אורח חיים – הלכות ברכת הריח ד – סעיף ט
עיקר אמונת חידוש העולם הוא בחינת מים, כי המים קדמו לעולם כמו שכתוב ורוח אלוקים מרחפת על פני המים. ועל כן עיקר אמונת חידוש העולם הוא להאמין שהשם יתברך ברא את תחילת הבריאה שהיא מים יש מאין מוחלט ואחר כך ברא מהם את כל העולם ומלואו.
כי עיקר מה שצריכין להתחזק באמונה על חידוש העולם הוא רק על ההתחלה כי מה שאחר הבריאה שברא השם יתברך יש מיש זה אינו חידוש אצל העולם כל כך. כי את החידושים שהשם יתברך מחדש יש מיש זה אנו רואים בכל יום ובכל עת ובכל שעה, כי השם יתברך מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית שבערב חמה שוקעת ונעשה חושך ובבוקר חוזר ומחדש אור החמה וכן מחיטה אחת שזורעין בארץ השם יתברך מצמיח ממנה שיבולים וכן מגרעין מצמיח אילנות ומטיפה סרוחה הוא בורא ברצונו אדם ומה שהשם יתברך בורא בריות נפלאות בכל יום ובכל רגע.
ומחמת שאת כל זה בורא השם יתברך יש מיש כי כך גזר ברצונו שמיום הבריאה והלאה יברא הכל יש מיש. ועל כן מי שיש לו מח אמיתי בקדקדו מבין שכמו שאי אפשר להבין בשום שכל את כל החידושים האמיתיין שהשם יתברך מחדש בבריאה בבחינת יש מיש ואף על פי כן הם קיימים, כי בודאי אם לא היינו רואים בעינינו שנצמח מגרעין אחד אילן גדול כזה או מטיפה סרוחה אדם בודאי לא היה שום חכם ומחקר מאמין בזה. ואף על פי כן אנו רואים בעיננו פלאות הבורא בכל עת ועת. כך גם עלינו להאמין בבריאה שהיא יש מאין מוחלט אפילו ששכלנו אינו יכול להבין זאת כי הוא יתברך אמר ויהי הוא צוה ויעמוד וזה הבורא יתברך שיכול לברוא מגרעין אחד אילן שלם ומטיפה סרוחה אדם, הוא יכול בודאי גם כן לברוא יש מאין מוחלט לגמרי. כי כמו שאי אפשר להבין בבריאת יש מיש כן אי אפשר להבין בשכל בריאת יש מאין וצריכין לסמוך רק על האמונה.
נמצא שעיקר ההתחזקות באמונת חידוש העולם הוא רק על התחלת הבריאה שהיתה יש מאין כי המים ברא השם יתברך בתחילה כנ”ל והם הראשונים לבריאה והם העיקר שנבראו יש מאין מוחלט. ואין מים אלא תורה ואי אפשר לכנוס לשום קדושה כי אם ע”י טבילה או נטילה ורחיצה במים, כי מי שרוצה לכנוס בעבודת השם, צריך להאמין בחידוש העולם יש מאין תחילה.
