התורה הקדושה מספרת על אברהם אבינו בפרשת ‘לך לך’, שהשם יתברך מתגלה לאברהם במחזה ומבטיחו, שיוולד לו בן שירש אותו. וכך אומר הכתוב- “ויוצא אותו החוצה ויאמר, הבט נא השמימה וספור הכוכבים, אם תוכל לספור אותם ויאמר לו כה יהיה זרעך”. לפי פשט הדברים, אומר רש”י, הוציאו מאוהלו לחוץ לראות את הכוכבים, אך לפי המדרש, אמר לו: “צא מאצטגנינות שלך, שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן, אברם אין לו בן, אבל אברהם יש לו בן’ וכן שרי לא תלד, אבל שרה תלד, אני קורא לכם שם אחר וישתנה המזל”, ועוד הוציאו מחללו של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים, כלומר, הוציאו אל – המימד הנוסף.
לפני שבא אברהם לעולם היה השם יתברך אלוקי השמיים ולאחר שבא אברהם ופרסם את השם יתברך בעולם נהיה “אלוקי השמיים ואלוקי הארץ” וזאת אנו לומדים מן הפסוק- “והשביעך באלוקי השמים ואלוקי הארץ”.
בודאי שהשם יתברך, נאמר עליו- “אני השם לא שיניתי”, כמו שהיה אחד לפני שברא את העולם כך הוא אחד לאחר הבריאה, אין שום שינוי בהשם יתברך בעצמותו, אלא כל השינויים הם בנו בנבראים. אברהם אבינו וכל הצדיקים אחריו מלמדים אותנו ואת כל באי עולם, שהשם יתברך שוכן איתנו בתוך הארץ ו”מלוא כל הארץ כבודו”, והוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ומחייה את כל הבריאה כולה.
כאשר האדם מתחבר אל המימד הזה, הרי שהוא מרומם מכל הבריאה כולה, הוא יכול לשנות את הטבע ואת חוקי המזל, הוא מחובר אל שורש ומקור כל המציאות כולה, הוא מושגח בצורה פרטית, מודע לכוחות הפועלים מעבר למסך המציאות וקשור בקשר הדוק עם הבורא יתברך- מקור החיים כולם.
נשאלת השאלה, אם השם יתברך ממלא את העולם כולו ו”לית אתר פנוי מני”, רואה, שומע ומשגיח על כל באי עולם, כיצד יתכן שהקשר של האדם עם בוראו הוא חלוש מאוד, וישנם גם כאלו שאינם מודעים כלל לקיומו או להשגחתו הפרטית ושליטתו המוחלטת בבריאה כולה.
ובכן, הסיבה הידועה להסתר הגדול של הבורא בעולם היא, כפי שהזכרנו כבר בספר זה, כדי לאפשר לנו את יכולת הבחירה. אם היה כל אדם רואה ויודע שהשם יתברך משגיח וקיים, מחייה ומצפה מן האדם לדברים מסוימים, הרי שאף אחד לא היה מסוגל לעבור על רצונו וכל יכולת הבחירה היתה מתבטלת, על כן הסתיר עצמו השם יתברך מהבריאה כולה, כדי שכל אחד יבחר את דרכו ואת מעשיו ועל פי זה יקבל גם את גמולו.
ישנם כאלו אשר חיים את חייהם, ואין הם מתעמקים כל-כך בפנימיות הדברים ובתכליתם. הם שמים לנגד עיניהם רק את העולם החיצוני וכל מעייניהם לשרוד וליהנות בזה העולם. פרק זה אינו מיועד אליהם, פרק זה מיועד לאלו אשר מחפשים את סוד החיים, את התכלית ואת הבורא יתברך, המחייה והמהווה את הכל.
אנו רוצים להדגיש, שלא כל אדם יכול וראוי להיכנס ולחיות ב”מימד הנוסף”. כדי להגיע למקום זה, נדרש מהאדם לעבור מבחנים והתנסויות, רצונות וכיסופים, עליו להוכיח את עצמו שהוא ראוי להיות מורם מעם, עליו לבנות כלים נכונים שיאפשרו לו לחיות ולתפקד ב’מימד הנוסף’, ובודאי שיהיה עליו לוותר על הרבה ממנעמי העולם הזה, כדי לקבל במקומם את המתנות והעינוגים הרוחניים, האמתיים והנצחיים, ולזכות לחיי עולם- “סוד השם ליראיו ובריתו להודיעם, זה השער להשם צדיקים יבואו בו”.
