוֹרָא אָב וָאֵם: (שם אות ד’)

יא.

עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה נִצּוֹלִין מִיֹּפִי הַנָּשִׁים, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מֵחֵן שֶׁל שֶׁקֶר וּמֵעֲנִיּוּת, וְזוֹכִין לַעֲשִׁירוּת: (שם אות ג’)

יב.

עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁיָּכוֹל לְעוֹרֵר בְּנֵי הָעוֹלָם מִשְּׁנָתָם עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל בְּחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הוּא פּוֹקֵד עֲקָרוֹת וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ יִרְאָה גְּדוֹלָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְכָל [הַנַּ”ל]: (שם אות ה’ ו’)

יג.

עִקַּר כָּל הַדְּבָרִים הֵן הַתְחָלָה. כִּי כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת, מֵחֲמַת הַנַּ”ל שֶׁיּוֹצֵא מֶהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ. אֲבָל אַחַר הַהַתְחָלָה הוּא נִכְנָס מְעַט בְּהֶרְגֵּל וְאֵין קָשֶׁה עָלָיו כָּל כָּךְ. וְעַל־כֵּן הָעֲבוֹדָה וְהַיִּרְאָה שֶׁל אָדָם בְּכָל יוֹם הוּא כְּפִי הַהַתְחָלָה. כִּי בְּכָל יוֹם צָרִיךְ לַחֲזֹר לַאֲחוֹרָיו לְקַבֵּל כֹּחַ מֵהַהַתְחָלָה שֶׁאָז הָיָה קָשֶׁה עָלָיו בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. וְכֵן כְּשֶׁבָּא אֵצֶל הַצַּדִּיק, צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹא בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ לֹא הָיָה עֲדַיִן אֵצֶל הַצַּדִּיק כְּלָל, וְעַכְשָׁו הוּא בָּא מֵחָדָשׁ, לֹא כְּמִי שֶׁכְּבָר הָיָה אֵצֶל הַצַּדִּיק. כִּי צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. כִּי פֶּן וְאוּלַי לֹא הָיָה הַתְחָלָתוֹ כָּרָאוּי, וְאִם כֵּן גַּם כָּל עֲבוֹדָתוֹ אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, כִּי הַכֹּל כְּפִי הַהַתְחָלָה כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְעוֹרֵר לִבּוֹ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, בְּכֹחַ הִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וּבְהִתְגַּבְּרוּת חָדָּשׁ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן מֵעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ כָּרָאוּי כְּפִי כֹּחַ הַהַתְחָלָה כַּנַּ”ל. וְכֵן בְּכָל פַּעַם צָרִיךְ לַחֲשֹׁשׁ חֲשָׁשָׁא זֹאת, פֶּן לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן כָּרָאוּי. וְיִתְגַּבֵּר לְהַתְחִיל מֵעַתָּה מֵחָדָשׁ וְלָבוֹא אֶל הַצַּדִּיק מֵחָדָשׁ, וְכֵן בְּכָל פַּעַם וְכַנַּ”ל: (לק”א סי’ ס”ב בסוף)

יד.

עַל־יְדֵי יִרְאָה וְאַהֲבָה מוֹלִידִין וּמְגַדְּלִין הַנֶּפֶשׁ חֲדָשָׁה הַבָּאָה לְהָאָדָם. עַיֵּן כָּבוֹד (אוֹת י”ט): (לק”א סי’ ס”ז אות ז’)

טו.

כְּשֶׁאֵין הָאָדָם מִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, לָמָה לוֹ חַיִּים: (לק”א סי’ רס”ח)

טז.

כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה’, שֶׁלֹּא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁעוֹמֵד בּוֹ. הֵן בְּעֵסֶק פַּרְנָסָה וְהִצְטָרְכוּתוֹ, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, וְכֵן בַּעֲבוֹדַת ה’, לֹא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה לְבַד. כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה’, נִדְמֶה לְהָאָדָם כְּאִלּוּ הוּא מַשָּׂא כָּבֵד וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשָּׂא מַשָּׂא כָּבֵד כָּזֹאת. אֲבָל כְּשֶׁיַּחֲשׂב שֶׁאֵין לוֹ רַק אוֹתוֹ הַיּוֹם, לֹא יִהְיֶה לוֹ מַשָּׂא כְּלָל. גַּם שֶׁלֹּא יִדְחֶה עַצְמוֹ מִיּוֹם לְיוֹם לֵאמֹר, מָחָר אַתְחִיל, מָחָר אֶתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְכֹחַ כָּרָאוּי, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. כִּי אֵין לוֹ לְהָאָדָם בְּעוֹלָמוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁעוֹמֵד בּוֹ. כִּי יוֹם הַמָּחֳרָת הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי. “הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ”, “הַיּוֹם” דַּיְקָא: (לק”א סי’ ער”ב)

יז.

כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין נֵרוֹת לְחַפֵּשׂ בָּהֶם בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה, כִּי זֶה תַּכְלִית כָּל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַבָּא: (לק”א סי’ ער”ה)

יח.

עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא הַיִּרְאָה. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יִרְאוֹת, יֵשׁ מִי שֶׁהוּא יָרֵא מֵה’ מִגְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ בְּגִין דְּאִיהוּ רַב וְשַׁלִּיט, וְעַל־יְדֵי יִרְאָה זֹאת אִשְׁתַּלִּים שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְיֵשׁ יִרְאָה לְמַטָּה מִמֶּנָּה, הַיְנוּ שֶׁבָּא לְיִרְאָה עַל־יְדֵי יִרְאוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, עַל־יְדֵי שֶׁיָּרֵא מֵחַיָּה אוֹ מִשַּׂר אוֹ מֵאֵיזֶה פַּחַד אַחֵר, עַל־יְדֵי זֶה הוּא נִזְכָּר וּבָא לְיִרְאַת ה’. וְעַל־יְדֵי יִרְאָה זֹאת נִמְשָׁךְ הַשְׁפָּעוֹת בָּעוֹלָם. וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע. וְזֶה עַל־יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהָרָצוֹן לִנְסֹעַ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה רֹשֶׁם הַכְּלִי. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא אֵלָיו, נַעֲשָׂה הַכְּלִי. וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת וּמְנִיעוֹת יוֹתֵר בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּתוֹ וְהוּא מְשַׁבְּרָם, עַל־יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ כְּלִי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. וְעַיֵּן מְנִיעוֹת: (לק”א סי’ קפ”ה)

יט.

אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי נִבְרָא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים, וְזֶה הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת שֶׁיָּבוֹא לְזֶה הַתַּכְלִית. אֲבָל הַמַּלְאָכִים מִתְקַנְּאִים מְאֹד בְּאָדָם כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה עֲלֵיהֶם. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד, וְלִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּמֶמְשָׁלָה זוֹ, שֶׁלֹּא יַפִּילוּ אוֹתוֹ חַ”ו עַל־יְדֵי קִנְאָתָם בּוֹ: (לק”ת סי’ א’ אות א’)

עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן וְתַאֲוַת מִשְׁגָּל וְתַאֲוַת אֲכִילָה נִפְסָד וְנִפְגָּם הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא לְכַבֵּד אֶת הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים וּלְקַבְּלָם כָּרָאוּי (וְעַיֵּן יוֹם־טוֹב), וְעַל־יְדֵי זֶה מְתַקְּנִין הַיִּרְאָה. וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁפָּעוֹת הַנְּבוּאָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת וְלִרְפוּאָה. וְעַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְשָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִקִּנְאַת הַמַּלְאָכִים הַנַּ”ל, וְתִתְקַיֵּם מֶמְשַׁלְתּוֹ עֲלֵיהֶם: (שם אות ב’ ד’ ה’ ו’ ח’ ט’)

כא.

כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל חַ”ו בְּג’ תַּאֲווֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִפְסֶדֶת הַיִּרְאָה כַּנַּ”ל, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְשׁוֹאֵג עַל זֶה כַּאֲרִי: (שם אות ד’)

כב.

כָּל הַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְכָל עֲבוֹדַת ה’ הֵם בְּחִינַת הוֹלָדָה. כִּי עִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים הֵם מַעֲשִׂים טוֹבִים. וּכְמוֹ הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַלֵּידָה צְרִיכָה לִסְבֹּל כַּמָּה חֲבָלִים וְצִירִים, וְלִצְעֹק כַּמָּה קָלִין שֶׁל אָח וַאֲבוֹי וְכוּ’, כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדַת ה’, כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֲבוֹדָה אוֹ תְּשׁוּבָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כַּמָּה יְגִיעוֹת. וְצָרִיךְ לִצְעֹק כַּמָה קָלִין שֶׁל אָח וַאֲבוֹי, וְכַמָּה גְּנִיחוֹת וְכַמָּה כְּפִילוֹת וְכַמָּה הַטָּיוֹת וְכוּ’. וּבִפְרָט בַּהַתְחָלָה שֶׁאָז קָשֶׁה מְאֹד, כִּי כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת. וְאָז צְרִיכִין בְּיוֹתֵר כַּמָּה קָלִין וְכַמָּה גְּנִיחוֹת וְכוּ’ קֹדֶם שֶׁמַּתְחִילִין אֵיזֶה הַתְחָלָה. וְגַם אַחַר כָּךְ, לְאַחַר הַהַתְחָלָה, אֵינוֹ בָּא בְּנָקֵל עֲבוֹדַת ה’. וּצְרִיכִין כַּמָּה יְגִיעוֹת וְכַמָּה תְּנוּעוֹת כַּנַּ”ל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֻבְדָּא שֶׁיִּהְיֶה לָהּ הִדּוּר, רַק הַהַתְחָלָה קָשָׁה מְאֹד כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן אַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, כִּי בְּהֶכְרֵחַ לִסְבֹּל הַכֹּל כַּנַּ”ל. וּלְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא: (לק”ת סי’ ד’ אות ב’)

כג.

הַצְּדָקָה מַרְחֶבֶת הַפְּתָחִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה. עַל־כֵּן קֹדֶם כָּל מִצְוָה וַעֲבוֹדָה טוֹב לִתֵּן צְדָקָה כְּדֵי לְהַרְחִיב פֶּתַח הַקְּדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְלֹא יִהְיֶה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלָיו כָּל כָּךְ לִכְנֹס בָּהֶם. עַיֵּן צְדָקָה: (שם)

כד.

עַל־יְדֵי צְדָקָה זוֹכִין לְיִרְאָה, וְעַל־יְדֵי יִרְאָה זוֹכִין לְחֶסֶד. וְאָז יְכוֹלִין לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’ בְּלִי מְנִיעָה מֵהַפַּרְנָסָה. עַיֵּן צְדָקָה אוֹת ל”ו: (שם אות ט’)

כה.

עַל־יְדֵי הַזְּקֵנִים מַאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁבַּדּוֹר שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר חָכְמַת הַטֶּבַע חַ”ו. כִּי צָרִיךְ הָאָדָם כָּל מַה שֶׁנִּתְוַסֵּף וּבָא לוֹ יוֹם מִימֵי חַיָּיו, לְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁה וָדַעַת. כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ, צָרִיךְ שֶׁיָּאִיר בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה’, וְרַק זֶה נִקְרָא זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת. אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגֵם אֶת יָמָיו חַ”ו, וְאֵינוֹ מוֹסִיף קְדֻשָּׁה בְּכָל יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁמַּזְקִין, אֵינוֹ נִקְרָא זָקֵן כְּלָל, רַק אַדְּרַבָּא, הוּא נִקְרָא קְצַר יָמִים. וְעַל יָדוֹ יוֹנֵק וּמִתְגַּבֵּר חַ”ו, חָכְמַת הַטֶּבַע בָּעוֹלָם. וְהַתִּקּוּן לָזֶה צְדָקָה: (שם אות ח’ ט’)

כו.

עִקַּר הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא רַק כְּשֶׁאֲנַחְנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל מְגַדְּלִין וּמְקַדְּשִׁין שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְעוֹשִׂין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ לוֹ שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים וְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים הַרְבֵּה שֶׁעוֹבְדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַף עַל פִּי כֵן עִקַּר הַתַּעֲנוּג וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁלּוֹ כִּבְיָכוֹל, כְּשֶׁעוֹלָה לְמַעְלָה הָעֲבוֹדָה שֶׁל עוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה: (לק”ת סי’ ז’ אות ד’)

כז.

צָרִיךְ כָּל אָדָם לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם. אֲבָל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּעַצְמוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, וְגַם כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו אֵצֶל חֲבֵרוֹ, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר הַדִּבּוּר מִלֵּב חֲבֵרוֹ תֵּכֶף. כִּי עַל־יְדֵי יִרְאָה דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין וְגַם יֵשׁ קִיּוּם לִדְבָרָיו אֵצֶל חֲבֵרוֹ: (שם אות ד’ ה’)

כח.

כָּל יְמֵי הָאָדָם וְכָל הַזְּמַן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ כְּלוּם, כִּי הַכֹּל פּוֹרֵחַ כְּהֶרֶף עַיִן כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ. וְאֵין נִשְׁאָר מִכָּל הַזְּמַן כְּלוּם כִּי אִם מַה שֶּׁחוֹטְפִין אֵיזֶה טוֹב בַּעֲבוֹדַת ה’ בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁזֶּה יִהְיֶה נִשְׁאָר קַיָּם לָנֶצַח בָּעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל וָרִיק, כִּי כָּל הַזְּמַן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה כֻּלּוֹ, מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה, הוּא כֻּלּוֹ אַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ נֶגֶד יוֹם אֶחָד, וַאֲפִלּוּ נֶגֶד רֶגַע אַחַת, שֶׁל עוֹלָם הַבָּא: (שם אות ו’)

כט.

כְּשֶׁמְּעַיְּנִים וּמְדַבְּרִים מֵאֵיזֶה חִדּוּשׁ שֶׁחִדְּשׁוּ צַדִּיקֵי אֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפֵל יִרְאָה: (שם אות י”ג)

עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא רַק לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֵילֵךְ בִּדְרָכָיו לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי מִי שֶׁעוֹבֵד בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא זֶה נִקְרָא מִלּוּי בֶּטֶן, שֶׁרוֹצֶה לְמַלְּאוֹת בִּטְנוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר וְיוֹתֵר לַעֲבֹד ה’ אֲפִילוּ בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא, מִלִּרְדֹּף אַחַר עוֹלָם הַזֶּה חַ”ו. גַם זֶה שֶׁעוֹבֵד אֶת ה’, אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא, בְּוַדַּאי הוּא חָכָם יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁמִּתְיַגֵּעַ כָּל יָמָיו בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַזֶּה, כִּי זֶה בּוֹחֵר לְעַצְמוֹ עוֹלָם הַחַיִּים לָעַד. אַף עַל פִּי כֵן עִקַּר הַתַּכְלִית בִּשְׁלֵמוּת, הוּא רַק לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק”ת סי’ ל”ז)

לא.

כְּשֶׁאֵין הָאָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ וְרוֹדֵף אֲחַר תַּאֲווֹת וּמוֹתָרוֹת, לֶאֱסֹף מָמוֹן, וּמְבַלֶּה כָּל יָמָיו לְהַשְׁאִיר יְרֻשָּׁה לְבָנָיו, זֶה הַמָּמוֹן שֶׁמַּשְׁאִיר לְבָנָיו הוּא כְּמוֹ מִי שֶׁמְּלַכְלֵךְ עַצְמוֹ בְּטִנּוּף, וְלוֹקֵחַ טִנּוּף וּמְכַסֶּה עַל הַטִּנּוּף (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים עַיֵּן שָׁם). וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁאִיר זְכוּתוֹ לְבָנָיו, גַּם זֶה אֵינוֹ תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְהַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים אֵין בּוֹחֲרִים בְּכָל זֶה כְּלָל, רַק לְמַלְּאוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ: (שם)

לב.

הַבְּחִירָה בְּיַד הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ. וַאֲפִלּוּ כָּל הַדְּבָרִים, הַכֹּל בְּיַד הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי לְהִתְנַהֵג הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ בִּבְחִירָתוֹ. כִּי בְּיַד יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִירָה בְּיָדָם עַל כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי אֵצֶל אֲחֵרִים יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מֻכְרָחִים בָּהֶם, אֲבָל אֵצֶל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כָּל דָּבָר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, כְּגוֹן לִנְסֹעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם וְכַיּוֹצֵא, יֵשׁ בּוֹ עֲבוֹדָה, עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִירָה עַל הַכֹּל: (לק”ת סי’ נ”ד)

לג.

רֶוַח הָעוֹלָם הַזֶּה אֵין לְשַׁעֵר, דְּהַיְנוּ מַה שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לְהַרְוִיחַ בְּזֶה הָעוֹלָם. וְאֵין צָרִיךְ עַל זֶה הוֹצָאוֹת מִשֶּׁלּוֹ (שֶׁקּוֹרִין אוֹיש לָאג), רַק מִמַּה שֶּׁהֵכִין לְפָנָיו הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לְהַרְחִיב יָדוֹ וּלְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה מְאֹד, “עַיִן לֹא רָאֲתָה” וְכוּ’: (לק”ת סי’ נ”ה)

לד.

טוֹב מְאֹד לְהַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִסְמֹךְ עָלָיו. וּכְשֶׁבָּא הַיּוֹם צְרִיכִין לִמְסֹר כָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁלּוֹ וְשֶׁל בָּנָיו וְשֶׁל הַתְּלוּיִים בּוֹ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ: (שיחות הר”ן ב’)

לה.

עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה, וְעִקָּר הִיא יִרְאַת הָעֹנֶשׁ. וַאֲפִלּוּ צַדִּיקִים צְרִיכִים יִרְאַת הָעֹנֶשׁ. כִּי עִקַּר הָעֲבוֹדָה בַּתְּחִלָּה הוּא רַק מֵחֲמַת יִרְאַת הָעֹנֶשׁ: (שם סי’ ה’)

לו.

אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַעֲבוֹדַת ה’ כִּי אִם כְּשֶׁיַּתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. וְלִפְעָמִים צְרִיכִין כַּמָּה הַתְחָלוֹת אֲפִלּוּ בְּיוֹם אֶחָד: (שם סי’ מ”ח)

[לז].

כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה בָּעוֹלָם, הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. כִּי כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא רַק בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה: (שם סי’ ש’)

[לח].

יֵשׁ בְּנֵי אָדָם עוֹבְדֵי ה’, שֶׁאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְאֶה לָהֶם מַה שֶּׁפָּעֲלוּ כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, רַק אַחַר מוֹתָם בָּעוֹלָם הַבָּא אָז יִרְאוּ מַה שֶּׁפָּעֲלוּ: (שם סי’ רמ”ד)

[לט].

עִקַּר עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, הוּא בַּחֹרֶף לִזָּהֵר לָקוּם בַּחֲצוֹת. וּבַקַּיִץ, בְּעֵת שֶׁהַלַּיְלָה קְצָרָה מְאֹד, אָז יִזָּהֵר לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בַּעֲלוֹת הַשָּׁחַר. עַיֵּן חֲצוֹת: (שם סי’ ש”א)

כעס

צָרִיךְ לְשַׁבֵּר אֶת הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת. הַיְנוּ כְּשֶׁבָּא לִכְלַל כַּעַס, לֹא יִפְעֹל בְּכַעֲסוֹ שׁוּם אַכְזָרִיּוּת, רַק אַדְּרַבָּא, יִתְגַּבֵּר אָז בְּרַחֲמָנוּת גָּדוֹל עַל זֶה שֶׁרוֹצֶה לִכְעֹס, וְיַמְתִּיק הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק וְלִתְפֹּס בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֶת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא. וּבְכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן וּלְהַשִּׂיגוֹ, כְּפִי שֹׁרְשׁוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּתוֹךְ נִשְׁמַת הַצַּדִּיק: (לק”א סי’ י”ח אות ב’)

עַל־יְדֵי בִּטּוּל הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי זֶה מְקַבְּלִים הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַכָּבוֹד וְהַגְּדֻלָּה, וַאֲזַי זוֹכִין לְמַנְהִיג אֱמֶת, שֶׁיְּרַחֵם עַל הָעוֹלָם לְנַהֲגָם כָּרָאוּי, לְהָבִיא כָּל אֶחָד אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הָאַחֲרוֹן: (שם)

כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת הוּא מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת. וְכָל מַה שֶּׁמִּתְרַבֶּה הַדַּעַת נִתְבַּטֵּל הַכַּעַס וּמִתְרַבֶּה הָרַחֲמָנוּת וְהַחֶסֶד וְהַשָּׁלוֹם. עַל־כֵּן עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ דַּעַת, עַל יְדֵי זֶה מִתְבַּטֵּל הַכַּעַס וְנִמְשָׁךְ רַחְמָנוּת וְשָׁלוֹם: (לק”א סי’ נ”ו אות ו’)

וְכֵן טְבִילַת מִקְוֶה מְבַטֵּל הַכַּעַס, כִּי עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה נִמְשָׁךְ דַּעַת: (שם אות ז’)

עַל־יְדֵי הַכַּעַס נִתְעוֹרֵר הַמְקַטְרֵג הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. וּמִן הַמְקַטְרֵג הָעֶלְיוֹן נִתְעוֹרְרִים וְנִשְׁתַּלְשְׁלִים מְקַטְרְגִים וְצָרִים לְמַטָּה עַל אָדָם הַכּוֹעֵס וְשׁוֹלְטִים עָלָיו. כִּי עַל־יְדֵי הַכַּעַס חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת וְצֶלֶם אֱלֹקִים סָר מֵעַל פָּנָיו וְאֵין לוֹ פְּנֵי אָדָם, וְעַל יְדֵי זֶה שׁוֹלְטִים בּוֹ הַשּׂנְאִים, כִּי נִדְמֶה לָהֶם כִּבְהֵמָה וְאֵינָם יְרֵאִים מִלְּפָנָיו: (לק”א סי’ נ”ז אות ו’)

תִּקּוּן לְכַעַס הוּא תַּעֲנִית, וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת הַתַּעֲנִית. עַל־כֵּן בְּיוֹם הַתַּעֲנִית מִתְגָּרֶה הַבַּעַל דָּבָר בָּאָדָם וּמַזְמִין לוֹ כַּעַס כְּדֵי לְקַלְקֵל אֶת הַתַּעֲנִית. עַל־כֵּן צָרִיךְ שְׁמִירָה יְתֵרָה לָזֶה לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מֵאֵשׁ שֶׁל הַכַּעַס בְּיּוֹם הַתַּעֲנִית, כִּי עִקַּר מַעֲלַת הַתַּעֲנִית הוּא מַה שֶּׁמַּכְנִיעַ אֶת הַכַּעַס: (שם)

עַל־יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל הַכַּעַס: (שם)

כַּעַס מַזִּיק לַעֲשִׁירוּת. וּכְשֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מֵסִית לָאָדָם שֶׁיִּכְעֹס, יֵדַע שֶׁבְּזֹאת הַשָּׁעָה יַשְׁפִּיעוּ לוֹ מִלְּמַעְלָה אֵיזֶה סַךְ מָמוֹן, וְהַיֵּצֶר הָרָע רוֹצֶה לְקַלְקֵל זֹאת הַהַשְׁפָּעָה עַל יְדֵי הַכַּעַס שֶׁמַּזְמִין לוֹ שֶׁהוּא מַזִּיק אֶת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת: (לק”א סי’ נ”ט אות ה’)

עַל־יְדֵי קִלְקוּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הָעֲשִׁירוּת שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַכַּעַס, עַל־יְדֵי זֶה נִפְגָּם שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ. אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִכַּעַס, וּכְשֶׁבָּא לְאֵיזֶה כַּעַס הוּא מִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וּמַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְכוֹבֵשׁ כַּעֲסוֹ, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת. וְעַל־יְדֵי זֶה מַגְדִּיל שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ וְזוֹכֶה לְשֵׁם טוֹב, וְכָל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים לְהִכָּלֵל בְּנַפְשׁוֹ. וְזוֹכֶה לְקָרֵב נְפָשׁוֹת הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (שם)

כַּעַס מַזִּיק לַפַּרְנָסָה כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא רָחוֹק מֵאֱמֶת וְעַל־יְדֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל. גַּם אֵינוֹ יָכוֹל לִגְמֹר וּלְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ: (לק”א סי’ ס”ו אות ב’)

יא.

כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר וּמְשַׁבֵּר הַכַּעַס, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה וְנִמְשָׁךְ בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ עַל יָדוֹ נִתְהַוָּה וְנִבְרָא כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ. וְזוֹכֶה לְפַרְנָסָה וְלֶאֱמֶת וּלְהִתְפַּלֵּל לַה’ לְבַדּוֹ בְּלִי פְּנִיוֹת בִּשְׁבִיל בְּנֵי אָדָם חַ”ו, וְנִצּוֹל מִכָּל הָעֲבֵרוֹת וְזוֹכֶה לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כָּל הַמִּצְווֹת וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת: (שם אות ג’)

יב.

עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְשַׁבֵּר בִּשְׁלֵמוּת הַכַּעַס וְהָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְהֵרָה. כִּי עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לִבְחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲרִיךְ אַפּוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וְלֹא יִכְעֹס וְלֹא יַקְפִּיד עַל שׁוּם דָּבָר וְלֹא עַל שׁוּם אָדָם, אֲפִלּוּ אִם עָשָׂה כְּנֶגְדּוֹ מַה שֶּׁעָשָׂה: (לק”א סי’ קנ”ה)

כבוד וגדולה ומנהיגות

צָרִיךְ כָּל אָדָם לְמַעֵט בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּלְהַרְבּוֹת בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם. וְלֹא יִהְיֶה רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד, רַק יִבְרַח מִן הַכָּבוֹד, וַאֲזַי הוּא זוֹכֶה לְכָבוֹד אֱלֹקִי. וְאָז אֵין בְּנֵי אָדָם חוֹקְרִים עַל כְּבוֹדוֹ אִם הוּא רָאוּי אִם לָאו. אֲבָל מִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד אֵינוֹ זוֹכֶה לְכָבוֹד אֱלֹקִי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּבוֹד, הַכֹּל חוֹקְרִים אַחֲרָיו וְשׁוֹאֲלִים, מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶהוּ שֶׁחוֹלְקִים לוֹ כָּבוֹד הַזֶּה. וְחוֹלְקִים עָלָיו, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַכָּבוֹד הַזֶּה: (לק”א סי’ ו’ אות א’)

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה – כְּשֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ יִדֹּם וְיִשְׁתֹּק וְיִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים הַבָּאִים עָלָיו, וּבָזֶה הוּא מְמַעֵט הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי וְזוֹבֵחַ יִצְרוֹ הָרָע, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְכָבוֹד אֱלֹקִי הַנַּ”ל: (שם אות ב’)

עַל־יְדֵי שֶׁהוּא נִזְהָר וְשׁוֹמֵר כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהוּא נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס, וּכְבוֹדוֹ לְאַיִן נֶגֶד כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְדִבּוּרִים הַמְּאִירִים בַּתּוֹרָה שֶׁהֵם מְאִירִים לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְעַל־יְדֵי זֶה יָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעֹמְקָהּ: (לק”א סי’ י”א אות ב’)

עִקַּר כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא כְּשֶׁהָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר מְקָרְבִין אֶת עַצְמָן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אָז אִסְתַּלַּק וְאִתְיַקַּר שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵלָּא וְתַתָּא, וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְקָרֵב הָרְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. גַּם אֵין לָאָדָם לוֹמַר, אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַאֲנִי רָחוֹק כָּל כָּךְ עַל־יְדֵי רִבּוּי מַעֲשַׂי הָרָעִים, כִּי אַדְּרַבָּא, כָּל מַה שֶּׁהוּא רָחוֹק בְּיוֹתֵר, יִתְגַּדֵּל עַל יָדוֹ כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר כְּשֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לָשׁוּב וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ י”ד אות ב’)

לְפִי הַכָּבוֹד שֶׁמְּכַבֵּד אֶת יִרְאֵי ה’, כֵּן עוֹלֶה הַכָּבוֹד לְשֹׁרְשׁוֹ. וְעִקַּר הַדָּבָר שֶׁיְּכַבֵּד יִרְאֵי ה’ בְּלֵב שָׁלֵם, וְעַל־יְדֵי זֶה מַשְׁלִים פְּגָמֵי הַיִּרְאָה וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם: (שם אות ו’ ז’ ח’)

אֵין לְאָדָם לְקַבֵּל שְׂרָרָה וּמַנְהִיגוּת כִּי אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּאֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהוּא מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי וְכוּ’, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵין לוֹ לְקַבֵּל הַמַּנְהִיגוּת. וְאַף שֶׁהָאָדָם חוֹשֵׁב בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת עַל הָעוֹלָם וְעַל־כֵּן רוֹצֶה בְּהַנְהָגָתוֹ, בֶּאֱמֶת הוּא רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד וְתוֹלֶה רְדִיפָתוֹ בְּרַחֲמָנוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לָבוֹא לְמִינוּת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת חַ”ו. אֲבָל מִן הַשָּׁמַיִם מְרַחֲמִין וְאֵין מַנִּיחִין הַמַּנְהִיגוּת בְּיָדָם: (לק”א סי’ י”ח אות ג’ ו’)

עַל־יְדֵי אַהֲבַת הַחֲכָמִים תִּכּוֹן הַמַּלְכוּת וְהַמַּנְהִיגוּת. וּכְשֶׁבָּא לְמֶלֶךְ אוֹ מַנְהִיג אֵיזֶהוּ שִׂנְאָה עַל הַחֲכָמִים, יָדוּעַ לֶהֱוֵי לֵיהּ שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם יוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ, כִּי אֵין קִיּוּם לָעוֹלָם בְּלֹא הַחָכְמָה: (שם אות ד’)

צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אוֹנְסוֹ לְכַבְּדוֹ. וְעַל־יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ, מְבַטְּלִין מִמֶּנּוּ הַשִּׁכְחָה וְנִתְגַּלָּה הַנֶּפֶשׁ, הַיְנוּ זִכְרוֹן הַתּוֹרָה, וְנִתְבַּטְּלִין הַדִּינִים וְהַחַשְׁכוּת וְכוּ’, וְנִמְשָׁךְ אוֹר וַחֲסָדִים וְחַיִּים וְחָכְמוֹת הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם: (לק”א סי’ ל”ז אות ה’)

גַּם צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד בִּבְנֵי עַם הָאָרֶץ לְכַבְּדָם. כִּי יֵשׁ בְּנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נְפָשׁוֹת יְקָרוֹת מְאֹד מְאֹד. וְזֶה אָנוּ רוֹאִין עַל־יְדֵי תּוֹרָתָם, כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהֵם בְּנֵי תּוֹרָה, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נֶפֶשׁ יְקָרָה. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר לְכַבְּדָם, כִּי עַל יְדֵי הַכָּבוֹד יִתְגַּלֶּה בְּיוֹתֵר הַתּוֹרָה שֶׁבָּהֶם מֵהִתְעַלְּמוּתָהּ, וְיִהְיֶה נִדְחֶה תַּאֲווֹת הַגּוּף וְהַחֹמֶר וְהַחֹשֶׁךְ וְהַסִּכְלוּת וְכוּ’, וְתִתְעַלֶּה הַנֶּפֶשׁ וְהַצּוּרָה וְהָאוֹר וְהַחָכְמָה וְהַחַיִּים וְהַחֶסֶד וְהַזִּכָּרוֹן וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַדִּינִים: (שם אות ז’)

יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי, שֶׁלִּמּוּדָם מִמּוֹתָרוֹת וּפְסֹלֶת. וּבְוַדַּאי אֵינָם יְכוֹלִין לְהַנְהִיג אֲפִלּוּ אֶת עַצְמָן, מִכָּל שֶׁכֵּן אֲחֵרִים. וְאַף עַל פִּי כֵן נוֹטְלִים גְּדֻלָּה לְעַצְמָן, וְרוֹדְפִים אַחַר הִתְנַשְּׂאוּת לְהַנְהִיג הָעוֹלָם. צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת שֶׁלֹּא לְהַסְמִיךְ אוֹתָם, שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם שׁוּם תֹּקֶף וָעֹז. כִּי הֵם עַצְמָן אֵינָם חַיָּבִים כָּל כָּךְ, כִּי יֵשׁ לָהֶם יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל לְהַנְהִיג הָעוֹלָם. אַךְ אֵלּוּ הַנּוֹתְנִים לָהֶם תֹּקֶף וָעֹז, וְנִסְמָכִים עַל יָדָם שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי, הֵם עֲתִידִים לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן: (לק”א סי’ ס”א אות ב’)

יא.

עַל־יְדֵי שֶׁמַּסְמִיכִין רַבִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, עַל־יְדֵי זֶה נֶחֱלָשׁ כְּתַב יִשְׂרָאֵל וְאֵין לוֹ שׁוּם תֹּקֶף, וְנוֹתְנִים כֹּחַ בִּכְתַב יָדָם. וּמֵחֲמַת זֶה הֵם גּוֹזְרִים שֶׁלֹּא יִהְיֶה תֹּקֶף לַכְּתָבִים שֶׁלָּנוּ כִּי אִם לַכְּתָבִים שֶׁלָּהֶם, וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ מֻכְרָחִין לִלְמֹד כְּתָב שֶׁלָּהֶם. וְעַל־יְדֵי זֶה גּוֹזְרִין לְגָרֵשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹם הַיִּשּׁוּב שֶׁנִּתְיַשְּׁבוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל מִכְּבָר, אֶל מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גֵּרוּשׁ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְעַל־יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהוֹלִיד נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה נִלְקָח סוֹד הָעִבּוּר מֵאִתָּנוּ וְנִמְסָר לָהֶם חַ”ו: (שם אות ב’ ג’)

יב.

אֲבָל כְּשֶׁהֶחָכָם הָרָאוּי לִסְמִיכָה נִסְמָךְ בְּשֵׁם רַבִּי, עַל־יְדֵי זֶה מֵבִיא הֶאָרָה וְכֹחַ בִּכְתַב יָדֵנוּ, וְאֲזַי גַּם כָּל מִשְׁפְּטֵי הַנְהָגוֹת שֶׁלָּהֶם כֻּלָּם עַל־יְדֵי כְּתַב יָדֵנוּ. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן כָּל הַנַּ”ל: (שם)

יג.

כְּשֶׁבָּא אֵיזֶהוּ כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא מְאֹד, כִּי לִפְעָמִים בָּא לוֹ הַכָּבוֹד בִּשְׁבִיל הִסְתַּלְּקוּת נֶפֶשׁ חַ”ו. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר לְקַבֵּל הַכָּבוֹד בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַכָּבוֹד לְצֹרְ?כּוֹ וְלַהֲנָאַת עַצְמוֹ כְּלָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הַכָּבוֹד חַ”ו, שֶׁלֹּא יִקַּח אֶת נַפְשׁוֹ. כִּי הַנֶּפֶשׁ יְקָרָה מְאֹד וּצְרִיכִין לִזָּהֵר בָּהּ לְשָׁמְרָהּ מְאֹד. וּצְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הַכָּבוֹד, שֶׁלֹּא תִּסְתַּלֵּק נַפְשׁוֹ עַל־יְדֵי זֶה חַ”ו. כִּי הַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת. וּכְשֶׁהַנֶּפֶשׁ מִסְתַּלֶּקֶת, הִיא מִסְתַּלֶּקֶת לְתוֹךְ הַכָּבוֹד שֶׁהוּא שֹׁרְשָׁהּ: (לק”א סי’ ס”ז אות א’)

יד.

אַךְ עַל פִּי הָרֹב בָּא הַכָּבוֹד לְטוֹבָה, כִּי כְּשֶׁבָּא נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה לְהָאָדָם הִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּהַכָּבוֹד. עַל־כֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַכָּבוֹד כָּרָאוּי, יָכוֹל לְקַבֵּל נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁהִגִּיעַ לוֹ: (שם)

טו.

עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה נִפְגָּם הַכָּבוֹד, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת הַסְתָּרַת פָּנִים וְהַדִּינִים מִתְגַּבְּרִים חַ”ו. וַאֲזַי נוֹפֵל הַכָּבוֹד לְהָעַזֵּי פָּנִים, שֶׁהָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר נוֹטְלִין כָּל הַכָּבוֹד, וְכָל הַמַּנְהִיגוּת וְהַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה וְהַכָּבוֹד הוּא אֵצֶל הָעַכּוּ”ם וְהָרְשָׁעִים וְהָעַזֵּי פָּנִים. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִפְעֹל אֵיזֶה תַּקִּיפוּת לְצֹרֶךְ קִיּוּם דָּתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, צְרִיכִין לְקַבֵּל הַכֹּחַ מֵהֶם. אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוַת אֲכִילָה, אֲזַי מַעֲלִין הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה וְאָז אֵין שׁוּם שְׂרָרָה וְהִתְמַנּוּת וְכָבוֹד לְהָעַזֵּי פָּנִים, וְאָז הוּא בְּחִינַת נְשִׂיאוּת פָּנִים שֶׁהוּא בִּטּוּל הַדִּינִים: (שם אות ג’ ד’)

טז.

עַל־יְדֵי צְדָקָה מְתַקְּנִין פְּגַם הַכָּבוֹד, וּמַעֲלִין הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְחוֹזֵר הַכָּבוֹד לְהַמְּבִינֵי מַדָּע, שֶׁהֵם מַנְהִיגֵי אֱמֶת (שם אות ה’ ו’)

יז.

עַל־כֵּן נוֹתְנִין צְדָקָה אֵצֶל “וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל”, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַכָּבוֹד וְהַמֶּמְשָׁלָה מֵהַסִּטְרָא אַחְרָא אֶל הַקְּדֻשָּׁה: (שם אות ז’)

יח.

כְּשֶׁחוֹזֵר הַכָּבוֹד לְהַמְּבִינֵי מַדָּע, דְּהַיְנוּ לְמַנְהִיגִים אֲמִתִּיִּים, אֲזַי בִּתְחִלַּת מֶמְשַׁלְתָּם נַעֲשָׂה מַחֲלֹקֶת: (שם אות ו’)

יט.

כְּשֶׁבָּא כָּבוֹד חָדָשׁ לְהָאָדָם, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּיוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאָה וְאַהֲבָה, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהוֹלִיד וּלְגַדֵּל הַנֶּפֶשׁ הַחֲדָשָׁה הַבָּאָה עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל: (שם אות ז’)

עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, עַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין מַיִם קָרִים לְהַחֲיוֹת נֶפֶשׁ הָעֲיֵפָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּתַקְּנִים הַפְּגָם שֶׁל הַמִּתְפַּלְּלִין בְּלֹא לֵב שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נַפְשׁוֹ עֲיֵפָה: (שם אות ח’)

כא.

קָשֶׁה מְאֹד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם, כִּי מִי שֶׁהוּא מְפֻרְסָם צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרִים בִּשְׁבִיל רַבִּים. רַק שֶׁיֵּשׁ שֶׁמֻּכְרָחִים מִן הַשָּׁמַיִם לִהְיוֹת מְפֻרְסָם: (לק”א סי’ ע”א)

כב.

כְּשֶׁפַּרְנְסֵי הַדּוֹר וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר נִתְגָּאִים, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵקִים עֲלֵיהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁיַּחֲלֹקוּ וִידַבְּרוּ עֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזּוּחוּ דַּעְתָּם עֲלֵיהֶם: (לק”א סי’ צ”ה)

כג.

צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא וְלִפְחֹד מִן הַכָּבוֹד, כִּי כָּבוֹד הוּא סַכָּנָה גְּדוֹלָה סַכָּנוֹת נְפָשׁוֹת. עַל־כֵּן כְּשֶׁמַּגִּיעַ אֵיזֶה כָּבוֹד לָאָדָם, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְקַבְּלוֹ כָּרָאוּי לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד. כִּי אִם חַ”ו יִפְגֹּם בְּהַכָּבוֹד כְּחוּט הַשְּׂעָרָה וְלֹא יְקַבְּלוֹ כָּרָאוּי, יוּכַל לְהִסְתַּלֵּק חַ”ו עַל־יְדֵי זֶה: (לק”א סי’ קל”א)

כד.

מִי שֶׁרוֹצֶה כָּבוֹד הוּא שׁוֹטֶה. וְעַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן קצ”ד: (לק”א סי’ קצ”ד)

כה.

כָּל מִי שֶׁחֲסַר דַּעַת בְּיוֹתֵר, הוּא מַקְפִּיד עַל כְּבוֹדוֹ בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ הַנָּשִׁים שֶׁמַּקְפִּידִין מְאֹד עַל כְּבוֹדָן מֵחֲמַת שֶׁדַּעְתָּן קַלָּה וּקְטַנָּה: (לק”א סי’ רב)

כו.

מִי שֶׁנּוֹהֵג רַבָּנוּת בְּכַשְׁרוּת וּבִתְמִימוּת כָּרָאוּי, הוּא זוֹכֶה שֶׁיַּעֲלֶה לִגְדֻלָּה בְּסוֹף יָמָיו. וְכָל מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב לִגְדֻלָּה בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, הוּא עוֹלֶה לִגְדֻלָּה זֹאת: (לק”א סי’ רל”ו)

כז.

צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד מֵהִתְמַנּוּת, בִּפְרָט מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁהוּא דַּיְקָא יֵשׁ לוֹ הִשְׁתּוֹקְקוּת יוֹתֵר לְהִתְמַנּוּת. אֲבָל צָרִיךְ לִזָּהֵר מִזֶּה מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי הִתְמַנּוּת הוּא מַפְסִיד הַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה, שֶׁהָיָה יָכוֹל לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה: (לק”ת סי’ א’ אות ז’)

כח.

יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁמִּתְנַהֲגִים בְּרַבָּנוּת וּמֶמְשָׁלָה וּמוֹשְׁלִים עַל עַם דַּל בְּחִנָּם, כִּי לֹא נִתָּן לָהֶם גְּדֻלָּה מִן הַשָּׁמַיִם כְּלָל, רַק הֵם מִתְגָּאִים מֵעַצְמָם עַל הַדּוֹר בְּחִנָּם. וְהֵם מְקַבְּלִין חֶרֶב הַגַּאֲוָה עַל־יְדֵי הַגֵּרִים שֶׁמִּתְגַיְּרִין, שֶׁהֵם מַכְנִיסִין גַּאֲוָה בְּיִשְׂרָאֵל (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּפְנִים), עַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ אֲפִלּוּ לְהַעֲנִישׁ אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ תַּחַת מֶמְשַׁלְתָּם. וּבֶאֱמֶת אֵין זֶה נִקְרָא מַעֲנִישׁ אֶלָּא מַזִּיק, כִּי הֵן מַזִּיקֵי עָלְמָא. וְעַל־יְדֵי הַגַּאֲוָה הַזֹּאת שֶׁל אֵלּוּ הַמַּנְהִיגֵי הַדּוֹר, עַל־יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף בָּעוֹלָם. וּלְהִנָּצֵל מִזֶּה הוּא עַל־יְדֵי הַמָּגִנֵּי אֶרֶץ וְכוּ’ (עַיֵּן בְּרִית אוֹת נ”ז): (לק”ת סי’ ה’ אות ה’ ו’ ז’)

כט.

עִקַּר הַמַּנְהִיגוּת הָאֱמֶת דִּקְדֻשָּׁה תָּלוּי בְּרַחֲמָנוּת. וְאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת מַנְהִיג אֱמֶת כִּי אִם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת אֱמֶת עַל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל צָרִיךְ הַמַּנְהִיג לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָרַחֲמָנוּת, כִּי עַל רְשָׁעִים אוֹ עַל רוֹצְחִים וְגַזְלָנִים אָסוּר לְרַחֵם. וְכֵן צְרִיכִין לֵידַע אֵיךְ לְרַחֵם עַל כָּל אֶחָד, לְהַשְׁפִּיעַ לוֹ וּלְהַדְרִיכוֹ בְּמַה שֶׁהוּא טוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר הָרַחֲמָנוּת שֶׁל הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת הוּא לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲווֹנוֹת, כִּי זֶהוּ הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת. וְעַיֵּן תּוֹכָחָה: (לק”ת סי’ ז אות א’ ג’)

סַכָּנָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת מְפֻרְסָם וּלְהַנְהִיג הָעוֹלָם. לֹא מִבָּעֲיָא כְּשֶׁאֵינוֹ רָאוּי כְּלָל וְלוֹבֵשׁ טַלִּית שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ עוֹבְדֵי ה’ גְּדוֹלֵי הַדּוֹר יֵשׁ עֲלֵיהֶם סַכָּנוֹת נוֹרָאוֹת בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם. כִּי בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם וְלוֹמַר תּוֹרָה בָּרַבִּים יְכוֹלִים לַעֲבֹר מַמָּשׁ גָנֹב וְנָאֹף וְרָצֹחַ בְּכָל עֵת בְכָל רֶגַע רַחֲמָנָא לִצְלָן: (לק”ת סי’ י”ח)

לא.

כָּל הַבְּרִיאָה לֹא הָיְתָה כִּי אִם בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם, כִּי כָּל הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ תָּלוּי בְּהָאָדָם דַּיְקָא. עַל־כֵּן כְּשֶׁבָּא אֵיזֶה כָּבוֹד לְהָאָדָם, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יִקַּח לְעַצְמוֹ מִן הַכָּבוֹד כְּלוּם, רַק שֶׁיִּרְאֶה לְהַחֲזִיר וּלְהַעֲלוֹת כָּל הַכָּבוֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּבָזֶה הוּא מְתַקֵּן וּמְקַיֵּם כָּל הָעוֹלָם, כִּי כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ נִבְרָא בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל: (לק”ת סי’ ע”א)

לב.

כְּשֶׁפּוֹגֵם בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפֵל מִמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא עִקַּר הַמֹּחַ וְהַחָכְמָה, וְנוֹפֵל לְמֹחִין פְּגוּמִים שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה מַחֲלֹקֶת. וְעַיֵּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּצְדָקָה: (שם)

לג.

מֵחֲמַת קִנְאָה בַּחֲבֵרוֹ וּבֶן גִּילוֹ שֶׁעוֹלֶה לִגְדֻלָּה, יוּכַל לִפֹּל מֵאֱמוּנָתוֹ וְלִפֹּל לִכְפִירוֹת חַ”ו. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מִזֶּה מְאֹד מְאֹד: (לק”ת סי’ פ’)

לד.

בַּזְּמַן הַזֶּה אֵין בְּנִמְצָא שֶׁיִּרְצֶה אֶחָד הִתְנַשְּׂאוּת לְשֵׁם שָׁמַיִם כְּמוֹ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, עַל־כֵּן עַכְשָׁו אָסוּר לִרְדֹּף אַחַר הִתְנַשְּׂאוּת, אֶלָּא יִבְרַח מִן הַכָּבוֹד וְהַהִתְנַשְּׂאוּת בֶּאֱמֶת: (שם)

לה.

אִם הָיָה לָאָדָם יִשּׁוּב הַדַּעַת, הָיָה רוֹאֶה שֶׁכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הַכֹּל שְׁטוּת וָהֶבֶל, וּבִפְרָט הַתַּאֲוָה שֶׁל כָּבוֹד וּמַנְהִיגוּת לִהְיוֹת מְפֻרְסָם וְלִנְסֹעַ עַל הַמְּדִינָה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, וְהוּא שְׁטוּת גָּדוֹל בֶּאֱמֶת. כִּי בֶּאֱמֶת אֵין זֶה שׁוּם תַּעֲנוּג וְנַחַת רוּחַ אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי הוּא מָלֵא יִסּוּרִים וּבִזְיוֹנוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן: (שיחות הר”ן סי’ מ”ז)

ליצנות

הַמַּלְעִיג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת. וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹלִים עֲשָׁנִים סְרוּחִים אֶל מֹחוֹ, וּמְעַקְּמִין וּמְעַרְבְּבִין וּמְבַלְבְּלִין דַּעְתּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִלִּמּוּדוֹ הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת, וְלִבּוֹ מְטֻנָּף כְּמוֹ בֵּית הַכִּסֵּא. וְעַל־יְדֵי זֶה עֲצָתוֹ חֲלוּקָה לְעוֹלָם, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָתֵת עֵצָה לְנַפְשׁוֹ בְּשׁוּם דָּבָר. וְעַל־יְדֵי זֶה גּוֹזְרִין לְגָרֵשׁ יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹמָם, וְנִלְקָח סוֹד הָעִבּוּר מֵאִתָּנוּ. וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ מַחְלֹקֶת: (לק”א סי’ ס”א אות א’ ב’ ג’ ד’ ה’)

יֵשׁ עַכְשָׁו סְפָרִים הַרְבֵּה וְגַם עֲתִידִין לִהְיוֹת עוֹד סְפָרִים הַרְבֵּה, וְאָסוּר לְהַלְעִיג עַל שׁוּם אֶחָד מֵהֶם, כִּי כֻּלָּם צְרִיכִים לְהָעוֹלָם. וְעַיֵּן תַּלְמוּד תּוֹרָה: (שם אות ה’)

הַלֵּיצָנוּת הִיא שְׂחוֹק הַכְּסִיל וְנִתְבַּטֵּל עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית. עַיֵּן בְּרִית: (לק”ת סי’ פ”ג)

בְּנֵי אָדָם הֵם מוֹנְעִים גְּדוֹלִים מְאֹד. וְהָעִקָּר הוּא הַלֵּיצָנוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁמּוֹנֵעַ מְאֹד מִן הָאֱמֶת, כַּיָּדוּעַ הֵיטֵב לְמִי שֶׁבָּקִי בְּחָכְמוֹת וְלֵיצָנוּת שֶׁלָּהֶם. לֹא מִבָּעֲיָא חָכְמוֹת וְלֵיצָנוּת שֶׁל קַלֵּי עוֹלָם הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַמְחַקְּרִים, שֶׁמִּתְלוֹצְצִים הַרְבֵּה מִדַּת יִשְׂרָאֵל כַּמְפֻרְסָם, שֶׁזֶּה מַזִּיק וְעוֹקֵר אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְלַן, אֶלָּא אֲפִלּוּ הַחָכְמוֹת וְהַלֵּיצָנוּת שֶׁל הַנִּרְאִין כִּכְשֵׁרִים וַחֲסִידִים, וְעוֹשִׂים לֵיצָנוּת מִכַּמָּה דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, גַּם הֵם מַזִּיקִין הַרְבֵּה, וּמַרְחִיק הַרְבֵּה מְאֹד מֵעֲבוֹדַת ה’ בֶּאֱמֶת. וּבְכַמָּה אוֹפַנִּים גָּרוּעַ יוֹתֵר הַלֵּיצָנוּת שֶׁלָּהֶם מֵהַלֵּיצָנוּת שֶׁל הַקַּלֵּי עוֹלָם. כִּי מֵהַקַּלִּים הַנַּ”ל בּוֹרְחִים רֹב הָעוֹלָם, כִּי הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁחָכְמַת הַפִילוֹסוֹפְיָא עוֹקֶרֶת אֶת הָאָדָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת וּמוֹרֶדֶת אוֹתוֹ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן. אֲבָל זֹאת הַלֵּיצָנוּת וְהַחָכְמוֹת שֶׁל הַנִּרְאִין כִּכְשֵׁרִים הַנַּ”ל, אֵין הָאָדָם בּוֹרֵחַ מֵהֶם כָּל כָּךְ, מֵאַחַר שֶׁיּוֹצְאִים מִפִּי הַכְּשֵׁרִים קְצָת, וְהֵם מַלְבִּישִׁים הַכֹּל בְּדַרְכֵי אֱמֶת, וְהַכֹּל מַעֲשֵׂה בַּעַל דָּבָר. וְהוֹלֵךְ בְּתֹם יֵלֵךְ בֶּטַח. וְיִבְרַח מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל כָּל מִינֵי חָכְמוֹת וְלֵיצָנוּת שֶׁלָּהֶם. וְיֵלֵךְ בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם: (שיחות הר”ן סי’ פ”א)

ממון ופרנסה

עַל־יְדֵי דְּבָרִים בְּטֵלִים וְלָשׁוֹן הָרָע בָּא עֲנִיּוּת. גַם עַל־יְדֵי גַּאֲוָה בָּא עֲנִיּוּת. וְעַל־יְדֵי צְדָקָה מְתַקֵּן אוֹתָם וּמַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְנִתְעַשֵּׁר: (לק”א סי’ ד’ אות ח’)

עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית אֵין לוֹ פַּרְנָסָה: (לק”א סי’ ז’ אות ה’)

עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בְּכֹחַ זוֹכֶה לְפַרְנָסָה: (לק”א סי’ ט’ אות ב’)

מְרִירַת וִיגִיעַת הַפַּרְנָסָה הוּא כְּפִי פְּגַם הַבְּרִית. עַיֵּן בְּרִית: (לק”א סי’ י”א אות ד’)

עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוַת מָמוֹן מַמְשִׁיכִין הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה. וּשְׁבִירָתָהּ הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה מְקָרְרִין חֲמִימוּת תַּאֲוַת מָמוֹן, וּמְשַׁבְּרִין תַּאֲוַת הַנְּגִידוּת וְהָעֲשִׁירוּת, וְזוֹכֶה לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה וְלִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְיֵשׁ לוֹ נַחַת רוּחַ בְּמַה שֶׁחֲנָנוֹ ה’ וְאֵינוֹ אָץ לְהַעֲשִׁיר, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא יָגֵע תָּמִיד בִּיגִיעוֹת וְטִרְחוֹת וְטִרְדוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַקְּלָלָה שֶׁל “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם” רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־יְדֵי צְדָקָה נִצּוֹלִין מִזֶּה, וְנֶחֱשָׁב כְּמַקְטִיר קְטֹרֶת: (לק”א סי’ י”ג אות א’)

תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ. וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה זֹאת שֶׁל מָמוֹן בָּעוֹלָם, חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם. וּכְפִי הַבִּטּוּל שֶׁל תַּאֲוָה זֹאת כֵּן נִתְבַּטֵּל הַחֲרוֹן אַף וְנִמְשָׁךְ חֶסֶד בָּעוֹלָם, וְנִמְשָׁךְ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ, וְנִמְשָׁךְ הַדָּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְזוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד. גַּם נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי זֶה תִּקּוּנָא דְּמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה וּמֶרְכַּבְתָּא תַּתָּאָה: (שם אות א’ ב’ ה’)

אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַנּוֹפְלִים בְּתַאֲ?וַת מָמוֹן, וְאֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָכוֹל לְפַרְנֵס אֶת הָאָדָם בְּסִבָּה קַלָּה, וְרוֹדְפִים אַחַר פַּרְנָסָתָם בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהֵם אוֹכְלֵי לֶחֶם בְּעִצָּבוֹן וְהֵם מְלֵאִים עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה, אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם נִקְשָׁרִים בְּפָנִים דְּסִטְרָא אַחְרָא שֶׁהֵם אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, מָרָה שְׁחֹרָה, עֲבוֹדָה זָרָה בְּחִינַת מִיתָה. אֲבָל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁמַּשָּׂאָם וּמַתָּנָם בֶּאֱמוּנָה, וּמִתְגַּבְּרִים בְּדַעְתָּם לִהְיוֹת שְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם, וְיוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁעִקַּר הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת הוּא רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, רַק שֶׁרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם אֵיזֶה סִבָּה קַלָּה בְּעָלְמָא, אֲבָל עִקַּר הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה הוּא רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד, הֵם דְּבֵקִים בְּאוֹר הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהֵם אַנְפִּין נְהוֹרִין, בְּחִינַת חַיִּים, בְּחִינַת שִׂמְחָה: (לק”א סי’ כ”ג אות א’)

הַמְשֻׁקָּע בְּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהוּא תַּאֲוַת מָמוֹן, אֵינוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אַחַת, רַק הוּא עוֹבֵד כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת. כִּי כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת תְּחוּבִים בַּמָּמוֹן, וַעֲלֵיהֶם צוֹוַחַת הַשְּׁכִינָה ק”ם קָלִין “קָלַנִי מֵרֹאשִׁי קָלַנִי מִזְּרוֹעִי” (כְּמִסְפַּר “מָמוֹן” עִם הַד’ אוֹתִיּוֹת): (שם)

עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית קֹדֶשׁ וְעַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּתוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִתַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה חֹשֶׁךְ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְנִתְקַשֵּׁר בֶּאֱלֹקוּת, וְזוֹכֶה שֶׁיָּאִיר וְיִזְרַח עָלָיו אוֹר פְּנֵי ה’, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה’ וְכוּ’: (שם אות ב’ ג’)

גַּם יֵשׁ עוֹד תִּקּוּן לְתַאֲוַת מָמוֹן. הַיְנוּ שֶׁיִּסְתַּכֵּל לַשֹּׁרֶשׁ שֶׁמִּשָּׁם בָּא כָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ שָׁם יִתְבַּטֵּל תַּאֲוָתוֹ. כִּי שָׁם בְּשָׁרְשָׁהּ הַשֶּׁפַע כֻּלּוֹ הוּא אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח וְתַעֲנוּג רוּחָנִי, וְאֵין מִתְאַוֶּה אֶלָּא לְמַטָּה. וּמִי הוּא הַפֶּתִי יָסוּר הֵנָּה לְהַשְׁלִיךְ תַּעֲנוּג רוּחָנִי וְלִקַּח תַּעֲנוּג עָב. אֲבָל לְזֹאת הַהִסְתַּכְּלוּת אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא עַד שֶׁיְּתַקֵּן בְּרִיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ”, שֶׁבַּתְּחִלָּה צָרִיךְ לְתַקֵּן בְּשַׂר קֹדֶשׁ, וְאָז יוּכַל לְהִסְתַּכֵּל בֶּאֱלֹקוּת. וּבִשְׁבִיל זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עַל־יְדֵי בְּרִית. וּכְשֶׁמְּתַקֵּן בְּרִיתוֹ אִי אֶפְשָׁר לִפֹּל לְתַאֲוַת מָמוֹן: (שם אות ה’)

יא.

כָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁאָדָם נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ חַ”ו הֵם עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי זֶה עִקַּר הַנְּפִילָה שֶׁנּוֹפֵל לִשְׁמָד וַעֲבוֹדָה זָרָה. עַל־כֵּן כְּשֶׁחוֹלְקִין עַל צַדִּיק הָאֱמֶת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְגָרֵשׁ אוֹיְבָיו שֶׁל הַצַּדִּיק, הוּא מַפִּיל אֶת הָאוֹיֵב לְתַאֲוַת מָמוֹן, כִּי אֵין נְפִילָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְהַכְּלָל כְּשֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת, כָּל מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, וְכָל הַמְקֹרָבִים לְצַדִּיק זֶה שֶׁהוּא שׁוֹמֵר אֶת הַבְּרִית בְּיוֹתֵר, יְכוֹלִים לְהַפִּיל אֶת חַבְרֵיהֶם מִמַּדְרֵגָתָם. וְהַנְּפִילָה הִיא שֶׁנּוֹפְלִים לְתַאֲוַת מָמוֹן. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלוֹקֶת עָלָיו, שֶׁלֹּא יִפֹּל לְתַאֲוַת מָמוֹן חַ”ו: (שם אות ג’)

יב.

עַל־יְדֵי מִצְוַת מְזוּזָה נִתְבַּטֵּל תַּאֲוַת וְחֶמְדַת הַמָּמוֹן, וְעַל־יְדֵי זֶה פַּרְנָסָתוֹ מְעוֹפֶפֶת לוֹ וּבָאָה לוֹ בְּנָקֵל: (שם אות ד’)

יג.

כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אוֹתָם בְּלֹא מָמוֹן, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַפְסִיד מָמוֹן בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה, עֲדַיִן אֵין הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עֲדַיִן אֵינָהּ בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁתֵּחָשֵׁב כָּל כָּךְ הַמִּצְוָה אֶצְלוֹ עַד שֶׁאֵין מַרְגִּישׁ בְּהֶפְסֵד מָמוֹן, וּמוֹצִיא וּמְפַזֵּר מָמוֹן בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה, זֹאת הַבְּחִינָה נִקְרָא אֱמוּנָה. כִּי עִקַּר אֱמוּנָה הוּא בְּמָמוֹן, כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁשָּׁם פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל: (שם אות ה’)

יד.

הַמְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן הֵם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת תָּמִיד. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁזֶּה הַמַּשְׂאוֹי תָּלוּי בְּצַוַּאר בְּנֵי אָדָם, שֶׁאֵין מִסְתַּפְּקִין בְּמָמוֹנָם וְלוֹוִין מָמוֹן מֵאֲחֵרִים, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם מִשְׂתַּכְּרִין שָׂכָר הַרְבֵּה, וְאַחַר כָּךְ מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת. וְאִם אֵינָם מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת מַמָּשׁ, שֶׁאֵינָם חַיָּבִים מָמוֹן לַאֲחֵרִים, עֲדַיִן הֵם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת לְתַאֲוָתָם. כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן כְּדֵי לְהִתְפַרְנֵס, וַאֲפִלּוּ הָעֲשִׁירִים וְהַקְּצִינִים הַמֻּפְלָגִים, הֵם רוֹדְפִים כָּל יְמֵיהֶם לְהַרְוִיחַ מָמוֹן בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמְסַכְּנִים אֶת עַצְמָן בְּסַכָּנַת דְּרָכִים וְטִלְטוּלִים הַרְבֵּה, וּמַטְרִיחִים אֶת עַצְמָן בְּטִרְחוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל הַמָּמוֹן, כְּאִלּוּ הָיָה מֻטָּל עַל צַוָּארָם אֵיזֶה חוֹב גָּדוֹל לְשַׁלֵּם. וְהַחוֹב הוּא רַק שֶׁחַיָּבִים לְעַצְמָן, דְּהַיְנוּ לְתַאֲוָתָם, שֶׁכְּרוּכִים אַחַר הַתַּאֲוָה שֶׁל מָמוֹן כָּל כָּךְ כְּאִלּוּ הֵם חַיָּבִים חוֹב גָּדוֹל. נִמְצָא שֶׁהֵם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת כָּל יְמֵיהֶם, וְכֵן מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, הַיְנוּ לְתַאֲוָתָם, כִּי כָּל יְמֵיהֶם אֵינָם מַסְפִּיקִים לְשַׁלֵּם חוֹב זֶה שֶׁחַיָּבִים לְתַאֲוָתָם, כִּי הוּא בְּלֹא שִׁעוּר וּגְבוּל, כִּי אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַמְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן הֵם מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת. כִּי הָעֲבוֹדָה זָרָה נִקְרֵאת “חוֹבָה”, שֶׁמַּכְרַעַת אֶת הַכֹּל לְכַף חוֹב. וְכָל הַמִּתְדַּבְּקִים בָּהּ, שֶׁהֵם הַמְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, הֵם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת תָּמִיד עַד שֶׁמֵּתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת כַּנַּ”ל, וְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם הֵם סוֹבְלִים מְרִירוּת וְעַצְבוּת וּדְאָגוֹת מֵחֶמְדַת הַמָּמוֹן. וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן יוֹתֵר יֵשׁ לוֹ דְּאָגוֹת וְעַצְבוּת בְּיוֹתֵר, כִּי נִתְקַשֵּׁר יוֹתֵר לְהָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה, חֹשֶׁךְ, מִיתָה. וְהַמָּמוֹן אוֹכֶלֶת יְמֵי חַיָּיו, כִּי הוּא מְכַלֶּה חַיָּיו עַל־יְדֵי טִרְדוֹת וּדְאָגוֹת שֶׁל הַמָּמוֹן (שם בסוף)

טו.

וְדַע, שֶׁכָּל הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁל הָעֲשִׁירִים שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי, וְאֵינָם נוֹתְנִים צְדָקָה כָּרָאוּי לָהֶם לְפִי עֹשְׁרָם, וּמְשֻׁקָּעִים בְּחֶמְדַת וְטִרְדַּת הַמָּמוֹן תָּמִיד, כָּל הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁלָּהֶם הוּא בְּחִינַת שְׂחוֹק הַכְּסִיל. שֶׁהַמָּמוֹן מְשַׂחֵק עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁמְּשַׂחֲקִין עִם הַתִּינוֹק בְּמַטְבְּעוֹת, וְאַחַר כָּךְ הוֹרֶגֶת אוֹתוֹ הַמָּמוֹן בְּעַצְמוֹ. וְכַמּוּבָא בְּתִּקּוּנִים: “שְׂחוֹק הַכְּסִיל, מָאן כְּסִיל, דָּא אֵל אַחֵר וְכוּ’, וְאִיהוּ אַסְכְּרָה לְרַבְיָא דְּאִנּוּן חַיָּבַיָּא. חַיָּכְת בְּהוֹן בְּעוּתְרָא בְּהַאי עָלְמָא וּלְבָתַר קְטִילַת לְהוֹן. וְאַמָּאי אִתְקְרִיאוּ רַבְיָא, בְּגִין דְּלָא אִית בְּהוֹן דַּעַת לְאִשְׁתְּזָבָא מִנֵּיהּ”. וְעִקַּר הַתִּקּוּן לְהִנָּצֵל מִזֶּה הוּא כְּפִי תִּקּוּן הַבְּרִית, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּתַכְלִית שְׁמִירַת הַבְּרִית. וְעָלָיו נֶאֱמַר: “טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹֹקִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה” וְכוּ’. כִּי הוּא זוֹכֶה לְחָכְמָה וָדַעַת וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִזֶּה. כִּי אֲפִלּוּ אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים צְרִיכִים חָכְמָה וָדַעַת גָּדוֹל מְאֹד בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל טִרְדַּת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה, שֶׁלֹּא יְבַלֶּה וִיכַלֶּה חַ”ו יְמֵי חַיָּיו עַל־יְדֵי זֶה. כְּמוֹ רֹב הֶהָמוֹן שֶׁסּוֹבְלִין מְרִירוּת גָּדוֹל מְאֹד כָּל יְמֵיהֶם עַל־יְדֵי זֶה, וְאוֹבְדִים שְׁנֵי עוֹלָמוֹת עַל־יְדֵי זֶה. כִּי דַּע, שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא מְרִירוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּחִינַת מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסֹבְלוֹ וּלְהִתְקַיֵּם מִגֹּדֶל הַמְּרִירוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: “אִלְמָלֵא מִלְחָא לָא הֲוֵי עָלְמָא יָכוֹל לְמִסְבַּל מְרִירוּתָא”. וְעִקַּר מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא הוּא תַּאֲוַת וְטִרְדוֹת וְדַאֲגוֹת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית. וְאִלְמָלֵא כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית בֶּאֱמֶת שֶׁהֵם נִקְרָאִים “בְּרִית מֶלַח עוֹלָם”, לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם כְּלָל מֵעֹצֶם הַמְּרִירוּת. עַל־כֵּן כָּל אֶחָד כְּפי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, כֵּן מַמְתִּיק מֵעַצְמוֹ הַמְּרִירוּת הַנַּ”ל שֶׁהֵם תַּאֲוַת מָמוֹן. אֲבָל מִי שֶׁרָחוֹק מִצַּדִּיק וּבְעַצְמוֹ הוּא רָחוֹק מִתִּקּוּן הַבְּרִית כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחַ”ו הוּא חוֹלֵק וּמִתְנַגֵּד גַּם כֵּן עַל הַצַּדִּיק הַנַּ”ל וַאֲנָשָׁיו, עָלָיו מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא שֶׁהוּא תַּאֲוַת וְדַאֲגוֹת הַמָּמוֹן, עַד שֶׁמְּכַלֶּה יְמֵי חַיָּיו רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְשִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי כַּמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ בָּזֶה, אוּלַי תּוּכַל לִבְרֹחַ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת לְהַצִּיל עַצְמְךָ מִשֶּׁטֶף מַיִם רַבִּים הָאֵלֶּה שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁלֹּא יַגִּיעַ אֵלֶיךָ, וְהָיְתָה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל וְתִזְכֶּה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא: (שם)

טז.

מִי שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת מָמוֹן וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי זֶה גּוֹרֵם בְּחִינַת דַּם נִדָּה לְהַשְּׁכִינָה, וְאֵין לוֹ פַּרְנָסָה, וְהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית: (לק”א סי’ כ”ט אות ה’)

יז.

צְדָקָה הוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן. וְצָרִיךְ לְכַוֵּן בְּכָל הִלּוּךְ וְהִלּוּךְ וּבְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁכַּוָּנָתוֹ כְּדֵי שֶׁיַּרְוִיחַ כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה וְזֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן: (שם אות ט’)

יח.

עַל־יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה שׂוֹנֵא בֶּצַע, שֶׁיִּשְׂנָא אֶת הַמָּמוֹן בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה, עַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לָבוֹא לְהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁעַל יָדוֹ זוֹכִין לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת. וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי אַהֲבַת מָמוֹן הוּא נוֹפֵל מִזֶּה הַשֵּׂכֶל, וְנוֹפֵל לִשְׁטוּת וּכְסִילוּת וְעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה, וְהַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מְסַבְּבִין אוֹתוֹ בְּסִבּוּבִים שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם הַהִפּוּךְ מִשֵּׂכֶל הַנַּ”ל: (לק”א סי’ ל’ אות ד’)

יט.

עַל־יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה עַל־יְדֵי זֶה מְחַדְּשִׁין נִשְׁמָתוֹ, דְּהַיְנוּ מֹחוֹ וְשִׂכְלוֹ, בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְזוֹכֶה לְקַבֵּל בְּכָל פַּעַם שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר הַפָּנִים. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ בַּר אוֹרְיָן וְאֵינוֹ מְקַבֵּל בְּעַצְמוֹ מֹחִין חֲדָשִׁים עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהִיא עִקַּר הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל, אַף עַל פִּי כֵן גַּם הוּא עוֹשֶׂה תִּקּוּן גָּדוֹל עַל־יְדֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה. כִּי עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא מִשֹרְשׁוֹ, שֶׁמֹּחִין שֶׁל חֲבֵרוֹ מִתְחַדְּשִׁין בְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמוּנָה, וְיִהְיֶה לוֹ מֹחִין חֲדָשִׁים לִלְמֹד, וְלִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ: (לק”א סי’ ל”ה אות ו’ ט’)

כָּל דִּינֵי מָמוֹנוֹת שַׁיָּךְ לְמַשָּׂא וּמַתָּן. עַל־כֵּן הָרוֹצֶה לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בָּהֶם: (שם אות ו’)

כא.

כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הָאֱמוּנָה מְאֹד, שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הַחִיצוֹנִים עַד שֶׁיִּפְגֹּם בֶּאֱמוּנָתוֹ חַ”ו. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר לַעֲסֹק בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה כְּמוֹ רַב סַפְרָא, וִיקַיֵּם “וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ”, שֶׁאֲפִלּוּ מַה שֶּׁנִּגְמַר בְּלִבּוֹ לֹא יְשַׁנֶּה, וּבָזֶה יִשְׁמֹר אֶת הָאֱמוּנָה. וְאָז יוּכַל לְחַדֵּשׁ נִשְׁמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה שֶׁבַּמַּשָּׂא וּמַתָּן כַּנַּ”ל: (שם אות ז’)

כב.

כְּשֶׁאָדָם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, זֶהוּ בְּחִינַת הַקְרָבַת קָרְבָּן הַתָּמִיד וְהַקְרָבַת הַקְּטֹרֶת. וַאֲזַי כָּל הַקְּלִפּוֹת נוֹפְלִים, וְעוֹלִים מֵהֶם כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּתוֹכָם, וּמֹחוֹ נִתְעַלֶּה וְנִתְחַדֵּשׁ כַּנַּ”ל, וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו: (שם אות ח’)

כג.

עִקַּר חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה שֶׁנִּתְמַעֵט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, אֵין זֶה אֶלָּא עַל־יְדֵי הַשּׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים. כִּי יֵשׁ שׁוֹחֵט הָגוּן מַאֲכִיל וּמְפַרְנֵס לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַעֲלֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ הָחַי הַמְגֻלְגָּל עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַשְּׁחִיטָה. אֲבָל כְּשֶׁהַשּׁוֹחֵט אֵינוֹ הָגוּן, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה חוֹשֵׁב מַחֲשֶׁבֶת פִּגּוּל וְאֵינוֹ שָׁם בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה, אֲזַי כְּשֶׁעוֹמֵד עִם הָחַלִיף לִשְׁחֹט אֶת הַחַי, הוּא עוֹמֵד כְּרוֹצֵחַ נְפָשׁוֹת, וְיֵשׁ צַעַר לְהַנֶּפֶשׁ הַחַי, וְצוֹעֶקֶת בְּקוֹל מָר, כִּי אֵינוֹ מַעֲלֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְגֻלְגָּל. וְאַדְּרַבָּא, הוּא מוֹרִיד אֶת הַנֶּפֶשׁ מִמַּעֲלָתָהּ וְאֵין לָהּ מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ. אוֹי לוֹ לְהַשּׁוֹחֵט הַזֶּה, אוֹי לְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמָסַר אוֹתָהּ בְּכַף אוֹיְבֶיהָ. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְמַעֲטָה הַפַּרְנָסָה, וּמְעַט הַפַּרְנָסָה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּטִרְחָא וִיגִיעָה גְּדוֹלָה. וְעַל־יְדֵי שׁוֹחֲטִים אֵלּוּ נִכְנָע הַנֶּפֶשׁ לְגַבֵּי הַגּוּף וְהַחֹמֶר, וּמִתְגַּבְּרִים תַּאֲווֹת הַגּוּף וְכוּ’. אֲבָל עַל־יְדֵי שׁוֹחֲטִים הֲגוּנִים מַעֲלִין אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְנִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל הַגּוּף וְהַחֹמֶר, בְּחִינַת בְּהֵמָה וְסִכְלוּת וָחֹשֶׁךְ, בְּחִינַת מִיתָה וְשִׁכְחָה וָדִין, בְּחִינַת חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת. וְנִתְעַלֶּה הַנֶּפֶשׁ וְהַצּוּרָה בְּחִינַת אָדָם וְחָכְמָה וְאוֹר וְחַיִּים וְזִכָּרוֹן וָחֶסֶד, בְּחִינַת חָכְמַת הַתּוֹרָה. וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע גָּדוֹל כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ ל”ז אות ו’)

כד.

כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל שׁוֹמְרִין אֶת עַצְמָן מִטְּרֵפוֹת, עַל־יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהֶם פַּרְנָסָה: (שם)

כה.

עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה בָּא דַּלּוּת וּבִזְיוֹנוֹת וּבוּשׁוֹת: (לק”א סי’ מ”ז)

כו.

עַל־יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִין בִּתְפִלִּין, בָּא דַּלּוּת וּבוּשָׁה. וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁפּוֹגֵם בָּאֱמֶת בָּא עֲנִיּוּת וּבוּשָׁה. כִּי עִקַּר עֲשִׁירוּת הוּא מֵאֱמֶת: (שם)

כז.

צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם הִסְתַּפְּקוּת, לְהִסְתַּפֵּק רַק בְּמַה שֶׁצָּרִיךְ לוֹ בְּהֶכְרֵחַ מִזֶּה הָעוֹלָם, וְלֹא לִנְהֹג אֶת בֵּיתוֹ בִּגְדוֹלוֹת דַּוְקָא, כַּנָּהוּג עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּהַרְבֵּה אֲנָשִׁים. כִּי אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר “וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר”, כִּי לְעוֹלָם חָסֵר לָהֶם הַרְבֵּה. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הִסְתַּפְּקוּת לְהִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶׁחֲנָנוֹ ה’. וַאֲפִלּוּ מִזֶּה הַהִסְתַּפְּקוּת גּוּפֵיהּ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ לִצְדָקָה, וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה יִחוּד גָּדוֹל לְמַעְלָה וְנִמְשָׁכִין כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת: (לק”א סי’ נ”ד אות ב’)

כח.

מִי שֶׁעוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי זֶה מַעֲלֶה וּמְתַקֵּן נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ, וּמַשְׁלִים וּמֵאִיר הֶאָרָה בְּנַרַ”נ (נֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה) שֶׁלּוֹ וְעַל־יְדֵי זֶה מְיַחֵד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ: (שם אות ג’)

כט.

כָּל עִסְקֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁמִּתְגַּלְגְּלִים וּבָאִים הַסְּחוֹרוֹת וְהַחֲפָצִים מֵאָדָם זֶה לְאָדָם זֶה, הַכֹּל כְּפִי הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבָּהֶם. וְלִפְעָמִים צָרִיךְ שֶׁיֵּצֵא הַחֵפֶץ מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת אַחֵר וְאַחַר כָּךְ יַחֲזֹר לִרְשׁוּתוֹ, הַכֹּל כְּפִי הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדָּבָר וּכְפִי הַחֶלְקֵי נַרַ”נ (נֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה) שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בְּכָל עֵת וּזְמַן. עַל־כֵּן אֵין לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה בְּשׁוּם דָּבָר, לִדְחֹק עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר לִמְכֹּר דַּוְקָא אוֹ לִקְנוֹת דַּוְקָא בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁחָפֵץ. כִּי לַכֹּל עֵת, כְּפִי בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת וּכְפִי חֶלְקֵי נַרַ”נ שֶׁבָּאָדָם כַּנַּ”ל: (שם)

עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן מִתְגַּבֵּר חַ”ו מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהוּא מַלְכוּת הָמָן עֲמָלֵק, שֶׁהוּא רוֹדֵף תָּמִיד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁחִיּוּתָהּ עַל־יְדֵי הַדַּעַת שֶׁהִיא הַתּוֹרָה. וּמַלְכוּת הָרְשָׁעָה הִיא הַהֶפֶךְ מִזֶּה, כִּי מִתְאַוֵּית תָּמִיד לֶאֱסֹף מָמוֹן וּבוֹלַעַת נִיצוֹצוֹת הַרְבֵּה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלָמִים בְּהַמָּמוֹן, שֶׁהוּא בְּשֹׁרְשׁוֹ גְּוָנִין עִלָּאִין. וְכָל אֶחָד כְּפִי שְׁבִירָתוֹ תַּאֲוַת מָמוֹן, וּמַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל הַתּוֹרָה וְהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, כֵּן מוֹצִיא הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה. וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַכְנִיעַ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה הַנַּ”ל, וּלְהוֹצִיא כָּל הַנִּיצוֹצוֹת מִשָּׁם וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶם תּוֹרָה: (לק”א סי’ נ”ו אות ה’)

לא.

כְּפִי תַּאֲוַת מָמוֹן כֵּן נִתְמַעֵט הַדַּעַת וְהַחַיִּים וְהָאֲרִיכוּת יָמִים, וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹל הַכְּרוּז שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁמַּכְרֶזֶת תָּמִיד לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַחֲמַת תַּאֲוַת מָמוֹן אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹל הַכְּרוּז הַגָּדוֹל הַזֶּה. וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא מֻכְרָח לְהִתְיַגֵּעַ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בְּטֹרַח גָּדוֹל, וּפַרְנָסָתוֹ בְּדֹחַק וּבִכְבֵדוּת מְאֹד. אֲבָל כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ לַחֲשֹׁב רַק בַּתּוֹרָה, וּמְמַעֵט וּמְשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן, עַל־יְדֵי זֶה פַּרְנָסָתוֹ בְּנָקֵל, וְזוֹכֶה לִשְׁמֹעַ הָרְמָזִים וְהַכְּרוּזִים שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת הָעוֹלִים בְּלִבּוֹ בְּכָל פַּעַם לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת: (שם אות ג’ ה’ ו’)

לב.

עַצְבוּת רוּחַ שֶׁבָּא עַל־יְדֵי יְגִיעוֹת וּרְדִיפַת הַמָּמוֹן בְּיוֹתֵר הוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשִׂים כָּל הָאֵבָרִים כְּבֵדִים, וְעַל־יְדֵי זֶה נֶחֱלַשׁ רוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁבָּאָדָם שֶׁבּוֹ תָּלוּי חִיּוּתוֹ. וְכָל מַה שֶּׁנֶּחֱלַשׁ בְּיוֹתֵר רוּחַ הַדּוֹפֵק, כְּמוֹ כֵן נַעֲשִׂים הָאֵיבָרִים כְּבֵדִים בְּיוֹתֵר, וְכֵן נֶחֱלָשׁ הָרוּחַ הַדּוֹפֵק עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְכֵן חוֹזֶרֶת חָלִילָה עַד שֶׁתּוּכַל נַפְשׁוֹ לָצֵאת. וְכָל זֶה עַל־יְדֵי טִרְדוֹת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַדְּאָגוֹת וְהָעַצְבוּת רוּחַ. וְעַל־יְדֵי אֲנָחָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמִּתְאַנֵּחַ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא חוֹזֵר וּמַבְרִיא אֶת רוּחַ הַדּוֹפֵק, וְחוֹזֵר וְנִתְחַזֵּק חִיּוּתוֹ וְזוֹכֶה לְדַעַת גָּדוֹל וּלְקַבֵּל דִּבּוּרִים מִן הַשָּׁמָיִם: (שם אות ט’)

לג.

כַּעַס מַזִּיק הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת מְאֹד מְאֹד. וְתֵדַע, שֶׁכְּשֶׁהַיֵּצֶר מֵסִית אוֹתְךָ לִכְעֹס, תֵּדַע שֶׁבְּזֹאת הַשָּׁעָה מַשְׁפִּיעִין לְךָ מִלְמַעְלָה אֵיזֶהוּ סַךְ מָמוֹן, וְהַיֵּצֶר רוֹצֶה לְקַלְקֵל זֹאת הַהַשְׁפָּעָה עַל־יְדֵי הַכַּעַס שֶׁהִזְמִין לְךָ, שֶׁהוּא מַזִּיק אֶת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת. וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר יֵשׁ לוֹ מָמוֹן, יָכוֹל לְאַבֵּד אוֹתוֹ עַל־יְדֵי הַכַּעַס: (לק”א סי’ ס”ח)

לד.

אִסּוּר גְּזֵלָה חָמוּר מְאֹד, כִּי כְּשֶׁגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ בָּנִים, הַיְנוּ שֶׁהַגַּזְלָן נוֹטֵל מֵהַנִּגְזָל בָּנִים. וְאִם זֶה הַנִּגְזָל עֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ בָּנִים, יוּכַל לִגְזֹל מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר יֵשׁ לְהַנִּגְזָל בָּנִים, יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ הַגַּזְלָן שֶׁיָּמוּתוּ בָּנָיו חַ”ו עַל־יְדֵי הַגְּזֵלָה שֶׁגָּזַל מִמֶּנּוּ מָמוֹן: (לק”א סי’ ס”ט)

לה.

עַל־יְדֵי שֶׁגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ בָּא לְהִרְהוּרִים: (שם)

לו.

גַּם לִפְעָמִים יְאַבֵּד הַגַּזְלָן בַּת זוּג שֶׁלּוֹ עַל־יְדֵי הַגְּזֵלָה. וְלִפְעָמִים יוּכַל הַגַּזְלָן לִגְזֹל מֵהַנִּגְזָל אֶת הַבַּת זוּג שֶׁלּוֹ: (שם)

לז.

גַּם אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם מָמוֹן גְּזֵלָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָּזַל כְּלוּם בְּיָדַיִם. כִּי גַּם עַל־יְדֵי חֶמְדָּה וְתַאֲוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְמָמוֹן חֲבֵרוֹ, גַּם עַל־יְדֵי זֶה לְבַד יוּכַל לְגֹזְלוֹ. וְזֶהוּ הָאִסּוּר הֶחָמוּר שֶׁל “לֹא תַחְמֹד”. כִּי הַחֶמְדָּה בְּעַצְמָהּ הוּא אִסּוּר חָמוּר מְאֹד, כִּי יֵשׁ כֹּחַ בְּהַחֶמְדָּה לִגְזֹל מֵחֲבֵרוֹ מָמוֹנוֹ וְנֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּמוֹ הַגַּזְלָן מַמָּשׁ: (שם)

לח.

עַל־יְדֵי צְדָקָה מְתַקֵּן מָמוֹן חֲבֵרוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ, שֶׁגְּזָלוֹ עַל־יְדֵי חֶמְדָּה. אֲבָל גְּזֵלָה מַמָּשׁ אֵין לָהּ תִּקּוּן, עַד שֶׁיָּשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אוֹ יַעֲשֶׂה בָּהּ צָרְכֵי רַבִּים אִם אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר לוֹ [כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל]: (שם)

לט.

אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין, יַעֲשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה. כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה מְתַקֵּן מָמוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן וּפַרְנָסָה בְּרֶוַח: (שם)

הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן הוּא שׁוֹטֶה וּכְסִיל וּפוֹגֵם וּמְאַבֵּד דַּעְתּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה הַוְיָן לֵיהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל: (שם)

מא.

עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן נַעֲשִׂים שׂוֹנְאִים, וּכְפִי הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוַת מָמוֹן כֵּן הִתְגַּבְּרוּת הַשּׂנְאִים. וּכְשֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת תַּאֲוַת מָמוֹן בְּיוֹתֵר נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי זֶה שׂוֹנְאֵי חִנָּם: (שם)

מב.

עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן נִתְעַכֵּר וְנִתְבַּלְבֵּל מֹחוֹ וְנַעֲשָׂה כְּסִיל. וְכָל מַה שֶּׁמִּתְאַוֶּה יוֹתֵר לְהַמָּמוֹן, נִתְעַכֵּר הַמֹּחַ בְּיוֹתֵר: (שם)

מג.

עַל־יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, עַל־יְדֵי זֶה אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ וְלִדְחוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ לְקַפֵּחַ פַּרְנָסָתוֹ חַ”ו: (לק”א סי’ ע”ט)

מד.

עַל־יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה הוּא מְקַיֵּם מִצְוַת “וְאָהַבְתָּ” וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי זֶה יִהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה בְּלֹא יְגִיעָה וְטֹרַח: (לק”א סי’ צ”ג וסי’ ר”י)

מה.

כָּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא כֻּלּוֹ תּוֹרָה, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁעוֹשִׂין מַשָּׂא וּמַתָּן צָרִיךְ שֶׁיְּקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ רַק בְּהַתּוֹרָה וְהַדִּינִים הַמְלֻבָּשִׁין שָׁם. ~ [מו] וּמִי שֶׁנּוֹפֵל אֶל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בְּעַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַתּוֹרָה בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, אֲזַי עֹ?נְשׁוֹ שֶׁאַחַר כָּךְ הוּא צָרִיךְ לָבוֹא לִפְנֵי דַּיָּנִים לָדוּן לִפְנֵיהֶם בְּדִין תּוֹרָה. וְהַכֹּל לְפִי הַפְּגָם. יֵשׁ אֶחָד שֶׁאֵין עֹנְשׁוֹ רַק שֶׁצָּרִיךְ לָדוּן, אֲבָל זוֹכֶה בַּדִּין. אֲבָל יֵשׁ אֶחָד שֶׁעָקַר יוֹתֵר הַמַּשָּׂא וּמַתָּן מִן הַתּוֹרָה, אֲזַי גַּם אֵינוֹ זוֹכֶה בַּדִּין: (לק”א סי’ ר”פ)

מז.

בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשִׂין מַשָּׂא וּמַתָּן הוּא שְׁעַת מִלְחָמָה. כִּי צָרִיךְ אָז לִלְחֹם עִם הַסִּטְרָא אַחֲרָא, לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת מִשָּׁם נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים. כִּי עִקַּר הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת. וְעַל־יְדֵי שֶׁעוֹשִׂין מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁיִּהְיֶה הַדִּבּוּר דִּבּוּר אֱמֶת, שֶׁיִּהְיֶה הַהֵן הֵן וְהַלָּאו לָאו, גַּם עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁעוֹשִׂין מַשָּׂא וּמַתָּן, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה רַק חִיצוֹנִיּוּת מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן, אֲבָל פְּנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתּוֹ צָרִיךְ לְקַשֵּׁר אֶל הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת כַּמָּה נִיצוֹצוֹת וְכַמָּה קְדֻשּׁוֹת נְפוּלוֹת עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, וְנַעֲשָׂה עֲלִיַּת הָעוֹלָמוֹת וְתִקּוּנִים גְּדוֹלִים עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן כְּמוֹ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה: (שם)

מח.

תַּאֲוַת מָמוֹן הִיא אַחַת מִג’ תַּאֲווֹת רָעוֹת שֶׁהֵן מַפְסִידִין וּפוֹגְמִין הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב. וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין חַג הַפֶּסַח כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי זֶה מְתַקְּנִים תַּאֲוַת מָמוֹן, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה וּלְהַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה וְלִתְפִלָּה וְכוּ’. עַיֵּן יִרְאָה [אוֹת כ’] וְיוֹ”ט: (לק”א סי’ א’ אות ד’ ה’ ו’ ח’)

מט.

מִי שֶׁרוֹצֶה לִתֵּן פַּרְנָסָה לְהַתְּלוּיִים בּוֹ, הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ חַיִל וְלֹא יִהְיֶה הַהֶפֶךְ שֶׁקּוֹרִין (שְׁלֵימַזְלְנִיק). כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קְצָת מֶמְשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה: (לק”ת סי’ ז’ אות י’)

יֵשׁ עֲבֵרָה, שֶׁעַל־יְדֵי עֲבֵרָה זֹאת נַעֲשִׂין בַּעֲלֵי חוֹבוֹת בָּעוֹלָם. וּצְרִיכִין לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בִּכְלָלִיּוּת וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַצִּילוֹ מֵעֲבֵרָה זֹאת. וְהַזְּמַן לָזֶה הוּא כְּשֶׁהוּא בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת: (שיחות הר”ן סי’ קי”ב)

נא.

עַל־יְדֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה וּמִצְוָה עַד שֶׁמְּרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה, עַל־יְדֵי זֶה הָאָדָם נִתְעַלֶּה בְּמָמוֹן: (לק”ת סי’ פ”א)

נב.

הָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ כְּלוּם, רַק לִמְשֹׁךְ אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי. וְאֵין לְהִסְתַּכֵּל אִם יִהְיֶה לוֹ מָעוֹת אִם לָאו, כִּי בֵּין שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָעוֹת וּבֵין שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ מָעוֹת יְבַלֶּה יָמָיו בְּשָׁוֶה. כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה מַטְעֶה אוֹתָנוּ לְגַמְרֵי, שֶׁמַּרְאֶה לְהָאָדָם כְּאִלּוּ מַרְוִיחַ בְּכָל פַּעַם וּלְבַסּוֹף אֵינוֹ כְּלוּם, כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה בְּחוּשׁ. וְאִם אֲפִלּוּ מַשִּׂיג מָעוֹת, לוֹקְחִין אוֹתוֹ מִן הַמָּעוֹת. וְהַכְּלָל, שֶׁשְּׂנֵיהֶם בְּיַחַד אֵין לָהֶם קִיּוּם, דְּהַיְנוּ הָאָדָם עִם הַמָּעוֹת. רַק אוֹ שֶׁלּוֹקְחִין הַמָּעוֹת מִן הָאָדָם אוֹ שֶׁלּוֹקְחִין הָאָדָם מִן הַמָּעוֹת. וּמֵעוֹלָם לֹא נִמְצָא אֶחָד שֶׁיִּשָּׁאֵר עִם הַמָּעוֹת. וְאִם גַּם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קָשֶׁה לִזְכּוֹת, אַף עַל פִּי כֵן, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין זוֹכֶה לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, צְרִיכִין גַּם כֵּן לֵידַע שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ כְּלוּם כַּנַּ”ל, וְיָשִׂים כָּל רְצוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ וּמְגַמָּתוֹ רַק אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וְיִכְסֹף תָּמִיד לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי הָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ יָקָר מְאֹד, כִּי עִקָּר הוּא הָרָצוֹן. וּבְתוֹךְ כָּךְ מַה שֶּׁיּוּכַל לַחֲטֹף אֵיזֶה טוֹב, תּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה אוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים, יַחֲטֹף מַה שֶּׁיּוּכַל, כִּי לֹא יִשָּׁאֵר לוֹ מִכָּל עֲמָלוֹ כְּלוּם, כִּי אִם הָרָצוֹן הַטּוֹב וּמַה שֶּׁחָטַף אֵיזֶה טוֹב בְּכָל יוֹם מִימֵי חַיָּיו: (שיחות הר”ן סי’ נ”א)

נג.

וְצָרִיךְ לִזְכֹּר הֵיטֵב מַה שֶּׁהִזְהִירוּ אוֹתָנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְקָרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, שֶׁלֹּא יַנִּיחַ הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ לְהָעוֹלָם לְהַ?טְעוֹת, שֶׁלֹּא יַטְעֶה אוֹתוֹ הָעוֹלָם. כִּי לֹא נִמְצָא אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קֵץ וְסוֹף טוֹב מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, רַק מַה שֶּׁחָטַף טוֹב אֲמִתִּי לְעַצְמוֹ לָעוֹלָם הַנִּצְחִי: (שם)

מחשבות והרהורים

[א].

הָעִקָּר לִשְׁמֹר מֹחוֹ שֶׁלֹּא יֶחֱמָץ, שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר בְּהִרְהוּרִים רָעִים וּבְתַאֲווֹת שֶׁהֵם סִטְרָא דְּמוֹתָא. וְצָרִיךְ לִגְעֹר בְּאֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁהֵם סִטְרִין אַחֲרָנִין וּלְגָרְשָׁם מִדַּעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁלֹּא יִתְקָרְבוּ אֵלָיו, כִּי הֵם מְטַמְטְמִין מֹחוֹ וְעַל־יְדֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׂמֹחַ. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר בָּהֶם בְּמַשֶּׁהוּ, כִּי הֵם עִקַּר הֶחָמֵץ וְהַשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה שֶׁצְּרִיכִים לְבַעֲרָם בְּבַל יֵרָאֶה וּבְבַל יִמָּצֵא וּלְטַהֵר וּלְפַנּוֹת אֶת הַמֹּחַ מֵהֶם: (לק”א סי’ ה’ אות ד’)

[ב].

כְּשֶׁבָּאִים עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ הִרְהוּרֵי זְנוּת, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, זֶהוּ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ עַל פְּגַם הַבְּרִית שֶׁפָּגַם מִקֹּדֶם, כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל מַמָּשׁ. עַל־כֵּן אַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה, שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלָיו הִרְהוּרִים רָעִים וּמְגֻנִּים מְאֹד, כִּי אַדְּרַבָּא, זֶהוּ דַּיְקָא תִּקּוּנוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ, כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי זֶה שֶׁבָּאִים עָלָיו עַתָּה אֵלּוּ הַהִרְהוּרִים וְהוּא מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, עַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא עִקַּר תִּקּוּנוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ כַּנַּ”ל. וּבָזֶה הוּא מוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, וְאֲזַי זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִזְדַּכֵּךְ הַחָכְמָה וְהַקּוֹל וְכוּ’ (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּפְנִים), וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לִמְשֹׁךְ כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק”א סי’ כ”ז אות ח’)

[ג].

כְּשֶׁאָדָם מַכְנִיס בְּתוֹךְ שִׂכְלוֹ מַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אֲזַי נִתְמַעֵט קְדֻשַּׁת שִׂכְלוֹ כְּפִי הַמָּקוֹם שֶׁל הַמַּחֲשָׁבָה פְּגוּמָה שֶׁהִכְנִיס בְּתוֹךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ. וְעַל זֹאת הַמַּחֲשָׁבָה פְּגוּמָה מִתְלַקְּטִים וּמִתְחַבְּרִים כָּל הַמִּדּוֹת וְכָל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וּמְגֻנּוֹת. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַפְּגָמִים וְכָל הָעֲווֹנוֹת וְהַחֲטָאִים חַ”ו, כֻּלָּם אֵינָם בָּאִים כִּי אִם עַל־יְדֵי פְּגַם הַמַּחֲשָׁבָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת שִׂכְלוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, שֶׁלֹּא יִכְנֹס בְּמַחֲשָׁבָה שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה וְלֹא שׁוּם חָכְמָה חִיצוֹנָה. וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְתִקּוּן עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְגָרֵשׁ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מִדַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ. כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא הַנְּשָׁמָה, וּכְשֶׁמְּקַדֵּשׁ שִׂכְלוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, עַל־יְדֵי זֶה מַגְבִּיהַּ וּמֵשִׁיב הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה: (לק”א סי’ ל”ה אות א’ ב’)

[ד].

כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם טִפְּשׁוּת הַלֵּב, הוּא מְטַמְטֵם אֶת הַלֵּב בִּבְחִינַת עָרְלַת לֵב, וּבָזֶה הוּא מְטַמְטֵם בְּחִינַת הֶחָלָל שֶׁל הַבְּרִיאָה וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ הֶחֱרִיב אֶת הָעוֹלָם. אֲבָל כְּשֶׁחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת זֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִיאָה, וְעַל־יְדֵי זֶה שֶׁמְּטַהֵר הַלֵּב וּמְגָרֵשׁ מִמֶּנּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, יִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת נִסִּים וּמוֹפְתִים בָּעוֹלָם: (לק”א סי’ מ”ט אות א’ ז’)

[ה].

כָּל תִּקּוּן הָאָדָם וְקִלְקוּלוֹ חַ”ו, הַכֹּל תָּלוּי בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּלֵּב. כִּי עִקַּר הַיְצָרִין הֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַחָכְמוֹת שֶׁבַּלֵּב, כִּי מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת הֵם יֵצֶר טוֹב וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם יֵצֶר הָרָע: (שם אות א’)

[ו].

כְּשֶׁנִּזְהָר מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת בְּלִבּוֹ, אֵיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בָּזֶה נַעֲשָׂה לִבּוֹ בִּבְחִינַת צוּר לְבָבִי וּבִבְחִינַת וְלִבִּי חָלַל בְקִרְבִּי, וְזוֹכֶה לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וּלְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, וְזוֹכֶה לִתְפִלָּה וְלִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְנַעֲשָׂה עַל־יְדֵי זֶה יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה וְזוֹכֶה לְהִתְגַּלּוּת אוֹרַיְתָא דְעַתִּיקָא סְתִימָאָה. וְנִתְבַּטֵּל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה וְנִתְעַלֶּה וְנִתְגַּדֵּל מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ לְיִשְׂרָאֵל חִיּוּת גָּדוֹל וְשֶׁפַע וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל וּבְרָכָה עַד בְּלִי דַּי: (שם אות א’ ב’ ד’ ו’ ז’)

[ז].

כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם כֻּלָּם בָּאִים בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר. כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חוֹשֵׁב הַמַּחֲשָׁבָה רְחוּשֵׁי מְרַחֲשָׁן שִׂפְתוֹתָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָאָדָם מַרְגִּישׁ זֹאת, אַף עַל פִּי כֵן הוּא בְּדַקּוּת גָּדוֹל כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר. כִּי כָּל מַחֲשָׁבָה שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם כֻּלָּם מֻכְרָחִים לָבוֹא בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר בִּשְׁעַת הַמַּחֲשָׁבָה, רַק שֶׁהוּא בְּדַקּוּת מְאֹד: (לק”א סי’ ס”ו אות ד’)

[ח].

יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ הִרְהוּרֵי נִאוּף וּמִתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. וְיֵשׁ שֶׁבְּשָׁעָה שֶּׁעוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל, מִזְדַּמְּנִים לִפְנֵיהֶם דִּמְיוֹנוֹת כְּאִלּוּ עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם דְּמוּת עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ שְׁאָר דִּמְיוֹנוֹת רָעִים, וּמְבַלְבְּלִים אוֹתָם מְאֹד בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְיֵשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מֵהֶם, וְרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לְהַעֲבִיר אוֹתָם הַמַּחֲשָׁבוֹת מִדַּעְתָּם, וְזוֹרְקִים רֹאשָׁם הֵנָּה וָהֵנָּה. אֲבָל דַּע, שֶׁכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים יוֹתֵר וְכָל מַה שֶּׁהֵם מִתְגַּבְּרִים בְּיוֹתֵר לְהַעֲבִירָם מִדַּעְתָּם, יוֹתֵר וְיוֹתֵר הֵם מִתְגַּבְּרִים אֵלּוּ הַבִּלְבּוּלִים רָעִים וְהַדִּמְיוֹנוֹת, כִּי כָּךְ טִבְעָם, שֶׁכָּל מַה שֶּׁחוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם יוֹתֵר לִדְחוֹתָם הֵם כְּרוּכִים אַחֲרָיו יוֹתֵר. עַל־כֵּן עִקַּר הָעֵצָה לִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְשֶׁלֹּא יִכְפַּת לֵהּ כְּלָל מַה שֶּׁעוֹמְדִים לְפָנָיו אֵלּוּ הַדִּמְיוֹנוֹת וְהַהִרְהוּרִים וְלֹא יִשְׁמַע אוֹתָם כְּלָל, רַק יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בְּמַה שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּתוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה אוֹ מַשָּׂא וּמַתָּן וְלֹא יַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם כְּלָל וְלֹא יַבִּיט לְאַחֲרָיו אִם נִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ, רַק יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בְּמַה שֶׁהוּא עוֹסֵק וּבָזֶה יִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ מִמֵּילָא. אַךְ זֶה הוּא רַק עֵצָה לְפִי שָׁעָה, וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר גּוּפוֹ, וְיֵלֵךְ אֵצֶל צַדִּיקֵי אֱמֶת וְיוֹרוֹ לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמֶת, אָז יִסְתַּלְּקוּ מֵעָלָיו בְּתַכְלִית: (לק”א סי’ ע”ב)

[ט].

גַּם עַצְבוּת מַזִּיק מְאֹד לָזֶה וְנוֹתֵן כֹּחַ לְאֵלּוּ הַבִּלְבּוּלִים שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ חַ”ו. עַל כֵּן צָרִיךְ לִבְלִי לְהִתְעַצֵּב מִזֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּלְבּוּלִים אֵלּוּ, וְאַל יִתְיָרֵא וְיִפְחֹד מֵהֶם כְּלָל, רַק יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם וְאַל יִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל כַּנַּ”ל. וִישַׂמַּח אֶת עַצְמוֹ בְּכָל דַּרְכֵי הָעֵצוֹת הַמְבֹאָרִים בִּמְקוֹמָם וְעַל־יְדֵי זֶה מִמֵּילָא יִסְתַּלְּקוּ. רַק לֹא יַעֲמִיד הַדָּבָר לְנִסָּיוֹן לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל פַּעַם לַאֲחוֹרָיו אִם כְּבָר נִסְתַּלְּקוּ, רַק יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם לְגַמְרֵי כַּנַּ”ל, וְהָבֵן: (שם)

[י].

מַחֲשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת הֵם בְּחִינַת חַיּוֹת טְהוֹרוֹת, וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם בְּחִינַת חַיּוֹת טְמֵאוֹת. וְהַמִּלְחָמָה שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בְּמֹחוֹ בֵּין הַמַּחֲשָׁבוֹת הוּא מִלְחָמָה מַמָּשׁ בֵּין הַחַיּוֹת טְהוֹרוֹת לַטְּמֵאוֹת. וּמַנִּיחִים בְּכַוָּנָה מִלְּמַעְלָה שֶׁיְּנַצְּחוּ זֶה עִם זֶה, כִּי יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תַּעֲנוּג גָּדוֹל כְּשֶׁהֵם מְנַצְּחִים זֶה עִם זֶה, וְהָאָדָם מִתְגַּבֵּר עַל הַחַיּוֹת טְמֵאוֹת וּמְנַצֵּחַ אוֹתָם: (לק”א סי’ רל”ג)

[יא].

הַכְּלָל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּפַעַם אֶחָד. עַל־כֵּן בְּקַל יְכוֹלִין לְגָרֵשׁ הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת רַק בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לַחֲשֹׁב אוֹתָהּ הַמַּחֲשָׁבָה, רַק לַחֲשֹׁב אֵיזֶה מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה אוֹ אֲפִלּוּ מַשָּׂא וּמַתָּן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁיַּמְשִׁיךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ לְאֵיזֶה מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת, וְעַל־יְדֵי זֶה יִפְטֹר מִמֵּילָא הַהִרְהוּרִים וְהַמַּחֲשָׁבָה רָעָה שֶׁבָּאָה עָלָיו. כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּשׁוּם אֹפֶן. וּכְבָר מְבֹאָר שֶׁאֵין צְרִיכִין לְנַעְנֵעַ ראֹשׁוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה כְּדֵי לְגָרֵשׁ הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, כִּי אֵין זֶה מוֹעִיל כְּלָל, רַק יַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת כַּנַּ”ל וְאַל יִסְתַּכֵּל לְאַחֲרָיו כְּלָל וְכַנַּ”ל: (שם)

[יב].

הַמַּחֲשָׁבָה גָּבוֹהַּ מְאֹד. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וְלַעֲלוֹת לְעוֹלָם הַמַּחֲשָׁבָה, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לִשְׁתֹּק לְגַמְרֵי, כִּי אֲפִלּוּ אִם יְדַבֵּר אָז דִּבּוּר הָגוּן הוּא מַפְסִיד הַמַּחֲשָׁבָה. אַךְ אֲפִלּוּ אִם יִשְׁתֹּק לְגַמְרֵי, עֲדַיִן יֵשׁ בִּלְבּוּלִים הַרְבֵּה שֶׁמְּבַלְבְּלִין הַמַּחֲשָׁבָה. וְעַל זֶה צְרִיכִין טָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים (עַיֵּן צַדִּיק): (לק”א סי’ רל”ד)

[יג].

הִרְהוּרֵי נִאוּף הֵם אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה, בְּחִינַת טֻמְאַת מֵת, וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מֵהֶם. וְאַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לִסְמֹךְ עַל זֶה וּלְהַרְבּוֹת שִׂיחָה עִם הַנָּשִׁים חַ”ו, רַק מַה שֶּׁמֻּכְרָח לְדַבֵּר עִמָּהֶם אֵינוֹ מַזִּיק לוֹ עַל־יְדֵי זְכוּת וְכֹחַ הַצְּדָקָה: (לק”א סי’ רמ”ב)

[יד].

יֵשׁ הִרְהוּרִים שֶׁנִּמְשָׁכִין מִקְּלִפָּה כָּזֹאת שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהִנָּצֵל מֵהֶם, וְאַף אִם יַעֲצִים עֵינָיו, אַף עַל פִּי כֵן בְּכָל צַד שֶׁיִּפְנֶה תִּזְדַּמֵּן לוֹ. וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מֵהֶם: (שם)

[טו].

צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת מֵהֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ לִבְחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּפִלִּין הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין. הַיְנוּ כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלָיו הִרְהוּרִים בְּיוֹתֵר, לֹא יִפֹּל מִזֶּה כְּלָל וְלֹא יִתְעַצֵּב, רַק אָז דַּיְקָא יִתְגַּבֵּר וְיִתְחַזֵּק לִבְרֹחַ מֵהֶם וּלְהַמְשִׁיךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְאָז נַעֲשָׂה מִזֶּה דַּיְקָא תִּקּוּן גָּדוֹל וְנִפְלָא בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ”ל. וְעַיֵּן בְּרִית כ”ז: (לק”ת סי’ ה’ אות ז’)

[טז].

הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָה כִּרְצוֹנוֹ לְמָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד כְּלָל. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים הוֹלֶכֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וּפוֹרַחַת וּמְשׁוֹטֶטֶת בִּדְבָרִים אֲחֵרִים וְזָרִים, הוּא בְּיַד הָאָדָם לַחֲזֹר וּלְהַטּוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לַחֲשֹׁב מַה שֶּׁרָאוּי. וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ סוּס שֶׁפּוֹנֶה מִן הַדֶּרֶךְ וְסָר לְדֶרֶךְ אַחֶרֶת, שֶׁתּוֹפְסִין אוֹתוֹ בְּרִסְנוֹ וּמַחֲזִירִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר. כְּמוֹ כֵן בַּמַּחֲשָׁבָה מַמָּשׁ, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהִיא תּוֹעָה מִן הַדֶּרֶךְ צָרִיךְ לְתֹ?פְסָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ לַהֲשִׁיבָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ הָרָאוּי: (לק”ת סי’ נ)

[יז].

גֹּדֶל יִקְרַת הַמַּחֲשָׁבָה אֵין לְשַׁעֵר. כִּי הַמַּחֲשָׁבָה יְקָרָה מְאֹד, הַיְנוּ מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וְנַעֲשָׂה מִמֶּנָּה דְּבָרִים שְׁלֵמִים מַמָּשׁ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קִיּוּם כָּל הַיָּמִים שֶׁיִּתְקַיְּמוּ הָעוֹלָמוֹת וּלְעוֹלְמֵי עַד. וְחָכְמָה יְקָרָה יוֹתֵר וְעַיֵּן בִּפְנִים. וּמִזֶּה תּוּכַל לְהָבִין מִמֵּילָא הַהֶפֶךְ חַ”ו, גֹּדֶל הַפְּגָם שֶׁל מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן: (לק”ת סי’ נ”ג)

[יח].

כְּשֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַ”ה וְתַמְשִׁיךְ לְךָ אֱלֹקוּת, שֶׁתְּקַשֵּׁר תָּמִיד בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטֵּל כָּל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הָרְצוֹנוֹת נֶגֶד רְצוֹנְךָ. וְזֶה פֵּרוּשׁ מַחֲשָׁבָה – חֲשֹׁב “מַה”, שֶׁתַּמְשִׁיךְ “מַה” (הַיְנוּ שֵׁם הֲוָיָה בְּגִימַטְרִיָּא מַ”ה) בְּתוֹךְ מַחֲשַׁבְתְּךָ, שֶׁתְּקַשֵּׁר אֱלֹקוּתוֹ בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ תָּמִיד: (לק”ת סי’ פ”ב)

[יט].

צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מֵהִרְהוּר. כִּי הִרְהוּר מַזִּיק וּפוֹגֵם מְאֹד מְאֹד, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר בְּדַעַת הָאָדָם כְּלָל עֹצֶם פְּגַם הַהִרְהוּר, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצִּילֵנוּ: (לק”ת סי’ קי”ד)

[כ].

צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַמַּחֲשָׁבָה מְאֹד, כִּי מִמַּחֲשָׁבָה יָכוֹל לִהְיוֹת נַעֲשָׂה דְּבַר חִיּוּת מַמָּשׁ: (שיחות הר”ן סי’ מ”ו)

[כא].

הַמַּחֲשָׁבָה הִיא גָּבוֹהַּ מְאֹד מְאֹד לְמַעְלָה מִכָּל הַדְּבָרִים הַגְּבוֹהִים וַחֲשׁוּבִים אֵצֶל הָאָדָם, כְּגוֹן רְאִיָּה וּשְׁמִיעָה וְכוּ’, וְהַמַּחֲשָׁבָה גָּבוֹהַּ מִכֻּלָּם וִיכוֹלָה לְהַשִּׂיג וּלְהַגִּיעַ לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַל כֵּן צְרִיכִין לְשָׁמְרָהּ מְאֹד: (שם)

[כב].

יֵשׁ דָּבָר שֶׁפּוֹרֵחַ בַּמַּחֲשָׁבָה (הַיְנוּ דְּבַר הַשָּׂגָה אוֹ חִדּוּשׁ תּוֹרָה) כְּמוֹ זְרִיחָה, וְאַחַר כָּךְ פּוֹרֵחַ מֵהַמַּחֲשָׁבָה. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָזֶה בְּרִיָּה וְאִישׁ חַיִל, שֶׁיּוּכַל לִרְדֹּף וְלָרוּץ אַחֲרֶיהָ וּלְהַשִּׂיגָהּ: (שם סי’ נ”ח)

מחלוקת ומריבה

[א].

צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יְבַלְבֵּל אוֹתוֹ הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, רַק יַאֲמִין בְּכֻלָּם. כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁבָּאִים בְּדַעְתּוֹ עַל הַצַּדִּיקִים מֵחֲמַת הַמַּחֲלוֹקוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם וּשְׁאָר קֻשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ עֲלֵיהֶם, הַכֹּל בָּא עָלָיו מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה רוֹצִים לְגָרְשׁוֹ מִן הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים וְהַנִּצְחִיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם. וְצָרִיךְ לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלִקַּח לְעַצְמוֹ תּוֹכָחָה וּמוּסָר מִזֶּה בְּעַצְמוֹ, שֶׁנּוֹפְלִים בְּלִבּוֹ קֻשְׁיוֹת עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יָשׁוּב אֶל הָאֱמֶת. וְעַיֵּן בְּאוֹת צַדִּיק סִימָן ח’: (לק”א סי’ ה’ אות ד’)

[ב].

צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד אַחַר כָּל זְכוּת וְדָבָר טוֹב שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא בְּיִשְׂרָאֵל, וְלָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ הַחוֹלְקִים עָלָיו וְהַמְבַזִּין אוֹתוֹ, וַאֲזַי יִהְיֶה נִצּוֹל תָּמִיד מִמַּחֲלֹקֶת. וְעַל יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה כֶּתֶר יָקָר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכַמָּה מִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת: (לק”א סי’ ו’ בסוף)

[ג].

כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחְלֹקֶת וּמְרִיבָה וְהוּא שׁוֹתֵק וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ, וְשׁוֹמֵעַ חֶרְפַּתוֹ וְאֵינוֹ מֵשִׁיב, זֶה עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת. וְהוּא חָכָם בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לְכָבוֹד אֱלֹקִי וּלְחֵלֶק טוֹב לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת אָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא הַמִּשְׁפָּט עַל כָּל בָּאֵי עוֹלָם: (שם אות ו’)

[ד].

אָסוּר לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים וְחוֹלְקִים כִּי אִם מִי שֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁכְּבָר גֵּרֵשׁ וּבִטֵּל לְגַמְרֵי כָּל הָרָע שֶׁל כָּל הָד’ יְסוֹדוֹת שֶׁהֵם כְּלַל הַמִּדּוֹת, עַד שֶׁבָּטוּחַ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ שׁוּם מִכְשׁוֹל עֲבֵרָה. וְצַדִּיק כָּזֶה וְהַנִּלְוִים בּוֹ הֵם דַּיְקָא יְכוֹלִים לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים. אֲבָל כָּל מִי שֶׁלֹּא בִּטֵּל הָרָע לְגַמְרֵי וְהָרָע עֲדַיִן בְּכֹחַ, אַף שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם עֲבֵרָה, אֵין זֶה צַדִּיק גָּמוּר, וְאָסוּר לוֹ לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים, כִּי יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ חַ”ו אֲרִיכַת הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהוּא גָּדוֹל בִּשְׁעָתוֹ רַחֲמָנָא לִצְלָן. אֲבָל הַצַּדִּיק הַגָּמוּר הַנַּ”ל יָכוֹל לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ הַצִּנּוֹר, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבְּלִין הָרְשָׁעִים הָרוּחַ חַיִּים שֶׁלָּהֶם, וּלְשַׁבְּרוֹ וּלְהַכְנִיעוֹ וּלְהַשְׁפִּיל הָרְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ: (לק”א סי’ ח’ אות ה’)

[ה].

עַל יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין בְּמִצְוַת צִיצִית יְכוֹלִין לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַחוֹלְקִים וּלְהַשְׁפִּילָם: (שם אות ח’)

[ו].

הָרְשָׁעִים וְהַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים, הֵם בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים, כִּי אֵין לָהֶם רוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ רַק עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת: (שם)

[ז].

מַה שֶּׁעַל פִּי רֹב הַלּוֹמְדִים חוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים, זֶהוּ מֵחֲמַת שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, דְּהַיְנוּ גְּמָרָא וּפוֹסְקִים וְכוּ’ בְּגֵאוּת גָּדוֹל, וַאֲזַי נַעֲשָׂה לָהֶם מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, פֶּה לְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיקִים עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז. אֲבָל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת מַעֲלִין וּמְתַקְּנִים כָּל דִּבּוּרֵיהֶם הָרָעִים וְחוֹזְרִים וְעוֹשִׂים מֵהֶם הֲלָכוֹת, וּמַעֲלִין שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא: (לק”א סי’ י”ב אות א’ ד’)

[ח].

כְּשֶׁסּוֹבְלִים יִסּוּרִים מֵחוֹלְקִים וּרְשָׁעִים הַמּוֹנְעִים מֵהַקְּדֻשָּׁה, וְאֵין לָהֶם כֹּחַ לִדְחוֹת אוֹתָם וּלְהַכְנִיעָם אֶלָּא בְּדִינֵיהֶם, הִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה לֵילֵךְ לְמִשְׁפְּטֵיהֶם וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל הַכֹּחוֹת לְהַשְׁפִּילָם בְּמִשְׁפְּטֵיהֶם דַּיְקָא, וְגַם לְהוֹצִיא הוֹצָאוֹת מָמוֹן עַל זֶה. וְעַל יְדֵי זֶה מַעֲלֶה מִשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה מֵהַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא. וְלִפְעָמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב כָּל הַמַּחֲלֹקֶת בִּשְׁבִיל זֶה, שֶׁהַחוֹלְקִים יַעַמְדוּ עַל הַכְּשֵׁרִים אַנְשֵׁי אֱמֶת וְאֵין כֹּחַ בְּיַד הַכְּשֵׁרִים לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם כִּי אִם עַל יְדֵי מִשְׁפְּטֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יַעֲלֶה הַמִּשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה מֵהַקְּלִפּוֹת כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ כ’ אות ט’)

[ט].

מוֹכִיחֵי הַדּוֹר שֶׁהוֹלְכִים וּמוֹכִיחִים הַדּוֹר כְּדֵי לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב, הֵם מַמְתִּיקִין הַדִּינִים וּמַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וְהֵם עוֹשִׂים שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אֲבָל כְּשֶׁחַ”ו הָרָע שֶׁל הַדּוֹר גּוֹבֵר עַד שֶׁמְּקַלְקֵל אֶת הַתּוֹכָחָה וְהַמּוּסָר, עַל יְדֵי זֶה נִתְקַלְקֵל שְׁלוֹם הָעוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה גֵּרוּשׁ וּמַחְלֹקֶת בָּעוֹלָם: (לק”א סי’ כ”ב אות א’)

[י].

כְּשֶׁחוֹלְקִים עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת וְאַנְשֵׁיהֶם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְגָרֵשׁ אוֹיְבֵיהֶם מִפְּנֵיהֶם, הוּא מַפִּיל אֶת אוֹיְבֵיהֶם לְתַאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא שְׁמָד, עֲבוֹדָה זָרָה, אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה, מִיתָה. כִּי אֵין נְפִילָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. כִּי תַּאֲוַת הַמָּמוֹן מְמָרֶרֶת יְמֵי חַיֵּיהֶם וּמְכַלָּה אוֹתָם. וְהַכְּלָל, כְּשֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת כָּל מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, הוּא יָכוֹל לְהַפִּיל אֶת חֲבֵרוֹ מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְהַנְּפִילָה הוּא שֶׁנּוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחְלֹקֶת שֶׁלֹּא יִפֹּל לְתַאֲוַת מָמוֹן: (לק”א סי’ כ”ג אות ג’ ה’ בסוף)

[יא].

הַמִּתְנַגְּדִים וְהַמְבַזִּים וְהַמְחָרְפִים יִרְאֵי ה’, זֶה מֵחֲמַת שֶׁמְּקַבְּלִים תּוֹרָה מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים שֶׁהֵם נִקְרָאִין שֵׁדִין יְהוּדָאִין, שֶׁהֵם מְקַבְּלִים תּוֹרָה נְפוּלָה שֶׁאֵין לָהּ כֹּחַ לְהַדְרִיךְ אֶת הָאָדָם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת. וְאֵין מַשִּׂיגִים שׁוּם תּוֹעֶלֶת עַל יְדֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כָּאֵלּוּ, אַדְּרַבָּא, נוֹפְלִים עַל יְדֵיהֶם לִכְפִירוֹת וְהִתְנַגְּדוּת: (לק”א סי’ כ”ח אות א’)

[יב].

עַל יְדֵי הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים זוֹכִין לֶאֱמוּנָה, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר עַל הַמִּתְנַגְּדִים הַנַּ”ל: (שם אות ב’ ג’)

[יג].

בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם דָּנִים אֶת כָּל אָדָם לְכַף חוֹב וְחוֹקְרִים תָּמִיד עַל חוֹבוֹת בְּנֵי אָדָם, הֵם מִתֹּקֶף הַסִּטְרָא אַחֲרָא, מִבְּחִינַת קֵץ כָּל בָּשָׂר, שֶׁהוּא חוֹקֵר תָּמִיד לַעֲשׂוֹת קֵץ וְכִלָּיוֹן חַ”ו, וּלְעוֹרֵר דִּין וּלְהַלְשִׁין וּלְקַטְרֵג. וְעִקַּר כֹּחָם נִמְשָׁכִים מִפְּגַם הַדִּבּוּר. וְעִקַּר הַכְנָעָתָם וּבִטּוּלָם הוּא עַל יְדֵי תִּקּוּן הַדִּבּוּר. וְעַיֵּן דִּבּוּר אוֹת ו’ ז’: (לק”א סי’ ל”ח אות ב’)

[יד].

עַל יְדֵי מְחָאַת כַּפַּיִם בַּתְּפִלָּה נִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת, וְנִתְבַּטֵּל הֶרֶג וְאָבְדָּן מִן הָעוֹלָם, וְזוֹכִין לְשָׁלוֹם: (לק”א סי’ מ”ד)

[טו].

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת מִתְרַחֵק מִן הַמַּחֲלֹקֶת בְּיוֹתֵר. כִּי עִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת וְהַכַּעַס הוּא מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, וְכָל מַה שֶּׁהַדַּעַת מִתְרַבֶּה בְּיוֹתֵר, מִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת בְּיוֹתֵר. עַל כֵּן עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁהִיא הַדַּעַת, מִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת וְנִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם: (לק”א סי’ נ”ו אות ג’ ו’)

[טז].

וְכֵן עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה נִמְשָׁךְ דַּעַת וּמְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת: (שם אות ז’)

[יז].

עַל יְדֵי הַכַּעַס נִתְעוֹרְרִים מְקַטְרְגִים וְשׂוֹנְאִים עַל הָאָדָם וְשׁוֹלְטִים עָלָיו. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא תַּעֲנִית אוֹ עֹנֶג שַׁבָּת: (לק”א סי’ נ”ז אות ו’)

[יח].

עִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת בָּא עַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. עַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחֲלֹקֶת, שֶׁחוֹלְקִין וּמַקְשִׁין וְשׁוֹאֲלִין עָלָיו קֻשְׁיוֹת, צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בְּהַמַּחֲלֹקֶת וְלָשׁוּב עַל־יְדֵי זֶה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְעַל־יְדֵי זֶה יְתַקֵּן אֱמוּנַת חֲכָמִים. עַיֵּן צַדִּיק: (לק”א סי’ ס”א אות ה’)

[יט].

יֵשׁ כַּמָּה סְפָרִים עַכְשָׁו, וְגַם עֲתִידִין עוֹד לִהְיוֹת סְפָרִים, וְכֻלָּם צְרִיכִים לְהָעוֹלָם וְאָסוּר לַחֲלֹק וּלְהַלְעִיג עַל שׁוּם סֵפֶר שֶׁהוֹלֵךְ עַל פִּי תּוֹרָתֵינוּ הַקְּדוֹשָׁה. וְכָל מִי שֶׁמַּלְעִיג עֲלֵיהֶם, נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת. מִלְּבַד אִם הוֹלֵךְ עַל פִּי חֲקִירוֹת שֶׁל חָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם כְּלָל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. עַיֵּן תַּלְמוּד תּוֹרָה: (שם)

[כ].

יֵשׁ צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁאֱמוּנָתָם שְׁלֵמָה בְּוַדַּאי, וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ עֲלֵיהֶם מַחְלֹקֶת. וְהוּא בִּבְחִינַת “וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא”, שֶׁסּוֹבֵל צַעַר הַמַּחֲלֹקֶת בִּשְׁבִיל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁל הָעוֹלָם. וְעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עָלָיו הוּא מְתַקֵּן פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים אֵצֶל הַהֲמוֹן עַם: (שם)

[כא].

וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם מַחְלֹקֶת מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּעַצְמָן, וְאֵינָם מַאֲמִינִים בְּהַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם שֶׁמְּחַדְּשִׁין, שֶׁיֵּשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מֵהֶם, וְעַל־יְדֵי זֶה מִתְרַשְּׁלִין בְּהַחִדּוּשִׁין שֶׁלָּהֶם. וְעַל־כֵּן בָּא עֲלֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה עַל זֶה. כִּי זֶה שֶׁאֵין מַאֲמִין בְּהַחִדּוּשִׁין שֶׁל עַצְמוֹ הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שָׁב בִּתְשׁוּבָה עַל זֶה וְחוֹזֵר וּמְזָרֵז בְּחִדּוּשָׁיו וְנַעֲשָׂה מֵהֶם סֵפֶר, וְנִתְרַבִּין סְפָרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת וְנִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים: (שם)

[כב].

מַה שֶּׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַיֵּן בִּפְנִים. וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל. וְעַל־כֵּן אָסוּר לְהַרְהֵר עַל זֶה הַמַּחֲלֹקֶת, רַק לְהַאֲמִין כִּי אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין זֹאת, וְאָנוּ צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד: (לק”א סי’ ס”ד אות ד’)

[כג].

עַל־יְדֵי הַפֵּרוּד שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַשּׂנְאִים, עַל־יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהֶם קִיּוּם בְּיוֹתֵר. אֲבָל כְּשֶׁהַשּׂנְאִים מִתְחַבְּרִים יַחַד אֲזַי יוֹנְקִים מְהֵרָה הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ, שֶׁמִּשָּׁם חִיּוּתָם, וְנוֹפְלִים מְהֵרָה: (לק”א סי’ ס”ז אות ו’)

[כד].

מִדַּת הַנִּצָּחוֹן וְמַּחֲלֹקֶת וּמִלְחָמָה נִמְשָׁךְ מֵהַדָּמִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיַּעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַטִּפֵּי דָּמִים שֶׁנִּמְצָאִים בּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, עַד שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים מִכָּל הַדָּמִים דִּבּוּרִים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְאָז יִזְכֶּה לְשָׁלוֹם וִיבַטֵּל כָּל מִדַּת הַנִּצָּחוֹן וּמַחְלֹקֶת: (לק”א סי’ ע”ה)

[כה].

עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵעַ חֶרְפָּתוֹ וְאֵינוֹ מֵשִׁיב וְעוֹשֶׂה זֹאת מֵאַהֲבָה, לֹא בִּשְׁבִיל לְהַכְעִיס אֶת חֲבֵרוֹ יוֹתֵר עַל־יְדֵי הַשְּׁתִיקָה, עַל־יְדֵי זֶה דּוֹחֶה כָּל הַקְּלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בַּקְּדֻשָּׁה: (לק”א סי’ פ”ב)

[כו].

צָרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ אֶת אֵלּוּ הַחוֹלְקִים עָלָיו צָרִיךְ לַחֲקֹר לִמְצֹא זְכוּת בָּהֶם בְּמַה שֶׁחוֹלְקִים עָלָיו, וְעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת לְגַמְרֵי אוֹ שֶׁיִּהְיֶה מַפָּלָה לְהַחוֹלְקִים: (לק”א סי’ קל”ו)

[כז].

מִי שֶׁאוֹחֵז תַּאֲוָתוֹ מִמַּחְלֹקֶת זוֹכֶה שֶׁיֹּאמְרוּ דְּבַר הֲלָכָה מִשְּׁמוֹ, וַאֲזַי הוּא דָּר בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת וּכְאִלּוּ לֹא מֵת: (לק”א סי’ קמ”ה)

[כח].

עַל־יְדֵי מַחְלֹקֶת קָשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל וּלְדַבֵּר דִּבּוּרִים דִּקְדֻשָּׁה. עַל־כֵּן קֹדֶם הַתְּפִלָּה צְרִיכִין לְקַבֵּל עָלָיו מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר מִשָּׁלוֹם: (לק”א סי’ רל”ט)

[כט].

עַל־יְדֵי מַחְלֹקֶת נוֹפְלִים מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל כְּפִי?רוֹת עַל אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְכוּ’. עַיֵּן אֱמֶת וֶאֱמוּנָה אוֹת ל”ז ל”ח: (לק”א סי’ רנ”א)

[ל].

כְּשֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת עַל הָאָדָם יְכוֹלִין לְהַפִּילוֹ מִמַּדְרֵגָתוֹ חַ”ו. וְצָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַטֶּה מִן הַדֶּרֶךְ חַ”ו עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת: (לק”א סי’ רנ”ח)

[לא].

כְּשֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת עַל הָאָדָם, אֵין לָאָדָם לַעֲמֹד עַצְמוֹ כְּנֶגֶד הַשּׂנְאִים, לוֹמַר, כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לוֹ כְּנֶגְדּוֹ, כִּי זֶה גּוֹרֵם שֶׁהַשּׂנֵא יָבוֹא לִמְבֻקָּשׁוֹ לִרְאוֹת בּוֹ חַ”ו מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת בּוֹ. רַק אַדְּרַבָּא, רָאוּי לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה מֵפֵר מַחֲשֶׁבֶת הַשּׂוֹנֵא, וַאֲזַי אַדְּרַבָּא תָּשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה עַל ראֹשׁוֹ: (לק”א סי’ רע”ז)

[לב].

וְכָל זֶה כְּשֶׁהַחוֹלְקִים הֵם רְשָׁעִים. אֲבָל כְּשֶׁהַחוֹלְקִים עָלָיו צַדִּיקִים, בְּוַדַּאי כַּוָּנָתָם הוּא רַק לְטוֹבָה שֶׁמְּרִימִין וּמְנַשְּׂאִין אוֹתוֹ עַל־יְדֵי זֶה, וּמַמְתִּיקִים דִּינִים מֵעָלָיו עַל יְדֵי זֶה שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו. וְזֶה צָרִיךְ הָאָדָם לָדַעַת, כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחְלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁהוּא רַק לְטוֹבָה. וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַטְעֶה עַצְמוֹ בָּזֶה לוֹמַר שֶׁהוּא מַחֲלוֹקֶת גְּמוּרָה חַ”ו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר מַחֲלֹקֶת גְּמוּרָה דְּסִטְרָא אַחֳרָא חַ”ו עַל־יְדֵי זֶה: (שם)

[לג].

עַל־יְדֵי מַחְלֹקֶת בָּא עֲנִיּוּת וְאֵין זוֹכִין לִרְפוּאָה, אֲבָל עַל־יְדֵי שָׁלוֹם בָּא רְפוּאָה וּפַרְנָסָה: (שם)

[לד].

כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בָּעוֹלָם, עַל־יְדֵי זֶה בָּא עֲצִירַת גְּשָׁמִים חַ”ו, וְנַעֲשָׂה יַקְרוּת חַ”ו: (לק”ת סי’ ס’)

[לה].

עַל־יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִין בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה בָּא מַחְלֹקֶת. עַיֵּן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל י”ח וְכָבוֹד ל”ב (לק”ת סי’ ע”א)

[לו].

כָּל הָעוֹלָם מָלֵא מַחְלֹקֶת, הֵן בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְכֵן בְּכָל עִיר וָעִיר, וְכֵן בְּכָל בַּיִת וּבַיִת בֵּין הַשְּׁכֵנִים, וּבֵין כָּל אֶחָד עִם אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ וּמְשָׁרְתָיו וּבָנָיו וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאֵין מִי שֶׁיָּשִׂים אֶל לִבּוֹ הַתַּכְלִית, שֶׁבְּכָל יוֹם הָאָדָם מֵת, כִּי הַיּוֹם שֶׁעָבַר לֹא יִהְיֶה עוֹד וּבְכָל יוֹם הוּא מִתְקָרֵב לַמִּיתָה, וְאֵיךְ יֵשׁ לוֹ פְּנַאי לְבַלּוֹת זְמַן עַל מַחֲלֹקֶת. עַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת קְצָת, צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לָזֶה, וְיַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֲרִיכוּת אַפַּיִם, וְלֹא יְאַבֵּד יָמָיו עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת, קְטַנָּה אוֹ גְּדוֹלָה, רַק יַעֲצֹר רוּחוֹ וְכַעֲסוֹ וְיִהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם עִם הַכֹּל (שיחות הר”ן סי’ ע”ז)

מניעות

[א].

כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק יוֹתֵר לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת. כִּי כֵן דֶּרֶךְ הָאָדָם, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמּוֹנְעִים אוֹתוֹ יוֹתֵר מֵאֵיזֶה דָּבָר הוּא חוֹשֵׁק בְּיוֹתֵר לַעֲשׂוֹתוֹ. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר הַצָּרִיךְ לוֹ לְיַהֲדוּתוֹ, וּבִפְרָט כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁכָּל יַהֲדוּתוֹ תָּלוּי בָּזֶה, דְּהַיְנוּ לִנְסֹעַ לַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי נוֹתְנִין לוֹ מִלְּמַעְלָה חֵשֶׁק, וְהַחֵשֶׁק שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ הוּא עַל יְדֵי הַמְּנִיעָה שֶׁמַּזְמִינִים לוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַמְּנִיעָה מִתְגַּבֵּר הַחֵשֶׁק כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן יֵדַע הָאָדָם, שֶׁאֵין שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכַל לְשַׁבְּרָהּ אִם יִרְצֶה, כִּי הַמְּנִיעָה הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק. וּכְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק וְרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים כָּרָאוּי לְזֶה הָעֵסֶק דִּקְדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְגָמְרוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. כִּי הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק בִּשְׁבִיל הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְג?ֹמְרוֹ כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ ס”ו אות ד’)

[ב].

וְדַע, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַנֶּחְשָׁק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר מַזְמִינִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר הַחֵשֶׁק בְּיוֹתֵר. כִּי הַחֵשֶׁק הוּא כְּפִי הַמְּנִיעָה. וְעַל־כֵּן רָאוּי לָאָדָם לְהָבִין, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק, וְעוֹמְדִים וּמִשְׁתַּטְּחִים לְפָנָיו מְאֹד מִכָּל הַצְּדָדִים לְמֹנְעוֹ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ יֵדַע וְיָבִין עֹצֶם מַעֲלוֹת הַנֶּחְשָׁק, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה הַמְּנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל כָּךְ. כִּי עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ מְנִיעוֹת רַבּוֹת, וּבִפְרָט כְּשֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבָּזֶה תָּלוּי הַכֹּל, אֲזַי בְּוַדַּאי מִתְגַּבְּרִים הַמְּנִיעוֹת בְּיוֹתֵר, אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת בֵּין הַצַּדִּיקִים, שֶׁכְּשֶׁרוֹצִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי הַכֹּל, אֲזַי מִתְפַּשְּׁטִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת מְאֹד מְאֹד מִכָּל הַצְּדָדִים, וּמִזֶּה בְּעַצְמוֹ יָכוֹל לְהָבִין מַעֲלַת הַנֶּחְשָׁק כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רָצוֹן וְחֵשֶׁק חָזָק מְאֹד כְּפִי מַעֲלוֹת הַנֶּחְשָׁק הַזֶּה, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וּלְהַגִּיעַ אֵלָיו. כִּי זֶה כְּלָל שֶׁאֵין שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכַל הָאָדָם לְשַׁבְּרָהּ, רַק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן חָזָק מְאֹד כְּפִי מַעֲלַת הַנֶּחְשָׁק וְכַנַּ”ל: (שם)

[ג].

גַּם אֵין רָאוּי לְהָאָדָם לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ, וְלִמְצֹא לְעַצְמוֹ תֵּרוּץ, לוֹמַר, מֵאַחַר שֶׁהוּא חָפֵץ וְחוֹשֵׁק לַעֲשׂוֹת הָעֵסֶק דִּקְדֻשָּׁה רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעָה וָאֹנֶס, עַל־כֵּן יִהְיֶה נֶחֱשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל, חָשַׁב לַעֲשׂוֹת וְכוּ’. כִּי כָּל זֶה נֶאֱמַר רַק לְמִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת בָּזֶה, אֲזַי יוֹצֵא בָּזֶה, כִּי מַה לוֹ לַעֲשׂוֹת, כִּי הֲלֹא יֵשׁ לוֹ אֹנֶס. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת, רַק שֶׁהוּא רוֹצֶה הַמִּצְוָה אוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּעַצְמוֹ, אִם כֵּן מַה מּוֹעִיל לוֹ מַה שֶּׁמְּקִלִּין לוֹ שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, כִּי אֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל עִם הַ”כְּאִלּוּ”, כִּי הוּא חָפֵץ וְתָאֵב וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ וְלֹא לָצֵאת עִם הַ”כְּאִלּוּ”. כִּי בֶּאֱמֶת רָאוּי לְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁיִּגְמֹר חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וּלְהוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בִּשְׁלֵמוּת. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵשֶׁק כָּזֶה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִגְמֹר וּלְהוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וִישַׁבֵּר וִיבַטֵּל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהָאוֹנָסִים, כִּי כֻּלָּם לֹא בָּאוּ רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק חָזָק כְּפִי מַעֲלוֹת הַנֶּחְשָׁק כַּנַּ”ל, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִגְמֹר כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם, אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּהְיֶה: (שם)

[ד].

מִי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּגַשְׁמִיּוּת כָּל יָמָיו וְאַחַר כָּךְ נִתְלַהֵב וְרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מִדַּת הַדִּין מְקַטְרֵג עָלָיו וְאֵין מַנִּיחַ אוֹתוֹ לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַזְמִין לוֹ מְנִיעָה. וְהַכְּסִיל כְּשֶׁרוֹאֶה הַמְּנִיעוֹת, חוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו. אֲבָל מִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת, הוּא מְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ אָז דַּיְקָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא מִסְתַּכֵּל וּמוֹצֵא בְּהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ נִסְתָּר בְּהַמְּנִיעָה הַזֹּאת: (לק”א סי’ קט”ו)

[ה].

עַל־יְדֵי הַיְגִיעוֹת וְהַטִּרְחוֹת וּשְׁבִירַת מְנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת מֵאָבִיו וְחוֹתְנוֹ וְאִשְׁתּוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם שְׁאָרֵי מְנִיעוֹת, וְהוּא צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ לִטְרֹחַ וּלְהִתְחַזֵּק מְאֹד לְשַׁבְּרָם, עַל־יְדֵי זֶה הוּא עוֹשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל בְּתוֹכָהּ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה אַחַר כָּךְ. וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת וּטִרְחוֹת יוֹתֵר בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּתוֹ, יֵשׁ לוֹ כְּלִי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל בְּתוֹכָהּ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְיִרְאָה וּלְהַמְשִׁיךְ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת, וְזוֹכֶה לְהַשְׁלִים שְׁמָא קַדִּישָׁא, כִּי עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה: (לק”א סי’ קפ”ה)

[ו].

כָּל הָרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִכְנֹס כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁיַּחֲשֹׁב שֶׁאֵין בָּעוֹלָם כִּי אִם הוּא לְבַדּוֹ יְחִידִי בָּעוֹלָם. וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם אָדָם הַמּוֹנְעוֹ, כְּגוֹן אָבִיו וְאִמּוֹ אוֹ חוֹתְנוֹ וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, אוֹ הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ מִשְּׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם הַמַּלְעִיגִים וּמְסִיתִים וּמוֹנְעִים מִן דֶּרֶךְ הָאֱמֶת. וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יָחוּשׁ וְלֹא יִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, רַק יִהְיֶה בִּבְחִינַת “אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם”, כְּאִלּוּ הוּא יְחִידִי בָּעוֹלָם: (השמטה בתחילת לק”ת)

[ז].

כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁהַמְּנִיעָה שֶׁלּוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְשַׁבְּרָהּ, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כִּי אֵין אָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מְנִיעָה שֶׁלֹּא יוּכַל לְשַׁבְּרָהּ אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת. כִּי אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ עַל שׁוּם אָדָם מְנִיעוֹת, רַק כְּפִי כֹּחוֹ וִיכָלְתּוֹ שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד בָּהֶם, אִם יִרְצֶה לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם כָּרָאוּי. וְאִם יִסְתַּכֵּל הֵיטֵב, יוּכַל לְהָבִין שֶׁגַּם בְּהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ מְלֻבָּשׁ שֵׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעֵיל בְּאוֹת ד’). וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה כְּלָל, כִּי כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם: (לק”ת סי’ מ”ו)

[ח].

הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַמְּנִיעוֹת הוּא מְנִיעַת הַמֹּחַ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁלִּבּוֹ חָלוּק וְאֵינוֹ מֵשִׂים לִבּוֹ וּמֹחוֹ הֵיטֵב לְהָבִין עַד הֵיכָן הַדָּבָר מַגִּיעַ. כְּגוֹן כְּשֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְיֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת, אִם מֹחוֹ וְלִבּוֹ חֲזָקִים בְּהָאֱמֶת שֶׁכָּל חִיּוּתוֹ וְהַשְׁאָרָתוֹ לָנֶצַח תָּלוּי בָּזֶה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וְכוּ’, בְּוַדַּאי לֹא יִמְנָעֵהוּ שׁוּם מוֹנֵעַ, וְאֵין כָּל הַמְּנִיעוֹת נֶחֱשָׁבִים לִכְלוּם כְּנֶגֶד זֶה. רַק עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא מְנִיעַת הַמֹּחַ, מַה שֶּׁאֵין מֹחוֹ חָזָק כָּל כָּךְ. וְכֵן אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעָבַר עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיָה לוֹ מִלָּבוֹא אֵלָיו, כְּשֶׁקָּשֶׁה לוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיָא עָלָיו וְלִבּוֹ חָלַק מִמֶּנּוּ, זֹאת הַמְּנִיעָה הוּא גְּדוֹלָה מֵהַכֹּל. וְכֵן בִּתְפִלָּה שֶׁבַּתְּחִלָּה יֵשׁ לוֹ כַּמָּה מְנִיעוֹת עַל הַתְּפִלָּה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם וּבָא לְהִתְפַּלֵּל, כְּשֶׁלִּבּוֹ עָקֹם וְנוֹפְלִים לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַ”ו, זֹאת הַמְּנִיעָה הוּא גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם. וְהַתִּקּוּן לָזֶה כְּשֶׁקָּשֶׁה לוֹ קֻשְׁיָא עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹ צַדִּיקֵי אֱמֶת, לִצְעֹק אֶל הַשֵּׁם בְּקוֹל חָזָק מִמַּעֲמַקֵּי הַלֵּב: (שם)

[ט].

הָעִקָּר הוּא לֵב חָזָק וְאַמִּיץ, וְאָז אֵין לוֹ שׁוּם מְנִיעָה. בִּפְרָט הַמְּנִיעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת, כְּגוֹן מֵחֲמַת מָמוֹן אוֹ שֶׁמּוֹנֵעַ אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְחוֹתְנוֹ אוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר אֲנָשִׁים כְּשֶׁמּוֹנְעִים אוֹתוֹ עַל־יְדֵי דִּבְרֵיהֶם וְלֵיצָנוּת שֶׁלָּהֶם מִלְּהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, הַכֹּל בָּטֵל וּמְבֻטָּל לְמִי שֶׁמִּתְחַזֵּק וּמְאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (שם)

[י].

גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב אֵין שׁוּם מָקוֹם שֶׁיִּמְנָעֵהוּ מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין לוֹ שׁוּם הִתְנַצְּלוּת לוֹמַר שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב, כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הֵם שֶׁלּוֹ: (לק”ת סי’ נ”ו)

[יא].

בְּנֵי אָדָם יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לִמְנֹעַ וּלְהָסִית אֶת הָאָדָם לְרַחֲקוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּמִצַּדִּיקֵי אֱמֶת יוֹתֵר מִן הַיֵּצֶר הָרָע. עַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל כְּנֶגֶד הַלֵּיצָנִים וְהַמְּסִיתִים וְהַמּוֹנְעִים וְאַל יִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים כְּלָל. וְעַיֵּן עַזּוּת: (שיחות הר”ן סי’ פ’)

מקוה

טְבִילַת מִקְוֶה מוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת חַ”ו, וּמְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַחֲטָאִים. כִּי מִקְוֶה מַמְשִׁיךְ דַּעַת וְחֶסֶד עֶלְיוֹן מְאֹד: (לק”א סי’ נ”ו אות ז’)

עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל, וְנִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַכַּעַס, וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם וּלְרַחֲמָנוּת וּלְדַעַת גָּדוֹל. וְזוֹכֶה לִרְפוּאָה וּלְחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים וּלְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (שם)

מִקְוֶה אֵינָהּ מַזֶּקֶת כְּלָל, וְהַדָּאקְטוֹר שֶּׁיֹּאמַר שֶׁמִּקְוֶה מַזֶּקֶת, אֵינוֹ דָּאקְטוֹר כְּלָל. כִּי כְּשֶׁאֵין הַמַּיִם קָרִים בְּיוֹתֵר, אֲזַי אַדְּרַבָּא טְבִילַת הַמִּקְוֶה טוֹבָה מְאֹד לִבְרִיאוּת הַגּוּף, כִּי נִפְתָּחִין נִקְבֵי הַזֵּעָה עַל־יְדֵי זֶה, כַּיָּדוּעַ לְהַדָּאקְטוֹרִים הַבְּקִיאִים [וְעַיֵּן טִלְטוּל וּנְסִיעוֹת לַדְּרָכִים אוֹת ח’ מֵעִנְיַן מִקְוֶה]: (לק”ת סי’ קכ”ג)
בסיימנו חלק ראשון תצרינו כאישון: והבהק אורי באישון ובתורתך האירה עיני והוד והדר תעטרינו ב@ חלק שני

סליק חלק ראשון

ספר
לקוטי עצות
חלק שני מועדי ה’
ובו: שבת ור”ח: ניסן ופסח: ספירה שבועות:
חודש אלול: ר”ה יו”כ: סוכות: חנוכה פורים:

שבת

מוֹעֲדֵי ה’ – שַׁבָּת

רְחִיצַת חַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְכֵן קְרִיאַת הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: (לק”א סי’ י”ט אות ה’)

עַל־יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת זוֹכִין לֶאֱמוּנָה. וְכָל הַצְּדָקָה שֶׁעוֹשִׂין, אֵין לָהּ שְׁלֵמוּת אוֹר כִּי אִם עַל־יְדֵי שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה. וְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת הַנִּמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, אֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת כִּי אִם בְּשַׁבָּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהִיא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת, וְהִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם חֲסֵרִים וְאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת כִּי אִם בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה. וְכֵן הַדַּעַת וְהַתּוֹרָה, כָּל שְׁלֵמוּתָם הוּא רַק עַל־יְדֵי שַׁבָּת וֶאֱמוּנָה: (לק”א סי’ ל”א אות ב’)

עִקַּר קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, מַמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית. עַל־כֵּן נוֹסְעִים לְצַדִּיקִים עַל שַׁבָּת, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הוּא שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת, עַל־כֵּן נוֹסְעִים אֲלֵיהֶם עַל שַׁבָּת, כְּדֵי לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וֶאֱמוּנָה שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל כַּנַּ”ל: (שם אות ג’)

צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל. וּלְפִי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמְּקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל כֵּן נִדְחֶה זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, קֵץ כָּל בָּשָׂר, רוּחַ סְעָרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹלֶה הַדִּבּוּר: (לק”א סי’ ל”ח אות ז’)

עַל־יְדֵי נֶדֶר, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶהוּ נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְעֹנֶג שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת אָז אֵין צָרִיךְ לָצוּם, כִּי פּוֹעֵל בַּאֲכִילָתוֹ מַה שֶּׁפּוֹעֵל עַל־יְדֵי הַצּוֹם, הַיְנוּ לְהַכְנִיעַ הַכַּעַס וּלְהַחֲזִיר לְעַצְמוֹ חָכְמָתוֹ, שֶׁהוּא צֶלֶם אֱלֹקִים הַמֵּאִיר בְּפָנָיו, וְעַל־יְדֵי זֶה אוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו: (לק”א סי’ נ”ז אות ב’ ד’ ה’ ו’)

אֲכִילַת שַׁבָּת יְקָרָה וּקְדוֹשָׁה מְאֹד. כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת נַעֲשָׂה קְדֻשָּׁה וְאֱלֹהוּת גָּמוּר בְּלֹא תַּעֲרֹבֶת סִיגִים כְּלָל, וְאֵין חֵלֶק לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מֵאֲכִילַת שַׁבָּת כְּלָל וּכְלָל, כִּי אֲכִילַת שַׁבַּת קֹדֶשׁ הוּא. וְעַל־יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל הַכַּעַס כַּנַּ”ל, וְכָל שׁוּלְטָנָא רוּגְזִין כֻּלְּהוּ עַרְקִין וְאִתְעַבְּרוּ, וְאָז כֻּלָּא אַהֲבָה וְשָׁלוֹם: (שם אות ה’ ו’)

גַּם צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וְאָז יִזְכֶּה גַּם לְשָׁלוֹם רָב, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְשָׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּה עַל־יְדֵי עֹנֶג אֲכִילַת שַׁבָּת עִם הַצְּדָקָה. הַיְנוּ, כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ שָׁלוֹם שֶׁאֵין לוֹ פֶּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם בֵּין בְּנֵי אָדָם, אֲבָל אֵין יְכוֹלִין לְדַבֵּר זֶה עִם זֶה, אֲבָל עַל־יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת עִם הַצְּדָקָה זוֹכִין לְשָׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּה, דְּהַיְנוּ שֶׁהַשָּׁלוֹם בִּשְׁלֵמוּת שֶׁמְּדַבְּרִים זֶה עִם זֶה, כִּי הַפֶּה נִשְׁלָם בְּאוֹר גָּדוֹל בִּשְׁעַת אֲכִילַת שַׁבָּת: (שם אות ז’ ח’)

בְּשַׁבָּת נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, הַיְנוּ מִשְׁנֵה תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא בְּשַׁבָּת עַל חַד תְּרֵין, וְשַׁבָּת מַשְׁפִּיעַ לְכָל הָעוֹלָמוֹת וּמְשַׁלֵּחַ הֶאָרוֹתָיו לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת, וּמְרַפֵּא רְפוּאוֹת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאוֹת הַגּוּף: (לק”א סי’ נ”ח אות ד’ ה’)

עַל־יְדֵי הֶאָרַת שַׁבָּת נִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, וְאָז כָּל הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר נִתְרַפְּאִים מֵהַיִּסּוּרִים שֶׁסָּבְלוּ מִקֹּדֶם, וְנַעֲשִׂים מְכֻבָּדִים בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת וְנִתְיַפִּים וְנִתְכַּבְּדִים בְּעֵינֵי כֹּל. וְכָל אֶחָד לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ כֵּן מְקַבֵּל יֹפִי וְהָדָר וְנִתְגַּדֵּל כֵּן בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. וּלְפִי הַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ כַּנַּ”ל, כֵּן יָכוֹל לְקַבֵּל הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ צַדִּיק הַדּוֹר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: (שם אות ז’ ח’ ט’)

עַל־יְדֵי שֶׁמְּקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁמִּתְבּוֹדֵד וּמֵשִׂיחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְשׁוֹפֵט וְדָן אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה, עַל־יְדֵי זֶה יִּזְכֶּה לִשְׁמִירַת שַׁבָּת שֶׁהוּא בִּטּוּל הָרָע וְהַקְּלִפּוֹת: (לק”א סי’ נ”ט אות א’ ב’ ג’)

יא.

שַׁבָּת הִיא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת אֱמֶת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ מַפָּלָה לָרְשָׁעִים וְנִתְגַּלֶּה גְּדֻלּוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים, וְעַל־יְדֵי זֶה חוֹזְרִים וְשָׁבִים הַכֹּל אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה’. וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה וְעַל־יְדֵי זֶה הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת: (לק”א סי’ ס”ו אות ג’)

יב.

יג.

בְּשַׁבָּת נִמְשָׁךְ עַל כָּל אֶחָד דַּעַת, וְעַל־יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ מִדַּת הָרַחֲמָנוּת לְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, כִּי הָרַחֲמִים תָּלוּי בַּדַּעַת. וְעַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם: (לק”א סי’ קי”ט)

יד.

אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל רַק בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כָּל שִׁתָּא יוֹמִין: (לק”א סי’ רע”ו)

טו.

עִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת הִיא הָאֲכִילָה שֶׁל שַׁבָּת. כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת יְקָרָה מְאֹד, כִּי הוּא כֻּלּוֹ אֱלֹהוּת כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ. וְעַל־כֵּן מִצְוָה גְּדוֹלָה לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילַת שַׁבָּת וְהוּא תִּקּוּן לְחִלּוּל שַׁבָּת: (לק”א סי’ רע”ז)

טז.

כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל אֵין לָהֶם כֹּחַ לֵילֵךְ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם בְּשַׁבָּת, אָז עוֹלִין וְהוֹלְכִין לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶם אַף אִם נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים וּבְלִי כַּוָּנָה וּשְׁלֵמוּת הָרָאוּי לְהַמִּצְוָה. וְהֵם עוֹשִׂין דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה וּרְחָבָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת, שֶׁהִיא עִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת כַּנַּ”ל: (שם)

יז.

שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת בֵּן, בְּחִינַת נֹחַ, נַיְחָא דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין שֶׁהוּא מְנַחֵם וּמְשַׂמֵּחַ הַכֹּל מִן הָעַצְבוּת, וְאָז נִתְרוֹמְמִין וְנִתְעַלִּין כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל מִן הָעַצְבוּת וְנִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם שִׂמְחָה. וְעַל־יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת, זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁנִּזְכֶּה גַּם בִּימֵי הַחֹל לְשִׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת, לִשְׂמֹחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְלַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גַּם בִּימֵי הַחֹל. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה יְקָרָה מְאֹד לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת אֲפִלּוּ אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק”ת סי’ ב’ אות ה’ ו’)

יח.

עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת זוֹכֶה לְחֵרוּת, וְאָז הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת וְאֵינוֹ מְבֻלְבָּל. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְיִרְאָה עִם דַּעַת בְּלִי כְּסִילוּת. וּמַעֲלֶה כָּל הַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר, לֹא מֵאֵיזֶה שַׂר וְאָדוֹן וְכַיּוֹצֵא, רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ: (לק”ת סי’ י”ז)

יט.

וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת, כִּי מַעֲלוֹת וּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאֹד כַּמְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים, וּבִפְרָט בְּרֵאשִׁית חָכְמָה בְּשַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה בִּתְחִלָּתוֹ. וְרָאוּי לִלְמֹד שָׁם וְלָשִׂים לִבּוֹ הֵיטֵב עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם בְּעֹצֶם מַעֲלַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִּתְלַהֵב לִבּוֹ לְקַבֵּל שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, כִּי עִקַּר מִצְוַת כְּבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ הִיא הַשִּׂמְחָה, לִהְיוֹת שָׂמֵחַ מְאֹד בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ וְלִבְלִי לְהַרְאוֹת חַ”ו שׁוּם עַצְבוּת וּדְאָגָה כְּלָל בְּשַׁבָּת, וּלְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנוּגֵי שַׁבָּת בְּכָל מִינֵי תַּעֲנוּג, הֵן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, הֵן מַלְבּוּשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁיּוּכַל, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הוּא כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ כֻּלּוֹ רוּחָנִיּוּת כֻּלּוֹ אֱלֹהוּת, וְעוֹלֶה לְמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי מִן אֲכִילַת חֹל. אַשְׁרֵי הַמִּשְׁתַּדֵּל לִשְׂמֹחַ בְּשַׁבָּת, כִּי עִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת הוּא הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל: (שם)

קְדֻשַּׁת שַׁבָּת הִיא תַּכְלִית הַיְדִיעָה, הַיְנוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא נֵדַע. עַיֵּן בְּרִית [אוֹת ס”ו]: (לק”ת סי’ פ”ג)

כא.

שַׁבָּת הוּא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהוּא בְּחִינַת אוֹר הָעֵינַיִם הַמְּאִירִין לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. עַל־כֵּן עַל־יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת זוֹכֶה שֶׁיִּפָּתְחוּ עֵינָיו, וְיִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בְּכָל הַמִּדּוֹת, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַם בְּכָל הַמִּדּוֹת, וּלְהִסְתַּכֵּל בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָל הָעוֹלָם. וְזוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים וִירֵאִים וְהַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים. וְנִפְתָּח מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ עוֹסֵק בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְתִקּוּנוֹ. גַּם עַל־יְדֵי שַׁבָּת נִצּוֹלִין דִּירוֹת יִשְׂרָאֵל מִשְּׂרֵפוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן: (לק”ת סי’ ס”ז)

מועדי ה’ – ראש חדש

שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ. עַל כֵּן בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת הַתְּשׁוּבָה בְּכָל הַנִּבְרָאִים וּמַגִּיעַ לָהֶם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה. וַאֲפִלּוּ רְשָׁעִים שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם מֻכְרָחִים לְאֵיזֶה חֲרָטָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁשָּׁבִין וּמִתְחָרְטִין וּמוֹדִים וּמִתְבַּיְּשִׁים: (לק”א סי’ י’ אות ט’)

מועדי ה’ – שלש רגלים

עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים זוֹכִין לְאוֹר הַפָּנִים. וְעַל־יְדֵי זֶה מְחַיִּין אֶת הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִים לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת: (לק”א סי’ ל’ אות א’ ה’)

עִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מִן הַמִּצְווֹת. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב. כִּי כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא וְיִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, רָאוּי לוֹ לִשְׂמֹחַ מְאֹד בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה, שֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַבּוֹרֵא, הַיָּחִיד, הַקַּדְמוֹן הַנִּצְחִי, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָנֶצַח. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַשָּׁנָה, הֵם מִתְקַבְּצִין יַחַד בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים, וְזֶהוּ הַשִּׂמְחָה שֶׁל יוֹם טוֹב. כִּי אָז מִתְקַבֵּץ וּמִתְעוֹרֵר הַשִּׂמְחָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת שֶׁל כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַשָּׁנָה. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַשִּׂמְחָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת שֶׁל הַמִּצְווֹת, שֶׁהוּא שִׂמְחַת יוֹם טוֹב, בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּיוֹם טוֹב קֹדֶשׁ בְּעַצְמוֹ, שֶׁאָז חַיָּבִים לִשְׂמֹחַ מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ”, כִּי אָז מִתְקַבֵּץ יַחַד הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת, אֲשֶׁר אֵין שִׁעוּר וָעֵרֶךְ לַשִּׂמְחָה הַזֹּאת, כַּאֲשֶׁר יָבִין כָּל אֶחָד בְּלִבּוֹ כַּנַּ”ל: (שם אות ה’)

סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מִגַּדְלוּת, לְכַבֵּד אֶת הַיָּמִים טוֹבִים וּלְקַבְּלָם בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה, וּלְעַנְּגָם בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּכְסוּת כָּרָאוּי כְּפִי יְכָלְתּוֹ: (לק”א סי’ קל”ה)

כְּשֶׁמְּקַבֵּל יוֹם טוֹב כָּרָאוּי הוּא בְּחִינַת הַקְבָּלַת פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, אַף אִם הוּא רָחוֹק מֵרַבּוֹ כַּמָּה פַּרְסָאוֹת. וְכֵן לְהֵפֶךְ, אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק יוּכַל לְהַרְגִּישׁ קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב. וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא מַעֲלֶה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְנוֹפֵל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, וְנִתְבַּטֵּל כֹּחַ מַלְכוּת הָעַכּוּ”ם: (שם)

בְּיוֹם טוֹב צָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה. כִּי בְּכָל הַיָּמִים טוֹבִים הָעוֹלָם נִדּוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל: בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים וְכוּ’. עַל־כֵּן צְרִיכִין אָז לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְעַל־יְדֵי זֶה יוֹצֵא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת כַּנַּ”ל וּמְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה: (שם)

מִי שֶׁהוֹלֵךְ וְנֶחְלָק וְנוֹפֵל וְהָעוֹלָם שׁוֹחֲקִין מִמֶּנּוּ, וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ עַל־יְדֵי זֶה, כָּל זֶה בָּא לוֹ עַל־יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב: (לק”א סי’ רל”ה)

מועדי ה’ – ספירה ושבועות

עַל־יְדֵי כִּבּוּד שָׁלֹשׁ רְגָלִים בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּבְגָדִים נָאִים לְפִי יְכָלְתּוֹ, וּבִקְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה וּבְשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר עִנְיְנֵי קְדֻשַּׁת וְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לָדַעַת אֶת ה’ וּלְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת אֶל הַלֵּב. וְעַל־יְדֵי זֶה מְתַקְּנִין שְׁלשָׁה מִדּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם עִקַּר הַכֹּל, וְהֵם תַּאֲוַת מָמוֹן וְתַאֲוַת מִשְׁגָּל וְתַאֲוַת אֲכִילָה. כִּי בְּכָל רֶגֶל נִתְתַּקֵּן מִדָּה אַחַת מִשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל. הַיְנוּ, בְּפֶסַח נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, בְּשָׁבוּעוֹת נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מִשְׁגָּל, בְּסֻכּוֹת נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת אֲכִילָה. עַל כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְכַבֵּד מְאֹד [אֶת הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים, כְּדֵי לִזְכּוֹת לָצֵאת מִג’ תַּאֲווֹת רָעוֹת הַנַּ”ל, שֶׁכָּל עִקַּר הַיַּהֲדוּת תָּלוּי בְּתִקּוּן ג’ תַּאֲווֹת אֵלּוּ. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשְׁפָּעוֹת הַנְּבוּאָה וְלִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת וְלִרְפוּאָה וּלְהִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ וְכוּ’, עַד שֶׁזּוֹכֶה שֶׁתִּתְקַיֵּם מֶמְשַׁלְתּוֹ עַל הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְזֶה עִקַּר הַתַּכְלִית וְסוֹף שֶׁל יִשְׂרָאֵל]: (לק”ת סי’ א’)

[ח].

יוֹם טוֹב קֹדֶשׁ קוֹרֵא וּמַכְרִיז וּמְגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן, שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל. כִּי בְּכָל יוֹם־טוֹב וְיוֹם־טוֹב עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ אוֹתוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁהֵם הֶפֶךְ הַטֶּבַע. בְּפֶסַח – יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת. בְּשָׁבוּעוֹת – מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנָּתַן אֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת. בְּסֻכּוֹת – הֶקֵּף עַנְנֵי כָּבוֹד. שֶׁעַל־יְדֵי כָּל אֵלּוּ הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים נוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּכָל הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים, נִתְגַּלֶּה שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל. אַךְ צְרִיכִין לְהַטּוֹת אָזְנוֹ וְלִבּוֹ הֵיטֵב לִשְׁמֹעַ קוֹל הַקְּרִיאָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹעַ בְּלִבּוֹ קוֹל הַקְּרִיאָה הַנַּ”ל שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי צְדָקָה (עַיֵּן צְדָקָה). עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה קֹדֶם כָּל רֶגֶל, כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי זֶה לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב בִּשְׁלֵמוּת: (לק”ת סי’ ד’ אות ו’ ט’)

מועדי ה’ – ניסן ופסח

[א].

יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק”א סי’ מ”ט אות ו’)

[ב].

נִיסָן הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי שִׂמְחָה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת וְשִׂמְחַת נִיסָן בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְזוֹכִין לְתַקֵּון הַבְּרִית וּלְהִנָּצֵל מִמִּקְרֵה לַיְלָה חַ”ו: (לק”ת סי’ ה’ אות י’)

[ג].

הַהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, עַל־כֵּן אוֹמְרִים הַהַגָּדָה בְּקוֹל רָם, כִּי הַקּוֹל מְעוֹרֵר הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְגַּלּוּת הַדַּעַת וְזֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה. כִּי גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה עַל פְּגַם הַבְּרִית שֶׁהוּא פְּגַם הַדַּעַת. גַּם הַיַּיִן שֶׁל אַרְבַּע כּוֹסוֹת הוּא תִּקּוּן הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: (לק”א סי’ כ’ אות י’)

[ד].

בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק”א סי’ ר”א)

[א].

עַל־יְדֵי שִׂמְחַת פּוּרִים בְּהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּנִגְלֶה וְנִסְתָּר: (לק”א סי’ י’ אות ח’)

[ב].

כָּל מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים בְּכָל יְמֵי הַסְּפִירָה, הֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם. וּמִי שֶׁהוּא מֵבִין יוּכַל לִשְׁמֹעַ וְלֵידַע זֹאת, אִם יַטֶּה אָזְנוֹ הֵיטֵב לְסִפּוּרֵי דִּבְרֵיהֶם יִשְׁמַע שֶׁהֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם: (לק”א סי’ קפ”ב)

[ג].

מ”ט יְמֵי הַסְּפִירָה הֵם כְּנֶגֶד מ”ט שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה שֶׁהֵם כְּנֶגֶד מ”ט אוֹתִיּוֹת שֶׁבִּשְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים, שֶׁעַל־יְדֵי אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת וְהַשְּׁעָרִים אָנוּ צְרִיכִין לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְשָׁבוּעוֹת הוּא בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה כִּבְיָכוֹל, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּשׁוּב אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים. וְכָל אֵלּוּ הַשְּׁעָרִים זוֹכִין לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן וּלְפָתְחָן עַל־יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים (עַיֵּן תְּשׁוּבָה ל”ב). עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר בְּמ”ט יְמֵי הַסְּפִירָה לוֹמַר תְּהִלִּים בְּכַוָּנָה, כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי תְּהִלִּים לְכָל שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה הַנַּ”ל שֶׁהֵם כְּנֶגֶד יְמֵי הַסְּפִירָה, שֶׁבָּהֶם אָנוּ צְרִיכִים לְהִטָּהֵר מִזֻּהֲמָתֵנוּ וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יָשׁוּב אֵלֵינוּ בְּשָׁבוּעוֹת כַּנַּ”ל: (לק”ת סי’ ע”ג)

[ד].

טְבִילַת הַמִּקְוֶה בְּשָׁבוּעוֹת הוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים וְדַעַת נִפְלָא מְאֹד. כִּי שָׁבוּעוֹת הוּא שֵׂכֶל דַּק וְעֶלְיוֹן וְגָבוֹהַּ מְאֹד, שֶׁהוּא חֲסָדִים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים מְאֹד. כִּי הָרַחֲמִים הֵם כְּפִי הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שָׁבוּעוֹת, בִּפְרָט הַמִּקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת שֶׁהִיא מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה עַל יִשְׂרָאֵל אָז: (לק”א סי’ נ”ו אות ז’)

[ה].

בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק”א סי’ רס”ז)

ימים שבין המצרים

[א].

כ”א יוֹם שֶׁבֵּין הַמְּצָרִים וּמַה שֶּׁאוֹכְלִין בֵּיצָה בַּסְּעוּדָה הַמַּפֶסֶקֶת בְּט’ בְּאָב, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשַׁבַּת נַחֲמוּ, כָּל זֶה (עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא בְּסִימָן פ”ה):

[ב].

“קִנּוֹ”ת” יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ”תִקּוּ”ן”. בְּסִימָן רמ”ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א’:

מועדי ה’ – אלול

[א].

כַּוָּנוֹת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית. וְעַל יְדֵי זֶה יִמְצָא אֶת זִוּוּגוֹ וְלֹא תִּהְיֶה לוֹ מְנַגֶּדֶת, רַק תִּהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ. וְעִקַּר כַּוָּנוֹת אֱלוּל עַיֵּן בְּסִימָן ו’ בְּלִקּוּטֵי א’: (לק”ת סי’ פ”ז)

[ב].

חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא הַזְּמַן הַמְסֻגָּל לִזְכּוֹת לְדַעַת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין מַה שֶּׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מִתְּחִלָּה. וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹשִׂין לְבוּשִׁין חֲדָשִׁים לְנִשְׁמָתוֹ, וְנִצּוֹל מִכָּל הַצָּרוֹת (עַיֵּן דַּעַת): (לק”א סי’ כ”א בסוף)

[ג].

אֱלוּל מְסֻגָּל לָמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, עַד שֶׁיָּשִׂים אֶל לִבּוֹ וְיַרְגִּישׁ הֵיטֵב כְּאֵב חֲטָאָיו בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיַּרְגִּישׁוּ גַּם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל כָּל הַטִּפּוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנּוּ לְכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְשְׁכוּ וְכוּ’, וְיִהְיֶה נַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם וְיָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה כֻּלָּם (עַיֵּן תְּשׁוּבָה): (לק”א סי’ קמ”א)

[ד].

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי הֵם יְמֵי רָצוֹן שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְקַבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת וּפָתַח דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לֵילֵךְ בָּהּ. וְעִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, הוּא לֵידַע שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, וְלִמְצֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, בְּכָל הַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּבְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי לִפְעָמִים עַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם עוֹלֶה לְמַעְלָה כְּגוֹן שֶׁנִּתְעַשֵּׁר, אֲזַי הוּא שׁוֹכֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ. גַּם אֲפִלּוּ בַּעֲבוֹדַת ה’ מָצִינוּ, שֶׁיֵּשׁ שֶׁעָלָה לְמַעֲלָה גְּדוֹלָה וְכָפַר בָּעִקָּר רַחֲמָנָא לִצְלָן. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ בְּהִתְקָרְבוּת שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ. וְכֵן בְּכָל הַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם חַ”ו, אֲפִלּוּ בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, אֲפִלּוּ בַּעֲשָׂרָה כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא, גַּם שָׁם צְרִיכִין לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְעַיֵּן כָּל זֶה בְּהִתְחַזְּקוּת וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים: (לק”ת סי’ פ”ב)

מועדי ה’ – ראש השנה

[א].

מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ תְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מֵאִישׁ יָרֵא וְחָרֵד, בְּוַדַּאי לֹא יִדְאַג כָּל הַשָּׁנָה מֵרְעָמִים: (לק”א סי’ ה’ אות ג’)

[ב].

תְּקִיעוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵם בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל וְהַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל אֶחָד, שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ לְהַמְשִׁיךְ שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר הַפָּנִים: (לק”א סי’ ל”ה אות י’)

[ג].

עַל־יְדֵי תְּקִיעוֹת שׁוֹפָר נִמְתָּקִין הַדִּינִים: (לק”א סי’ מ”ב)

[ד].

תְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁמְּעוֹרְרִין בְּנֵי הָעוֹלָם מֵהַשֵּׁנָה שֶׁלֹּא יְבַלּוּ יְמֵיהֶם בְּשֵׁנָה חַ”ו. וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין אוֹתָם מֵהַשֵּׁנָה נִמְשָׁךְ הַדִּבּוּר בְּכֹחַ גָּדוֹל, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ בִּטָּחוֹן וּפְקִידוֹת עֲקָרוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ יִרְאָה גְּדוֹלָה. וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה נִצּוֹלִין מִנִּאוּף וּמֵהֶבֶל הַיֹּפִי וּמֵחֵן שֶׁל שֶׁקֶר, וְזוֹכִין לַאֲרִיכוּת יָמִים דִּקְדֻשָּׁה, לְהַאֲרִיךְ וּלְהַרְחִיב כָּל יוֹם מִימֵי חַיָּיו שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל יָדוֹ זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל מְאֹד. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי תְּקִיעוֹת שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵצֶל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁיּוֹדְעִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַתִּקּוּנִים הָאֵלֶּה: (לק”א סי’ ס’ אות א’ ט’)

[ה].

עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹסְעִין עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, עַל־יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְאֵיךְ שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה דִּין, הַכֹּל נִמְתָּקִין עַל־יְדֵי זֶה. וְזֶה צְרִיכִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, עַל־כֵּן נוֹסְעִין עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה דַּיְקָא. גַּם עַל־יְדֵי שֶׁבָּאִים כַּמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִכְלָלִין יַחַד בְּאַהֲבָה רַבָּה, עַל־יְדֵי זֶה בָּא שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְחֶדְוָה רַבָּה: (לק”א סי’ ס”א אות ז’ ח’)

[ו].

מַה שֶּׁהָעוֹלָם נוֹסְעִין עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים, כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ הַמַּחֲשָׁבָה אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים. וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הִיא מְקוֹר הַדִּינִים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה. וְצָרִיךְ לְטַהֵר אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת כְּדֵי לְהַמְתִּיקָם. וּבִשְׁבִיל זֶה נוֹסְעִין לְצַדִּיקִים כְּדֵי לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה: (לק”א סי’ רי”א)

[ז].

רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִיא חֶסֶד גָּדוֹל מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן א לִקּוּטֵּי תִּנְיָנָא): (לק”ת סי’ א’ אות י”ד)

[ח].

מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וְלֶאֱחֹז עַצְמוֹ בְּשָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (עַיֵּן בִּפְנִים בְּלִקּוּטֵי תִּנְּיָנָא סִימָן א’): (שם)

[ט].

[רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה. כִּי עַל־יְדֵי גֹּדֶל הַקִּבּוּצִים שֶׁכָּל הַקְּהִלּוֹת קְדוֹשׁוֹת מִתְקַבְּצִין יַחַד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בִּפְרָט כְּשֶׁמִּתְקַבְּצִין אֶל צַדִּיקֵי אֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה נִתְלַקְּטִין וְנִתְקַבְּצִין כָּל לִקּוּטֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִתְתַּקֶּנֶת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת. גַּם הַמֹּחִין מִתְנוֹצְצִים וְנִתְתַּקְּנִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכֵן בְּכָל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁעוֹשִׂין אָז הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין, חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. עַיֵּן תְּפִלִּין. וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אָז גְּמַר תִּקּוּן הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא תִּקּוּן הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין. וּבְסֻכּוֹת מַמְשִׁיכִין שִׂמְחָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים, שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ אֶת הַחֲלוֹם, שֶׁלֹּא לָבוֹא לִידֵי טֻמְאַת קֶרִי חַ”ו עַל יְדֵי הַמַּאֲכָלִים. וּבִשְׁמִינִי עֲצֶרֶת נִמְשָׁךְ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִפְּגַם הַמִּקְרֶה חַ”ו, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי דַּיָּנִים שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים (עַיֵּן בְּרִית). וְכָל זֶה נִתְתַּקֵּן גַּם כֵּן עַל־יְדֵי הַתַּלְמִידִים שֶׁבָּאִים לְרַבִּי אֲמִתִּי, וְהָעִקָּר] לָבוֹא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל כַּנַּ”ל. גַּם בִּפְרָטִיּוּת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּעַצְמוֹ, עַל־יְדֵי תְּקִיעָה תְּרוּעָה שְׁבָרִים נִתְתַּקֵּן כָּל הַנַּ”ל. כִּי עַל־יְדֵי הַתְּקִיעָה זוֹכִין לְתִקּוּן הָאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי הַתְּרוּעָה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, וְעַל־יְדֵי הַשְּׁבָרִים נִמְשָׁךְ תִּקּוּן הַחֲלוֹם וְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט לְהִנָּצֵל מִמִּקְרֵה לַיְלָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת כַּנַּ”ל: (לק”ת סי’ ה’ אות י”א י”ג י”ד ט”ו)

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה צְרִיכִין לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחַ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וּלְקַשֵּׁר תְּפִלָּתוֹ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהוֹצִיא מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל הַחִיּוּת שֶׁבָּלְעָה מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהָרַחֲמָנוּת וְהַדַּעַת שֶׁבָּלְעָה, הַכֹּל מֻכְרָח הַסִּטְרָא אַחְרָא לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא מִקִּרְבָּהּ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין שֶׁיִּתְרַבֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי גֵּרִים שֶׁמִּתְגַיְּרִין. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִנְבוּאָה וְלֶאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְנִתְבַּטְּלִין אֱמוּנוֹת כוֹזְבִיּוֹת, וְזוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַטֶּבַע, שֶׁיִּתְנַהֵג הָעוֹלָם בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת לְבַד. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא עִקַּר תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא: (לק”א סי’ ח’ אות י”א)

[יא].

בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים צְרִיכִים לִבְכּוֹת הַרְבֵּה, וְהָעִקָּר הוּא לִהְיוֹת בִּבְחִינַת נַעַר בּוֹכֶה, שֶׁיְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ וְיִבְכֶּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו שֶׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ, כְּמוֹ תִּינוֹק הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְאֶתְרוֹג נָאֶה. וְכָל מַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ יוֹתֵר לִבְחִינַת נַעַר בּוֹכֶה, זוֹכֶה לְאֶתְרוֹג נָאֶה בְּיוֹתֵר: (שיחות הר”ן סי’ פ”ז)

[יב].

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה צְרִיכִין לִהְיוֹת חָכָם, שֶׁיִּשְׁמֹר מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁיַּחֲשֹׁב רַק מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, שֶׁיֵּיטִיב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ וְיִתֵּן לָנוּ שָׁנָה טוֹבָה וְכוּ’. וּצְרִיכִין לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. גַּם צְרִיכִין לִבְכּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה: (שם סי’ כ”א)

[יג].

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן צְרִיכִין לְמַעֵט בְּדִבּוּר מְאֹד, וְאָדָם גָּדוֹל צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בָּזֶה בְּיוֹתֵר: (שם)

[יד].

עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה רָאוּי לִתֵּן עַל פִּדְיוֹן: (שם סי’ רי”ד)

מועדי ה’ – יום כפור

יוֹם כִּפּוּר הוּא כְּלָלִיּוּת כָּל הַיָּמִים, וְהוּא מְחַיֶּה כָּל הַיָּמִים, וְהוּא מַכְנִיעַ הַלֵּב לְדַבֵּק כָּל הָרְצוֹנוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל כָּל מִינֵי מַחְלֹקֶת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וְנַעֲשָׂה שָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה: (לק”א סי’ קע”ט)

יוֹם כִּפּוּר הוּא גְּמַר תִּקּוּן הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית (עַיֵּן לְעֵיל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אות ט’): (לק”ת סי’ ה’ אות י”ד)

כְּפִי הַ”סְלַח נָא” שֶׁפּוֹעֲלִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כֵּן זוֹכִין לִקְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ (וְעַיֵּן חֲנֻכָּה אות ד’): (לק”ת סי’ ז’ אות י”א)

מַה שֶּׁקּוֹרִין מָחֳרַת יוֹם כִּפּוּר שֵׁם ה’, כִּי אָז אַחַר יוֹם כִּפּוּרִים הוּא עִקַּר הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִתְרַצָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל, וְסוֹלֵחַ לָהֶם עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי זֶה מִמֵּילָא הֵם נִצּוֹלִים מִכָּל הָעֹנָשִׁים וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן בִּפְנִים): (לק”ת סי’ ס”ו)

מועדי ה’ – סכות

עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה זוֹכִין לְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג שֵׂכֶל גָּדוֹל שֶׁהוּא בְּחִינַת מַקִּיפִין שֶׁל הַמֹּחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל שֶׁבָּא לָאָדָם בְּלֹא שׁוּם הַקְדָּמָה אֶלָּא עַל־יְדֵי שֶׁפַע אֱלֹקִי, שֶׁכָּל עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא בִּשְׁבִיל זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג הַמַּקִּיפִין שֶׁהֵם עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא: (לק”א סי’ כ”א אות א’ ג’ י”א)

עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה זוֹכִין לְטָהֳרַת הַלֵּב, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, לְדַבֵּר בְּכָל פַּעַם דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ (לק”א סי’ קנ”ו וסי’ כ”א אות י”א)

סֻכָּה הִיא סְגֻלָּה לְבָנִים וּמַצֶּלֶת מֵרִיב וּמַחֲלוֹקוֹת, וְנִדְחֶה הַשֶּׁקֶר וּמִתְגַּבֵּר הָאֱמֶת, וְנִתְגַּלֶּה הָרַבִּי הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר. וְעַל־יְדֵי זֶה הַכֹּל יַחַזְרוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד: (לק”א סי’ מ”ח)

תְּפִלָּה בְּכֹחַ וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִצְוַת סֻכָּה הֵם בְּחִינָה אַחַת וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה: (שם)

[ה].

כְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּמִצְוַת סֻכָּה, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפְלִים מִשֶּׁפַע שֶׁל אָדָם לְשֶׁפַע שֶׁל בְּהֵמָה, וְעַל־יְדֵי זֶה בָּא מִיתַת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלֹא זְמַנָּם רַחֲמָנָא לִצְלָן: (לק”א סי’ רס”ו)

[ו].

עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַיְּמִין מִצְוַת סֻכָּה כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי זֶה יָכוֹל לַעֲסֹק בְּבִנְיָן וְלֹא מַזִּיק לוֹ. כִּי הָעוֹסְקִין בְּבִנְיָן מַזִּיק לָהֶם הַבִּנְיָן, וְעַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה נִצּוֹלִין מִזֶּה: (שם)

[ז].

עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְנָסִין בַּסֻּכָּה נַעֲשִׂים בְּעַצְמָם בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה, כִּי מִבְּחִינַת סֻכָּה יוֹצֵאת כָּל הַתּוֹרָה: (שם)

[ח].

עַל־יְדֵי מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב וּמִינָיו, זוֹכֶה לְגַלּוֹת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לֵידַע שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּלְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, אֲפִלּוּ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים. וּלְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו אֲפִלּוּ בְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת. וּלְקַשֵּׁר הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לְתוֹךְ הַלֵּב, שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְלֶאֱהֹב אֶת עַצְמוֹ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה, וְלָבוֹא לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז, וְיִתְגַּלּוּ הַצַּדִּיקִים וְהַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה. וְעַל־יְדֵי זֶה יִתְרַבֶּה שָׁלוֹם רָב בָּעוֹלָם: (לק”א סי’ ל”ג אות ז’)

[ט].

עַל־יְדֵי הַבְּכִיָּה שֶׁבּוֹכִין בְּיָמִים נוֹרָאִים, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְאֶתְרוֹג נָאֶה. וּמִי שֶׁבּוֹכֶה בְּיוֹתֵר רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֶתְרוֹג נָאֶה בְּיוֹתֵר (עַיֵּן לְעֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה): (שיחות הר”ן סי’ פ”ז)

[י].

הִדּוּר הָאֶתְרוֹג נִמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. עַל כֵּן עַל־יְדֵי אֶתְרוֹג נָאֶה וּמְהֻדָּר זוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִכָּלֵל בּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה נִפְתָּחִין עֵינָיו וְכוּ’ (עַיֵּן צַדִּיק). וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, זוֹכִין לְאֶתְרוֹג מְהֻדָּר וּלְקַיֵּם מִצְוַת אֶתְרוֹג הַיְקָרָה וַחֲשׁוּבָה מְאֹד בִּשְׁלֵמוּת (לק”ת סי’ ס”ז)

[יא].

צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד מְאֹד אַחַר אֶתְרוֹג מְהֻדָּר, וְלִבְכּוֹת הַרְבֵּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר שֶׁיִּזְכֶּה לְאֶתְרוֹג נָאֶה כַּנַּ”ל. כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל מַעֲלַת וְיִקְרַת מִצְוַת אֶתְרוֹג, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל יִקְרַת קְדֻשַּׁת מִצְוָה זֹאת. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְקָרֵב בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן (שיחות הר”ן סי’ פ”ז)

[יב].

הוֹשַׁעְנָא רַבָּה וְשִׂמְחַת תּוֹרָה, עַיֵּן בְּסִימָן ע”ד בְּהַתּוֹרָה רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם וְכוּ’:

[יג].

שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהִיא עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית (עַיֵּן לְעֵיל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה א?ו?ֹת ט’): (לק”ת סי’ ה’ אות י”ד)

מועדי ה’ – חנכה

עַל־יְדֵי מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה מֵאִיר כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִתְעַלֶּה וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ בָּעוֹלָם, וּמְעוֹרְרִין הָרְחוֹקִים לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזוֹכִין לְיִרְאָה וְלִשְׁלוֹם בַּיִת וְלִתְפִלָּה, וְנִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת וְלָשׁוֹן הָרָע, וְנִמְשָׁךְ שָׁלוֹם הַכְּלָלִי בְּכָל הָעוֹלָמוֹת: (לק”א סי’ י”ד אות י”ב)

[ב].

עַל־יְדֵי מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמוֹ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁמֶן הַטּוֹב, שֶׁהִיא בְּחִינַת זִכָּרוֹן, דְּהַיְנוּ לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי בִּכְלָל וּבִפְרָט. עַיֵּן זִכָּרוֹן אוֹת ד’: (לק”א סי’ נ”ד אות ו’ בסוף)

[ג].

יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה וְהַלֵּל, שֶׁזֶּה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין שֶׁיָּאִיר הָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת וְלִלְמֹד תּוֹרָה בֶּאֱמֶת מִפִּי רַב אֲמִתִּי, וְלַעֲשׂוֹת שִׁדּוּכִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁכָּל זֶה הֵם ג’ קַוֵּי הָאֱמֶת, וְהֵם מְאִירִין לְכָל חֶלְקֵי הַדִּבּוּר וּמַשְׁלִימִין הַדִּבּוּר. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ. וְכָל אֵלּוּ הַתִּקּוּנִים נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה וְעַל־יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה שֶׁל חֲנֻכָּה. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְחֲנֻכָּה כָּזֶה, לְהַמְשִׁיךְ בּוֹ כָּל תִּקּוּנִים הַנּוֹרָאִים הָאֵלּוּ: (לק”ת סי’ ב’)

[ד].

כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה כָּל אֶחָד לִפְעֹל בְּיוֹם כִּפּוּר בַּקָּשַׁת “סְלַח נָא” וְכוּ’, כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה לִקְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה. כִּי קְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַסְּלִיחָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי חֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי מִצְוַת חֲנֻכָּה אָנוּ מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמֵנוּ קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַסְּלִיחָה עַל הָעֲווֹנוֹת שֶׁפּוֹעֲלִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעִקַּר קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁמַּמְשִׁיכִין בְּחֲנֻכָּה, הוּא לִזְכּוֹת לַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹֹקִים, וְלִזְכּוֹת לָצֵאת עַל־יְדֵי זֶה מֵעֲווֹנוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָרַחֲמָנוּת עַל יִשְׂרָאֵל (וְעַיֵּן תּוֹכָחָה וְצַדִּיק). וּלְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לְבָנִים וְתַלְמִידִים לְדוֹרוֹת לָנֶצַח, וְלִזְכּוֹת עַל־יְדֵי זֶה לְהַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַדְלָקַת הַשֶּׁמֶן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה. וְלִזְכּוֹת עַל־יְדֵי זֶה לְפַרְנָסָה קְדוֹשָׁה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, שֶׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל יָדָהּ בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג, שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן מֻפְלָג בְּלִי שִׁעוּר. וּמֵאֵלָיו יָבִין הָאָדָם, שֶׁחֲנֻכָּה כָּזֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְרַב וּמַנְהִיג שֶׁהוּא רַחֲמָן אֲמִתִּי (עַיֵּן צַדִּיק אוֹת צ”ו). אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִמְצֹא אוֹתוֹ: (לק”ת סי’ ז’ אות י”א)

מועדי ה’ – פורים

עַל־יְדֵי שִׂמְחַת פּוּרִים בְּהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין, עַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּנִגְלֶה וְנִסְתָּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרָה הַנִּפְלָאָה שֶׁל מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, וְזוֹכִין לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר כָּרָאוּי, וּמַכְנִיעִין קְלִפּוֹת הָמָן עֲמָלֵק יִמַּח שְׁמָם. וְנִתְבַּטֵּל הַגַּאֲוָה וְהָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוֹת, וְנִמְשָׁךְ אֱמוּנָה גְּדוֹלָה וְחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה וְחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, וּמַמְתִּיקִין כָּל הַדִּינִים וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַגְּזֵרוֹת מִיִּשְׂרָאֵל: (לק”א סי’ י’ אות ח’ ט’)

[ב].

פּוּרִים הוּא הֲכָנָה לְפֶסַח. עַל־יְדֵי מִצְווֹת שֶׁל פּוּרִים זוֹכִין לִהְיוֹת נִשְׁמָרִין מֵחָמֵץ בְּפֶסַח: (לק”ת סי’ ע”ד)

נגינה

[א].

עַל־יְדֵי נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה מְקִימִין וּמַעֲלִין הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וְזוֹכִין לְהִתְנַשְּׂאוּת. וְכֵן לְהֵפֶךְ, הַחַזָּנִים וְהַמְנַגְּנִים דְּסִטְרָא אַחֲרָא פּוֹגְמִין מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וּמַאֲרִיכִין אֶת הַגָּלוּת, וְעַל יָדָם נִכְשָׁלִים וְנוֹקְשִׁים בְּנֵי אָדָם כְּצִפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפָּח. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ נְגִינָה מִמְּנַגֵּן דְּסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ בְּנִגּוּנוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם כְּלָל, רַק בִּשְׁבִיל מָמוֹן וְכָבוֹד וְהִתְפָּאֲרוּת, כִּי שְׁמִיעַת קוֹל נְגִינָה שֶׁלּוֹ מַזִּיק לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְכֵן לְהֵפֶךְ, שְׁמִיעַת קוֹל נְגִינָה מִמְּנַגֵּן כָּשֵׁר וְהָגוּן טוֹב לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ: (לק”א סי’ ג’)

הַתִּקּוּן שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ קוֹל נְגִינָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁיִּלְמֹד גְּמָרָא בַּלַּיְלָה (שם)

עַל־יְדֵי נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לִבְחִינַת נְבוּאָה, כִּי עִקַּר הַדְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי נְגִינָה וְכַאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר עוֹד לְקַמָּן: (שם)

[ד].

כְּשֶׁמְּתַקֵּן הַקּוֹל נְגִינָה וְזוֹכֶה לִבְחִינַת מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, וַאֲזַי יוּכַל לִמְשֹׁל בְּכָל מַה שֶּׁיִּרְצֶה, וְיוּכַל לְהָמִית לָזֶה וּלְהַחֲיוֹת לָזֶה. אֲבָל צָרִיךְ לִזָּהֵר לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת שֶׁלֹּא יַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד הוּא וְרוֹצֶה בְּקִיּוּם הָעוֹלָם: (שם)

[ה].

עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכֶה שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ קוֹל רִנָּתוֹ, וַאֲזַי עַל־יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹל רִנָּתוֹ וְנִגּוּנוֹ לְבַד, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לָנוּ, אֵיזֶה עַכּוּ”ם מֵהַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן מֵצֵר לָנוּ, וּמוֹשִׁיע מֵהַצָּרָה. עַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ חַ”ו אֵיזֶה גְּזֵרָה וְצָרָה לְיִשְׂרָאֵל מֵאֵיזֶה עַכּוּ”ם, אֲזַי טוֹב לְנַגֵּן הַנִּגּוּן שֶׁל אוֹתָהּ הָעַכּוּ”ם שֶׁמֵּצֵר לָהֶם חַ”ו, כִּי עַל־יְדֵי רִנָּה וְנִגּוּן לְשֵׁם שָׁמַיִם יְכוֹלִין לְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּרְאֶה בְּצָרוֹתֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מֵאוֹתָהּ הָעַכּוּ”ם וְיוֹשִׁיעֵנוּ מֵהֶם: (לק”א סי’ כ”ז אות ג’ ד’ ה’ ו’)

[ו].

מִקּוֹלוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלִין לֵידַע אֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ. כִּי יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּחִינַת מַלְכוּת, וְהוּא נִכָּר בְּקוֹלוֹ: (לק”א סי’ ל’ בסוף)

[ז].

עַל־יְדֵי נְגִינָה נִמְתָּקִין הַדִּינִים, וּמִי שֶׁמְּנַגֵּן אוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה וְקוֹל הַנְּגִינָה הֵם בְּזַכּוּת וּבִבְהִירוּת גָּדוֹל, אֲזַי מַלְבִּישׁ אֶת הַשְּׁכִינָה בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין וּבָזֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים: (לק”א סי’ מ”ב)

[ח].

שְׁמִיעַת קוֹל נִגּוּן עַל כְּלִי זֶמֶר מִמְּנַגֵּן כָּשֵׁר לְשֵׁם שָׁמַיִם הוּא דָּבָר גָּדוֹל, כִּי עַל יְדֵי זֶה מַכְנִיעִין וּמְבָרְרִין הַמְדַמֶּה וְדוֹחִין הָעַצְבוּת רוּחַ וְזוֹכִין לְשִׂמְחָה. וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁמָר הַזִּכָּרוֹן, דְּהַיְנוּ לִזְכֹּר בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וּלְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ בְּכָל יוֹם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, גַּם עַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: (לק”א סי’ נ”ד אות ו’)

[ט].

עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן שֶׁל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי, הוּא מַעֲלֶה אֶת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁאֵין עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה: (לק”א סי’ ס”ד אות ה’)

[י].

הַנִּגּוּנִים שֶׁל יְלָלָה וְעַצְבוּת שֶׁמְּזַמְּרִים הָרְשָׁעִים עַל פִּי רֹב הֵם מַזִּיקִים לְהָעוֹלָם מְאֹד, כִּי דֶּרֶךְ הָעוֹלָם לִמְשֹׁךְ אַחֲרֵיהֶם עַל־יְדֵי זֶה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיקִים מְזַמְּרִים אוֹתָם בְּשַׁבָּת, הֵם מַעֲלִין וּמְתַקְּנִים אוֹתָם: (לק”א סי’ רכ”ו)

[יא].

נִגּוּן וּכְלֵי שִׁיר יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ גָּדוֹל לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָאָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן טוֹב לָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם עַל־יְדֵי אֵיזֶה נִגּוּן, לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ וּלְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי זֶה, בִּפְרָט בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וַחֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה: (לק”א סי’ רע”ג)

סבלנות

כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, זֹאת הַבְּחִינָה הוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם. וְאָז יִזְכֶּה לֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו, הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, כִּי הַכֹּל מֵחֲמַת אַהֲבָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁלֹּא יִבְעַט וְלֹא יִתְבַּלְבֵּל מֵהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו, רַק יַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית: (לק”א סי’ ד’ אות א’ ג’ ד’)

כְּמוֹ שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת הֵם בְּסַמִּים מָרִים, כֵּן רְפוּאוֹת הַנֶּפֶשׁ צְרִיכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי מְרִירוּת, דְּהַיְנוּ הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר, וְהַיִּסּוּרִים שֶׁצְּרִיכִים לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לִרְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ בֶּאֱמֶת. וּכְמוֹ שֶׁבְּחֹלִי הַגּוּף לִפְעָמִים הַחֻלְשָׁה גּוֹבֶרֶת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַחוֹלֶה לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, וְאָז הָרוֹפְאִים מוֹשְׁכִין יְדֵיהֶם מִן הַחוֹלֶה וּמְיָאֲשִׁים אוֹתוֹ, כֵּן כְּשֶׁהָעֲווֹנוֹת שֶׁהֵם חֹלִי הַנֶּפֶשׁ גּוֹבְרִים מְאֹד, אָז אֵין יָכוֹל לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת וְאָז הָיָה כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חַ”ו. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים, וּכְשֶׁרוֹאֶה בָּאָדָם שֶׁחָפֵץ לָשׁוּב אֵלָיו אֲבָל אֵין בּוֹ כֹּחַ לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, שֶׁצָּרִיךְ לְפִי רֹב עֲווֹנוֹתָיו הָעֲצוּמִים, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמַשְׁלִיךְ כָּל חַטְּאוֹתָיו אַחַר כְּתֵפָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִסְבֹּל מְרִירוּת הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל רְפוּאָתוֹ רַק כְּפִי יְכֹלְתּוֹ. וּמִזֶּה יָבִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעַצְמוֹ, מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו וְחָפֵץ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי עַל פִּי רֹב כְּשֶׁמַּתְחִיל לִכָּנֵס מְעַט בְּדַרְכֵי הַכְּשֵׁרִים וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי בָּאִים עָלָיו מְנִיעוֹת וְיִסּוּרִים הַרְבֵּה מִכַּמָּה צְדָדִים כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ. וְנִדְמֶה לוֹ לִפְעָמִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסְבֹּל מְרִירוּת וְיִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת כָּאֵלֶּה. וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ מֵחֲמַת זֶה וְחָזְרוּ וְנִתְרַחֲקוּ רַחֲמָנָא לִצְלָן. אֲבָל הַחָפֵץ בָּאֱמֶת צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע וְיַאֲמִין שֶׁכָּל הַמְּרִירוּת וְהַיִּסּוּרִין וְהַמְּנִיעוֹת הַבָּאִים עָלָיו, הַכֹּל בְּחֶסֶד גָּדוֹל. כִּי לְפִי עֲווֹנוֹתָיו הָרַבִּים הָיָה צָרִיךְ לִסְבֹּל מְרִירוּת הַרְבֵּה יוֹתֵר בִּשְׁבִיל רְפוּאָתוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לִסְבֹּל וְהָיָה נֶאֱבָד תִּקְוָתוֹ חַ”ו כַּנַּ”ל. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וְאֵינוֹ שׁוֹלֵחַ לוֹ מְרִירוּת וְיִסּוּרִים כִּי אִם כְּפִי יְכֹלְתּוֹ. וְזֹאת הַמְּרִירוּת וְהַיִּסּוּרִים וְכוּ’ שֶׁיֵּשׁ לוֹ, בְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ לִסְבֹּל וּבְוַדַּאי יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְסֹבְלוֹ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ שׁוֹלֵחַ עַל שׁוּם אָדָם מְרִירוּת וּמְנִיעוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסֹבְלָם וּלְשַׁבְּרָם, אַף עַל פִּי שֶׁלְּפִי מַעֲשָׂיו הָיָה מַגִּיעַ לוֹ כָּךְ כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ כ”ז אות ז’)

צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם לְכָל אָדָם בְּמִדּוֹתָיו, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחֻלָּק בְּמִדּוֹתָיו וּבִמְאֹרְעוֹתָיו, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ חִלּוּק בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ, תָּמִיד יִמְצָא בּוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְלֹא יִתְבַּהֵל וְלֹא יִתְבַּלְבֵּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּכָל יוֹם, הֵן טוֹבוֹת, הֵן יִסּוּרִים וְצָרוֹת וּדְאָגוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת חַ”ו, יֵדַע וְיַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית, וְדַיְקָא עַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת. וְכֵן צָרִיךְ לֶאֱהֹב אֶת חֲבֵרוֹ וְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם עִם הַכֹּל וְלִסְבֹּל מֵחֲבֵרוֹ, אַף אִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה יִסּוּרִים מִמֶּנּוּ, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת וְלִמְצֹא בּוֹ טוֹב, וְלַהֲפֹךְ הַדָּבָר לְטוֹבָה, לוֹמַר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁלֹּא כִּוֵּן חֲבֵרוֹ לְרָעָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁהוּא סוֹבֵר וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם עִם חֲבֵרוֹ וְעִם כָּל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְעַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם נִקְרָאִים שָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֶאֱהֹב אֶת הַשָּׁלוֹם בְּכָל מָקוֹם הֵן בְּטִיבוּ וְכוּ’, וַיֶּאֱהֹב כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ וְיִהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל: (לק”א סי’ ל”ג אות א’ ד’)

עִקַּר הַצַּעַר שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם מְהַיִּסּוּרִין וְהַצָּרוֹת וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו חַ”ו, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁלּוֹקְחִין מִמֶּנּוּ הַדַּעַת, עַד שֶׁאֵין מִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב. כִּי אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית בְּוַדַּאי אֵינָם רָעוֹת כְּלָל רַק טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת. כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּוַדַּאי רַק לְטוֹבָה, אִם לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אִם לְמָרֵק עֲווֹנוֹתָיו עַל־יְדֵי יִּסּוּרִין הָאֵלּוּ. וְרָאוּי לוֹ לִשְׂמֹחַ מְאֹד בְּהַיִּסּוּרִין, כְּשֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב כַּנַּ”ל. וּמִזֶּה בָּא מַה שֶּׁנִּטְבָּע בָּאָדָם לִסְתֹּם עֵינָיו בְּחָזְקָה מְאֹד כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים וּכְאֵבִים גְּדוֹלִים מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁסּוֹתֵם עֵינָיו, עַל יְדֵי זֶה בּוֹרֵחַ בְּשָׁרְשׁוֹ אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הַנִּצְחִי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִכָּלֵל בּוֹ כִּי אִם בִּסְתִימוּ דְּעַיְנִין מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי (עַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן ס”ה): (לק”א סי’ ס”ה אות ג’)

עַל־יְדֵי קַבָּלַת הַיִּסּוּרִין בְּשִׂמְחָה כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה. וְזֶה סִימָן שֶׁפָּעַל עַל־יְדֵי הַיִּסּוּרִין וְקִבְּלָם כָּרָאוּי, כְּשֶׁזּוֹכֶה אַחַר כָּךְ לְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא: (שם אות ד’)

תִּסְבֹּל וּתְקַבֵּל בְּאַהֲבָה כָּל הָרָעוֹת וְהַיִּסּוּרִין הַבָּאִים עָלֶיךָ חַ”ו, כִּי רָאוּי שֶׁתֵּדַע, שֶׁלְּפִי מַעֲשֶׂיךָ עֲדַיִן הוּא מִתְנַהֵג עִמְּךָ בְּרַחֲמִים רַבִּים, כִּי הָיָה מַגִּיעַ לְךָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר חַ”ו לְפִי מַעֲשֶׂיךָ: (לק”א סי’ קס”ה)

צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מִדַּת אֲרִיכַת אַפַּיִם בְּכָל הַבְּחִינוֹת, הֵן שֶׁלֹּא יִהְיֶה כַּעֲסָן וְקַפְּדָן עַל שׁוּם דָּבָר, הֵן שֶׁיַּאֲרִיךְ אַפּוֹ לִסְבֹּל כָּל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו. וְלֹא יְבַלְבֵּל מְעַט עֲבוֹדָתוֹ עַל־יְדֵי הַהַרְפַּתְקָאוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ’ הָעוֹבְרִים עָלָיו, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ קֹצֶר רוּחַ מִשּׁוּם דָּבָר. רַק יַאֲרִיךְ אַפּוֹ לִסְבֹּל הַכֹּל וְלַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדַת ה’ בִּזְרִיזוּת וּבְשִׂמְחָה. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (וְעַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת ל”ד): (לק”א סי’ קנ”ה)

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, שֶׁבְּכָל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה הַרְחָבָה, מִלְּבַד מַה שֶּׁמְּצַפִּים שֶׁבְּחַסְדּוֹ יוֹשִׁיעַ וִיבַטֵּל הַצָּרָה לְגַמְרֵי, אַךְ גַּם בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ בְּוַדַּאי יֵשׁ בָּהּ אֵיזֶה הַרְחָבָה. וְתִסְתַּכֵּל עַל זֶה הֵיטֵב, וְעַל־יְדֵי זֶה תוּכַל לִסְבֹּל וּלְקַבֵּל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ כָּל יָמֶיךָ בְּאַהֲבָה וְלֹא תִּתְבַּהֵל מִשּׁוּם דָּבָר. וְעַל־יְדֵי זֶה תּוּכַל לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, וְעַל־יְדֵי זֶה יוֹשִׁיעַ לְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד: (לק”א סי’ קצ”ה)

עַל־יְדֵי שֶׁבּוֹכִין בִּדְמָעוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁעַת הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין חַ”ו, עַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין דַּעַת וְהַשְׁגָּחָה, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין. כִּי עִקַּר הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין הוּא רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, שֶׁאֵינוֹ מְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָתוֹ. וְכַמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה: (לק”א סי’ ר”נ)

כְּשֶׁחוֹלְקִין עַל הָאָדָם וְרוֹדְפִין אוֹתוֹ, הַכֹּל הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב עַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר. כִּי כָּל מַה שֶּׁרוֹדְפִין אוֹתוֹ וְעוֹשִׂין לוֹ יִסּוּרִין, הוּא צָרִיךְ לִבְרֹחַ בְּכָל פַּעַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין עֵצָה וְתַקָּנָה חוּץ מִזֶּה. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי הָרְדִיפוֹת וְהַיִּסּוּרִין נִתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (לק”ת סי’ י”ג)

יא.

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁכָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם עוֹבְרִים עָלָיו יִסּוּרִים וְצָרוֹת הַרְבֵּה וְהַרְפַּתְקָאוֹת שׁוֹנוֹת בְּלִי שִׁעוּר, הֵן בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה, הֵן בְּעִנְיַן בְּרִיאוּת הַגּוּף, הֵן בְּעִנְיַן אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ. וְאֵין נִמְצָא אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ עָלָיו יִסּוּרִים וְהַרְפַּתְקָאוֹת הַרְבֵּה, כִּי אָדָם לְעָמָל יֻלָּד, וּכְתִיב: “גַּם כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבִים”. וְאֵין שׁוּם תַּקָּנָה לְהִנָּצֵל מִזֶּה, כִּי אִם לִבְרֹחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה. עַל־כֵּן הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לְכָל אָדָם סַבְלָנוּת גָּדוֹל, שֶׁיִּסְבֹּל כָּל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו, וכְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל: “סַמָּא דְּיִסּוּרֵי קַּבִּילָא”. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם: הַסֵּבֶל – תַּחְבּוּלָה לְמִי שֶׁאֵין לוֹ תַּחְבּוּלָה. וְכָל הַחֲכָמִים מַאֲרִיכִים בָּזֶה, וְכֻלָּם אוֹמְרִים שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת בְּלִי שִׁעוּר. כִּי הָאָדָם לֹא נִבְרָא בִּשְׁבִיל לְהִתְעַנֵּג בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּלָל, רַק שֶׁיַּעֲמֹל בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל הַכֹּל וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, כִּי כָּל מַה דְּעָבִיד רַחֲמָנָא לְטַב עָבִיד. וְלִבְרֹחַ בְּכָל פַּעַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ, וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו. כִּי אֵין מָקוֹם לָנוּס מִפִּגְעֵי הָעוֹלָם כִּי אִם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי”. וַאֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים יָכוֹל לִבְרֹחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בַּאֲרִיכוּת בְּמָקוֹם אַחֵר). וְתֵכֶף כְּשֶׁבּוֹרֵחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו נִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה גְּדוֹלָה לָנֶצַח. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר וְאֵין כָּאן מְקוֹמוֹ לְהַאֲרִיךְ: (שיחות הר”ן סי’ ש”ח)

עזות

עַזּוּת הִיא מִדָּה רָעָה מְאֹד, כִּי עַז פָּנִים לְגֵיהִנֹּם. וְהָעֹנָשִׁים שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים הֶחֱלִיף אַבְרָהָם אָבִינוּ עַל שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, אֲבָל עֹנֶשׁ הָעַזּוּת נִשְׁאָר רַק בְּגֵיהִנֹּם. אַךְ צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, כְּמוֹ שֶׁהָעַזּוּת הוּא מִדָּה רָעָה מְאֹד, כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ הָאָדָם דַּוְקָא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל: “הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר” וְכוּ’. כִּי כָּל הַמּוֹנְעִים וְהַחוֹלְקִים וְהַמִּתְנַגְּדִים עִקַּר כֹּחָם הוּא רַק עַל־יְדֵי הָעַזּוּת, שֶׁהוּא מַלְכוּתָא בְּלָא תַּגָּא. עַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לִבְחוֹר בַּחַיִּים וּלְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן כִּי אִם כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל מְאֹד לַעֲמֹד נֶגֶד עַזּוּתָם הָרָע וְיִהְיֶה מִצְחוֹ חָזָק לְעֻמַּת מִצְחָם. כִּי אִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת: (לק”א סי’ כ”ב אות י”א)

וְכֵן צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נֶגֶד עַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ נֶגֶד עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁהוּא עַז וְחָזָק כָּל כָּךְ בְּהַתַּאֲווֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם בּוּשָׁה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־יְדֵי עַזּוּת הַגּוּף, עַל־יְדֵי זֶה אֵין הַנְּשָׁמָה יְכוֹלָה לִסְמֹךְ עַצְמָהּ וּלְהִתְקָרֵב לְהַגּוּף, לְהוֹדִיעַ לוֹ מֵהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהִיא מַשֶּׂגֶת. כִּי בְּוַדַּאי הַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל אָדָם הִיא רוֹאָה וּמַשֶּׂגֶת תָּמִיד דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד, אֲבָל הַגּוּף אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם כְּלָל מֵחֲמַת שֶׁהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ מֵחֲמַת עַזּוּתוֹ, שֶׁהוּא עַז וְחָזָק בְּהַתַּאֲווֹת. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְרַחֵם מְאֹד עַל בְּשַׂר הַגּוּף, שֶׁיִּרְאֶה לְשַׁבֵּר עַזּוּתוֹ הָרָע שֶׁל הַתַּאֲווֹת, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זֶה תּוּכַל הַנְּשָׁמָה לְהִתְקָרֵב עַצְמָהּ לְהַגּוּף, וּלְהַרְאוֹת לוֹ מִכָּל הֶאָרָה וּמִכָּל הַשָּׂגָה שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶּׂגֶת, שֶׁהַגּוּף גַּם כֵּן יֵדַע מִמֶּנָּה. עַל־כֵּן צָרִיךְ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה לַעֲמֹד נֶגֶד עַזּוּת הַגּוּף. וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא קוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי כָּל הַקּוֹלוֹת הֵן קוֹל צְעָקָה הֵן קוֹל אֲנָחָה הֵן קוֹל שׁוֹפָר הֵן קוֹל זִמְרָה הֵן קוֹל צַדִּיקֵי אֱמֶת וּשְׁאָר כָּל הַקּוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וַאֲפִלּוּ קוֹל קִשְׁקוּשׁ הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁל צְדָקָה, זֶה הַקּוֹל הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵיהֶם מְשַׁבְּרִין עַזּוּת הַגּוּף: (שם אות ד’ ה’)

אַךְ לִפְעָמִים הָאָדָם בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהַגּוּף רָחוֹק כָּל כָּךְ מֵהַנְּשָׁמָה, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּתְאַנֵּחַ וְצוֹעֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵין הַגּוּף שׁוֹמֵעַ הַקּוֹל כְּלָל, כִּי מִגֹּדֶל רִחוּקוֹ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כִּי אִם קוֹל הַהֲבָרָה. כִּי כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, מִתְעוֹרֵר מִמֶּנּוּ קוֹל דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְהוּא קוֹל הֲבָרָה (וְעַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן כב). וְכֵן כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל הַצַּדִּיק אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ גַּם כֵּן עֶצֶם הַקּוֹל, כִּי אִם קוֹל הַהֲבָרָה, וְעַל־כֵּן אֵין נִשְׁבָּר עַזּוּת גּוּפוֹ עֲדַיִן. וְלָזֶה צְרִיכִין שִׁמּוּשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ הַגּוּף לְהַנְּשָׁמָה בַּעֲשִׂיַּת מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, וְכֵן יְשַׁמֵּשׁ אֶת הֶחָכָם. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ קוֹל הֶחָכָם, וְקוֹל אַנְחָתוֹ וְצַעֲקָתוֹ שֶׁל עַצְמוֹ, וְאָז יִזְכֶּה לְשַׁבֵּר עַזּוּת גּוּפוֹ עַל־יְדֵי זֶה כַּנַּ”ל: (שם אות ז’ ח’)

לָבוֹא לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה. כִּי עִקַּר עַזּוּתוֹ וְהִתְחַזְּקוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדַת ה’ הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, בְּחִינַת “כִּי חֶדְוַת ה’ הוּא מָעֻזְּכֶם”: (שם אות ט’)

אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְתוֹרַת אֱמֶת כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לִהְיוֹת עַז כַּנָּמֵר כְּנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַחוֹלְקִים וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים. וְכָל אֶחָד כְּפִי הָעַזּוּת שֶׁלּוֹ כֵּן זוֹכֶה לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה. כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, זוֹכֶה לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה, וּלְהֵפֶךְ, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, אֵינוֹ זוֹכֶה לְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים רַק מְקַבֵּל תּוֹרָה מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא. וּכְפִי הַתּוֹרָה שֶׁמְּקַבֵּל, כְּפִי הָעַזּוּת כַּנַּ”ל, כֵּן זוֹכֶה לִתְפִלָּה. כִּי גַּם עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁצְּרִיכִין לְהָעֵז פָּנָיו כְּנֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עַל כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וַאֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת עִמּוֹ. כִּי אִם יִרְצֶה לְהִתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְפִי מַעֲשָׂיו וּלְפִי גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִפְתֹּחַ פֶּה לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל, עַל־כֵּן עִקַּר הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה. וּכְפִי הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לוֹ נֶגֶד הַמּוֹנְעִים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְתוֹרַת אֱמֶת כַּנַּ”ל, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לִתְפִלָּה בְּכַוָּנָה כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ ל’ אות ח’)

מִי שֶׁהוּא עַזּוּת פָּנִים, אֵין לוֹ חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה. וְכֵן לְהֵפֶךְ, מִי שֶׁאֵין בּוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה אֵין לוֹ גַּם כֵּן חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וכַנַּ”ל: (לק”א סי’ קמ”ז)

צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה עַז כַּנָּמֵר כְּנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים וְלֹא יִתְבַּטֵּל וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵיהֶם כְּלָל, אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁהֵם צַדִּיקִים וְטוֹבִים מִמֶּנּוּ. וַאֲפִלּוּ אִם הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, שֶׁהֵם טוֹבִים מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, וְהֵם רוֹצִים לְבַלְבְּלוֹ וּלְמֹנְעוֹ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים, צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל כְּנֶגְדָּם. כִּי אִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. וַאֲפִלּוּ נֶגֶד הָרַב בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם עַזּוּת, שֶׁיָּעֵז פָּנָיו לְדַבֵּר עִמּוֹ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר “וְלֹא הַבַּיְּשָׁן לָמֵד”. וְזֶה שֶׁאֶחָד מְקֹרָב יוֹתֵר הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת יוֹתֵר, וּמֵחֲמַת זֶה הָרַב מְדַבֵּר עִמּוֹ יוֹתֵר: (לק”א סי’ רע”א)

עצה

צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מְאֹד מֵעֵצוֹת שֶׁל הַהֲמוֹן עַם שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם הֵם עֵצוֹת רָעוֹת וּמְקֻלְקָלוֹת מְאֹד. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן עֲצַת רְשָׁעִים וְחוֹלְקִים וּמִתְנַגְּדִים אֶל הָאֱמֶת, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְרַחֵק מֵהֶם בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי מֵהֶם בָּאִים כָּל הַקִּלְקוּלִים וְהַפְּגָמִים, כִּי עֲצָתָם הוּא בְּחִינַת עֲצַת הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי. וּכְשֶׁמְּקַבֵּל עֲצָתָם חַ”ו, הֵם מַטִּילִין בּוֹ זֻהֲמָא, וְהֵם בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית. וּמַרְחִיקִין מֵהָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְּפִלָּה וּמִלָּבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מְאֹד מְאֹד מִלֵּילֵךְ אַחַר עֲצָתָם חַ”ו, רַק לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת וְאַנְשֵׁיהֶם הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם, שֶׁכָּל עֲצָתָם הֵם בְּחִינַת כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת, בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי עֲצָתָם זוֹכֶה לְכָל טוּב, לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה וּתְפִלָּה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים בָּעוֹלָם: (לק”א סי’ ז אות ג’)

עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין בְּמִצְוַת צִיצִית זוֹכִין לְהִנָּצֵל מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהֵם עֵצוֹת רָעוֹת הַנַּ”ל, וְזוֹכִין לַעֲצַת צַדִּיקִים: (שם אות ד’)

עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים אֵין לוֹ עֵצָה שְׁלֵמָה לְעוֹלָם, וְתָמִיד הוּא מְסֻפָּק וַעֲצָתוֹ חֲלוּקָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָתֵת עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ בְּשׁוּם דָּבָר (עַיֵּן צַדִּיק אוֹת נ”ד): (לק”א סי’ ס”א אות א’)

עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל עֵצָה מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת נַעֲשָׂה הַמְתָּקַת הַדִּינִים, גַּם עַל־יְדֵי זֶה יָבוֹא לוֹ יְשׁוּעָה. גַּם אִם אֵינוֹ מְקַבֵּל עֵצָה מִצַּדִּיקִים, אֲזַי אֶפְשָׁר שֶׁתָּבוֹא לוֹ רָעָה חַ”ו עַל־יְדֵי עַצְמוֹ, בִּבְחִינַת “אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ” וְכוּ’. אֲבָל אִם הוּא מְקַבֵּל עֵצָה מִצַּדִּיקִים, אַף אִם אַחַר כָּךְ לֹא עָלְתָה לוֹ יָפֶה, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רַק מִלְּמַעְלָה: (לק”א סי’ קמ”ג)

תִּקּוּן הָעֵצָה הוּא עַל־יְדֵי צַעֲקַת הַלֵּב, שֶׁצְּרִיכִין לִצְעֹק אֶל ה’ מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא, וְעַל־יְדֵי זֶה חוֹתְרִין וּמְגַלִּין עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה גְּדֵלָה וְנִתְתַּקֶּנֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְזוֹכִין לִרְפוּאָה, וְנִתְתַּקְּנִים תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים הַרְבֵּה (עַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת מ”א מ”ב): (לק”ת סי’ ה’ אות ג’)

עינים

עַל־יְדֵי רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה מְבַטְּלִין עַצְבוּת וְעַצְלוּת וְתַאֲווֹת רָעוֹת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן: (לק”א סי’ ד’ אות ח’)

עִקַּר הַנִּאוּף תָּלוּי בָּעֵינַים. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין בְּמִצְוַת צִיצִית שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵינַיִם, עַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין תִּקּוּן וּשְׁמִירָה לָזֶה: (לק”א סי’ ז’ אות ד’)

הַשֶּׁקֶר מַזִּיק לָעֵינַיִם בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת: (לק”א סי’ נ”א)

צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יִפֹּל לִבְחִינַת רַע עַיִן, שֶׁהִיא מִיתַת הַלֵּב. וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּרַע עַיִן. יֵשׁ שֶׁעֵינוֹ צָרָה בְּהִתְנַשְּׂאוּת וּבִגְדֻלָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, וְיֵשׁ שֶׁעֵינוֹ רָעָה וְצָרָה בַּחֲבֵרוֹ בִּבְחִינוֹת אֲחֵרוֹת. וּצְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה מְאֹד. וְכֵן צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּנָּצֵל מֵרַע עַיִן שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ חַ”ו עֵינוֹ הָרָעָה שֶׁל חֲבֵרוֹ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ כֹּחַ שֶׁיּוּכַל לְהִנָּצֵל מֵרַע עַיִן, צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ (וְעַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן נ”ד): (לק”א סי’ נ”ד אות ד’)

עַל־יְדֵי רַע עַיִן בָּא שִׁכְחָה וְנִפְגָּם הַזִּכָּרוֹן, וְאֵינוֹ זוֹכֵר אֶת תַּכְלִיתוֹ שֶׁהוּא הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁצְּרִיכִין לִזְכֹּר זֹאת בְּכָל יוֹם וּלְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתֵּהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי תָּמִיד בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת. וְעַיֵּן זִכָּרוֹן אוֹת ד. וְעַל־יְדֵי רַע עַיִן מֵת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְאֵינוֹ מֵשִׂים לֵב לִזְכֹּר בְּכָל זֶה: (שם)

עַל־יְדֵי רַע עַיִן לֹא יִזְכֶּה לְהַנִּיחַ בֵּן זָכָר: (שם אות ו’)

גַּם צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הָעַיִן מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא טוֹב עַיִן צָרִיךְ לִשְׁמֹר מִזֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְאִיָּה יָפָה יוּכַל לִטְעוֹת עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאֶה מֵרָחוֹק וְנִדְמֶה לוֹ לְהֵפֶךְ מִן הָאֱמֶת. וּכְמוֹ כֵן הוּא בְּעֵינֵי הַשֵּׂכֶל בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, כְּגוֹן לִפְעָמִים שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ נָטָה מִן הָאֱמֶת אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה כְּנֶגְדּוֹ שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן וְכוּ’, וּמֵחֲמַת זֶה יֵשׁ בְּלִבּוֹ עָלָיו וְיוּכַל לְהִתְעוֹרֵר מַחְלֹקֶת עַל־יְדֵי זֶה, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁחוֹלֵק עַל חֲבֵרוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם. וּבֶאֱמֶת הַכֹּל בָּא מִטָּעוּת שֶׁל כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהַכֹּחַ הַמְדַמֶּה הִטְעָה אוֹתוֹ, עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ עַל חֲבֵרוֹ דִּבְרֵי שְׁקָרִים וּבְדּוּיִים. וְכֵן יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת מַה שֶּׁעֵינֵי הַשֵּׂכֶל נוֹטִים מִן הָאֱמֶת עַל־יְדֵי טָעוּת שֶׁל כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כִּי כֹּחַ הַמְדַמֶּה יָכוֹל לְהַטְעוֹת אֲפִלּוּ אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים, אֲפִילוּ מִי שֶׁהוּא טוֹב עַיִן. עַל־כֵּן צְרִיכִין לָזֶה שְׁמִירָה יְתֵרָה, לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מִטָּעוּת שֶׁל הַמְדַמֶּה. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמְרִין אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מִלָשׁוֹן הָרָע, מִלְּאֹמְרוֹ וּמִלְּקַבְּלוֹ. כִּי עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע מִתְגַּבֵּר הַמְדַמֶּה וְנִפְגָּם הַזִּכָּרוֹן לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁהוּא תָּלוּי בְּתִקּוּן הָעֵינַיִם כַּנַּ”ל: (שם אות ה’)

עַל־יְדֵי לִמּוּד זְכוּת שֶׁהָאָדָם מְלַמֵּד עַל הָרָשָׁע, עַל־יְדֵי זֶה הָאָדָם נִצּוֹל מֵרַע עַיִן שֶׁל הָרָשָׁע. גַּם מַה שֶּׁהָרְשָׁעִים זוֹכִין בַּדִּין, וּמָרוֹם וּמְסֻלָּק מִשְׁפָּטָיו יִתְבָּרַךְ מֵהֶם, הַכֹּל הוּא לְטוֹבַת הַצַּדִּיק, כִּי גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְלַמֵּד זְכוּת עַל הָרָשָׁע בִּשְׁבִיל לְהַצִּיל אֶת הַצַּדִּיק מֵרַע עַיִן שֶׁל הָרָשָׁע: (לק”א סי’ נ”ה אות ג’)

עַל־יְדֵי רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ עַל כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵד’ יְסוֹדוֹת אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בָּהֶם, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל כָּל הַפְּגָמִים שֶׁבָּהֶם: (לק”ת סי’ ס”ז)

לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא גַּם כֵּן דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, בְּוַדַּאי כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה הוּא מַעֲלָה יְתֵרָה. אֲבָל גַּם כְּשֶׁאֵין שׁוֹמְעִין תּוֹרָה, הָרְאִיָּה לְבַד הוּא גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה מֵאִיר וּמִתְנוֹצֵץ מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְקַבֵּל גְּדֻלָּה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה כָּל אֶחָד לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, כָּרָאוּי לוֹ לְפִי מֹחוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבוּשָׁהּ וּתְשׁוּבָה וְלַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא: (לק”ת סי’ ע”ב)

יא.

עַל־יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת לְבַד שֶׁרוֹאִין פְּנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לַחֲזֹר לַמּוּטָב וּמוֹעִיל לִקְדֻשָּׁה מְאֹד: (לק”ת סי’ ע”ה)

פדיון

עִקַּר רְפוּאַת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת לָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כִּי אִם אַחַר הַפִּדְיוֹן דַּיְקָא (עַיֵּן רְפוּאָה אוֹת ח’): (לק”ת סי’ ג’)

הַמְמַלֵּא גְּרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יַיִן, נֶחֱשָׁב כְּמוֹ פִּדְיוֹן: (לק”א סי’ מ”א)

קִימַת חֲצוֹת לַיְלָה מְסֻגָּל כְּמוֹ פִּדְיוֹן: (לק”א סי’ קמ”ט)

רָאוּי לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִתֵּן בְּכָל פַּעַם עַל פִּדְיוֹן, כְּדֵי לְהַמְתִּיק הַדִּינִים מֵעָלָיו בְּכָל פַּעַם. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין לוֹ שׁוּם חוֹלֶה וְשׁוּם צַעַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, טוֹב לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹנוֹת בְּכָל פַּעַם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי צַעַר וְחוֹלַאַת חַ”ו. וְכֵן נוֹהֲגִים כַּמָּה כְּשֵׁרִים בִּמְדִינוֹת קִירָ”ה (הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ) דֶוִוין שֶׁנּוֹתְנִים עַל פִּדְיוֹנוֹת תָּמִיד. וְעַיֵּן מֵעִנְיַן פִּדְיוֹן בְּסִימָן מ”א וּבְסִימָן ק”פ, וּבְסִימָן רט”ו מֵעִנְיַן כ”ד מִינִים פִּדְיוֹנוֹת: (חיי מוהר”ן סימן תקל”ט)

צדיק

צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁיְּקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר, כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים לְהַעֲלוֹת כָּל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה לַמָּקוֹם הַצָּרִיךְ [לָהּ] וְכוּ’. וְעַיֵּן בִּתְפִלָּה אוֹת ד’: (לק”א סי’ ב’ אות ו’)

מִי שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ, צָרִיךְ לְשַׁבֵּר כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהָד’ יְסוֹדוֹת כַּמּוּבָא. וִיסַפֵּר לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם כָּל לִבּוֹ, הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים, וְהַתַּלְמִיד חָכָם יְפָרֵשׁ וִיבָרֵר לוֹ דֶּרֶךְ לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ: (לק”א סי’ ד’ אות ח’)

וְיֵשׁ שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת בְּהִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים, שֶׁעַל־יְדֵי שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, וְאֵלּוּ הֵם: הַבְּחִינָה הָרִאשׁוֹנָה – כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה מְבַטֵּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁנֵי הַיְסוֹדוֹת דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, הַיְנוּ עַצְלוּת וְעַצְבוּת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן וְתַאֲווֹת רָעוֹת: (שם)

הַבְּחִינָה הַשְּׁנִיָּה – הַצְּדָקָה שֶּׁנּוֹתְנִין לַתַּלְמִיד חָכָם, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל שְׁנֵי יְסוֹדוֹת חַי, מְדַבֵּר, שֶׁהֵן דְּבָרִים בְּטֵלִים וְלָשׁוֹן הָרָע וְגַאֲוָה וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן: (שם)

הַבְּחִינָה הַשְּׁלִישִׁית – כְּשֶׁמִּתְוַדֶּה וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הַתַּלְמִיד חָכָם מַדְרִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר כְּפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. וְזֶה הָעִקָּר, כִּי אָז נִצּוֹל מֵהַכֹּל: (שם)

בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּא אֵצֶל תַּלְמִיד חָכָם, יְסַפֵּר לְפָנָיו כָּל לִבּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה אַתָּה נִכְלָל בָּאֵין סוֹף. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֵידַע, שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ וִיבָרֵךְ עַל הַכֹּל “הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב”. וְזֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא: (שם אות ט’)

עַל־יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם מוֹחֲלִין לּוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו: (שם אות ה’)

מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר שֶׁלֹּא יִשְׁמַע וְיַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל מְּרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים רַק לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם. וְאַדְּרַבָּא, כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ הַמְּרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, יִקַּח לְעַצְמוֹ מוּסָר וְיִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם, כִּי בָּזֶה מוֹכִיחִין אוֹתוֹ עַל שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ, כִּי אִלּוּ לֹא נִפְגָּם מֹחוֹ לֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ הַמְּרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים וְלֹא הָיָה נִכְנָס בְּלִבּוֹ שׁוּם קֻשְׁיָא עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְעִקַּר הַמְּרִיבָה הוּא רַק בִּשְׁבִילוֹ, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל זֶה בְּעַצְמוֹ הַנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיָּבִין וְיִזְכֹּר עַל־יְדֵי הַמְּרִיבָה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם, שֶׁרוֹצִים לְגָרְשׁוֹ מִן הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, עַל־יְדֵי הַמְּרִיבָה הַזֹּאת, מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר: “כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים”. וּמִי שֶׁהוּא כְּסִיל וְאֵינוֹ מֵבִין אֶת זֹאת בֶּאֱמֶת, נִתְרַחֵק עַל־יְדֵי זֶה וְאוֹבֵד אֶת עוֹלָמוֹ. אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת, אַדְּרַבָּא, עַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא נִתְעוֹרֵר לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם כַּנַּ”ל, וּמֵבִין שֶׁזֶּהוּ הַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ, וְצָרִיךְ לַעֲמֹד בְּזֶה הַנִּסָּיוֹן שֶׁלֹּא יִשְׁמַע וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל הַמְּרִיבָה הַזֹּאת, וְנִתְקָרֵב [דַּיְקָא] עַל־יְדֵי זֶה לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ לָנֶצַח. כִּי עִקַּר הַמְּרִיבָה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים הוּא בִּשְׁבִיל זֶה דַּיְקָא, בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן זֶה שֶׁיִּתְרַחֵק הַמִּתְרַחֵק, כִּי רָאוּי לְרַחֲקוֹ מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ. וְאִם יִרְצֶה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן זֶה, לְהָבִין מִזֶּה בְּעַצְמוֹ גֹּדֶל פְּגָמוֹ וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל זֶה, יִתְקָרֵב עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא. כִּי מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם כָּל כָּךְ, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב כִּי אִם עַל־יְדֵי נִסָּיוֹן זֶה דַּיְקָא, וְהָבֵן. כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וְרוֹצֶה לְקָרֵב הַמְרֻחָקִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רְאוּיִם לְקָרְבָם, אֲבָל אֵין יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב כִּי אִם עַל־יְדֵי נִסָּיוֹן זֶה כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ ה’ אות ד’)

עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ עֲצָתָם, עַל־יְדֵי זֶה נֶחְקָק בּוֹ אֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה וּתְפִלָּה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנִסִּים, וְעַל־יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה: (לק”א סי’ ז’ אות ג’)

קֹדֶם שֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת הַשְׁמֵן לֵב וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁלִּבּוֹ אָטוּם וְאָזְנָיו סְתוּמִים וְעֵינָיו עִוְּרִים מִלִּרְאוֹת הָאֱמֶת וּלְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה. אֲבָל כְּשֶׁמְּדַבֵּק עַצְמוֹ לַצַּדִּיקִים וּמְקַבֵּל מֵהֶם עֵצוֹת, אֲזַי נִפְתָּח לְבָבוֹ וְעֵינָיו וְאָזְנָיו, וְרוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ וּמֵבִין הָאֱמֶת וְזוֹכֶה לִתְשׁוּבָה: (שם אות ה’)

יא.

כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הֵן בְּפַרְנָסָה הֵן בִּבְרִיאוּת הַגּוּף וְכוּ’, כֻּלָּם אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁלִימָם וּלְמַלְֹּאתָם כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק וְהָרַב הָאֱמֶת שֶׁנִּלְוֶה אֵלָיו. כִּי שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי אֲנָחָה וּגְנוּחִי שֶׁמִּתְאַנֵּחַ עַל הַחִסָּרוֹן. כִּי הָאֲנָחָה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי יְקָרָה מְאֹד, כִּי עַל יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הָרוּחַ חַיִּים לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן שֶׁמִּתְאַנֵּחַ עָלָיו, אֲבָל זֶה הָרוּחַ חַיִּים לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן מְקַבְּלִין רַק מֵהַצַּדִּיק שֶׁדָּבוּק בְּהַתּוֹרָה, שֶׁשָּׁם הָרוּחַ חַיִּים: (לק”א סי’ ח’ אות ב’)

יב.

הַמִּתְנַגְּדִים וְהָרְשָׁעִים הַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, הֵם מְקַבְּלִין הָרוּחַ חַיִּים שֶׁלָּהֶם מֵהָרַב דִּקְלִפָּה. כִּי יֵשׁ רַב בַּקְלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא כְּנֶגֶד הָרַב דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים. וְעַל־כֵּן הֵם גְּדוֹלִים בִּשְׁעָתָן, כִּי הָרוּחַ חַיִּים הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרַב דִּקְלִפָּה הִיא בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה שֶׁהוּא גָּדוֹל בִּשְׁעָתָן, אֲבָל הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, וּלְבַסּוֹף כָּלֶה וְנֶאֱבָד וּמְסַעֵר גּוּפֵהּ וְנִשְׁמָתֵהּ שֶׁל הַנֶּאֱחָזִין בּוֹ. וְעַל־כֵּן הֵם בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים, כִּי אֵין לָהֶם רוּחַ חַיִּים הָאֱמֶת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת דַּיְקָא כַּנַּ”ל: (שם אות ג’)

יג.

הַצַּדִּיק שׁוֹמֵעַ כָּל הָאֲנָחוֹת שֶׁל הַדְּבֵקִים בּוֹ, כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים לְכָל אֶחָד: (שם אות ח’)

יד.

הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מְכַפְּרִין עֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה”: (שם אות ד’)

טו.

כָּל אָדָם צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ דֶּרֶךְ שַׁעַר הַשַּׁיָּךְ לְשִׁבְטוֹ, וְצָרִיךְ זְכוּת גָּדוֹל שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְקַשֵּׁר אֶת תְּפִלָּתוֹ לְצַדִּיק הַדּוֹר, כִּי הוּא יוֹדֵעַ לְכַוֵּן הַשְּׁעָרִים וּלְהַעֲלוֹת כָּל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה לַשַּׁעַר הַשַּׁיָּךְ לָהּ: (לק”א סי’ ט’ אות ב’)

טז.

צַדִּיקֵי אֱמֶת הֵם מַעֲלִין אֶת הַתְּפִלָּה בַּעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמְּגַלִּין אֱלֹקוּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, אֲפִלּוּ לְהָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד, שֶׁהֵם הָרְשָׁעִים וְהָעַכּוּ”ם, שֶׁזֶּה עִקַּר גְּדֻלָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כִּי עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁגַּם הָרְחוֹקִים מְאֹד, וַאֲפִלּוּ הָעַכּוּ”ם, יֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל. עַל־כֵּן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה אוֹ אֵיזֶה צַעַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יֵלֵךְ לַצַּדִּיקִים שֶׁיְּבַקְשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים, וּבָזֶה עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה אֵינָם יוֹדְעִים כִּי אִם הַצַּדִּיקִים: (לק”א סי’ י’ אות ב’ ג’ ד’)

יז.

עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים מְבַטְּלִין הַגַּאֲוָה שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה, וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְלִבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁבָּאִים לְהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מַמְתִּיקִין דִּינִים וְזוֹכִין לְחָכְמָה וְחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, וּלְהַשָּׂגַת כָּל הַתּוֹרָה בְּנִגְלֶה וְנִסְתָּר: (שם אות ה’)

יח.

זֶה שֶׁהַלַּמְדָן דּוֹבֵר רָעוֹת עַל הַצַּדִּיק הוּא מְכֻוָּן גָּדוֹל מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַפִּיל צַדִּיק גָּדוֹל לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל זֶה הַלַּמְדָן, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יוֹצִיא הַצַּדִּיק הַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, מֵהַגָּלוּת שֶׁבְּפֶה הַלַּמְדָן. כִּי הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה מֵאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים הֲלָכוֹת, וּמְיַחֵד בָּזֶה יִחוּדִים גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים, עַיֵּן שָׁם בִּפְנִיםL (לק”א סי’ י”ב אות ד’)

יט.

צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד וְלַחֲזֹר אַחַר צַדִּיק כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּץ הַנְּפָשׁוֹת וּלְהַעֲלוֹתָם, שֶׁיַּעֲלֶה גַּם נַפְשׁוֹ עִמָּהֶם וּלְחַדְּשָׁם בִּבְחִינַת עִבּוּר, וּלְהוֹרִיד עַל־יְדֵי זֶה תּוֹרָה. וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא צַדִּיק כָּזֶה, כִּי הוּא דַּיְקָא יָכוֹל לְתַקְּנוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִכָּל הַפְּגָמִים שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת. כִּי כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה דְּבַר תַּאֲוָה, זֶה הָרָצוֹן הוּא פְּגָם וּמָרָה לַנֶּפֶשׁ, וַאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת מָרַת נֶפֶשׁ בְּחִינַת “וְנַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ”, וְזֶהוּ [בְּחִינַת] פִּזּוּר הַנֶּפֶשׁ, וַאֲזַי אֵין הַנֶּפֶשׁ מְאִירָה וְהִיא בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ רְעֵבָה. וְעַל יְדֵי שֶׁבָּא לַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַנַּ”ל נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי יָכוֹל לְתַקֵּן וּלְהַעֲלוֹת אֲפִלּוּ אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת הַפְּגוּמִים עִם הָרְצוֹנוֹת הַטּוֹבִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְאָז יִתְקַיֵּם בּוֹ: “וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב”, בְּחִינַת וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשְׁךָ. וִיחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְחַדְּשׁוּ וִיתְתַּקְּנוּ יְמֵי נְעוּרָיו שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ, וְאָז יִקָּרֵא אָדָם. גַּם גּוּפוֹ יִתְעַלֶּה וְיִתְחַדֵּשׁ עַל יְדֵי שֶׁבָּא לְהַצַּדִּיק: (לק”א סי’ י”ג אות ה’ ו’)

כָּל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַבָּאִים לְחָכָם הַדּוֹר, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה רָצוֹן טוֹב. וְהַצַּדִּיק מַעֲלֶה כָּל אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת, וּבָזֶה הוּא מְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלָיו, וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא מֵבִיא הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֵר אָז בִּפְנֵיהֶם. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה כְּפִי רְצוֹנוֹ, וְכֵן נִתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְעוֹרֵר, שֶׁיָּבוֹא עִם רְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין טוֹבִים וַחֲזָקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה בְּיוֹתֵר. גַּם שָׁמַעְנוּ, שֶׁהָעִקָּר בְּשָׁעָה שֶׁהֶחָכָם מֵכִין עַצְמוֹ לוֹמַר תּוֹרָה, שֶׁאָז צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וּלְבַקֵּשׁ לוֹ רְצוֹנוֹת טוֹבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל הַצַּדִּיק לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם וּלְחַדְּשׁוֹ לְטוֹבָה וְכַנַּ”ל: (שם)

כא.

גַּם מִזֶּה תָּבִין הַחִלּוּק הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בֵּין כְּשֶׁהָאָדָם בְּעַצְמוֹ אֵצֶל הַצַּדִּיק בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַתּוֹרָה, וּבֵין כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי אַחֵר. כִּי כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ שָׁם, יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה וְנִתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ אָז, מִלְּבַד עוֹד הַרְבֵּה חִלּוּקִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר: (שם)

כב.

עַל־יְדֵי שֶׁבָּאִים לְהַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה: (שם אות ד’)

כג.

כָּל מַה שֶׁנִּתְרַבִּין יוֹתֵר הַנְּפָשׁוֹת הַבָּאִין אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְקַבֵּל תּוֹרָה, נִתְמַעֵט וְנִתְבַּטֵּל יוֹתֵר הַהֶבֶל הָרָע אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ, שֶׁהֵם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הָאֶפִּיקוֹרְסִים מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ. וְעַל־יְדֵי רִבּוּי הַנְּפָשׁוֹת הַמִּתְקַבְּצִין אֵצֶל צַדִּיקֵי אֱמֶת נִתְבַּטֵּל הַהֶבֶל שֶׁל קֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ: (שם אות ו’)

כד.

אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַנּוֹסְעִים וּבָאִים לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, רָאוּי שֶׁיִּתְוַסֵּף בָּהֶם אַהֲבָה זֶה לָזֶה, וִיעוֹרְרוּ אֵלּוּ לְאֵלּוּ וְיַזְכִּירוּ זֶה אֶת זֶה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. וְזֶה סִימָן שֶׁהָיָה כַּוָּנָתָם רְצוּיָה בְּעֵת שֶׁהָיוּ אֵצֶל הַצַּדִּיק וְהִתְחִילוּ לְהִתְחַדֵּשׁ לְטוֹבָה: (שם)

כה.

יֵשׁ נְפָשׁוֹת שֶׁהֵם פְּגוּמוֹת מְאֹד מְאֹד, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאִים אֵצֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת, וַעֲדַיִן לֹא יָצְאוּ מֵחֹל אֶל הַקֹּדֶשׁ אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. וּנְפָשׁוֹת כָּאֵלּוּ בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹתָם וּלְחַדְּשָׁם בִּבְחִינַת עִבּוּר. אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֲפִלּוּ נְפָשׁוֹת פְּגוּמוֹת כָּאֵלּוּ הוּא יָכוֹל לְהַעֲלוֹתָם בִּבְחִינַת עִבּוּר וּלְחַדְּשָׁם לְטוֹבָה. עַל־כֵּן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁפָּגַם מְאֹד וְרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו לַחֲזֹר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מְאֹד מְאֹד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּזַכֵּהוּ בְּרַחֲמָיו לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק כָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה גִּבּוֹר כָּל כָּךְ שֶׁיּוּכַל לְהַעֲלוֹת וּלְחַדֵּשׁ גַּם נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִמְצֹא צַדִּיק כָּזֶה: (שם)

כו.

יִרְאָה וְאַהֲבָה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר. וּכְשֶׁנֶּחְשָׁךְ אֵצֶל אֶחָד הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה זֶהוּ מֵחֲמַת שֶׁנִּתְחַשֵּׁךְ אֶצְלוֹ אוֹר הַצַּדִּיק. וְאַף שֶׁבֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק מֵאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַף עַל פִּי כֵן אֶצְלוֹ אֵינוֹ מֵאִיר כְּלָל מִגֹּדֶל הַחֹשֶׁךְ שֶׁלּוֹ. וְאַף שֶׁהוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק וְיוֹשֵׁב אֶצְלוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹם וּלְהָבִין וְלִרְאוֹת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁעַל יָדוֹ יָבוֹא לְתַכְלִית הַטּוֹב הַנִּצְחִי: (לק”א סי’ י”ז אות א’ ב’)

כז.

וְכָל זֶה הוּא מֵחֲמַת הַמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נֶחְשָׁךְ שִׂכְלוֹ בִּכְסִילוּת, דְּהַיְנוּ דֵּעוֹת נִפְסָדוֹת, וְהוּא נִדְמֶה בְּעֵינָיו שֶׁהוּא חָכָם, וְנוֹפְלִים לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. אֲבָל כָּל אֵלּוּ הַדֵּעוֹת נִפְסָדוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַחָכְמוֹת כָּאֵלּוּ, הֵם כֻּלָּם שְׁטוּת וּכְסִילוּת גָּמוּר, שֶׁמֵּחֲמַת עֲכִירַת הַמַּעֲשִׂים נִתְחַשֵּׁךְ [שִׂכְלוֹ בִּכְסִילוּת כַּנַּ”ל, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְחַשֵּׁךְ] אֶצְלוֹ אוֹר הַצַּדִּיק, וּמֵחֲמַת זֶה אֵין לוֹ יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ”ל: (שם)

כח.

עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתֵן לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְלַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, עַל־יְדֵי זֶה מַשְׁלִים וּמְתַקֵּן הַשֵּׂכֶל וְזוֹכֶה לִרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְיִרְאָה וְאַהֲבָה: (שם אות ה’)

כט.

לְכָל דָּבָר יֵשׁ תַּכְלִית, וּלְּזֶה הַתַּכְלִית יֵשׁ עוֹד תַּכְלִית אַחֵר גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ. וְעִקַּר הוּא הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא עִקַּר הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה וְשֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. אֲבָל אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ הַתַּכְלִית הַזֶּה כִּי אִם הַצַּדִּיקִים, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְפִי שֹׁרְשׁוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּתוֹךְ נִשְׁמַת הַצַּדִּיק, כֵּן מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ זֶה הַתַּכְלִית, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְהַתַּכְלִית בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם ,שֶׁזֶּה הָעִקָּר: (לק”א סי’ י”ח אות א’ ב’)

לִפְעָמִים הַצַּדִּיקִים בּוֹרְחִים מִשְּׂרָרָה וּמַנְהִיגוּת וְאֵינָם רוֹצִים לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם, וְהֵם תּוֹלִים זֹאת בְּקַטְנוּתָם, וְאוֹמְרִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם. וּבֶאֱמֶת הוּא מֵחֲמַת שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל בָּהֶם חֲרוֹן אַפּוֹ וְהַסְתָּרַת פְּנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הִתְמַעֲטוּת אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת, עַל־יְדֵי זֶה נִמְתָּק הַחֲרוֹן אַף, וַאֲזַי הַצַּדִּיקִים מְקַבְּלִים הַמַּנְהִיגוּת, וְזוֹכֶה הָעוֹלָם לְמַנְהִיג אֱמֶת שֶׁיַּנְהִיגֵם בְּרַחֲמִים: (שם)

לא.

מַה שֶּׁקָּשֶׁה לְהָעוֹלָם עַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה, הֲלֹא אֶפְשָׁר לְעַיֵּן בִּסְפָרִים דִּבְרֵי מוּסָר. אֲבָל יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל, כִּי מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ מְקַבֵּל דִּבּוּר לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ בְּיִרְאָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל רַע הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא תַּאֲוַת נִאוּף, עַד שֶׁזּוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא תִּקּוּן הַכֹּל. אֲבָל מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי אַחֵר, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁרוֹאֶה בְּסֵפֶר, רָחוֹק מִזֶּה הַשְּׁלֵמוּת. וְעַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן י”ט וּבְאוֹת בְּרִית סִימָן י”ז: (לק”א סי’ י”ט אות א’ ט’)

לב.

יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בֵּין הַלּוֹמֵד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר וּבֵין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ. כִּי הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ בְּוַדַּאי נִתְקַשֵּׁר נִשְׁמָתוֹ עִם הַצַּדִּיק בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל קֹדֶם שֶׁהִמְשִׁיךְ הַתּוֹרָה (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים בְּסִימָן כ’), וְיֵשׁ לְזֶה הָאָדָם חֵלֶק בַּבֵּאוּר הַזֶּה. כִּי עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה נִתְוַסֵּף קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה, וְכָל תְּפִלָּה הַיּוֹצֵאת מֵהַרְבֵּה נְשָׁמוֹת הִיא מוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה בְּיוֹתֵר וּמְעוֹרֶרֶת בְּיוֹתֵר לֵב הָעֶלְיוֹן, וּמַמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר, הַכֹּל לְפִי רֹב אֲנָשִׁים, כֵּן יוֹתֵר קְדֻשָּׁתוֹ. גַּם כָּל הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים בִּשְׁעַת הַדְּרוּשׁ נִכְנָע רִשְׁעָתָם עַל־יְדֵי הַטּוֹב שֶׁבֶּחָכָם הַדּוֹרֵשׁ, וּבָזֶה מוֹצִיא אוֹתָם מִתַּחַת רְשׁוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וּמַכְנִיס אוֹתָם תַּחַת רְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה: (לק”א סי’ כ’ אות ד’)

לג.

עַל־יְדֵי שֶׁעוֹמְדִים אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּשָׁעָה שֶׁדּוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְהַכְנִיעַ הָרְשָׁעִים וְכָל הַמּוֹנְעִים: (שם)

לד.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וּכְשֶׁפּוֹגְמִין כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה אֵין כֹּחַ בְּיָדָם לְהַמְשִׁיךְ הַתּוֹרָה: (שם אות ה’)

לה.

אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל וְהוּא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי כָּל עִקַּר אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל מַמְשִׁיכִין הֵם לְהַדּוֹר. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת. כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה מוֹנְעִים וּמִתְנַגְּדִים וְאֵינָם מַנִּיחִים לְהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת, וְכָל עִקַּר כֹּחָם הוּא רַק עַל־יְדֵי עַזּוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא. עַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה לַעֲמֹד נֶגֶד עַזּוּתָם הָרָע, וְיִהְיֶה מִצְחוֹ חָזָק לְעֻמַּת מִצְחָם. כִּי אִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת גָּדוֹל, וְלָבוֹא לָעַזּוּת הַזֶּה הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהִיא עִקַּר הָעַזּוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת לְבַל יִתְבַּיֵּשׁ וְיִתְבַּטֵּל כְּלָל מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים, רַק יִהְיֶה עַז כַּנָּמֵר נֶגְדָּם: (לק”א סי’ כ”ב אות ד’)

לו.

עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת וְהִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת נִצּוֹל מִתַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהִיא עֲבוֹדָה זָרָה, חֹשֶׁךְ, מִיתָה וְכוּ’. וַאֲזַי נִצּוֹל מִמְּרִירוּתָא דְּעַלְמָא, שֶׁהוּא דַּאֲגַת וְטִרְדַּת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה שֶׁמְּכַלֶּה יְמֵי חַיֵּי רֹב בְּנֵי אָדָם, וְזוֹכֶה לְשִׂמְחָה, לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וּמֵאִיר עַל עַצְמוֹ אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים (וְעַיֵּן מָמוֹן אוֹת י”ג וְי”ד). וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁחוֹלֵק חַ”ו עַל הַצַּדִּיק, אֲזַי נוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן בְּיוֹתֵר, וְהוּא מָלֵא מְרִירוּת בְּיוֹתֵר תָּמִיד, עַד שֶׁהַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה מְכַלֶּה יְמֵי חַיָּיו. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִמְּרִירוּת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, שֶׁהוּא מְרִירוּת דַּאֲגַת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה, כִּי אִם עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת: (לק”א סי’ כ”ג)

לז.

צָרִיךְ כָּל אֶחָד לַחֲזֹר וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה כָּל כָּךְ, שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס בּוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית. כִּי הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה צִמְצוּמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְדָּמוֹת וְסִבּוּבִים נִפְלָאִים שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְסַבֵּב עִם כָּל אֶחָד כְּפִי עֶרְכּוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת. עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לָזֶה כִּי אִם עַל־יְדֵי רַבִּי אֲמִתִּי הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה מְאֹד: (לק”א סי’ ל’ אות א’ ב’)

לח.

וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ אַחַר הָרַבִּי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי צְרִיכִין לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר גַּם בְּךָ הַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן נִפְלָא כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לְקָטָן וּמְרֻחָק כְּמוֹתוֹ. כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה נֶחֱלָשׁ בְּיוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. עַל־כֵּן אַל תִּטְעֶה לוֹמַר, דַּי לִּי אִם אֶהְיֶה מְקֹרָב אֵצֶל אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט הַמֻּחְזָק בְּיִרְאַת ה’ וְנִכְבָּד קְצָת, וְלָמָּה לִי לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת וְלַחֲזֹר אַחַר הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל דַּיְקָא, הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִתְּחִלָּה כְּמוֹ אִישׁ כָּשֵׁר הַזֶּה (כְּמוֹ שֶׁטּוֹעִין בָּזֶה כַּמָּה אֲנָשִׁים), אַל תִּטְעֶה לוֹמַר כֵּן, כִּי אַדְּרַבָּא, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ גֹּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגֹדֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּתְרַחֵק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ כֵן הוּא צָרִיךְ דַּוְקָא לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד, כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר הוּא צָרִיךְ רַבִּי אֲמִתִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל: (שם)

לט.

צָרִיךְ לְקַבֵּל תּוֹכָחָה שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתּוֹכָחָה שֶׁלָּהֶם הוּא לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם. כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם סוֹבְלִים צַעַר גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ, כִּי כָּל הָעֲסָקִים וְשִׂיחַת חֻלִּין שֶׁלָּנוּ הוּא בְּוַדַּאי רָעָה אֶצְלָם. אַךְ אֲפִלּוּ טוֹבָתֵנוּ, שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה שֶׁלָּנוּ, שֶׁהִיא בְּעֶרְכֵּנוּ טוֹב, הִיא גַּם כֵּן רָעָה אֶצְלָם, כִּי תְּפִלָּתֵנוּ מְבַלְבֶּלֶת אוֹתָם מְאֹד, [מֵחֲמַת שֶׁהִיא מְעֻרְבֶּבֶת בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה], וּמֵחֲמַת זֶה הֵם מוֹכִיחִים אוֹתָנוּ לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן. אֲבָל אָנוּ צְרִיכִים לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְחֶסֶד, וְעַל־יְדֵי זֶה מַכְנִיעִין וּמַשְׁפִּילִין חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמֶמְשֶׁלֶת הָעַכּוּ”ם, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַעֲלוֹת הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁעַל יָדָהּ בָּאִין לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת: (שם אות ז’)

הַמִּתְקָרְבִים לְצַדִּיקֵי אֱמֶת יֵשׁ בָּהֶם ד’ בְּחִינוֹת שֶׁחָשְׁבוּ רַזַ”ל לְעִנְיַן ד’ שֶׁנִּכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס. כִּי יֵשׁ מִי שֶׁמְּקַבֵּל דֶּרֶךְ יְשָׁרָה מֵהָרַב וְנַעֲשָׂה אִישׁ כָּשֵׁר עַד סוֹפוֹ, וְזֶה בְּחִינַת נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם. וְיֵשׁ בְּחִינַת הֵצִיץ וְנִפְגַּע, הֵצִיץ וְמֵת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְלַהֵב יוֹתֵר מִדַּאי יוֹתֵר מֵהַמִּדָּה וְעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לָמוּת אוֹ לָצֵאת מִדַּעְתּוֹ. אַךְ גַּם עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: “צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם”. אֲבָל יֵשׁ מִי שֶׁפּוֹרֵשׁ לְגַמְרֵי וּמִתְרַחֵק מִן הַצַּדִּיק וְנַעֲשָׂה מִתְנַגֵּד וָלֵץ, וְזֶה בְּחִינַת אַחֵר שֶׁקִּצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת. כִּי הַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי הַכֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַתּוֹרָה: סַם חַיִּים וְסַם מָוֶת, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְהַמִּתְקָרֵב אֵלָיו לְקַבֵּל כִּרְצוֹנוֹ – “צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ”. אִם הוּא חָפֵץ בָּאֱמֶת יִזְכֶּה לְקַבֵּל מֵהָרַב דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְעֵצוֹת טוֹבוֹת לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִם לָאו, וְהוּא בָּא בְּעַקְמִימִיּוּת וְטִינָא יֵשׁ בְּלִבּוֹ, יוּכַל גַּם כֵּן לִמְצֹא בְּהָרַב מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּמְצָא בּוֹ דָּבָר שֶׁיִּכְפֹּר בַּכֹּל וְיִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, וְזֶהוּ בְּחִינַת וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם רַחֲמָנָא לִצְלָן: (לק”א סי’ ל”א אות ט’)

מא.

עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים וְעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה יִזְכֶּה לֶאֱהֹב אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, הֵן בְּטִיבוּ הֵן בְּעָקוּ, וְיִהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם בְּמִדּוֹתָיו, הַיְנוּ [שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחֻלָּק בְּמִדּוֹתָיו וּבִמְאֹרְעוֹתָיו], שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ חִלּוּק, בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ תָּמִיד יִמְצָא בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכֵן יִהְיֶה לוֹ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם עִם חֲבֵרָיו וְעִם כָּל יִשְׂרָאֵל: (לק”א סי’ ל”ג אות א’)

מב.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא הִתְקַשְּׁרוּת הַצַּדִּיקִים וּלְדַבֵּר עִמָּם בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וְהֵם יָאִירוּ וִיעוֹרְרוּ אֶת לִבּוֹ עַל־יְדֵי נְקֻדָּתָם הַקְּדוֹשָׁה הַכְּלָלִית. וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ לְדַבֵּר גַּם עִם חֲבֵרָיו בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל מֵהַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁל חֲבֵרוֹ. כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נְקֻדָּה טוֹבָה, דְּהַיְנוּ דָּבָר יָקָר מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה הִיא בְּחִינַת צַדִּיק וְיָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ וּלְהָאִיר וּלְעוֹרֵר לֵב חֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת מִמֶּנּוּ. וְכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַבֵּל זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה, בִּבְחִינַת וּמְקַבְּלִין דֵּין מִדֵּין. וְכֵן צָרִיךְ שֶׁיְּדַבֵּר כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁתָּאִיר הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁלּוֹ בְּעַצְמוֹ מִפִּיו לְלִבּוֹ, וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבַטֵּל עָרְלַת לִבּוֹ, דְּהַיְנוּ אַהֲבוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם חֶרְפַּת לֵב, שֶׁהֵם שׁוֹבְרִים לִבּוֹ שֶׁל אָדָם: (לק”א סי’ ל”ד אות ד’)

מג.

הַכְּלָל, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה בְּיַד הַצַּדִּיק לִפְעֹל פְּעֻלּוֹת כִּרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל: “מִי מוֹשֵׁל בִּי – צַדִּיק”. וְעִקַּר הַמֶּמְשָׁלָה לְהָאִיר וּלְהִתְעוֹרֵר לֵב יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן הָעִקָּר שֶׁיִּתְקַשֵּׁר לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמֵהֶם יְקַבֵּל כֹּחַ וְהֶאָרָה וְהִתְעוֹרְרוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיָּשׁוּב אֶל ה’ בֶּאֱמֶת: (שם אות ב’)

מד.

מֵאוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיקִים מְקַבְּלִין מֹחִין וְשֵׂכֶל חָדָשׁ, שֶׁהוּא נְשָׁמָה חֲדָשָׁה. כִּי הַנְּשָׁמָה הוּא הַשֵּׂכֶל, הַיְנוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים, אֲזַי מְקַבֵּל שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר פָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים: (לק”א סי’ ל”ה אות ה’)

מה.

כְּשֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְגַלֶּה אֵיזֶה דְּבַר תּוֹרָה, אֲזַי מוֹרִיד נִשְׁמָתִין חֲדְתִּין לְכָל אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין הַתּוֹרָה לְפִי בְּחִינָתוֹ וּתְפִיסָתוֹ: (לק”א סי’ לו אות ה’)

מו.

טוֹב מְאֹד לָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִתֵּן בְּכָל פַּעַם עַל פִּדְיוֹן לְצַדִּיקִים וִירֵאִים כְּדֵי לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל מִמֶּנּוּ כָּל הַדִּינִים. הַיְנוּ אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין לוֹ צָרָה חַ”ו, אַף עַל פִּי כֵן יִתֵּן בְּכָל עֵת עַל פִּדְיוֹן, כְּדֵי לְהַמְתִּיק מֵעָלָיו הַדִּינִים שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי צָרָה חַ”ו: (חיי מוהר”ן סימן תקל”ט)

מז.

כְּשֶׁמְּמַלֵּא גְּרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יַיִן הוּא בְּחִינַת פִּדְיוֹן וּמַמְתִּיק הַדִּינִים: (לק”א סי’ מ”א)

מח.

עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים: (לק”א סי’ מ”ב)

מט.

גַּם מִי שֶׁעוֹשֶׂה לְבוּשׁ נָאֶה לַצַּדִּיק עַל־יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים: (שם)

הַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, וּלְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם וְלִירָא מֵהֶם מְאֹד. וְאַף אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים חַ”ו כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, הוּא צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי הֵם עוֹשִׂים נְכוֹנָה עַל פִּי הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נִמְסְרָה לְחַכְמֵי הַדּוֹר לְדֹרְשָׁהּ כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדְעִים, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ רַק לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם: (לק”א סי’ נ”ז אות א’)

נא.

כָּל הָרְפוּאוֹת תְּלוּיִים בַּתּוֹרָה, וְהַתּוֹרָה נִמְסְרָה לַחֲכָמִים, וַאֲנַחְנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ מֵהֶם וְלִבְלִי לָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל. וּמִי שֶׁמְּזַלְזֵל בְּדִבְרֵיהֶם וְאֵין מַאֲמִין דִּבְרֵיהֶם, מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמִּדְּאוֹרַיְתָא אֵינוֹ כֵּן, עַל־יְדֵי זֶה נֶחֱלֶה בְּמַכָּה שֶׁאֵין לָהּ רְפוּאָה וּמֵת בָּהּ: (שם)

נב.

כְּשֶׁנּוֹפְלִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים הַתִּקּוּן לָזֶה נֶדֶר, שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶהוּ נֵדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד. עַל־יְדֵי זֶה יָשׁוּב לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וְיִזְכֶּה לִרְפוּאָה, וְעַל־יְדֵי זֶה מִתְנוֹצְצִים בּוֹ אוֹרוֹת הָאָבוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְעֹנֶג שַׁבָּת, הַיְנוּ בְּחִינַת אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְבַטֵּל הַכַּעַס וּלְהַכְנִיעַ וּלְהַפִּיל הָאוֹיְבִים וְהַשּׂנְאִים, וְעַל־יְדֵי זֶה יִפֹּל שַׁעַר דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְיָבֹא מָשִׁיחַ וְיִבְנֶה שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה: (שם אות ב’)

נג.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה וְהוּא כָּלוּל בִּשְׁלֹשָׁה אָבוֹת, וְהוּא מַמְשִׁיךְ הַשְּׁלֹשָׁה הַשְׁפָּעוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים, וְהוּא לוֹחֵם תָּמִיד מִלְחָמוֹת ה’, כִּי הוּא לוֹחֵם כְּנֶגֶד קְלִפַּת עֲמָלֵק שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ, וְהַצַּדִּיק מַכְנִיעַ אוֹתוֹ וְאֶת כָּל הַצָּרִים הָרוֹדְפִים אַחַר חֲלוּשֵׁי כֹּחַ שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל, וּמְחַזֵּק אוֹתָם וּמַכְנִיס אוֹתָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַמְשִׁיךְ אוֹתָם לִבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשֶׁפַע כְּפוּלָה, הַיְנוּ בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה בְּשַׁבָּת, הַיְנוּ מִשְׁנֵה תּוֹרָה שֶׁזּוֹכֶה לְחַדֵּשׁ בְּשַׁבָּת חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא עַל חַד תְּרֵין, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִרְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה. וְכָל הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר נִתְרַפְּאִים וְנַעֲשִׂים מְכֻבָּדִים בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין כָּל אֶחָד חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁהִיא תּוֹרָה הַצְּפוּנָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַצַּדִּיק בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: (לק”א סי’ נ”ח)

נד.

עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים נִזְדַּכֵּךְ הַמֹּחַ וְזוֹכֶה לְשֵׂכֶל בָּרוּר, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהוֹצִיא וּלְקַבֵּל מִכָּל מַה שֶּׁלּוֹמֵד בְּהַתּוֹרָה מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת, דְּהַיְנוּ הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת לַעֲבוֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר הוּא וְהַתְּלוּיִים בּוֹ. אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגֵם חַ”ו בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, הוּא נִדּוֹן בִּיגִיעַת בָּשָׂר, דְּהַיְנוּ בְּמוֹתָרוֹת, בְּצוֹאָה רוֹתַחַת, שֶׁעוֹלִים לוֹ עֲשָׁנִים סְרוּחִים אֶל הַמֹּחַ וּמְעַרְבְּבִין וּמְבַלְבְּלִין מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וַאֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִלִּמּוּדוֹ מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת וְהַנְהָגוֹת אֲמִתִּיּוֹת, אַדְרַבָּא, הוּא מוֹצִיא דְּבָרִים הֲפוּכִים מִן הָאֱמֶת. וְעַל־יְדֵי זֶה אֵין לוֹ עֵצָה שְׁלֵמָה לְעוֹלָם, וְהוּא תָּמִיד מְסֻפָּק וַעֲצָתוֹ חֲלוּקָה לְכָאן וּלְכָאן, כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים נַעֲשָׂה לִבּוֹ מְטֻנָּף כְּמוֹ בֵּית הַכִּסֵּא עַל־יְדֵי שֶׁנִּדּוֹן בְּמוֹתָרוֹת כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן כָּל עֲצוֹתָיו [הֵם עֵצוֹת] נִבְעָרוֹת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִגְמֹר עֵצָה שְׁלֵמָה בְּלִבּוֹ, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּשׁוּם דָּבָר: (לק”א סי’ ס”א אות א’)

נה.

עִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּא עַל הָאָדָם הוּא מֵחֲמַת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים עַל שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּהַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם הַחֲכָמִים, וְדִבְרֵיהֶם וְסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים לֹא הָיוּ חֲשׁוּבִים בְּעֵינָיו כְּלוּם, וְהָיָה בְּעֵינָיו אַךְ לְמוֹתָר, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן אִם חַ”ו, הָיָה מַלְעִיג עֲלֵיהֶם. וְעַל יְדֵי כָּל זֶה בָּא מַחֲלֹקֶת, לְפִי הַפְּגָם חַ”ו. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לָשׂוּם אֶל לִבּוֹ, לְהִתְבּוֹנֵן מֵהַמַּחֲלֹקֶת כַּמָּה הוּא צָרִיךְ לָשׁוּב עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁמִּשָּׁם בָּא הַמַּחֲלֹקֶת. וְעַל־יְדֵי זֶה יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וִיתַקֵּן פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְיַחַזְרוּ כָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וְיִהְיוּ נֶחֱשָׁבִים בְּעֵינָיו, וְיֵדַע וְיַאֲמִין, כִּי כֻּלָּם צְרִיכִין לְהָעוֹלָם. וְעַל־יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִטְהָר מֵהַטִּנֹּפֶת הַנַּ”ל, וְיִזְכֶּה לְעֵצָה שְׁלֵמָה. וְעַל־יְדֵי זֶה יִהְיוּ נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים שֶׁהֵם הַדִּינִים. וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה דִּין וְצִמְצוּם, הַכֹּל נִמְתָּק עַל־יְדֵי זֶה, עַל־יְדֵי תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הַנַּ”ל, שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּבְסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים: (שם אות ה’)

נו.

בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּא לְהַצַּדִּיק, צָרִיךְ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיָּבוֹא בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, לֹא כְּמוֹ שֶׁכְּבָר הָיָה אֵצֶל הַצַּדִּיק וְעַכְשָׁו הוּא בָּא פַּעַם שֵׁנִית, רַק כְּמוֹ שֶׁבָּא עַכְשָׁו מֵחָדָשׁ פַּעַם רִאשׁוֹן, כִּי צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כִּי עִקָּר הוּא הַהַתְחָלָה (עַיֵּן יִרְאָה אוֹת י”ג): (לק”א סי’ ס”ב בסוף)

נז.

דַּע, שֶׁהַצַּדִּיקִים הַמַּנְהִיגִים הָאֲמִתִּיִּים יֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה שִׁנּוּיִים בְּעִנְיַן הַנְהָגַת בְּנֵי הָעוֹלָם הַמִּתְקָרְבִים אֲלֵיהֶם. כִּי לִפְעָמִים הַצַּדִּיק מִתְקָרֵב עַצְמוֹ אֶל הָעוֹלָם מְאֹד, וְלִפְעָמִים הוּא מְכַסֶּה עַצְמוֹ וּמַעֲלִים עַצְמוֹ מֵהֶם מְאֹד וּמִתְרַחֵק מֵהֶם מְאֹד. וְלֹא דַּי שֶׁמִּתְרַחֵק מֵהֶם וּמִתְרוֹמֵם מֵהֶם וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, אַף גַּם נוֹפְלִים עָלָיו קֻשְׁיוֹת וּתְמִיהוֹת, עַד שֶׁנֶּעֱקָם וְנִתְבַּלְבֵּל מֹחָם מֵהַנְהָגוֹתָיו עִמָּהֶם. וְכָל זֶה לְטוֹבַת הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו. עַל־כֵּן אַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ עַל זֶה כִּי הַכֹּל לְטוֹבָתְךָ: (לק”א סי’ ס”ג)

נח.

יֵשׁ שָׂדֶה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הַנְּשָׁמוֹת, וְאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת צְרִיכִין בַּעַל הַשָּׂדֶה שֶׁיַּעֲסֹק בְּתִקּוּנָם. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד שֶׁרוֹצֶה לְרַחֵם עַל נִשְׁמָתוֹ, לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל יָמָיו, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִ?ינַת בַּעַל הַשָּׂדֶה, שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל עַל כָּל אֶחָד לַהֲבִיאוֹ אֶל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ אֶחָד, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הַתְּפִלָּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת (עַיֵּן תְּפִלָּה [נ”ח]). כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הַנִּצְחִי כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּעַל הַשָּׂדֶה הָעֶלְיוֹנָה: (לק”א סי’ ס”ה)

נט.

דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לִהְיוֹת אֵצֶל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ תַּלְמִידוֹ. כִּי נִתְגַּלֶּה אָז הֶאָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְהוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא שָׁם, וְזוֹכִין עַל־יְדֵי זֶה לַאֲרִיכוּת יָמִים. אַךְ הַתַּלְמִידִים הָעוֹמְדִים אָז, מַגִּיעַ לָהֶם הֶאָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד בְּיוֹתֵר, וִיכוֹלִין לִזְכּוֹת אָז לְקַבֵּל פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחוֹ שֶׁל רַבּוֹ, וּבִלְבַד כְּשֶׁהֵם מְקֻשָּׁרִים בּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב כַּעֲנָפִים בְּאִילָן, עַד שֶׁהֵם מַרְגִּישִׁים כָּל הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁיֵּשׁ לְרַבָּם, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָם אֶצְלוֹ. וְאֲזַי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַתַּלְמִיד יִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְיַעֲשֶׂה עֻבְדּוֹת וּצְדָקוֹת יוֹתֵר מֵרַבּוֹ, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל בָּרוּחַ שֶׁל רַבּוֹ: (לק”א סי’ ס”ו אות א’)

ס.

צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בְּכָל פַּעַם, וְעַל־יְדֵי שֶׁרָגִיל בְּיוֹתֵר לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ עַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לִזְכּוֹת לִבְחִינַת פִּי שְׁנַיִם בָּרוּחַ שֶׁל רַבּוֹ: (שם)

סא.

עִקַּר גְּדֻלַּת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם יִתְגַּלֶּה רַק לֶעָתִיד בְּיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, כִּי אָז יִרְאוּ הַכֹּל אֶת גְּדֻלָּתָם וְתִפְאַרְתָּם שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם, מָה רַב טוּב הַצָּפוּן לָהֶם. וְכֵן לְהֵפֶךְ, יִרְאוּ הַכֹּל אֶת מַפָּלַת הָרְשָׁעִים. כִּי אָז יִהְיֶה יוֹמָא דְּדִינָא רַבָּא, שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִדּוֹן עַל כָּל מַעֲשֶׂה, עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, וְלֹא יְוַתְּרוּ לוֹ עַל שׁוּם דָּבָר קָטָן, כִּי אֵין שִׁכְחָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל יִהְיֶה נִזְכָּר לוֹ אָז. וְאָז יִרְאוּ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, וּבֵין מִי שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְחַבֵּר לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, וּבֵין מִי שֶׁחָלַק עֲלֵיהֶם. וְאָז יִתְהַפְּכוּ הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְיִקְרְאוּ כֻּלָּם בְּשֵׁם ה’. וְעַל־יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלְּלִין בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם לְבַדּוֹ בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה בִּשְׁבִיל בְּנֵי אָדָם, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ בְחִינָה זֹאת שֶׁל עוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה מַפָּלָה לָרְשָׁעִים גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה עַד שֶׁיֻּכְרְחוּ כֻּלָּם לָשׁוּב אֶל ה’. וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, דְּהַיְנוּ לִגְמֹר בְּפֹעַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁחוֹשֵׁק לַעֲשׂוֹת: (שם אות ג’)

סב.

עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת מַיִם קָרִים לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ הָעֲיֵפָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל לִבּוֹ בִּבְחִינַת כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה וְכוּ’, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה. וְזֶהוּ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק לְלּוֹמֵד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר. כִּי כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק, אֲזַי מַשְׁפִּיעַ לוֹ בְּחִינַת מַיִם קָרִים לְהַחֲיוֹתוֹ כָּרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ לְפִי מַה שֶּׁנַּפְשׁוֹ עֲיֵפָה, אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר, אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ הָעֲיֵפָה כָּרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ בְּכָל עֵת: (לק”א סי’ ס”ז אות ח’)

סג.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם אֵלָיו, לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ. וּמַה שֶּׁרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ וְאֵין הַכֹּל נִמְשָׁכִים אֵלָיו, זֶה הוּא עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁהוּא כְּנֶגֶד כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל הַצַּדִּיק. כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁעַל־יְדֵי דִּבּוּרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם [הֵם] מַפְסִיקִין וּמַכְרִיחִין לְהִתְרַחֵק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הוּא עַל־יְדֵי גֵּאוּת וְגַסּוּת הָרוּחַ וְכָבוֹד, שֶׁמִּתְיָרֵא שֶׁיִּהְיֶה נִפְחָת כְּבוֹדוֹ וְיִתְבַּזֶּה כְּשֶׁיִּתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. עַל־כֵּן כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לֵידַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, יַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ בֶּאֱמֶת, וְיִזְכֹּר פְּחִיתוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, [וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו מֵעוֹדוֹ. וּכְשֶׁיַּרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת], אָז בְּוַדַּאי יִתְגַּלֶּה לוֹ הָאֱמֶת, וְיִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת: (לק”א סי’ ע’)

סד.

כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּיוֹתֵר, דְּהַיְנוּ לִמְשֹׁךְ שְׁכִינַת אֱלֹקוּתוֹ לְמַטָּה, שֶׁיִּשְׁכֹּן עִמָּנוּ הוּא יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְהַמְשִׁיךְ אֲנָשִׁים אֵלָיו לְקָרְבָם לַעֲבֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁפָּעוֹת וּבְרָכוֹת לְיִשְׂרָאֵל. וּכְמוֹ כֵן הוּא קָרוֹב וְסָמוּךְ בְּיוֹתֵר לְהַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת: (שם)

סה.

כְּשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא עָנָו גָּדוֹל, הוּא מִתְבָּרֵךְ מִיָּד: (שם)

סו.

קָשֶׁה מְאֹד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם (עַיֵּן כָּבוֹד סִימָן כ”א [וְסִימָן ל’]): (לק”א סי’ ע”א)

סז.

יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמְּקַבְּלִין מֵעַצְמָן עֲלֵיהֶם הַיִּסּוּרִין בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְשֶׁפַע רוּחָנִיּוּת גָּבוֹהַּ מְאֹד: (שם)

סח.

צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁלּוֹמֵד וְעוֹבֵד עֲבוֹדָתוֹ תָּמִיד, אֵין יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּלֹא הַצַּדִּיק: (לק”א סי’ ע”ו)

סט.

מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם לִפְעָמִים שִׂיחַת חֻלִּין, הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לָהֶם. כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי זֶה [הוּא] מְקַשֵּׁר אוֹתָם אַל הַדַּעַת, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה. כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁרְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקָרְבָם עַל־יְדֵי דִּבְרֵי תּוֹרָה כִּי אִם עַל־יְדֵי שִׂיחַת חֻלִּין דַּיְקָא, שֶׁהַצַּדִּיק מַלְבִּישׁ בָּהֶם אֶת הַתּוֹרָה. גַּם לִפְעָמִים הוּא טוֹבָה לְהַצַּדִּיק, שֶׁצָּרִיךְ לְפַקֵּחַ דַּעְתּוֹ וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ [עַל־יְדֵי] שִׂיחָה זֹאת, וּמִמֵּילָא מַגִּיעַ טוֹבָה גְּדוֹלָה לְזֶה הָאִישׁ, שֶׁמְּדַבֵּר עִם הַצַּדִּיק שִׂיחַת חֻלִּין וּמְחַיֶּה אוֹתוֹ: (לק”א סי’ פ”א)

ע.

עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עַל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי זֶה הֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בְּלִי קִטְרוּג: (לק”א סי’ פ”ח)

עא.

מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק וְלֹא דַּי בְּסִפְרֵי מוּסָר, מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה [(שְׁמוֹת י”ז) “וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ”. כִּי אַף שֶׁאָמַר לוֹ לִכְתֹּב בַּסֵּפֶר, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה, וְצִוָּה לוֹ “וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ”, שֶׁיְּדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה. כִּי הָעִקָּר מַה שֶּׁשּׁוֹמְעִין מִפֶּה הַצַּדִּיק. וְעַיֵּן מִדְרַשׁ דְּבָרִים פָּרָשָׁה ג’ עַל פָּסוּק, “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם אַתָּה עוֹבֵר” וְכוּ’], עַיֵּן בִּפְנִים סִימָן ק”כ. גַּם לִמּוּד בַּסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, וּשְׁמִיעָה מִפִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת נִשְׁמַע. וְיִשְׂרָאֵל אִ?בְּדוּ אֶת כֶּתֶר הַנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי חֵטְא הָעֵגֶל, וְלֹא נִשְׁאָר לָהֶם כִּי אִם הַנִּשְׁמַע, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ [הַנַּ”ל]. עַל־כֵּן אֵין בַּסֵּפֶר כֹּחַ כָּל כָּךְ לְעוֹרֵר אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נִשְׁמַע שֶׁנִּשְׁאָר לְיִשְׂרָאֵל: (לק”א סי’ ק”כ)

עב.

הָעִקָּר וְהַיְסוֹד שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ, הוּא לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר וּלְקַבֵּל דְּבָרָיו עַל כֹּל אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה, דָּבָר קָטָן וְדָבָר גָּדוֹל. וְלִבְלִי לִנְטוֹת מִדְּבָרָיו חַ”ו יָמִין וּשְׂמֹאל. וְצָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ מֵאִתּוֹ כָּל הַחָכְמוֹת, וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל בִּלְעֲדֵי אֲשֶׁר מְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב הָאֱמֶת. וְכָל זְמַן שֶׁנִּשְׁאָר אֶצְלוֹ שׁוּם שֵׂכֶל עַצְמוֹ אֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת וְאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק: (לק”א סי’ קכ”ג)

עג.

הָאֱמוּנָה לְבַדָּהּ שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיק וּמְקָרֵב עַצְמוֹ אֵלָיו, אֲפִלּוּ אִם לֹא יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כְּלָל, זֶה בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד. כִּי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה וְהַהִתְקָרְבוּת לְבַד נֶאֱכָל הָרָע שֶׁלּוֹ וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַצַּדִּיק, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹסֵעַ וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לַצַּדִּיקִים בִּשְׁבִיל כַּוָּנָה אַחֶרֶת, לֹא יוֹעִיל לוֹ הַהִתְקָרְבוּת כְּלָל: (לק”א סי’ קכ”ט)

עד.

הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק מְבַטֵּל הַגַּדְלוּת (וְכֵן מְבֹאָר לְעֵיל אוֹת י”ז). עַל־כֵּן זֶה סִימָן אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק בֶּאֱמֶת, אִם יֵשׁ לוֹ שִׁפְלוּת: (לק”א סי’ קל”ה)

עה.

אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק יוּכַל לְהַרְגִּישׁ קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב. וְעַל־יְדֵי זֶה מַעֲלֶה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְנוֹפֵל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה: (שם)

עו.

עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת הוּא אַהֲבָה, שֶׁיֹּאהַב אֶת הַצַּדִּיק אַהֲבָה שְׁלֵמָה שֶׁיִּהְיֶה נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי אַהֲבַת הַצַּדִּיק יִתְבַּטֵּל אַהֲבַת נָשִׁים בִּבְחִינַת “נִפְלֵאת אַהֲבָתְךָ לִי” וְכוּ’: (שם)

עז.

הַשַּׁבָּתִים שֶׁשּׁוֹבְתִים אֵצֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא כְּמוֹ תַּעֲנִית: (לק”א סי’ קס”ז)

עח.

צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְגָרֵשׁ מִקִּרְבּוֹ הָרוּחַ שְׁטוּת, מַה שֶּׁלִּבּוֹ מָלֵא מֵרוּחַ שְׁטוּת הַדָּבוּק בּוֹ. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ שֶׁיֶּאֱהֹב אֶת הַצַּדִּיק אַהֲבַת נֶפֶשׁ, עַל־יְדֵי זֶה מְגָרֵשׁ בִּמְהִירוּת גָּדוֹל אֶת הָרוּחַ שְׁטוּת מִקִּרְבּוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְלֵב נִשְׁבָּר: (לק”א סי’ קע”ו)

עט.

מִי שֶׁמַּאֲמִין הֵיטֵב בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, הוּא רוֹאֶה מֵהֶם מוֹפְתִים גְּדוֹלִים בְּכָל עֵת. כִּי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מְלֵאִים מוֹפְתִים, וּמִי שֶׁמַּאֲמִין בָּהֶם וּמֵשִׂים לֵב לְדִבְרֵיהֶם, הוּא רוֹאֶה וּמוֹצֵא אַחַר כָּךְ שֶׁכָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה אַחַר כָּךְ, הַכֹּל הָיָה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵיהֶם: (לק”א סי’ קפ”ו)

פ.

קֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא הָאָדָם לַאֲוִיר הָעוֹלָם מְלַמְּדִין וּמַרְאִין לוֹ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲבֹד וּלְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם. וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, מִיָּד נִשְׁכָּח וְנֶאֱבָד מִמֶּנּוּ הַכֹּל. וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לְבַקֵּשׁ אַחַר אֲבֵדָתוֹ. כִּי כָּל הָאֲבֵדוֹת הַלָּלוּ שֶׁל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, כֻּלָּם הֵם אֵצֶל הַצַּדִּיק: (לק”א סי’ קפ”ח)

פא.

כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְעַל אֲנָשָׁיו הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד בְּגַשְׁמִי וּבְרוּחָנִי: (לק”א סי’ קפ”א)

פב.

מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ דִּבּוּר מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וּבִפְרָט כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ, אֲזַי הוּא מְקַבֵּל בְּחִינַת הַפָּנִים שֶׁל הַצַּדִּיק, וּבְחִינַת שִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ. אַךְ צָרִיךְ לִשְׁמֹר מִשִּׁכְחָה, כִּי שִׁכְחָה מַשְׁכַּחַת כָּל זֶה מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְזִכָּרוֹן, לִזְכֹּר דִּבְרֵי הַצַּדִּיק כְּמוֹ שֶׁאָמְרָם, אוֹ עַל־יְדֵי מַה שֶּׁחוֹזֵר ק”א פְּעָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכְרוֹ, אָז כְּשֶׁאוֹמֵר זֶה הַדָּבָר בְּשֵׁם הַצַּדִּיק, נִצְטַיֵּר לְפָנָיו דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ אֲמָרוֹ הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, אַךְ שֶׁיִּהְיֶה הַזִּכָּרוֹן בֶּאֱמֶת בְּכֹחַ הַזִּכָּרוֹן: (לק”א סי’ קצ”ב)

פג.

כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ הַחִדּוּשׁ מִפִּי הָרַב בְּעַצְמוֹ בְּעֵת שֶׁחִדֵּשׁ אוֹתוֹ הָרַב, עַל־יְדֵי זֶה יִזְכְּרֵהוּ הֵיטֵב. אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ מִפִּי הָרַב בְּעַצְמוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ מִפִּיו לְאַחַר כָּךְ, שֶׁלֹּא בְּעֵת שֶׁחִדֵּשׁ אוֹתוֹ הַחִדּוּשׁ, אֲזַי יָכוֹל לְשָׁכְחוֹ בְּנָקֵל: (שם)

פד.

מַה שֶּׁהָרְשָׁעִים עוֹשִׂים יִסּוּרִים לַצַּדִּיקִים וְרוֹדְפִים אֶת הַצַּדִּיקִים, זֶה סִבָּה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הַצַּדִּיק וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. וְהֵם כְּמוֹ שׁוֹמְרִים לִשְׁמֹר אֶת הַצַּדִּיק מִלִּפֹּל בְּגַשְׁמִיּוּת: (לק”א סי’ ר”ח)

פה.

גַּם הוּא טוֹבָה לָהֶם לַצַּדִּיקִים מְעַט הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם, כִּי הַמַּחֲלֹקֶת הוּא כְּמוֹ מִכְסֶה לָהֶם, שֶׁלֹּא יִתְגַּלּוּ וְיִתְפַּרְסְמוּ יוֹתֵר מִכְּדֵי הַצֹּרֶךְ. אַךְ הַחוֹלְקִים רוֹצִים לְכַסּוֹת לְגַמְרֵי לְהַעֲבִירָם מִן הָעוֹלָם חַ”ו. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא יַעַזְבֵם בְּיָדָם: (שם)

פו.

אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְמֹחִין זַכִּים וּמַחֲשָׁבָה טְהוֹרָה אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיקִים, וְעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִים לִנְסֹעַ לַצַּדִּיקִים עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה (עַיֵּן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה סִימָן וָא”ו): (לק”א סי’ רי”א)

פז.

כֹּחַ הַדִּבּוּר בָּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיקִים: (לק”א סי’ רי”ב)

פח.

אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מִן הַצַּדִּיק הֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת וְהֶאָרָה מִמֶּנּוּ: (לק”א סי’ רכ”ד)

פט.

סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּסַפְּרִין מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִמָּהֶם, וְאֶת כָּל הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד וְעַל־יְדֵי זֶה נִטְהָר מַחֲשַׁבְתּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה מַמְתִּיק הַדִּינִים וְנִצּוֹל מִכָּל הַצָּרוֹת. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים כִּי אִם מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, דְּהַיְנוּ בֵּין מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים לְמַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים וְשַׁקְרָנִים (עַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן רל”ד). וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: (לק”א סי’ רל”ד)

צ.

כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת הֵם בָּאִים רַק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַצַּדִּיק, אֲזַי בָּא לוֹ בְּקֹשִׁי גָּדוֹל הַשֶּׁפַע שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּמְשִׁיךְ אֵיזֶה עֲשִׁירוּת הוּא מֵת עַל יְדֵי זֶה, וְלִפְעָמִים גַּם הָעֲשִׁירוּת נֶאֱבָד וְאֵינוֹ נִשְׁאָר אֲפִלּוּ לְבָנָיו. וְכָל זֶה מֵחֲמַת הִתְרַחֲקוּת מֵהַצַּדִּיק: (לק”א סי’ ר”מ)

צא.

עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים נִתְעוֹרֵר וְנִתְלַהֵב הַלֵּב בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֵשֶׁק נִמְרָץ מְאֹד. וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאֹד סִפְּרוּ, שֶׁעִקַּר הִתְעוֹרְרוּת שֶׁלָּהֶם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים, וְזֶה הִבְעִיר לִבָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיָּגְעוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ וְזָכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ, אַשְׁרֵי לָהֶם: (לק”א סי’ רמ”ח)

צב.

הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי אֵין בּוֹ שׁוּם תְּפִיסָה, רַק עַל־יְדֵי אֲנָשָׁיו יְכוֹלִין לְהָבִין עֹצֶם נוֹרְאוֹת גְּדֻלָּתוֹ. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין שֶׁאֲנָשָׁיו הֵם אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ ה’ בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהָבִין עֹצֶם גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק: (לק”א סי’ ק”מ)

צג.

כָּל הָעֵצוֹת צְרִיכִין לְקַבֵּל מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים וְיָבוֹא לוֹ יְשׁוּעָה (וְעַיֵּן עֵצָה): (לק”א סי’ קמ”ג)

צד.

הַצַּדִּיק הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּמַה שֶׁהֻתַּר לוֹ הוּא אוֹחֵז אֶת תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ, הוּא תָּמִיד חַי אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה. וְאֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ בֵּין חַיִּים לְמִיתָה: (לק”א סי’ קמ”ד)

צה.

עַל־יְדֵי רַבִּי אֲמִתִּי עִם תַּלְמִידִים נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, דְּהַיְנוּ תִּקּוּן הָאֱמוּנָה וְתִקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא תּקּוּן הַמֹּחִין וְתִקּוּן הַשֵּׁנָה שֶׁתִּהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִטֻּמְאַת מִקְרֶה חַ”ו, בְּכָל הַבְּחִינוֹת (עַיֵּן בְּרִית אוֹת נ”ז). גַּם כָּל הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁל הַמֹּחַ נִתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי שֶׁבָּאִים לַצַּדִּיק שֶׁהוּא רַבִּי אֲמִתִּי. כִּי עַל־יְדֵי הָרְאִיָּה בְּעַצְמָהּ שֶׁרוֹאִין אֶת הָרַב נִתְתַּקֵּן חוּשׁ הָרְאוּת, כִּי הָרְאִיָּה בְּעַצְמָהּ שֶׁרוֹאִין אֶת הָרַב הוּא דָּבָר גָּדוֹל. וְעַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמְעִין הַמּוּסָר שֶׁל הָרַב, עַל־יְדֵי זֶה מְתַקְּנִין חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה. וְעַל־יְדֵי הַטִּרְחוֹת וְהַיְגִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד כְּדֵי לִנְסֹעַ וְלָבוֹא אֶל הָרַב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הָרַב וּלְקַבֵּל וְלִינֹק מֵחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי טִרְחוֹת וִיגִיעוֹת, וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הַטִּרְחוֹת [וְהַיְגִיעוֹת] מְתַקְּנִין חוּשׁ הָרֵיחַ. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לִטְעֹם וּלְהַרְגִּישׁ טַעַם אִמְרֵי נֹעַם שֶׁל הָרַב, עַל־יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן חוּשׁ הַטַּעַם. וְעַל־יְדֵי הַהוֹצָאוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד שֶׁמּוֹצִיא אֶת מָמוֹנוֹ וִיגִיעַ כַּפּוֹ כְּדֵי לָבוֹא לְהָרַב, עַל־יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ. וְעִקַּר זְמַן הַקִּבּוּץ לְהָרַב הָאֱמֶת הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאָז הוּא עִקַּר תִּקּוּן שֶׁל הַה’ חוּשִׁים הַנַּ”ל, וְאָז נִתְתַּקְּנִים כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל בְּתִּקּוּנִים נִפְלָאִים: (לק”ת סי’ ה’ אות ט”ו)

צו.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא רַחֲמָן מְאֹד עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא מְרַחֵם בְּרַחֲמָנוּת הָאֱמֶת עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא לְהַכְנִיס בָּהֶם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, לְהוֹדִיעָם כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹקִים וּלְהוֹצִיאָם מֵעֲווֹנוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָרַחֲמָנוּת עַל יִשְׂרָאֵל הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת. כִּי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ אֵין יְכוֹלִין לִשָּׂא עֲלֵיהֶם הַמַּשְׂאוֹי שֶׁל עָווֹן אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד (עַיֵּן תּוֹכָחָה אוֹת י”ז). כִּי הוּא יוֹדֵעַ מַעֲלַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וְדַקּוּתָם וְרוּחָנִיּוּתָם, אֵיךְ הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מֵעָווֹן, וְאֵין עָווֹן שַׁיָּךְ לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי כְּלָל. עַל־כֵּן הוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בְּכָל פַּעַם עֲבוּרָם לְהוֹצִיאָם מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם, וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּסְלַח לָהֶם לְכָל חַטּאוֹתֵיהֶם. גַּם הוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָרַחֲמָנוּת, שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל אֶחָד בְּרַחֲמָנוּת שֶׁמַּזִּיק לוֹ חַ”ו, וְשֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל מִי שֶׁאָסוּר לְרַחֵם עָלָיו. גַּם הוּא מִשְׁתַּדֵּל לְהַשְׁאִיר דַּעְתּוֹ לְדוֹרוֹת לָנֶצַח, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. כִּי אֲפִלּוּ אִם זָכָה הַצַּדִּיק לְהִסְתַּלֵּק וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה, אַף עַל פִּי כֵן אֵין זֶה שְׁלֵמוּתוֹ לִהְיוֹת לְמַעְלָה לְבַד, רַק עִקַּר שְׁלֵמוּתוֹ שֶׁיָּאִיר אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לְמַטָּה לְמַטָּה גַּם כֵּן, שֶׁיַּשְׁאִיר בֵּן וְתַלְמִיד שֶׁיְּקַבְּלוּ דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְיָאִירוּ דַּעְתּוֹ בָּעוֹלָם מִדּוֹר לְדוֹר לָנֶצַח. גַּם הוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְלַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו, לִשְׁתֹּק בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁתֹּק, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַשּׁוֹמְעִים בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁאֲסוּרִים לִכְנֹס בָּהֶם (עַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן ז’ [לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא]). כִּי הוּא יוֹדֵעַ לְהָאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וּבְדָרֵי מַטָּה, לְהַרְאוֹת לְהַגְּבוֹהִים בְּמַעֲלָה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת “מֶה חָמִיתָ מַה פִּשְׁפַּשְׁתָּ” וְכוּ’, וּלְהֵפֶךְ, לְדָרֵי מַטָּה שֶׁהֵם הַמֻּנָּחִים בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ בְּתַכְלִית הַיְרִידָה, לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁעֲדַיִן ה’ עִמָּם וְאֶצְלָם וְקָרוֹב לָהֶם, לְחַזְּקָם וּלְאַמְּצָם שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ חַ”ו בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם. וְהוּא כּוֹלֵל כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד עֶלְיוֹן בַּתַּחְתּוֹן וְתַחְתּוֹן בָּעֶלְיוֹן וּמְקַיֵּם כֻּלָּם בְּגֹדֶל כֹּחוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה מִמְּקוֹר הָרָצוֹן, וְעַל־יְדֵי זֶה כָּל מִי שֶׁהוּא אִישׁ חַיִל, מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ פַּרְנָסָה הַזֹּאת וְזוֹכֶה בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁיִּרְצֶה וְיִכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וּמֻפְלָג בְּלִי שִׁעוּר, עַד שֶׁלֹּא יֵדַע כְּלָל מַה הוּא רוֹצֶה וְכוּ’. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְתַלְמִידָיו שֶׁיָּנְקוּ מִדַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ, וּלְהִתְנַפֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁיִּמְצָא מַנְהִיג רַחֲמָן אֲמִתִּי כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מֵעֲווֹנוֹת וּלְזַכּוֹת אוֹתוֹ לְכָל הַנַּ”ל. כִּי זֶה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ ז’)

צז.

עַל־יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁהָרַב הָאֱמֶת מְרַמֵּז לְתַלְמִידָיו בְּיָדָיו, כִּי כְּשֶׁהָרַב לוֹמֵד עִם תַּלְמִידָיו יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר לָהֶם כִּי אִם עַל־יְדֵי רְמָזִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת יָדַיִם, שֶׁמְּרַמֵּז לָהֶם וְנוֹטֶה לָהֶם בְּיָדָיו, עַל־יְדֵי אֵלּוּ הָרְמָזִים נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה הַנַּ”ל: (שם אות י’)

צח.

כָּל מַנְהִיג אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, וְגַם עַכְשָׁו שֶׁבָּטֵל הַנְּבוּאָה וְאֵין לוֹ רוּחַ נְבוּאָה מַמָּשׁ, אַף עַל פִּי כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רוּחַ אַחֶרֶת דִּקְדֻשָּׁה, מַה שֶּׁאֵין לִשְׁאָר הֶהָמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ רוּחַ נְבוּאָה. וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה שֶׁל הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כְּפִי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְחַפֵּשׂ מְאֹד אַחֲרֵי מַנְהִיג אֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו כְּדֵי לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט. כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם שֵׂכֶל כִּי אִם בֶּאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי צַדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ”ל. וְאַל תְּדַמֶּה בְּנַפְשְׁךָ שֶׁבְּקַל אַתָּה יָכוֹל לִזְכּוֹת לְזֶה, לְהִתְקָרֵב לְמַנְהִיג אֲמִתִּי, כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד אַחֲרָיו, וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא מַנְהִיג אֱמֶת, שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל יָדוֹ. כִּי יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר, וּכְשֶׁמִּתְקָרְבִים אֲלֵיהֶם אֲזַי אַדְּרַבָּא, בָּאִים לֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיוֹת. עַל־כֵּן צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ מְאֹד אַחַר מַנְהִיג אֱמֶת כָּזֶה כַּנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל יָדוֹ, שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, כְּשֶׁיְּחַדֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁהוּא הַנִּגּוּן שֶׁיִּתְנַגֵּן עַל ע”ב נִימִין, שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת טוֹבוֹת וְכָל הַיִּרְאוֹת, שֶׁזֶּה הַנִּגּוּן הוּא עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר שֶׁל הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה: (לק”ת סי’ ח’ אות ז’ ח’ י’)

צט.

עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק הָאֱמֶת נִפְסָק זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי מַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר מִתְגַּבֵּר הַזֻּהֲמָא חַ”ו: (שם אות ח’)

ק.

הַצַּדִּיקִים מַנְהִיגֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, הֵם מְגָרְשִׁין מִלֵּב יִשְׂרָאֵל הַמָּרָה שְׁחֹרָה וְהָעַצְבוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה הֵם יְכוֹלִין לִבְעֹר וּלְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. גַּם לִפְעָמִים בּוֹעֵר הָאָדָם בְּיוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוּץ מִן הַמִּדָּה, וְגַם זֶה אֵינוֹ טוֹב, כִּי זֶה מִבְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה וְנִקְרָא הֲרִיסָה. וְהַצַּדִּיקִים מַשְׁגִּיחִים גַּם עַל זֶה לְהַכְנִיעַ הָרוּחַ סְעָרָה, שֶׁלֹּא יִבְעֲרוּ יוֹתֵר מֵהַמִּדָּה, רַק לֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה: (לק”ת סי’ ט’)

קא.

מֵחֲמַת שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאֹד וְדַרְכָּם לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת, כִּי הֵם בֶּאֱמֶת יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת גְּדוֹלוֹת וְלַעֲבֹד ה’ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַיּוֹצֵא, וְיֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם. וּמֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, מֵחֲמַת זֶה נִמְצָאִים שַׁקְרָנִים שֶׁמִּתְפָּאֲרִים גַּם כֵּן בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלּוּ. וְיֵשׁ שֶׁהֵם מַנְהִיגֵי הַדּוֹר וּמַטְעִין אֶת הָעוֹלָם כְּאִלּוּ אֵין שׁוּם דָּבָר נִמְנָע מֵהֶם וְהַכֹּל בְּיָדָם. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֶּאֱמֶת זֶה הַכֹּחַ, עַל־כֵּן הֵם מִתְדַּמִּין אֲלֵיהֶם כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם, וְהֵם נִקְרָאִים נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר. אֲבָל הֵם עוֹשִׂים טוֹבוֹת לְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. כִּי יֵשׁ שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה וְהֵם רְשָׁעִים נוֹאֲפִים, וְהַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם הִיא מַזֶּקֶת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעַל־כֵּן הִיא טוֹבָה שֶׁנִּמְצָאִים הַשַּׁקְרָנִים הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הָרְשָׁעִים פּוֹנִים אֲלֵיהֶם. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַכְשִׁיל אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁיִּתְנוּ הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם לְהַשַּׁקְרָנִים הַנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל הַצַּדִּיק מֵהַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם: (לק”ת סי’ ט”ו)

קב.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו הַקָּדוֹשׁ מִבַּעֲלֵי צְדָקָה: (שם)

קג.

אַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ כְּשֶׁקָּשֶׁה לְךָ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. כִּי הַצַּדִּיקִים מִתְדַּמִּים לְיוֹצְרָם, וּכְמוֹ שֶׁקָּשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק (וְעַיֵּן חֲקִירוֹת אוֹת ט”ו): (לק”ת סי’ נ”ב)

קד.

כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק גָּדוֹל בְּמַעֲלָה יוֹתֵר, הוּא יָכוֹל לְהַשְׁגִּיחַ וּלְהִסְתַּכֵּל יוֹתֵר עַל הָעוֹלָם. וְלֹא כְּמוֹ שֶׁטּוֹעִין קְצָת בְּנֵי אָדָם, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁמֵּחֲמַת גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק הוּא רָחוֹק מֵהָעוֹלָם: (לק”ת סי’ נ”ח)

קה.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל, לָכֵן כָּל הַמְקֹרָבִים אֵלָיו בְּיוֹתֵר תְּשׁוּבָתָם בְּנָקֵל יוֹתֵר, כִּי הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בַּעֲדָם: (לק”ת סי’ ס”ו)

קו.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא הַפְּאֵר וְהַיֹּפִי וְהַחֵן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְהוּא הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְהוּא בְּחִינַת הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הוּא מֵאִיר לְהַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. [כִּי הוּא הָאוֹר וְהַפְּאֵר וְהַיֹּפִי וְהַחֵן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם]. וּכְשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק נִתְפַּרְסֵם וְנִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, עַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁ[מִּתְגַּדֵּל וּמִתְפָּאֵר שְׁמוֹ יוֹתֵר], מִתְגַּדֵּל וּמִתְפָּאֵר שֵׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר. וְכָל מִי שֶׁנִּכְלָל בְּזֶה הַשֵּׁם הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הַפְּאֵר וְהַחֵן הָאֱמֶת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו וְנִכְלָל בּוֹ, עַל־יְדֵי זֶה נִפְתָּחִין עֵינָיו וּמַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ עַל כָּל הַמִּדּוֹת, אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בָּהֶם, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁפָּגַם בָּהֶם. וְזוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָל הָעוֹלָם, כִּי נִפְתָּחִין הָעֵינַיִם וְהַמֹּחִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר בְּכָל הָעוֹלָם: (לק”ת סי’ ס”ז)

קז.

אֲבָל לְהֵפֶךְ חַ”ו, כְּשֶׁנִּתְעַלֵּם שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְנִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, וְנִתְגַּדֵּל וְנִתְפַּרְסֵם מְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁאֵין בּוֹ שֵׁם ה’ כְּלָל, עַל־יְדֵי זֶה כִּבְיָכוֹל נִתְמַעֵט וְנִתְעַלֵּם שֵׁם ה’, וַאֲזַי נִתְגַּדְּלִין בָּעוֹלָם בַּעֲלֵי שֵׁמוֹת וְקֵדָרִיִּים שֶׁקּוֹרִין “טַאטֵירִין”, וּבָאִים לָעוֹלָם חַ”ו דְּבָרִים שֶׁאֵין מוֹעִיל לָהֶם כִּי אִם שְׁמוֹת הַטֻּמְאָה חַ”ו. וְעַל יְדֵי זֶה בָּאִין שְׂרֵפוֹת בָּעוֹלָם וְנִסְתַּלֵּק מְאוֹר הָעֵינַיִם, וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ נֶחֱרָב וְנִשְׂרָף הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וַאֲזַי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיְקָרִים נֶחֱשָׁבִים כְּאִלּוּ הֵם מִתְגַּלְגְּלִים בַּחוּצוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶם קוֹנֵן יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא “בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים” וְגוֹ’ “תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת”. וְהַתִּקּוּן לְכָל זֶה הוּא לְהִזָּהֵר מְאֹד לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה (נ”א: בְּכָל לַיְלָה) לִהְיוֹת מִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהָעִקָּר לִבְכּוֹת וּלְהִתְאַבֵּל עַל חֲטָאָיו שֶׁגּוֹרְמִים לְעַכֵּב בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּחֱשָׁב גַּם כֵּן כְּאִלּוּ הֶחֱרִיבוֹ. וְגַם אוּלַי בַּגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן הָיָה הוּא הַגּוֹרֵם שֶׁיֵּחָרֵב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְעַל כָּל זֶה יִבְכֶּה וְיִתְאַבֵּל מְאֹד בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִהְיֶה נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ הוּא מִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל־יְדֵי זֶה יִתְתַּקֵּן כָּל הַנַּ”ל: (שם)

קח.

הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת שֶׁל הַדּוֹר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ גָּדוֹל מִתַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וְאָז דַּיְקָא הוּא רָאוּי לִהְיוֹת מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל. וַאֲזַי עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ לְבַד שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי זֶה מֵאִיר וּמִתְנוֹצֵץ מֹחוֹ וְשִׂכְלוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְעַל־יְדֵי זֶה מְחַלֵּק לָהֶם גְּדֻלָּה לְכָל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ לְפִי הִתְנוֹצְצוּת מֹחוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה כָּל אֶחָד לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא כָּרָאוּי לוֹ. וְגַם נִמְשָׁךְ עַל כָּל אֶחָד קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת מִתַּאֲוָה הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי הַמַּנְהִיג שֶׁהוּא קָדוֹשׁ גָּדוֹל כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְבוּשָׁה וּתְשׁוּבָה (עַיֵּן בּוּשָׁה אוֹת ד’), וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. אֲבָל כְּשֶׁאֵין לְיִשְׂרָאֵל חַ”ו מַנְהִיג כָּזֶה, אֲזַי כָּל הָעוֹלָם מְבֻלְבָּל, וְכָל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם נוֹטֵל כְּמוֹ שֶׁמִּתְנַהֵג עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים: (לק”ת סי’ ע”ב)

קט.

זֶה סִימָן שֶׁהָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי, כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו בּוּשָׁה וְשִׁפְלוּת עַל־יְדֵי שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו אֵיזֶה דְּבַר תּוֹרָה. כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ בּוּשָׁה, שֶׁהוּא עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲנָוָה אֲמִתִּית כַּנַּ”ל: (שם)

[קי].

הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיקִים לְבַד הוּא גַּם כֵּן דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, בְּוַדַּאי כְּשֶׁזּוֹכִין לְדַבֵּר עִמּוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה הוּא טוֹב יוֹתֵר. אֲבָל גַּם הָרְאִיָּה וְהַהִסְתַּכְּלוּת לְבַד הוּא גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד (עַיֵּן עֵינַיִם י י”א): (לק”ת סי’ ע”ה)

[קיא].

צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, כִּי אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים חִיּוּתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, כִּי אַחַר כָּךְ, דְּהַיְנוּ לְאַחַר מוֹתוֹ, קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְקָרֵב. וְהַבַּעַל דָּבָר שָׂם לִבּוֹ עַל זֶה לְבַלְבֵּל אֶת הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ עַכְשָׁו גַּעְגּוּעִים וְכִסּוּפִין בֵּין בְּנֵי הַנְּעוּרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזֹאת בִּימֵי קֶדֶם, אַךְ אֵין יוֹדְעִים לְהֵיכָן לְהִתְקָרֵב. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת: (לק”ת סי’ ע”ח)

קיב.

הָאָדָם לֹא בָּא לְזֶה הָעוֹלָם כִּי אִם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַנְּשָׁמָה לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית, דְּהַיְנוּ לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁתִּהְיֶה בְּזֶה הָעוֹלָם דַּיְקָא. אֲבָל הָעִקָּר הוּא מַנְהִיג הַדּוֹר הָאֲמִתִּי. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית בְּזֶה הָעוֹלָם כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא דַּיְקָא יָכוֹל לְהָאִיר בָּנוּ יְדִיעַת וְהַשָּׂגַת הַתַּכְלִית עַל־יְדֵי כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם דַּיְקָא. וַאֲפִלּוּ אִם אָנוּ בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה, כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִין בְּעַצְמֵנוּ עַתָּה בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ, שֶׁכֻּלָּנוּ אֵין פָּנֵינוּ יָפוֹת כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן בְּגֹדֶל כֹּחוֹ שֶׁל הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת כַּנַּ”ל, הוּא יָכוֹל לְהָאִיר גַּם בָּנוּ הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הַנַּ”ל בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלִבְכּוֹת בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ בְּכָל יוֹם עַל זֶה, שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וִיִתֵּן לָנוּ מַנְהִיג אֲמִתִּי, רוֹעֶה נֶאֱמָן כָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיַּכְנִיס בָּנוּ דַּעַת אֲמִתִּי, לְהַכִּיר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִין לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּאנוּ לָעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה: (לק”ת סי’ ל”ט)

קיג.

שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁבְּלֵב הָאָדָם, הוּא הַמֵּסִית אֶת הָאָדָם שֶׁיְּהַרְהֵר אַחַר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבַּדּוֹר וְלוֹמַר זֶה נָאֶה וְזֶה לֹא נָאֶה, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית מְבַטְּלִין הַשְּׂאוֹר וְהֶחָמֵץ שֶׁבַּלֵּב (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּבְרִית אוֹת ס”ו): (לק”ת סי’ פ”ג)

קיד.

עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְכַפָּרַת עָווֹן וּלְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים, וְנַעֲשָׂה עַל־יְדֵי זֶה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ: (לק”ת סי’ צ”א)

קטו.

כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, צְרִיכִין לְקַשֵּׁר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מְקַשְּׁרָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּחִינַת נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף, שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְגוֹרֵם חַ”ו פְּגִימַת הַלְּבָנָה, גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. כִּי כָּל אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, הוּא צָרִיךְ לְקַשֵּׁר שִׂכְלוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא לְהַתּוֹרָה וְלְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכָל זֶה נִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הֵם מַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי שִׂיחָתָן, שֶׁמְּשִׂיחִין שִׂיחַת חֻלִּין בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם. כִּי גַּם שִׂיחָתָן שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת יְקָרָה מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי שִׂיחָתָן דַּיְקָא הֵם מְקַשְּׁרִין הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מְאֹד, וַאֲזַי כָּל דִּינִין מִתְעַבְּרִין וְכָל חוֹבִין אִתְכַּפְיָן וְכָל נְהוֹרָא וְכָל שְׁלֵמוּ אִשְׁתְּכַּח: (שם)

קטז.

לֶעָתִיד לָבוֹא כְּתִיב “לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה”. אֲבָל מִי שֶׁהוּא מְקֹרָב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי יַחֲזִיק וְיֹאחַז עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק וְיִהְיֶה נִשְׁאָר קַיָּם וְלֹא יִהְיֶה נִנְעָר עִם הָרְשָׁעִים: (שיחות הר”ן סי’ כ”ב)

קיז.

גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁעַל הַנְּשָׁמוֹת בָּעוֹלָם הַבָּא אֵין לְשַׁעֵר. כִּי יֵשׁ נְשָׁמוֹת שֶׁמֻּנָּחִים עֲרֻמִּים מַמָּשׁ וְצוֹעֲקִים בְּקוֹל מַר מְאֹד, וְאֵין מִי שֶׁיְּרַחֵם עֲלֵיהֶם, כִּי שָׁם אֵין מוֹעִיל שׁוּם רַחֲמָנוּת. אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, הוּא יָכוֹל לָרוּץ אֵלָיו וּלְקַבֵּל מִשָּׁם מַלְבּוּשׁ לְנִשְׁמָתוֹ. וְעַיֵּן בִּפְנִים עוֹד מִזֶּה: (שם סי’ כ”ג)

קיח.

מַעֲלַת הַזּוֹכֶה לִתֵּן מָעוֹת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת אֵין לְשַׁעֵר. וְעַיֵּן בִּפְנִים: (שם סי’ כ”ד)

קיט.

מִי שֶׁמְּדַבֵּר עַל הַצַּדִּיק, הוּא מַמָּשׁ כְּאִלּוּ מְדַבֵּר עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִקְרָא אֶפִּיקוֹרֶס, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל: (שם סי’ ל”ח)

קכ.

מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְצַיֵת לְדִבְרֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, הוּא יָכוֹל לְהִשְׁתַּגֵּעַ עַל־יְדֵי זֶה: (שם סי’ ס”ז)

קכא.

מִי שֶׁאֵינוֹ מְקֻשָּׁר ומְקֹרָב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי כָּל עֲבוֹדָתוֹ הוּא רַק כְּמוֹ מִי שֶׁמְּעַקֵּם עַצְמוֹ וּמִתְדַּמֶּה לַחֲבֵרוֹ כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם, כִּי אֵין מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדָה כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי: (שם סי’ קי”א)

צדקה

צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה וְיוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, שֶׁלֹּא יִטֶה מִן הַצַּד לֹא לְיָמִין וְלֹא לִשְׂמֹאל, רַק יְכַלְכֵּל כָּל דְּבָרָיו בַּמִּשְׁפָּט: (לק”א סי’ ב’ אות ד’)

עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתֵן לְהַתַּלְמִיד חָכָם, עַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִדְּבָרִים בְּטֵלִים וּלְשׁוֹן הָרָע וְגַאֲוָה וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן. גַּם עַל־יְדֵי צְדָקָה נִצּוֹלִין מֵעֲנִיּוּת וְזוֹכִין לַעֲשִׁירוּת: (לק”א סי’ ד’ אות ח’)

עַל־יְדֵי צְדָקָה מְשַׁבְּרִין תַּאֲוַת מָמוֹן וּמַמְשִׁיכִין הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה וּמְבַטְּלִין הַחֲרוֹן אַף מִן הָעוֹלָם, וּמַמְשִׁיכִין חֶסֶד בָּעוֹלָם וְנִמְשָׁךְ הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ וּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת. וְעַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַעֲלוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּלְחַדְּשָׁם, וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהָבִיא הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁל לֶעָתִיד לָבוֹא, וְנַעֲשָׂה תִּקּוּנָא דְּמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, גַּם נֶחֱשָׁב כְּמַקְטִיר קְטֹרֶת: (לק”א סי’ י”ג אות א’ ב’ ה’)

עַל־יְדֵי צְדָקָה לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְעַל יְדֵי זֶה מַשְׁלִימִין הַשֵּׂכֶל וְזוֹכִין לִרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה וְאַהֲבָה: (לק”א סי’ י”ז אות ה’)

הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתֵן לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וַעֲנִיִּים הֲגוּנִים נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ נָתַן לְכַמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל: (שם)

עַל־יְדֵי צְדָקָה הַנַּ”ל, הוּא מַזְכִּיר אֶת הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בֵּין הָעַכּוּ”ם, הַיְנוּ נִיצוֹצֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּפְלוּ בַּגָּלוּת, וּמֵחֲמַת אֲרִיכַת הַזְּמַן שֶׁל הַגָּלוּת שָׁכְחוּ מַעֲלָתָם. אֲבָל עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה הַנַּ”ל הֵם זוֹכְרִים אֶת עַצְמָן, אֵיךְ נָפְלוּ מִשָּׁמַיִם – אֶרֶץ. וּמַתְחִילִים לְרַחֵם עַל עַצְמָן וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ, כִּי הֲלֹא הֵם לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְלַךְ בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם, וְעַתָּה הֵם כְּבוּשִׁים בְּגָלוּת כָּזֶה וִיכוֹלִים חַ”ו לֵילֵךְ לְכִלָּיוֹן וְהֶפְסֵד חַ”ו. וּמֵחֲמַת זֶה שֶׁזּוֹכְרִים כָּל זֶה, הֵם שָׁבִים וְחוֹזְרִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וּמִזֶּה מִמֵּילָא יוּכַל כָּל אָדָם לְהָבִין בְּעַצְמוֹ, כַּמָּה וְכַמָּה הוּא בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ, כְּשֶׁיִּזְכֹּר גֹּדֶל מַעֲלָתוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ, וְיֹאמַר בְּלִבּוֹ: [הֲלֹא] אֲנִי מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְאֵיךְ אֲנִי מֻטָּל עַתָּה, וְחַ”ו חַ”ו מִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה לְהַלָּן בַּיָּמִים הַבָּאִים, כִּי [הֲלֹא] הַבַּעַל דָּבָר רוֹצֶה לְכַלּוֹת אוֹתִי חַ”ו. וְעַל־יְדֵי זֶה יְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וְיִשְׁתַּדֵּל לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (שם אות ו’)

עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין לְעָנִי הָגוּן, עַל־יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן כָּל מָמוֹנוֹ. וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מָמוֹנוֹ גְּוָנִין עִלָּאִין, שֶׁהֵם עִקַּר הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי זֶה מַכְנִיעִין וּמְשַׁבְּרִין הַקְּלִפּוֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַתַּאֲווֹת וְהַמְּנִיעוֹת, שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עַל הָאָדָם בְּכָל פַּעַם שֶׁצָּרִיךְ לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וּמִתְפַּשְּׁטִין עָלָיו מְאֹד וְאֵין מַנִּיחִים אוֹתוֹ לִכְנֹס אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְעַל־יְדֵי צְדָקָה לְעָנִי הָגוּן מְשַׁבְּרִין אוֹתָם וְעוֹלִין מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה: (לק”א סי’ כ”ה אות ד’)

צְדָקָה הוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן. וְצָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן בְּכָל הִלּוּךְ וְהִלּוּךְ וּבְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁכַּוָּנָתוֹ בְּהִלּוּכוֹ וּבְדִבּוּרוֹ וּבִיגִיעָתוֹ בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן, כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה מֵהָרֶוַח שֶׁיַּרְוִיחַ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן זֶה, וְזֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן: (לק”א סי’ כ”ט אות ט’)

עַל־יְדֵי צְדָקָה נִתְרוֹמֵם הַמֹּחִין וְיֵשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּלִי טֹרַח: (שם)

עַל־יְדֵי צְדָקָה יְכוֹלִין לְדַבֵּר דִּבּוּרִים הַמְּאִירִים בַּתּוֹרָה: (שם אות י’)

יא.

עַל־יְדֵי צְדָקָה וָחֶסֶד מַכְנִיעִין חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְנִצּוֹלִין מֵעֹל מַלְכוּת, וְזוֹכִין לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת: (לק”א סי’ ל’ אות ו’)

יב.

עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין תּוֹכָחָה וּמוּסָר מִמּוֹכִיחֵי אֱמֶת, אַף עַל פִּי שֶׁתּוֹכַחְתָּם בְּדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד: (שם אות ז’)

יג.

הַצְּדָקָה מַנְהֶגֶת כָּל גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ, וְעַל יָדָהּ [נִשְׁפָּעִין] כָּל הַבְּרָכוֹת. אֲבָל אֵין שְׁלֵמוּת לְהַבְּרָכוֹת כִּי אִם בְּשַׁבָּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה. כִּי עִקַּר חֲשִׁיבוּת הַצְּדָקָה הִיא הָאֱמוּנָה. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אוֹר הַצְּדָקָה וּשְׁלֵמוּתָהּ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשַׁבָּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה: (לק”א סי’ ל”א אות ב’)

יד.

יִתֵּן צְדָקָה קֹדֶם שֶׁיֵּצֵא לַדֶּרֶךְ, וְעַל־יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִצּוֹל שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ עִכּוּב וְצַעַר בַּדֶּרֶךְ: (שם אות ט’)

טו.

עִקַּר הַתַּעֲנִית הִיא הַצְּדָקָה, וְעַל־יְדֵי תַּעֲנִית וּצְדָקָה זוֹכֶה לְהַכְנִיעַ הַגּוּף לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ, הַחֹמֶר לְגַבֵּי הַצּוּרָה, הַסִּכְלוּת לְגַבֵּי הַשֵּׂכֶל, וְיוֹצֵא מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר, מִמָּוֶת לְחַיִּים, מִבְּהֵמָה לְאָדָם. וְנִתְבַּטְּלִין חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל וָשֶׁקֶר לְגַבֵּי חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא חָכְמָה הָאֲמִתִּית. וְנִתְבַּטֵּל הַשִּׁכְחָה, וְזוֹכֶה לְזִכָּרוֹן, וּמְבַטֵּל הַדִּין וְהַחֹשֶׁךְ, וּמַמְשִׁיךְ חֲסָדִים בָּעוֹלָם: (לק”א סי’ ל”ז אות ג’)

טז.

צְדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא גְּדוֹלָה מִצְּדָקוֹת חוּץ לָאָרֶץ. וְעַל־יְדֵי צְדָקָה דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תִּכְלֹל עַצְמְךָ בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶבֶל הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר בִּטּוּל הַדִּין וְהַחֹשֶׁךְ וְהַשִּׁכְחָה וְהַסִּכְלוּת וְכוּ’ מִן הָעוֹלָם: (שם אות ד’)

יז.

צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם הִסְתַּפְּקוּת, לְהִסְתַּפֵּק רַק בְּמַה שֶׁצָּרִיךְ לוֹ בְּהֶכְרֵחִיּוּת מִזֶּה הָעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ מִזֶּה הַהִסְתַּפְּקוּת גּוּפֵיהּ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ לִצְדָקָה. וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה יִחוּד גָּדוֹל לְמַעְלָה וְנִמְשָׁכִין כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת: (לק”א סי’ נ”ד אות ב’)

יח.

עַל־יְדֵי צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִצּוֹלִין מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, וְנִזְדַּכֵּךְ מֹחוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ וְהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: (לק”א סי’ מ”ד)

יט.

עַל־יְדֵי צְדָקָה זוֹכִין לְשָׁלוֹם רָב: (לק”א סי’ נ”ז אות ז’)

עַל־יְדֵי צְדָקָה מַמְשִׁיכִין כָּל הַחֲסָדִים, וּמַעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִן הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, וּמְתַקְּנִים פְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה. וַאֲזַי נִתְבַּטֵּל הַכָּבוֹד וְהַמֶּמְשָׁלָה שֶׁל הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר, וְחוֹזֵר הַכָּבוֹד לְמַנְהִיגֵי אֱמֶת: (לק”א סי’ סז אות ב’ ג’ ה’ ו’)

כא.

עַל־כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן צְדָקָה אֵצֶל “וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל” כַּמּוּבָא, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַכָּבוֹד וְהַמֶּמְשָׁלָה מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא וּלְהַחֲזִירָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה: (שם אות ז’)

כב.

עַל־יְדֵי צְדָקָה מְתַקֵּן מָמוֹנוֹ, וְאָז יִתְקַיֵּם מָמוֹנוֹ בְּיָדוֹ וְיִהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה בְּרֶוַח. עַיֵּן מָמוֹן אוֹת ל”ח: (לק”א סי’ ס”ט)

כג.

כְּשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא עָנָו גָּדוֹל הוּא מִתְבָּרֵךְ מִיָּד: (לק”א סי’ ע’)

כד.

מַתָּן בַּסֵּתֶר הוּא תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה רַחֲמָנָא לִצְלָן: (לק”א סי’ פ”ג)

כה.

צְדָקָה מַצִּיל מֵעֲבֵרוֹת: (לק”א סי’ קט”ז)

כו.

עַל־יְדֵי צְדָקָה נִמְשָׁךְ דַּעַת: (לק”א סי’ קי”ט)

כז.

סְגֻלָּה לְחֹלִי נוֹפֵל רַחֲמָנָא לִצְלָן, לְפַזֵּר צְדָקָה לָאֶבְיוֹנִים. [“פִּ’זַר נָ’תַן לָ’אֶבְיוֹנִים” רָאשֵׁי־תֵבוֹת נֹפֵל]: (לק”א סי’ ר”א)

כח.

הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין לַתַּלְמִיד חָכָם גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאֹד, וְאֵין עֲבֵרָה יְכוֹלָה לְכַבּוֹתָהּ: (לק”א סי’ ר”ד)

כט.

עַל־יְדֵי נְתִינַת מַעֲשֵׂר נִצּוֹלִין מִשּׂנְאִים: (לק”א סי’ רכ”א)

עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂר זוֹכִין לְהִסְתַּפְּקוּת: (שם)

לא.

צְדָקָה מַצֶּלֶת מֵהִרְהוּרֵי נִאוּף (עַיֵּן הִרְהוּרִים אוֹת י”ג): (לק”א סי’ רמ”ב)

לב.

צְדָקָה הִיא תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית. אֲבָל צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִתֵּן לְעָנִי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, כִּי עַל־יְדֵי זֶה נִפְגָּם יוֹתֵר, רַק לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנִיִּים מְהֻגָּנִים לְהַשְׁפִּיעַ לָהֶם צְדָקָה, וְהִיא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד לִפְגַם הַבְּרִית: (לק”א סי’ רס”ד)

לג.

תָּמְכֵי אוֹרַיְתָא שֶׁנּוֹתְנִין מָעוֹת לְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים זְכוּתָם גָּדוֹל מְאֹד. כִּי עַל יְדֵי מָמוֹנָם שֶׁמַּחֲזִיקִין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּלְהוֹלִיד הֲלָכוֹת וְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה שֶׁנּוֹלְדָה וְנִתְגַּלָּה עַל יָדָם. וְכָל הַמָּמוֹן שֶׁהֵם נוֹתְנִים לְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְנֶחְסָר לְפִי שָׁעָה אֶצְלָם, נִתְמַלֵּא לָהֶם אַחַר כָּךְ עַל־יְדֵי הַהֲלָכוֹת שֶׁנִּתְחַדְּשִׁין עַל יָדָם כַּנַּ”ל. שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִשְׁפָּע חֶסֶד וְחוֹזֵר וְנִתְמַלֵּא הַחִסָּרוֹן. וְהֵם זוֹכִין לְשַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא וּלְהֶאָרַת ג’ קַוֵּי הָאֱמֶת לְד’ חֶלְקֵי הַדִּבּוּר וְכוּ’ (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אוֹת מ’): (לק”ת סי’ ב’ אות ג’ ד’)

לד.

גֶּדֶר הָאָדָם הוּא הַדִּבּוּר, וְזֶה הַדִּבּוּר נִמְשָׁךְ מִצְּדָקָה. כִּי צְדָקָה וָחֶסֶד הִיא עִקַּר גֶּדֶר הָאָדָם, כִּי גֶּדֶר הָאָדָם מְדַבֵּר הוּא לִגְמֹל חֶסֶד עִם הַבְּרִיּוֹת. וּמִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה צְדָקָה וָחֶסֶד פּוֹגֵם בְּהַדִּבּוּר מְאֹד, וְאֵינוֹ בִּכְלַל אָדָם כְּלָל: (לק”א סי’ רכ”ה)

לה.

עִקַּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה הוּא לְשַׁבֵּר הָאַכְזָרִיּוּת שֶׁלּוֹ לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת, לְהִתְנַדֵּב לִצְדָקָה. כִּי מִי שֶׁהוּא רַחֲמָן בְּטִבְעוֹ וְנוֹתֵן צְדָקָה מֵחֲמַת רַחֲמָנוּת שֶׁבְּטִבְעוֹ, אֵין זֶה עֲבוֹדָה. עַל־כֵּן כָּל הַנְּדִיבֵי לֵב שֶׁרוֹצִים לְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה כָּרָאוּי, צְרִיכִים לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר בַּתְּחִלָּה דֶּרֶךְ בְּחִינָה זֹאת, דְּהַיְנוּ שֶׁבַּתְּחִלָּה צְרִיכִים לְשַׁבֵּר אַכְזָרִיּוּת שֶׁלָּהֶם בְּטִבְעָם לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת, לִתֵּן צְדָקָה, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה כַּנַּ”ל: (לק”ת סי’ ד’ אות א’)

לו.

הַצְּדָקָה מַרְחֶבֶת כָּל הַפְּתָחִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁכְּשֶׁאָדָם נִכְנָס בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ וַעֲבוֹדָה מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לִפְתֹּחַ שָׁם פֶּתַח לִכְנֹס בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, וּבִשְׁבִיל זֶה כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת. וְעַל־יְדֵי הַצְּדָקָה מַרְחִיב הַפֶּתַח, כִּי הַצְּדָקָה מַרְחֶבֶת וּפוֹתַחַת בְּיוֹתֵר כָּל הַפְּתָחִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה: (שם אות ב’)

לז.

הַתְחָלַת הַצְּדָקָה הִיא קָשָׁה וּכְבֵדָה מְאֹד, אֲבָל הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל הַצְּדָקָה גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד. כִּי צָרְכֵי הַגּוּף הֵם רַבִּים מְאֹד, וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוּת הֵם רַבִּים מְאֹד, אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים וְדִירוֹת, וְהֵם מוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מְאֹד מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְעַל־יְדֵי צְדָקָה מִתְבַּטְּלִים כָּל אֵלּוּ הַמְּנִיעוֹת. כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה זוֹכֶה שֶׁיַּשְׁפִּיעַ חַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, רַק תִּהְיֶה מְלַאכְתּוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים וְהוּא יַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ: (שם אות ג’)

לח.

עַל־יְדֵי צְדָקָה מְתַקְּנִים הַפְּגָם שֶׁל הַזְּקֵנִים מַאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁבַּדּוֹר שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי (עַיֵּן יִרְאָה אוֹת כ”ה), וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְבַטֵּל שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, וְזוֹכִין לִשְׁמֹעַ קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב קֹדֶשׁ שֶׁקּוֹרֵא וּמְגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן, שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ אוֹתוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל הַיָּמִים טוֹבִים וּבִטֵּל הַטֶּבַע. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה, וְעַל יְדֵי יִרְאָה נִשְׁפָּע חֶסֶד, עַד שֶׁאֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה כַּנַּ”ל: (שם אות ט’)

לט.

צְדָקָה הִיא רְפוּאָה לְכָל הַמַּכּוֹת: (שם אות י”ב)

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו הַקָּדוֹשׁ מִבַּעֲלֵי צְדָקָה: (לק”ת סי’ ט”ו)

מא.

כְּשֶׁמְּקַנְּאִין קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת נֶחֱשָׁב כְּמוֹ צְדָקָה: (לק”ת סי’ ס”ה)

מב.

עַל־יְדֵי צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין קְדוֹשִׁים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלוֹם, וְזוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ הַנְּעִימוּת שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבָנִים הֲגוּנִים וּלְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן וְקִיּוּם הָעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְתַקֵּן גַּם הַמֹּחִין פְּגוּמִים שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ וּלְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת (וְעַיֵּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹת י”ט): (לק”ת סי’ ע”א)

מג.

צָרִיךְ שֶׁיִּלְמֹד לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם הַי”ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים וַחֲסָדִים, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רַחֲמָנוּת וְיַרְבֶּה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד וִיקַיֵּם כָּל הַי”ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, וְעַל־יְדֵי זֶה מְעוֹרֵר לְמַעְלָה הַי”ג מִדּוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל רַחֲמִים, וְעַל־יְדֵי זֶה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַמְחַבְּלִים שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל־יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו. כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל עֲווֹנוֹתָיו עַל־יְדֵי זֶה וּמַעֲבִירָם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן: (שיחות הר”ן סי’ פ”ט)

ציצית

צִיצִית שְׁמִירָה לְנִאוּף, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהֵם דִּבְרֵי עֵצוֹת רָעוֹת שֶׁל הָרְחוֹקִים מֵעֲבוֹדַת ה’, שֶׁהֵם מוֹנְעִים הַרְבֵּה מִלְּהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְזוֹכִין לְקַבֵּל עֲצַת הַצַּדִּיקִים וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמֶת וְלֶאֱמוּנָה וּתְפִלָּה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנִסִּים, וְעַל יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה מְהֵרָה, וְיִזְכֶּה לְפַרְנָסָה, וּלְהָבִין הֵיטֵב בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּלְמֹד. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד בְּמִצְוַת צִיצִית, וּלְכַוֵּן בִּשְׁעַת עֲטִיפַת הַצִּיצִית הַקְּדוֹשִׁים וּבִרְכָתָן, שֶׁיִּזְכֶּה לְכָל זֶה עַל־יְדֵי הַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת: (לק”א סי’ ז’ אות ד’)

צִיצִית הֵם בְּחִינַת הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה וְעַל יָדָם מַשְׁלִימִין כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת עַל יְדֵי אֲנָחָה, וּמַכְנִיעִין הָרוּחַ חַיִּים דִּקְלִפָּה, רוּחַ סְעָרָה, רוּחַ הַטֻּמְאָה, וּמַפְרִישִׁין וּמְגָרְשִׁין הָרָע מִן הַטּוֹב מִכָּל הַמִּדּוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הַחוֹלְקִים [וְ]הָרְשָׁעִים וּמַשְׁפִּילִין אוֹתָם עֲדֵי אָרֶץ: (לק”א סי’ ח’ אות ח’)

צִיצִית הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי זֶה נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל מַלְכוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא. אֲבָל יִשְׂרָאֵל הַדְּבֵקִים בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מְקַבְּלִים חִיּוּתָם מִשָּׁם, וּמַמְשִׁיכִים שֶׁפַע וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל וּבְרָכָה עַד בְּלִי דָּי: (לק”א סי’ מ”ט אות ז’)

עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין בְּמִצְוַת צִיצִית זוֹכִין לִתְפִלָּה וְלִתְשׁוּבָה בְּכָל לִבּוֹ, וּמַמְתִּיקִין הַדִּינִים, וְזוֹכִין שֶׁיִּתְגַּלּוּ לוֹ סִתְרֵי תּוֹרָה: (שם)

קדשה ובו נכלל קדוש השם

עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִית מַמְשִׁיכִין תִּקּוּן צִמְצוּם הַמֹּחִין, שֶׁלֹּא יֵצֵא מֹחוֹ חוּץ לַגְּבוּל כְּשֶׁמַּגְדִּיל דַּעְתּוֹ לְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ בְּכָל יוֹם עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו (וְעַיֵּן דַּעַת ל”ו ול”ז וְזִכָּרוֹן ד’). וְעַל־כֵּן צִיצִית קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי צְרִיכִין לְתַקֵּן מִקֹּדֶם צִמְצוּם הַמֹּחִין, שֶׁלֹּא יֵצֵא הַמֹּחַ חוּץ לַגְּבוּל, וְאַחַר כָּךְ יְכוֹלִין לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ לְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּפִלִּין: (לק”א סי’ נ”ד אות ג’)

עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַלָּשׁוֹן וְהַדִּבּוּר, שֶׁמְּקַדְּשִׁין אוֹתוֹ בְּדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים וְשׁוֹמְרִים עַצְמָן מִכֹּל מִינֵי פְּגַם הַדִּבּוּר, עַד שֶׁזּוֹכִין שֶׁיִּהְיֶה דִּבּוּרוֹ וּלְשׁוֹנוֹ בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית: (לק”א סי’ י”ט אות ג’)

צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ אֶת פִּיו וְחֹטְמוֹ וְעֵינָיו וְאָזְנָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִלְּהוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִּיו וְכֵן מִשְּׁאָר דִּבּוּרִים פְּגוּמִים, וְיִהְיֶה לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ הַחֹטֶם, וְיִהְיֶה לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ אֶת הָאָזְנַיִם וְשׁוֹמֵעַ לְדִבְרֵיהֶם. וְיַעֲצוֹם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרַע. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְדַעַת שָׁלֵם וְיַגִּיעַ לַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. גַּם עַל־יְדֵי שֶׁהוּא עָנָו שָׁפָל וְסַבְלָן, וְלֹא יֶחֱרֶה אַפּוֹ עַל בִּזְיוֹנוֹ, עַל־יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ הַחֹטֶם בִּשְׁלֵמוּת. גַּם עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם הוּא נֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָּבָר, שֶׁנִּזְהָר מִלְּגַלּוֹת סוֹד שֶׁאֵין צְרִיכִין לְגַלּוֹת, עַל יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ אֶת הָאָזְנָיִם: (לק”א סי’ כ”א אות ב’ ג’ ו’)

עַל־יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם זוֹכִין לְשָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה הֵיטֵב אֶל הַדִּבּוּר. וְעַל־כֵּן עֵצָה טוֹבָה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, לְקַבֵּל עָלָיו בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. גַּם בְּלֹא זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הִיא לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ (עַיֵּן תְּפִלָּה כ”ו). ~ [ד] כִּי אֲפִלּוּ הַקַּל שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל, אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁרוֹצִים לְהַעֲבִירָם עַל דָּת חַ”ו, הֵם מוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כַּאֲשֶׁר נִרְאָה בְּחוּשׁ כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה בְּכָל יוֹם, שֶׁהוּא מְרֻצֶּה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְשָׁלוֹם וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ פ’)

צָרִיךְ לוֹמַר קְרִיאַת שְׁמַע בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, הַיְנוּ שֶׁיְּצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ כָּל הָאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין כְּאִלּוּ סוֹקְלִין וְשׂוֹרְפִין אוֹתוֹ וְכוּ’. וִיצַיֵּר הַמִּיתָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ צַעַר הַמִּיתָה מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי הַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תֹּקֶף גָּדוֹל, וִיכוֹלִין עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַיְּרִין בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ הַמִּיתָה לְהַרְגִּישׁ צַעַר הַמִּיתָה מַמָּשׁ. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְנַהֵג כָּךְ, צָרִיךְ לְדַקְדֵּק שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שָׁם בְּעֵת שֶׁמַּרְגִּישׁ שֶׁקָּרוֹב שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ, שֶׁלֹּא יָמוּת בְּלֹא עִתּוֹ חַ”ו: (לק”א סי’ קצ”ג)

עִקַּר הַיִּחוּד שֶׁל מַעְלָה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם: (לק”א סי’ ר”ס)

יֵשׁ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׁם גָּדוֹל לְמֵרָחוֹק, אֲבָל הַרְבֵּה מְבַזִּין אֶת שְׁמָם וְדוֹבְרִים עֲלֵיהֶם, וְיֵשׁ לָהֶם שְׁפִיכוּת דָּמִים מִזֶּה, וְהֵם מְקַבְּלִים כָּל זֶה עֲלֵיהֶם בְּעַצְמָם בִּשְׁבִיל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְעַל־יְדֵי זֶה הֵם מַצִּילִים רִבְבוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מִמִּיתָה וַהֲרִיגָה, חַ”ו: (שם)

אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַל הָאָדָם, אוֹתוֹ הַדָּבָר דַּיְקָא הוּא צָרִיךְ לְשַׁבֵּר בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדָתוֹ, וְזֶה בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ. וּמִי שֶׁהוּא מִתְפַּחֵד מְאֹד מֵהַמִּיתָה, הוּא דַּיְקָא צָרִיךְ בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם: (שיחות הר”ן נ”ז)

רצון וכסופין

עִקַּר הִתְהַוּוּת הַנֶּפֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין וְהָרְצוֹנוֹת הַטּוֹבִים שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ שֶׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לְהַגִּיעַ אֶל מַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין אֵלּוּ נַעֲשָׂה נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה: (לק”א סי’ ל”א בסוף בד”ה “זווגן והצטרפותן” וכו’)

אַךְ כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, צָרִיךְ לְדַבֵּר בַּפֶּה הַכִּסּוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁלּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה פּוֹעֵל שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשָׂה בַּקָּשָׁתוֹ וְיִזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְמַה שֶּׁהוּא נִכְסָף. וְזֶהוּ מַעֲלַת הַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁצְּרִיכִין לָשׂוּחַַ וּלְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּכָל יוֹם וּלְדַבֵּר בְּפֶה מָלֵא הַכִּסּוּפִין וְהָרְצוֹנוֹת שֶׁלּוֹ הַטּוֹבִים, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁחָסֵר לוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא רוֹצֶה וּמִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיְּמַלֵּא לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו לְמַלֹּאת רְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִים שֶׁלּוֹ הַטּוֹבִים, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, לִפְעֹל מַה שֶּׁצָּרִיךְ: (שם ד”ה “וזה בחינת נקדות הכסף” וכו’)

עַל־יְדֵי כִּסּוּפִים טוֹבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא מְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב, וְנַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים וּמֵבִיא טוֹב לָעוֹלָם. וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי כִּסּוּפִין רָעִים חַ”ו, הוּא מְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְהֵפֶךְ, וְנַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת, בְּחִינַת וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם, וּמֵבִיא רָעוֹת לָעוֹלָם חַ”ו: (שם)

וּכְלַל הַדָּבָר, שֶׁמְּאֹד יָקָר הַכִּסּוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת לְדָבָר שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה, כִּי עַל יָדָם נִתְהַוֶּה נֶפֶשׁ וְנִגְמָר עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל. וְזֹאת הַנֶּפֶשׁ תּוּכַל לְהִתְגַּלְגֵּל לְתוֹךְ רָשָׁע וּלְהַחֲזִירוֹ בִּתְשׁוּבָה. וְכֵן לְהֵפֶךְ, כַּמָּה רָעוֹת גּוֹרְמִים הַכִּסּוּפִין לְדָבָר שֶׁאֵינוֹ טוֹב חַ”ו, כִּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּתְהַוֶּה עַל־יְדֵי כִּסּוּפִין רָעִים, מִתְגַּלְגֵּל לִפְעָמִים לְתוֹךְ הַצַּדִּיק וְתוּכַל לְהַחֲטִיאוֹ חַ”ו: (שם ד”ה “וכלל הדבר” וכו’)

מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמֹד כְּלָל כְּגוֹן שֶׁהוּא עַם הָאָרֶץ אוֹ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם סֵפֶר, אוֹ שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ וּבַמִּדְבָּר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, רַק שֶׁלִּבּוֹ בּוֹעֵר בּוֹ וְנִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד לִלְמֹד תּוֹרָה, אֲזַי מַה שֶּׁהַלֵּב חוֹמֵד לִלְמֹד זֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת לִמּוּד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר (עַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן קמ”ב): (לק”א סי’ קמ”ב)

עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם רָצוֹן אַחֵר חוּץ מֵרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נַעֲשָׂה מַלְכוּת לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא. כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל רְצוֹנוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ רָצוֹן, רַק כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן וּבָנִים הֵן לָאו חַ”ו. וְכֵן שְׁאָר כָּל הָרְצוֹנוֹת לֹא יִהְיֶה רַק כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי מַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ יִתְבָּרַךְ לְבַד: (לק”א סי’ קע”ז)

מֵעִנְיַן רָצוֹן מֻפְלָג שֶׁלֹּא יֵדַע כְּלָל מַה הוּא רוֹצֶה, עַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת נ”ה אֲכִילָה אוֹת י”ז: (לק”ת סי’ ז’ אות י’)

הָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל חֲפֵצִים וְרוֹצִים לְעָבְדוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אֵין כָּל הָרְצוֹנוֹת שָׁוִין. וְיֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בָּרָצוֹן, אֲפִלּוּ בְּאָדָם אֶחָד בְּעַצְמוֹ בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע יֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בֵּין הָרְצוֹנוֹת. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין, שֶׁיִּהְיֶה כּוֹסֵף תָּמִיד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּבְתוֹךְ כָּךְ מִתְפַּלְּלִין וְלוֹמְדִין וְעוֹשִׂין מִצְווֹת (וְעַיֵּן מָמוֹן אוֹת נב): (שיחות הר”ן סי’ נ”א)

רפואה

סְגֻלָּה לַחוֹלֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַצִּיצִית: (לק”א סי’ ז’ בסוף)

ב ~ [ה].

טוֹב מְאֹד לָאָדָם שֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל שׁוּם דָּבָר כִּי אִם עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר תַּחְבּוּלוֹת רַבּוֹת. לְמָשָׁל כְּשֶׁצָּרִיךְ לִרְפוּאָה, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר עֲשָׂבִים רַבִּים, וְלִפְעָמִים אֵלּוּ הָעֲשָׂבִים הַצְּרִיכִים לוֹ אֵינָם בַּנִּמְצָא בִּמְדִינָתוֹ, וְהָעֲשָׂבִים הַנִּמְצָאִים אֵינָם טוֹבִים לְמַכָּתוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טוֹב לְכָל הַמַּכּוֹת וּלְכָל מִינֵי חוֹלַאַת לְרַפְּאוֹתָם, וְהוּא בְּנִמְצָא תָּמִיד. עַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה חַ”ו, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּל סְמִיכָתוֹ רַק עַל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, וְזֶה יוּכַל לִמְצֹא תָּמִיד וְיוֹעִיל לוֹ בְּוַדַּאי וְכַנַּ”ל. אֲבָל לְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יְדֵי רְפוּאַת הָרוֹפְאִים, זֶה צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא רוֹפֵא עִם רְפוּאוֹת שֶׁיּוּכְלוּ לְרַפְּאוֹתוֹ. וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ בְּנִמְצָא כְּלָל, כִּי הָרוֹפְאִים מַזִּיקִים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמּוֹעִילִים לְעִתִּים רְחוֹקוֹת כַּאֲשֶׁר יְבֹאַר לְקַמָּן: (לק”א סי’ י”ד אות י”א)

ג ~ [ב].

אִשָּׁה שֶׁדָּמֶיהָ מְרֻבִּים וְאֵין לָהּ וֶסֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהַיַּיִן מַזִּיק לָהּ, עִם כָּל זֶה רְפוּאָתָהּ עַל־יְדֵי יַיִן שֶׁהִסְתַּכֵּל בּוֹ צַדִּיק אֲמִתִּי: (לק”א סי’ כ”ט בסוף)

ד ~ [ג].

לְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת כֵּן נִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם, וְכֵן זוֹכִין לִרְפוּאָה. עַל־כֵּן עִקַּר הָרְפוּאָה עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְדָעַת: (לק”א סי’ נ”ו אות ג’ ו’ ח’)

ה ~ [ד].

עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה נִמְשָׁךְ דַּעַת וְזוֹכִין לִרְפוּאָה: (שם אות ז’ ח’)

מִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ. וְהַתִּקּוּן לָזֶה שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶהוּ נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, עַל־יְדֵי זֶה יָשׁוּב לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, וְעַל־יְדֵי זֶה יִהְיֶה לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה: (לק”א סי’ נ”ז אות ב’)

זֵעָה הוּא רְפוּאָה לְחֹלִי הַקַּדַּחַת: (לק”א סי’ רס”ג)

עִקַּר רְפוּאַת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת לָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כִּי אִם אַחַר הַפִּדְיוֹן, דְּהַיְנוּ אַחַר שֶׁעוֹשִׂין פִּדְיוֹן לְהַחוֹלֶה וּמַמְתִּיקִין הַדִּינִים מֵעָלָיו, אָז יָכוֹל הָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת עַל־יְדֵי רְפוּאוֹת, אֲבָל לֹא קֹדֶם, כִּי עִקַּר הָרְפוּאָה הִיא [עַל־יְדֵי] פִּדְיוֹן: (לק”ת סי’ ג’)

צְדָקָה הִיא רְפוּאָה לְכָל הַמַּכּוֹת: (לק”ת סי’ ד’ אות י”ב)

יֵשׁ סוֹבְלֵי חֳלָאִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְהַכֹּל בָּא לָהֶם עַל יְדֵי פְּגַם הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה בָּאִים מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם רְפוּאָה וְלֹא תְּפִלָּה וְלֹא זְכוּת אָבוֹת, וְגַם אֵין מוֹעִיל לְהַחוֹלֶה קוֹל צְעָקוֹת שֶׁל אָח וּגְנִיחוֹת [שֶׁקּוֹרִין אָחְצִין אוּן קְרֶעכְצִין], שֶׁלִּפְעָמִים מוֹעִיל לְהַחוֹלֶה אֵלּוּ הַקּוֹלוֹת שֶׁמְּרַחֲמִין עָלָיו עַל־יְדֵי זֶה, אֲבָל עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה גַּם זֶה אֵין מוֹעִיל. וְהַתִּקּוּן לָזֶה, שֶׁצָּרִיךְ לִצְעֹק מִן הַלֵּב לְבַד מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא, וְעַל־יְדֵי זֶה יָשׁוּב אֶל הָאֱמוּנָה וְיִהְיֶה לוֹ רְפוּאָה וְיִתְתַּקֵּן כָּל הַנַּ”ל: (לק”א סי’ ה’ אות א’ ב’)

יא.

מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק עַצְמוֹ מְאֹד מִן הַדָּאקְטוֹרִים וְרוֹפְאִים, כִּי [הֵם] מוּעָדִים לְקַלְקֵל וּמַזִּיקִים מְאֹד, וְעַיֵּן בִּפְנִים שִׂיחָה אֲרֻכָּה בְּעִנְיָן זֶה: (שיחות הר”ן סי’ נ’)
יב. אֲמִירַת תְּהִלִּים מְסֻגָּל מְאֹד לְרַפְּאוֹת הַחוֹלֶה. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּטָּחוֹן חָזָק עַל זֶה, וְעַל־יְדֵי זֶה יוֹשִׁיעוֹ ה’ וְיִתְרַפֵּא וְיָקוּם מֵחָלְיוֹ (שם סי’ צ”ח)

שמחה

עַל־יְדֵי רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק זוֹכִין לְשִׂמְחָה וּזְרִיזוּת: (לק”א סי’ ד’ אות ח’)

צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁלֹּא יִרְצֶה בְּשׁוּם שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִילָהּ, אֶלָּא שֶׁיַּזְמִין לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְוָה אַחֶרֶת בִּשְׂכַר מִצְוָה זֹאת, כִּי הוּא נֶהֱנֶה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ. וְעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לֵידַע מַה שֶּׁנִּגְזַר עַל הָעוֹלָם, אִם הוּא קֹדֶם גְּזַר דִּין וְאִם הוּא לְאַחַר גְּזַר דִּין, וְעַל מִי וָמִי נִגְזַר הַדִּין חַ”ו. וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּר הָעוֹלָם, כִּי לְאַחַר גְּזַר דִּין צְרִיכִין הַצַּדִּיקִים לְהַלְבִּישׁ תְּפִלָּתָם בְּסִפּוּרִים. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ: (לק”א סי’ ה’ אות ב’)

לִזְכּוֹת לַשִּׂמְחָה הַזֹּאת הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלְּלִין בְּכֹחוֹת וּבְיִרְאָה גְּדוֹלָה וּבְאַהֲבָה וְכוּ’ (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּתְפִלָּה אוֹת יו”ד י”א): (שם אות ג’)

עַל־יְדֵי רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף נַעֲשָׂה הַמְתָּקַת הַדִּינִים: (לק”א סי’ י’ אות א’)

[ה].

צָרִיךְ לְאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הָעַזֵּי פָּנִים הַמּוֹנְעִים. וְעִקַּר הָעַזּוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, בְּחִינַת כִּי חֶדְוַת ה’ הוּא מָעֻזְּכֶם: (לק”א סי’ כ”ב אות ט’)

[ו].

לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְהָעִקָּר הִיא תְּפִלָּה, שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּכָל פַּעַם לְהַשִּׂיג הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיֵּלֵךְ בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וְעַל־יְדֵי דֶּרֶךְ זֶה עִקַּר הַשִּׂמְחָה. וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה עִקַּר הָעַזּוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה נִמְשָׁךְ עַל יָדָם: (שם)

[ז].

שִׂמְחָה הִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה. וּלְהֵפֶךְ, עַצְבוּת הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה, אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, מִיתָה. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה זוֹכִין כְּפִי תִּקּוּן הַבְּרִית, וּכְפִי הִתְקָרְבוּתוֹ לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם שִׂמְחַת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי זֶה מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְזוֹכֶה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה’, וּמֵאִיר עַל עַצְמוֹ אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים: (לק”א סי’ כ”ג אות א’ ב’)

[ח].

עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה זוֹכִין לְתַכְלִית הַכֹּל, כִּי זוֹכִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִנַּפְשִׁין וְרוּחִין וְנִשְׁמָתִין וְהוּא אוֹר אֵין סוֹף, בִּבְחִינַת מָטֵּי וְלָא מָטֵּי. אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה שֶׁיִּרְדֹּף מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ וְכוּ’: (לק”א סי’ כ”ד אות א’ ב’ ח’)

[ט].

עַל־יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה נִשְׁלָם הַקְּדֻשָּׁה, וּמַעֲלֶה הַחִיּוּת וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁבַּקְּלִפּוֹת. וְעַל כֵּן כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה, מַעֲלֶה הַשְּׁכִינָה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת: (שם אות ב’)

[י].

צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מֵעַצְבוּת מְאֹד מְאֹד, כִּי הַקְּלִפּוֹת הֵם בְּחִינַת עַצְבוּת וְהֵם תֻּקְפָּא דְּדִינָא. וּכְשֶׁהָעַצְבוּת מִתְגַּבֶּרֶת, הִיא בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא שִׂמְחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְעִקַּר בִּטּוּל הַקְּלִפּוֹת וַעֲלִיַּת הַקְּדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה כַּנַּ”ל: (שם)

[יא].

עַל־יְדֵי קְטֹרֶת מַעֲלִין מֵהַקְּלִפּוֹת חִיּוּתָם וְזוֹכִין לְשִׂמְחָה, עַל־כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר קְטֹרֶת בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, כִּי עִקַּר עֲלִיַּת כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת הוּא עַל יְדֵי קְטֹרֶת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל: (שם)

[יב].

רִקּוּדִין שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁשּׁוֹתֶה יַיִן בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אוֹ בַּחֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה אוֹ בִּשְׁאָרֵי סְעוּדַת מִצְוָה, וְשׁוֹתֶה בְּמִדָּה וְכַוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, לִזְכּוֹת לְשִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל, לִשְׂמֹחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְכוּ’, וְנִתְעוֹרֵר לְשִׂמְחָה עַל־יְדֵי זֶה עַד שֶׁנִּמְשָׁךְ הַשִּׂמְחָה לְתוֹךְ הָרַגְלִין, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה, עַל־יְדֵי זֶה מְגָרֵשׁ הַחִיצוֹנִים הַנֶּאֱחָזִין בְּהָרַגְלִין, וּמַמְתִּיק וּמְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים, וְזוֹכֶה לְקַבֵּל כָּל הַבְּרָכוֹת. וְהַהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת שֶׁל הַרִקּוּדִין הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה’. אֲבָל מִי שֶׁמְּרַקֵּד בְּהִתְלַהֲבוּת הַיֵּצֶר, הִיא בְּחִינַת אֵשׁ זָרָה, וְהַיַּיִן שֶׁשָּׁתָה הוּא בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׁכֵּר שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַחִיצוֹנִים חַ”ו. נִמְצָא, רִקּוּדִין דִּקְדֻשָּׁה מַמְתִּיקִין הַדִּינִים כְּמוֹ פִּדְיוֹן: (לק”א סי’ מ”א)

[יג].

כָּל הַתַּאֲווֹת בָּאִים מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה, כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ הוּא עַל־יְדֵי עַצְבוּת שֶׁהוּא רוּחַ נְכֵאָה, רוּחַ רָעָה, וְעַל־יְדֵי זֶה הִתְגַּבְּרוּת הַשִּׁכְחָה, שֶׁשּׁוֹכֵחַ תַּכְלִיתוֹ וְאֵינוֹ זוֹכֵר בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, כָּרָאוּי לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם בִּכְלָל וּבִפְרָט (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּזִכָּרוֹן בְּאוֹת ד’). וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר הַכְנָעַת הַמְדַמֶּה, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִזְכֹּר בְּעָלְמָא דְּאָתֵי בְּכָל יוֹם כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ נ”ד אות ה’)

[יד].

שְׁמִיעַת קוֹל נִגּוּן עַל כְּלִי זֶמֶר מִמְּנַגֵּן כָּשֵׁר לְשֵׁם שָׁמַיִם הוּא סְגֻלָּה גְּדוֹלָה לְשִׂמְחָה, וּלְהַכְנִיעַ וּלְבָרֵר הַמְדַמֶּה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְזִכָּרוֹן, לְאַדְבָּקָא מַחְשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וּלְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ בְּכָל יוֹם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. גַּם עַל־יְדֵי נִגּוּן וְשִׂמְחָה הַנַּ”ל יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: (שם אות ו’)

[טו].

עַל־יְדֵי נִגּוּן וְשִׂמְחָה יְכוֹלִין לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה’. עַל־כֵּן עַל יְדֵי שֶׁשְּׂמֵחִין בְּכָל הַיּוֹם יְכוֹלִין לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בְּהִתְבּוֹדְדוּת כָּרָאוּי: (שם אות ו’ ד”ה “אזכרה” וכו’)

[טז].

עַל־יְדֵי שִׂמְחָה זוֹכִין לְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא. כִּי שִׂמְחָה הוּא כְּלִי לִשְׁאֹב וּלְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל עַל יָדָהּ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא: (לק”א סי’ ס”ה אות ד’)

[יז].

עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְבַטֵּל הַכַּעַס וְהָעַצְבוּת (עַיֵּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל י”ד): (לק”א סי’ קנ”ה)

[יח].

כְּשֶׁאָדָם שׁוֹפֵט וְדָן אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה, עַל־יְדֵי זֶה מְבַטֵּל הַדִּינִים שֶׁעָלָיו לְמַעְלָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁיְּרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ דִּין חַ”ו, אֲזַי קָשֶׁה לְרַקֵּד: (לק”א סי’ קס”ט)

[יט].

עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית הִיא עַל־יְדֵי עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה. וְכֵן לְהֵפֶךְ, עִקַּר שְׁמִירַת הַבְּרִית הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, כִּי עַל־יְדֵי שִׂמְחָה זוֹכִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יַעֲזֹר לוֹ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּרִית קֹדֶשׁ: (שם)

[כ].

עִקַּר מַעֲלַת הַבְּכִיָּה הוּא כְּשֶׁהַבְּכִיָּה מֵחֲמַת שִׂמְחָה וְגִילָה. וַאֲפִלּוּ הַחֲרָטָה טוֹב מְאֹד שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה, שֶׁמֵּרֹב שִׂמְחָתוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא מִתְחָרֵט וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד עַל שֶׁמָּרַד נֶגְדּוֹ, עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר לוֹ בְּכִיָּה מֵחֲמַת שִׂמְחָה: (לק”א סי’ קע”ה)

[כא].

צָרִיךְ לְפָרֵט אֶת הַחֵטְא, כִּי צְרִיכִין דַּוְקָא וִדּוּי דְּבָרִים, לְהִתְוַדּוֹת בְּדִבּוּרִים דַּוְקָא בְּכָל פַּעַם עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה בִּפְרָטִיּוּת. אֲבָל יֵשׁ לָזֶה מְנִיעוֹת רַבּוֹת. וְעַל־יְדֵי שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה כְּגוֹן חֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה אוֹ שְׁאָר מִצְוָה בְּשִׂמְחָה, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁיְּרַקֵּד הַרְבֵּה מֵחֲמַת שִׂמְחָה, עַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְוַדּוֹת וִדּוּי דְּבָרִים, וְעַל יְדֵי זֶה מְתַקֵּן פְּגַם חֲטָאָיו: (לק”א סי’ קע”ח)

[כב].

עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית זוֹכִין לְשִׂמְחָה, וּכְפִי יְמֵי הַתַּעֲנִית כֵּן זוֹכֶה לְשִׂמְחָה: (לק”א סי’ קע”ט)

[כג].

צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד מֵעַצְבוּת וְעַצְלוּת, כִּי עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ הִיא עַצְבוּת וְעַצְלוּת רַחֲמָנָא לִצְלָן: (לק”א סי’ קפ”ט)

[כד].

עַל־יְדֵי שִׂמְחָה נוֹתְנִין חִזּוּק לְהַמַּלְאָכִים הַמְקַבְּלִין אֶת שֶׁפַע הַמַּאֲכָלִים, וּמַכְנִיעִין אֶת הַשֵּׁדִים, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מֵהַשֶּׁפַע בְּיוֹתֵר מֵהָרָאוּי לָהֶם. וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִטֻּמְאַת הַמִּקְרֶה חַ”ו, שֶׁבָּא לִפְעָמִים עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים כְּשֶׁאֵין חִזּוּק בְּהַמַּלְאָכִים. כִּי עִקַּר חִזּוּק הַמַּלְאָכִים הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה: (לק”ת סי’ ה’ אות ט’ י’)

[כה].

עַל־יְדֵי שֶׁמַּזִּיעִין בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה: (לק”ת סי’ ו’)

[כו].

עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה הִיא בְּחִינַת עַפְרוּרִיּוּת שֶׁנּוֹפֵל עַל לֵב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵין יָכוֹל הַלֵּב לִבְעֹר וּלְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים הֵם מְנַשְּׁבִין בְּרוּחָם הַקָּדוֹשׁ וּמְנַפְּחִים הַעַפְרוּרִיּוּת, שֶׁהִיא הַמָּרָה שְׁחֹרָה, מִלֵּב יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי זֶה הֵם מַלְהִיבִים לְבָבוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (לק”ת סי’ ט’)

[כז].

עַל־יְדֵי מָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת, הַמֹּחַ וְהַדַּעַת בְּגָלוּת וְקָשֶׁה לוֹ לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ לָשׁוּב אֶל ה’, וּמֵחֲמַת זֶה הוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי עִקַּר מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם מְיַשְּׁבִין עַצְמָן הֵיטֵב, מָה הַתַּכְלִית מִכָּל הָעוֹלָם. אֲבָל עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, הַמֹּחַ מְיֻשָּׁב וִיכוֹלִין לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב, כִּי שִׂמְחָה הוּא עוֹלָם הַחֵרוּת. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר שִׂמְחָה לְדַעְתּוֹ, אֲזַי דַּעְתּוֹ בְּחֵרוּת וְאֵינוֹ בְּגָלוּת, וְיוּכַל לְהַנְהִיג הַמֹּחַ וְהַדַּעַת כִּרְצוֹנוֹ, לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ הֵיטֵב מָה הַתַּכְלִית מִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְעַל־יְדֵי זֶה יָשׁוּב אֶל ה’: (לק”ת סי’ י’)

[כח].

תֵּכֶף כְּשֶׁהָאָדָם רוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וּלְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי תֵּכֶף הִיא עֲבֵרָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת חַ”ו, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת: (לק”ת סי’ מ”ח)

[כט].

וְצָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ שֶׁיָּבוֹא לְשִׂמְחָה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְבַקֵּשׁ לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כְּדֵי לָבוֹא לְשִׂמְחָה, כַּמְבֹאָר עַל פָּסוּק: “אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי” (וְעַיֵּן בְּהִתְחַזְּקוּת אוֹת כ”ו). וְעַל כָּל פָּנִים יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בְּמַה שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עָשָׂהוּ גּוֹי. וְזֹאת הַשִּׂמְחָה הִיא בְּוַדַּאי שִׂמְחָה נִפְלָאָה בְּלִי שִׁעוּר וְאֵין בָּהּ שׁוּם בִּלְבּוּל, מֵאַחַר שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ (וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה). וְיִהְיֶה רָגִיל לוֹמַר בְּפִיו וּבְלִבּוֹ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה: “בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבָּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים” וְכוּ’, וּבָזֶה יוּכַל לִשְׂמֹחַ כָּל יָמָיו בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו. גַּם כַּמָּה פְּעָמִים צְרִיכִין לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא, מִלֵּי דִּבְדִיחוּתָא. וּמֵרִבּוּי צָרוֹת הָאָדָם, שֶׁסּוֹבֵל כָּל אֶחָד בְּגּוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, עַל־כֵּן עַל פִּי רֹב אֵין יְכוֹלִין לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ כִּי אִם עַל־יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא, לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּשׁוֹטֶה כְּדֵי לָבוֹא לְשִׂמְחָה, שֶׁכָּל הַחִיּוּת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ תָּלוּי בָּזֶה. גַּם לְמַעְלָה נַעֲשָׂה מִזֶּה יִחוּד גָּדוֹל עַל־יְדֵי בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ, דְּהַיְנוּ שִׂמְחָה: (שם)

[ל].

מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. וְצָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד בְּכָל הַכֹּחוֹת לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחֹרָה וְלִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד, וְהוּא רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חוֹלַאַת. כִּי כָּל מִינֵי חוֹלַאַת בָּאִין מֵעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה, וְצָרִיךְ לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת, וְעַל פִּי רֹב עַל־יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא דַּיְקָא כַּנַּ”ל: (לק”ת סי’ כ”ד)

[לא].

צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל לַהֲפֹךְ כָּל הָעַצְבוּת וְהַדְּאָגוֹת לְשִׂמְחָה. וְדַעַת לְנָבוֹן נָקֵל לִמְצֹא בְּכָל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין וְהַדְּאָגוֹת אֵיזֶה הַרְחָבָה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יָכוֹל לַהֲפֹךְ כָּל הַמָּרָה שְׁחֹרוֹת לְשִׂמְחָה (וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה, כִּי אֵין כָּאן מְקוֹמוֹ לְהַאֲרִיךְ). וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה, כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִין עַל הַמָּרָה שְׁחֹרָה וְהָעַצְבוּת וְחוֹטְפִין אוֹתָם לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה בְּעַל כָּרְחָם, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּהַפְּכִין אוֹתָם לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל: (לק”ת סי’ כ”ג)

[לב].

כְּשֶׁאָדָם שָׂמֵחַ כָּל הַיּוֹם, בְּנָקֵל לוֹ יוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה שָׁעָה לֵב נִשְׁבָּר לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב וְלִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה’. וְכֵן לְהֵפֶךְ, אַחַר לֵב נִשְׁבָּר בָּא שִׂמְחָה. וְזֶה סִימָן אִם הָיָה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר, כְּשֶׁבָּא אַחַר כָּךְ לְשִׂמְחָה: (שיחות הר”ן סי’ כ’ מ”ה)

[לג].

צָרִיךְ לְכַוֵּן מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל הַשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל, שֶׁשָּׁם הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַשְּׂמָחוֹת יַחַד, וְאָז יוּכַל לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד. כִּי כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל שֹׁרֶשׁ הַכֹּל שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, אָז נִכְלָלִין כָּל הַטּוֹבוֹת וְכָל הַשְּׂמָחוֹת יַחַד וּמְאִירִין בְּאוֹר גָּדוֹל מְאֹד: (לק”ת סי’ ל”ד)

[לד].

כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁמְּרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה, הוּא מַעֲלָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וּמַעֲלֶה וּמְתַקֵּן בָּזֶה אֶת הַדִּבּוּרִים רָעִים. גַּם הוּא נִתְעַלֶּה בְּמָמוֹן, וְכָל תּוֹמְכֵי אוֹרַיְתָא נִתְעַלִּים. גַּם זוֹכֶה לְבָנִים. גַּם מַעֲלֶה וּמְתַקֵּן אֶת הָאֱמוּנָה. גַּם כָּל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת נִתְעַלִּים עַל־יְדֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה וּמִצְוָה: (לק”ת סי’ פ”א)

[לה].

לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה זֶה קָשֶׁה וְכָבֵד יוֹתֵר מִשְּׁאָר כָּל הָעֲבוֹדוֹת, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַכֹּחוֹת וּבְכָל מִינֵי עֵצוֹת לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. וּכְבָר מְבֹאָר שֶׁעַל פִּי רֹב אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה כִּי אִם עַל־יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא כַּנַּ”ל בְּאוֹת כ”ט: (שיחות הר”ן סי’ כ’)

[לו].

וּבְיוֹתֵר צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ שִׂמְחָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה. וְכֵן בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת כַּנַּ”ל, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. אַךְ גַּם בִּימֵי הַחֹל בְּכָל הַיּוֹם מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד כַּנַּ”ל: (שם סי’ קנ”ה רצ”ט)

[לז].

עַל־יְדֵי מָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת אֵין יוֹדְעִין מִשְּׁמוֹ: (שם סי’ מ”ג)

[לח].

עַל־יְדֵי שֶׁאָדָם שָׂמֵחַ, עַל־יְדֵי זֶה הוּא יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר, שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לְשַׂמֵּחַ לְבַב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי רֹב בְּנֵי אָדָם מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת וְצָרוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת, יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אוֹתָם מַמָּשׁ, וְהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. כִּי כְּשֶׁזּוֹכֶה לְשַׂמֵּחַ אֵיזֶה אָדָם, הוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל מַמָּשׁ: (שם)

[לט].

עַל־יְדֵי שִׂמְחָה נִצּוֹלִין מִמִּיתַת בָּנִים חַ”ו: (שם סי’ ל”ד)

שלום

עַל־יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת זוֹכִין לְתוֹרָה, וְעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה זוֹכִין לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגֵרִים, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְעַלֶּה וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִשְׁלָם הַיִּרְאָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשָׁלוֹם: (לק”א סי’ י”ד אות א’ ב’ ה’)

וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי שָׁלוֹם: [יֵשׁ שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו], כִּי תְּחִלָּה צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, [כִּי לִפְעָמִים אֵין שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי”, וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה זוֹכֶה לְשָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, וַאֲזַי יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל]. וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּה זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת: (שם אות ח’)

מוֹכִיחֵי הַדּוֹר הֵם מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וְגַם עוֹשִׂים שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם: (לק”א סי’ כ”ב אות א’)

לְפִי הַשָּׁלוֹם שֶׁבַּדּוֹר כֵּן יְכוֹלִין לִמְשֹׁךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ, לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד. כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי אָדָם הֵם מְדַבְּרִים זֶה עִם זֶה, וְהֵם חוֹקְרִים זֶה עִם זֶה מַה הוּא הַתַּכְלִית מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּמֵהֲבָלָיו, וְהֵם מַסְבִּירִים זֶה לָזֶה הָאֱמֶת, שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף אֵין נִשְׁאָר מֵהָאָדָם כְּלוּם, כִּי אִם מַה שֶּׁהֵכִין לְעַצְמוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ לָעוֹלָם הַנִּצְחִי, כִּי אֵין מְלַוִּין לוֹ לָאָדָם לֹא כֶּסֶף וְלֹא זָהָב וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי זֶה מַשְׁלִיךְ כָּל אִישׁ אֶת שֶׁקֶר אֱלִילֵי כַּסְפּוֹ, וּמַמְשִׁיךְ וּפוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, וּמְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת. אֲבָל כְּשֶׁאֵין שָׁלוֹם חַ”ו, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת חַ”ו, אֲזַי אֵין מִתְוַעֲדִין יַחַד זֶה עִם זֶה וְאֵין מְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ מֵהַתַּכְלִית, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּתְוַעֲדִים יַחַד לִפְעָמִים וּמְדַבְּרִים יַחַד, אֵין נִכְנָסִין דְּבָרָיו בְּלֵב חֲבֵרוֹ מֵחֲמַת הַנִּצָּחוֹן וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה. כִּי מַחֲלֹקֶת וְנִצָּחוֹן אֵינוֹ סוֹבֵל הָאֱמֶת (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר). נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁל רֹב בְּנֵי אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁנִּתְרַבֶּה עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, הַמָּקוֹם יְרַחֵם: (לק”א סי’ כ”ז אות א’)

עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכִין לְשָׁלוֹם: (שם אות ו’)

צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם, שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם לְכָל אָדָם בְּמִדּוֹתָיו, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחֻלָּק בְּמִדּוֹתָיו וּבִמְאֹרְעוֹתָיו, שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ חִלּוּק בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ, תָּמִיד יִמְצָא בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְעַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם נִקְרָאִים שָׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֶאֱהֹב אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם הֵן בְּטִיבוּ וְכוּ’, וְלֶאֱהֹב אֶת חֲבֵרָיו וְיִהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל: (לק”א סי’ ל”ג אות א’ ה’)

לְהַרְבּוֹת הַשָּׁלוֹם צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה: (לק”א סי’ נ”ז אות ח’)

עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת בָּאִים כְּפִירוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם נִתְבַּטֵּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסִית שֶׁיֵּשׁ בְּלֵב כָּל אֶחָד. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם וּמִתְוַעֲדִים זֶה עִם זֶה, יוּכַל לְהָשִׁיב אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ מִדֵּעוֹתָיו הָרָעוֹת וְיוֹצִיא הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסִית מִלִּבּוֹ. אֲבָל עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת אֵינָם מִתְוַעֲדִים יַחַד לְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ וְלַהֲפֹךְ דַּעְתּוֹ אֶל הָאֱמֶת, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים יַחַד, אֵין אֶחָד שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ מֵחֲמַת נִצָּחוֹן שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת (וְכַנַּ”ל בְּאות ד’). נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בַּשָּׁלוֹם: (לק”א סי’ ס”ב אות ב’)

לִזְכּוֹת לְשָׁלוֹם הוּא עַל־יְדֵי שֶׁיִּלְמֹד פּוֹסְקִים, וְעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה בְּכָל לְבָבוֹ: (שם)

עִקַּר הַשָּׁלוֹם הוּא לְחַבֵּר שְׁנֵי הֲפָכִים. עַל־כֵּן אַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ אִם אַתָּה רוֹאֶה אִישׁ אֶחָד שֶׁהוּא בְּהִפּוּךְ גָּמוּר מִדַּעְתְּךָ, וְיִדְמֶה לְךָ שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַחֲזִיק בְּשָׁלוֹם עִמּוֹ, וְכֵן כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁהֵם שְׁנֵי הֲפָכִים מַמָּשׁ, אַל תֹּאמַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כִּי אַדְּרַבָּא, זֶהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשָּׁלוֹם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין שְׁנֵי הֲפָכִים, כְּמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו בֵּין אֵשׁ וּמַיִם שֶׁהֵם שְׁנֵי הֲפָכִים. וְלִזְכּוֹת לְשָׁלוֹם הוּא עַל־יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה (עַיֵּן תְּפִלָּה אוֹת ס”ה): (לק”א סי’ פ’)

יא.

דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַבִּיט עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשִׂין, וְאַף שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם גַּם כֵּן מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב, אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל זֶה. מִכָּל שֶׁכֵּן הָאָדָם, שֶׁאָסוּר לוֹ לְהַבִּיט עַל חֲבֵרוֹ לְרָעָה, לִמְצֹא בּוֹ דַּוְקָא מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב, וּלְחַפֵּשׂ לִמְצֹא פְּגָמִים בַּעֲבוֹדַת חֲבֵרוֹ, רַק אַדְּרַבָּא, מְחֻיָּב לְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצֹא בּוֹ זְכוּת וָטוֹב תָּמִיד, וְעַל־יְדֵי זֶה יִהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם עִם הַכֹּל: (לק”ת סי’ י”ז)

תלמוד תורה

עַל־יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִלּוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת, וְהַחֵן וַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְעַלֶּה וְנִתְרוֹמֵם בִּפְנֵי כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִין בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת: (לק”א סי’ א’)

עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּכֹחַ נוֹתֵן כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁתִּתְגַּבֵּר, וּמַגְבִּיר הַיֵּצֶר הַטּוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע: (שם)

עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יָכוֹל לִזְכּוֹת לְהָבִין הָרְמָזִים מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם לְהִתְקָרֵב עַל יָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִלּוּ בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ וָאֹפֶל, שֶׁנִּדְמֶה לִכְאוֹרָה שֶׁשָּׁם קָשֶׁה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, גַּם שָׁם יָאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת לִמְצֹא גַּם שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב מִשָּׁם דַּיְקָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (שם)

אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, עַל־כֵּן כָּל אֶחָד כְּפִי הָעֲבֵרוֹת וְהַפְּגָמִים שֶׁעָבַר וּפָגַם, כְּמוֹ כֵן הוּא מְשֻׁגָּע מַמָּשׁ. עַל־כֵּן נִמְצָאִים כַּמָּה מִינֵי שִׁגָּעוֹן בְּרֹב בְּנֵי אָדָם. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה הוּא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבָּזֶה מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמְגָרְשִׁין הַשִּׁגָּעוֹן וְהָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁנִּדְבָּק בָּאָדָם עַל־יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו: (שם)

גַּם זוֹכִין עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה לְהִנָּצֵל מִנִּכְלֵי עַרְמוּמִיּוּת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, מַה שֶּׁעַל פִּי רֹב אֵינוֹ מֵסִית אֶת הָאָדָם לַעֲבֵרָה תֵּכֶף, רַק בַּתְּחִלָּה מִתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמִצְווֹת וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה זוֹכִין לְשֵׂכֶל אֱמֶת וּלְהִנָּצֵל מִכָּל זֶה: (שם)

תּוֹרָה וּתְפִלָּה הֵם מְחַזְּקִין זֶה אֶת זֶה וּמְאִירִין זֶה לָזֶה: (לק”א סי’ ב’ אות ו’)

עַל־יְדֵי לִמּוּד גְּמָרָא בַּלַּיְלָה חוּט שֶׁל חֶסֶד נִמְשָׁךְ עָלָיו וְנִצּוֹלִין מִמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְעַל־יְדֵי זֶה מְתַקֵּן קוֹל הַנְּגִינָה, שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ קוֹל נְגִינָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁמַּזֶּקֶת הַרְבֵּה מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְזוֹכֶה לְהָקִים הַנְּגִינָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיּוּכַל לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי זְמִירוֹת וְנִגּוּנִים, וְעַל־יְדֵי זֶה מְקִימִין וּמַעֲלִין מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְזוֹכִין לְהִתְנַשְּׂאוּת וְיוּכַל לִמְשֹׁל בְּכָל מַה שֶּׁיִּרְצֶה. גַּם יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לִבְחִינַת נְבוּאָה: (לק”א סי’ ג’)

עַל־יְדֵי לִמּוּד פּוֹסְקִים עַל־יְדֵי זֶה מַפְרִישִׁין וּמְבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרָע, וּמְגָרְשִׁין וּמְבַטְּלִין הָרָע מִכָּל הַד’ יְסוֹדוֹת [שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַמִּדּוֹת], שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאָדָם. וְעַל יְדֵי זֶה נִגְמָר וְיוֹצֵא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל הַדָּבָר שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלָיו, וְנִתְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ, וְיִזְכֶּה לְהַשְׁפִּיל הַחוֹלְקִים וְהַמִּתְנַגְּדִים עֲדֵי אָרֶץ: (לק”א סי’ ח’ אות ו’ ז’)

לִזְכּוֹת לְבָרֵר הַפְּסַק הֲלָכָה הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה: (שם)