מאמרים מענייני תקופת הקורונה – רשימה מלאה מתחת למאמר
http://www.mnoy.net/Article.aspx?articleID=107
הרב מרדכי דוד נויגרשל
הדעת והתשובה, אברהם יעקב ואליהו
חלק הבקשות שבתפילת שמונה עשרה נפתח בבקשת דעת. ומיד ממשיכים בבקשה להחזרתנו בתשובה. סיום ברכת הדעת לכל הנוסחאות הוא “ברוך אתה ה’ חונן הדעת” ומיד ממשיכים “השיבנו” וחותמים “הרוצה בתשובה”.
ידוע ומפורסם כי תשובה קשורה למושג “בינה”. וכך אומרת הגמרא במסכת מגילה: “ומה ראו לומר תשובה אחר בינה? דכתיב ולבבו יבין ושב ורפא לו” (מגילה יז ע”ב) על פי אותו עיקרון יש להוסיף שגם המושג “דעת” קשור לתשובה.
נראה כי הנכנס להיכל התשובה, המצפה כי יקבלוהו בתשובה, אמור להיות תחילה בר-דעת. מהי “דעת” ומיהו בר דעת.
ידענו מאז ומעולם כי ידיעה משמעותה חיבור, ומכאן – “והאדם ידע את חוה אשתו”, ומכאן – חכמה ובינה, ודעת המחברת ביניהם.
הרב הוטנר מאיר הארה חדשה ועמוקה במושג דעת, וכך אומר: “דעת פירושו כשרונו של האדם להזדהות עם ענין חוץ ממנו. כשאני אומר שמישהו תופס את המאמרים בשכל, כוונתי שהוא מבין אותם. ואם אני אומר שהוא תופס את המאמרים בהרגשה כוונתי שהוא נהנה מהם. אבל כשאני אומר שהוא תופס את המאמרים כבן-דעת כוונתי שהוא מזדהה אתם. כשהדין הוא שמוסרים שמירה לקטן אין זו שמירה, מפני שהוא אינו בר דעת הכונה היא שאע”פ שהקטן מבין היטב את ענין השמירה ואת ההפסד של העדר השמירה מכל מקום אין כח בהכרתו להזדהות עם תפקיד השמירה, ולכן בעינן דוקא מסירה לבן דעת. ובשעה שהעניין הוא ליצור יחס של אשתו כגופו שהיא ההזדהות היותר חזקה כתוב בחומש והאדם
ידע” עכ”ל.
1
כשהרב הוטנר משתמש בביטוי “מזדהה” כוונתו לומר שהוא זהה אתם ומזוהה אתם , הוא
והדבר זהים. וזהו “והאדם ידע את חוה אשתו” שעל כגון זה אמרו “אשתו של אדם כגופו”.
לאור זה מתבארת הבנה חדשה בפסוק “כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו” – שנאמר על אברהם אבינו מפי ה’.
אם המשמעות היתה כמקובל, שהקב”ה יודע שאברהם יצווה את ביתו ואת בניו למה נאמר “למען” היה צריך לומר “כי ידעתיו שיצוה את בניו ואת ביתו אחריו ועשו משפט וצדקה”, מהו ה”למען”? אלא שהקב”ה אומר “כי ידעתיו” נקודה. ולמה “ידעתיו”, “למען אשר יצווה את בניו
ואת ביתו אחריו. מה המשמעות של משפט סתום ולא נהיר זה?
לאור הגדרתו של הרב הוטנר על המושג ידיעה הדברים מובנים. הקב”ה אומר, אני יודע את אברהם אני והוא קשורים זה לזה בקשר שיכול להיות מוגדר כ”ידיעה”, קשר המביא לידי זהות והזדהות. ומדוע התקשרתי עמו בקשר כזה, “למען”, כלומר על מנת, שיצור קשר של
דורות של עובדי ה’ המזדהים עם תפקידם וקשורים עמו בקשר של זהות, 1 הרב הוטנר משתמש במושג האנגלי: IDENTIFIED WITH שמשמעותו כמבואר בפנים.
ב”ה

תחילת דרכו של העם היהודי החלה אפוא ביצירת מסלול של קשר עמוק עם האלוקים. וכמו כל קשר של זהות כולל הקשר ניתוק מכל השאר. הנה אשתו כגופו, הקשר בין איש ואשתו מוגדר כ”דעת” כלומר, זהות אחת להם, ונאמר “על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו” והאמירה בשעת יצירת הקשר מיטיבה לבטא זאת כשאומר “הרי את מקודשת לי”
ומשמעותה של אמירה זו היא, “הרי את אסורה על כל העולם ומותרת לי”.
על ברכת רפאנו כתב היערות דבש בדרוש א’: “וע”ז צווח ירמיהו הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם (ירמיהו ח’ נ”ב), כי אליהו מגלעד הוא הממציא צרי ורפואה לכל חולים כי הוא המרפא…”
שם במקום ההוא בגלעד נוצר הניתוק בין יעקב ללבן. על הר ה ִג ְל ָעד נפרדו והקימו ַּג ְל ֵעד שלבן קרא לו יגר סהדותא, (ובשעה שלבן בא לקלל את ישראל והפר את הברית ועבר את גל העד ההוא לחצה האתון את רגלו אל אותו הגל עצמו).
אליהו הנביא מרפא, כמו שנאמר בהר הכרמל שאליהו ניגש ל”רפא” את מזבח ה’ ההרוס (מלכים א’ י”ח ל’). אליהו הנביא הוא אליהו התשבי (מלשון תשובה), והוא המשיב את עם ישראל כמו שנאמר “הנה אנוכי שולח לכן את אליהו הנביא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם” וזהו שנאמר “ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב” מתי יבוא הגואל – כשישובו בתשובה. ומי מכין את הקרקע לגואל הלוא הוא אליהו הנביא שישיב את העם בתשובה ועל
התשובה נאמר “גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם…”
אבל התשובה עליה מדבר אליהו הנביא מיוחדת היא במינה. הפסוק מדבר על השבת לב “אבות על בנים ובנים על אבותם” בסוף הדרך. ישובו הדורות ויתחברו זה לזה. ובפסוק נאמר “הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא” אליה ולא אליהו ואמרו חז”ל שבמקביל נאמר “וזכרתי את בריתי יעקוב” בכתיב מלא, שיעקב לקח מאליהו את האות ו’ לפיקדון עד שיבוא
וישיב לבם אבות על בנים ולב בנים על אבותם.
והנה התהליך נפרש מול עינינו במלוא יופיו.
תחילת העם היהודי בקשר שהקב”ה יוצר עם אברהם המכונה קשר של ידיעה – “כי ידעתיו” וידיעה פירושה זהות זה עם זה. ומטרתה של הזהות הזאת היא ליצור רצף של דורות המעבירים את הזהות הזאת עד אחרית הימים. אברהם מצד אחד “יצוה את בניו ואת ביתו אחריו” ואליהו בסוף ישיב “לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם” הרצף הזה של הדורות
יוצר עם שהוא עם ה’ “עם זה יצרתי לי תהילתי יספרו”.
כאמור קשר כזה של זהות כרוך בהפרדה מכל השאר, את ההפרדה הזאת יצר יעקב בגלעד כשהקים את גל העד בינו לבין לבן. ובידיעה כי מי שיכה בפטיש של התהליך הזה יהיה אליהו הנביא נטל ממנו את הו’ – אות החיבור, אות הדעת, עד שישיב לב בנים על אבותם וייצור את
הרצף הנפלא הזה של עם ואלוקים היודעים זה את זה.
כל יום אנו מתפללים לתהליך זה שבמישור הכלל יבוא לידי סיום עם בוא אליהו הנביא ובמישור הפרט אמור להתקיים כל הזמן בין אדם ואלוקים. אנו מתפללים שנהיה בני-דעת וחותמים “חונן הדעת” ומיד ממשכים “השיבנו” כי ברגע שנהיה בני דעת נהיה בני חיבור ונוכל
לזכות להיות חלק מן התהליך של “והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם”.”
שימת שיחות ושיעורים בענייני ימי הדין והרחמים
מאת הרב מרדכי דוד נויגרשל
להזמנות:
בטל.: 02-5816573
mnoy1@neto.bezeqint.net
