לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244539
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244603
נזיר דף טז
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
וא”ל, רבי יוסי קאי כותיך, דאמר מכאן ולהבא מטמא; והא רבי יוסי למפרע הוא דאמר? מאי ‘למפרע’? מדרבנן. ורבי יוסי, מכדי סבר מקצת היום ככולו – זבה גמורה דמייתא קרבן היכי משכחת לה? כיון דחזיא בפלגיה דיומא – אידך פלגיה דיומא סליק לה לשימור! אב”א דקא שפעה תלתא תלתא יומי בהדי הדדי, ואב”א דחזיא תלתא יומי סמוך לשקיעת החמה, דלא הואי שהות דסליק ליה למניינא:
פרק שלישי מי שאמר
מתני’. מי שאמר ‘הריני נזיר’ – מגלח יום שלשים ואחד, ואם גילח ליום שלשים – יצא. ‘הריני נזיר שלשים יום’ – אם גילח ליום שלשים לא יצא. מי שנזר שתי נזירות – מגלח את הראשונה יום שלשים ואחד ואת השניה יום ששים ואחד, ואם גילח את הראשונה יום שלשים – מגלח את השניה יום ששים, ואם גילח יום ששים חסר אחד – יצא. וזו עדות העיד רבי פפייס, על מי שנזר שתי נזירות, שאם גילח את הראשונה יום שלשים – מגלח את השניה ליום ששים, ואם גילח ליום ששים חסר אחד – יצא, שיום של שלשים עולה לו מן המנין. מי שאמר ‘הריני נזיר’ – נטמא יום שלשים סותר את הכל. רבי אליעזר אומר, אינו סותר אלא שבעה. ‘הריני נזיר שלשים יום’ – נטמא יום שלשים סותר את הכל. ‘הריני נזיר מאה יום’ – נטמא יום מאה סותר את הכל. ר”א אומר, אינו סותר אלא שלשים. נטמא יום מאה ואחד – סותר שלשים יום. רבי אליעזר אומר, אינו סותר אלא שבעה: גמ’. ‘מי שאמר הריני נזיר ונטמא יום שלשים סותר את הכל, רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שבעה’.
עמוד ב
קסבר ר”א, כל אחר מלאת – שבעה סותר. ‘הריני נזיר שלשים יום ונטמא יום שלשים סותר את הכל’. לא פליג ר”א, דאמר שלימין. ‘הריני נזיר מאה יום ונטמא יום מאה סותר את הכל, ר”א אומר אינו סותר אלא שלשים’. וכולה כדהוינן בה אליבא דבר פדא ורב מתנא: מתני’. מי שנזר והוא בבית הקברות – אפי’ היה שם ל’ יום אין עולין לו מן המנין ואינו מביא קרבן טומאה. יצא ונכנס – עולין לו מן המנין ומביא קרבן טומאה. ר”א אומר, לא בו ביום, שנאמר (במדבר ו יב) ‘והימים הראשונים יפלו’ – עד שיהו לו ימים ראשונים: גמ’. איתמר, מי שנזר והוא בבית הקברות – ר’ יוחנן אמר נזירות חלה עליו, ור”ל אמר אין נזירות חלה עליו. ר’ יוחנן אמר נזירות חלה עליו – סבר מיתלא תליא וקיימא כיון דמשכחא טהרה חיילא, ור”ל אמר אין נזירות חלה עליו – אי הדר ואמר חיילא עליה ואי לא לא. איתיביה ר’ יוחנן לר”ל, ‘מי שנזר והוא בבית הקברות – אפי’ היה שם שלשים יום אין עולין מן המנין ואינו מביא קרבן טומאה’; קרבן טומאה הוא דלא מייתי, הא מיחל חיילא עליה! א”ל, אינו בתורת טומאה ואינו בתורת קרבן. איתיביה, ‘מי שהיה טמא ונזר – אסור לגלח ולשתות יין וליטמא למתים, ואם גילח ושתה יין ונטמא למתים – ה”ז סופג את הארבעים’; אי אמרת בשלמא חיילא – היינו טעמא דסופג את הארבעים, אלא אי אמרת לא חיילא – אמאי סופג את הארבעים?
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
