אורח חיים א – הלכות קריאת שמע הלכה ה – סעיף יח-יט
כידוע הכל חפצים ליראה ואהבה את שמו יתברך, אך קשה להם להתעורר וכולם רוצים שהשם יתברך יעורר אותם ויחזירם למוטב. אבל צריך לדעת ולהאמין באמת שהשם יתברך בוחר בזה שיהיה רצוננו וחפצנו תמיד להתקרב אליו כמו שכתוב “קחו עימכם דברים ושובו אל השם” איני מבקש מכם אלא דברים שהם דיבורים. ובאמת גם הדיבורים הם ממנו יתברך רק שאנו צריכים להשתדל ולהתעורר ליקח אותם עמנו ולדבר בהם לפניו יתברך. ומי שידע כל זאת בודאי בקל יוכל לשוב להשם יתברך מכל מקום שהוא אפילו אם יעבור עליו מה שיעבור, כי תמיד יוכל לקחת דיבורים מאיתו יתברך עד שסוף כל סוף ישוב אליו וירחמהו.
כי באמת הכל מאיתו יתברך ואין השם יתברך חפץ רק ברצון וההתעוררות וההשתדלות אחר האמת כי בלא התעוררות כלל אי אפשר אפילו שהכל מאיתו יתברך. וזה בחינת מעשה המנורה כי נר מצוה ותורה אור וזה בחינת נר המערבי שהוא עדות לכל ישראל כי ממנו היה מתחיל ובו היה מסיים. כי כל התעוררות שלנו הוא רק כמדליק נר שאינו עושה כלום רק לוקח את הנר ומדליק בו נרות אחרים לאלפים ורבבות. ובאמת אם לא היה לו אלו הנרות בודאי לא היה אפשר לו להדליק אבנים ועפר וכן אם לא היה לו נר להדליק ממנו או איזה דבר להוציא ממנו אש בודאי אי אפשר היה לו להדליק. נמצא שהכל מאיתו יתברך האש והנר והשמן והפתילה והמדליק והנדלק ואף על פי כן אם לא יעשה האדם מעשה ויקח הנר וידליק בו האחרים בודאי לא יהיו נדלקים מאליהם, כי כך ברא השם יתברך את הבריאה שהכין הכל כאשר לכל בחכמתו ואף על פי כן רוצה שאנחנו נעשה ונגמור ע”י התעוררותינו מלמטה. כי נר המערבי היה דולק בנס ועל כן בודאי היה יכול הוא יתברך להדליק את כל נרות המנורה, אך ציוה לנו והזהיר מאוד על הדלקת הנרות להורות שאף על פי שהכל מאיתו יתברך אף על פי כן אנו מחויבים להדליק הנרות שזה בחינת ההתעוררות שלנו. וזה בחינת מעשה המנורה שהיתה כולה מיקשה אחת לרמז שהכל מאיתו יתברך, אך אף על פי כן ציוה את משה לעשות את המנורה ועל זה התקשה משה בעשיתה, כי באמת הכל ממנו יתברך אך אף על פי כן צריכין התעוררות ורצון ותשוקה אל האמת.
