מדוע נאמר “אֶת הָאֱלֹקים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ”?
בשיחה הרב מבאר את הפסוק לאור העובדה שכבר נאמר שנוח היה “אִישׁ צַדִּיק תָּמִים”. מה המשמעות של ההתנהלות עם האלוקים, ואיך היא משפיעה על אופיו ועל יחסו לזולת?
מדוע נקראת תיבת נוח בשם “תיבה” ולא “ספינה”?
ישנה שאלה על בחירת המילה “תיבה” ומדוע מודגש המונח הזה במקום “ספינה” או כל מונח אחר. זה מוביל להבנת הרמזים הגנוזים במילה “תיבה” כחלק מהוראה על תקשורת וחינוך.
למה התורה מפרטת את מידות התיבה?
השאלה עוסקת בצורך בפרטים על מידות התיבה – שלוש מאות אמה באורך, חמישים אמה ברוחב, ושלושים אמה בקומה – ומה זה מסמל. בשיחה מבואר שהתורה מרמזת כאן על היבטים של שיח והתנהלות, כמו למשל רמזים ל”לשון” כמרכיב תקשורתי.
מה משמעות הצוהר בתיבה, וההוראה על מיקומו?
בשיחה נידון גם פירוש המילה “צוהר” כמקור לאור והוראה על מרחקו מהגג. התשובה נוגעת לאופי התקשורת המאירה והמאזנת, שמבוססת על פתיחות אך לא בהגזמה.
למה היה צורך בשלוש קומות בתיבה ולמה כל קומה נועדה?
בשיחה נידון האופן שבו כל קומה בתיבה מייצגת שלב בהתנהלות בין-אישית ובחינוך: הקומה התחתונה לזבל (הקשיים), הקומה האמצעית לבע”ח (צרכים אישיים וגשמיים), והקומה העליונה לבני האדם (פיתוח אישי ורוחני).
השיחה עוסקת בהיבטים הרוחניים והחינוכיים העמוקים של דמותו של נוח, בייחוד בשאלות הקשורות להתנהלותו מול דורו והוראות הבורא על בניית התיבה. דרכו של נוח להינצל באמצעות התיבה מהווה סמלים והדרכות לחיים על פיתוח תקשורת אישית, חינוכית וחברתית עם המשפחה והסביבה.
בבסיס הדברים מודגש הפסוק “אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ” כביטוי שמצביע על התנהלות פרטית מול הבורא – נוח היה צדיק בדרכו האישית והתמקד בקשר שלו עם אלוקים. יחד עם זאת, נוח פחות הדגיש תקשורת וקרבה חברתית עם דורו, עובדה שהובילה לבידודו הרוחני והחברתי. תפיסה זו מתגלה כהשקפה מוגבלת של הנהגה, כזו שלא מחוברת לצרכים ולבעיות של אחרים, ובפרט של ילדיו ומשפחתו. מכאן עולות שאלות בנוגע לאופי חינוכו והשפעתו על דורו והמשפחה שסביבותיו.
בהקשר לתיבת נוח, מובא דיון על השימוש במילה “תיבה” ולא “ספינה”, המתקשר למשמעותה של תיבה גם כ”מילה”. התיבה הסגורה מציעה מסר על סגירת הקשר מול העולם החיצוני אך גם על חוסר בתקשורת – מהלך המוצג כאתגר אישי לנוח, ללמד את חשיבות הדיבור והתקשורת האמיתית.
בנוסף, הרב מתעכב על מידות התיבה – אורך, רוחב וגובה – אשר נרמזות כשלבים בדרך לחיזוק תקשורת משמעותית, ומתורגמות כאן למילה “לשון”. דרישה זו לסדר ברור ומדויק ברוחב, בגובה ובאורך היא רמז לחשיבות של שליטה באומנות הדיבור, המיוצגת באמצעות “הלשון”.
התיאור של שלוש הקומות בתיבה מספק אף הוא מבנה חינוכי חשוב: הקומה הראשונה, המיועדת לזבל, מרמזת על יכולת להתוודות ולהכיר בקשיים ובמגבלות, כך שגם המחנך וההורה יכול להציג את חולשותיו ולהבין את אלו של האחרים. הקומה האמצעית המיועדת לבעלי החיים, מייצגת את הצורך לתת מקום וקשב לרצונות ולצרכים הגשמיים של כל אחד, להכיר את נטיותיהם האישיות, לדוגמה – תחומי עניין שאינם רק לימוד. הקומה העליונה, המיועדת לנוח ומשפחתו, היא השאיפה להתפתחות רוחנית וערכית, לאחר שניתנה התשתית לתקשורת ולחינוך מתוך פתיחות וקרבה אמיתית.
הרב מסכם בדמותו של נוח כמי שבנה עולם חדש עם מסר חשוב: לא מספיק להיות צדיק ושומר מצוות באופן פרטי בלבד, אלא יש ערך חיוני לתקשורת פתוחה ומשפיעה, המקנה ערך לילדים ולדור כולו.
נשמח לקבל הארות או הערות
שלחו הודעת ווטסאפ 050-8090793
(או לחצו על הקישור – https://api.whatsapp.com/send?phone=972508090793)
*להצטרפות לקבוצות הווטסאפ שלנו:
https://chat.whatsapp.com/K0ztk9ns8S60hFaxYNL5pj
⬇⬇⬇ לעוד תכנים מעניינים ⬇⬇⬇
*עקבו אחרינו ב – Facebook:
https://www.facebook.com/derechbaalshemtov
*עקבו אחרינו ב – Instagram:
https://www.instagram.com/derech_habaal_shem_tov
*קישור להיות שותף שלנו:
https://nedar.im/DDeX
או לחצו על הקישור ווטסאפ – https://api.whatsapp.com/send?phone=972583139000
*A link to contribute translations to this video click here:
http://www.youtube.com/timedtext_cs_panel?c=UCd2VNreNPY-lg2f0lC-x12Q&tab=2
שיעורי תורה קבועים של הרב במהלך השבוע:
———————-
▪️ כָּל יוֹם שְׁלִישִׁי – רְחוֹב מלצ”ט 41 תֵּל אָבִיב ביהכנ”ס “נַחֲלַת אֲבוֹת” – קוֹמָה ב’ – בְּשָׁעָה 21:00
▪️ כָּל יוֹם רְבִיעִי – בֵּית הַכְּנֶסֶת “הטלי” אֵבֵן יְהוּדָה – בְּשָׁעָה 20:30
▪️ כָּל יוֹם חֲמִישִׁי – בֵּית הַכְּנֶסֶת “הקראוון” רְחוֹב מְנַשֶּׁה צַאלַח 8 רַמְלַה – בְּשָׁעָה 20:45
#שיעורי_אמונה #הדרך #רב_אשר
