לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240238
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240327
נדרים דף צ
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
ושרקיה טינא, ואתייה לקמיה דרב חסדא. אמר רבא, מאן חכים למיעבד כי הא מילתא, אי לאו דרב אחא בר רב הונא, דגברא רבה הוא, דקסבר דכי היכי דפליגי רבנן ור’ נתן בהפרה – הכי נמי פליגי בשאלה. ורב פפי אמר, מחלוקת בהפרה, דר’ נתן סבר אין הבעל מיפר אא”כ חל נדר, דכתיב (ישעיה כד כג) ‘וחפרה הלבנה’, ורבנן סברי בעל מיפר אע”פ שלא חל נדר, דכתיב (איוב ה יב) ‘מפר מחשבות ערומים’, אבל בשאלה דברי הכל אין חכם מתיר כלום אא”כ חל נדר, דכתיב (במדבר ל ג) ‘לא יחל דברו’. לימא מסייע ליה, ‘קונם שאיני נהנה לפלוני ולמי שאשאל עליו – נשאל על הראשון ואח”כ נשאל על השני’, ואי אמרת נשאל אע”פ שלא חל נדר – אי בעי על האי ניתשיל ברישא אי בעי על האי ניתשיל ברישא? ומי ידע אי האי קמא אי האי בתרא? אלא לימא מסייע ליה ‘קונם שאיני נהנה לפלוני הריני נזיר לכשאשאל עליו – נשאל על נדרו ואח”כ נשאל על נזרו’, ואי אמרת נשאל אע”פ שלא חל נדר – אי בעי על נדרו איתשיל ברישא אי בעי על נזרו איתשיל ברישא? ר’ נתן היא. אמר רבינא, אמר לי מרימר, הכי אמר אבוך משמיה דרב פפי, מחלוקת בהפרה, אבל בשאלה – דברי הכל מפר ואע”פ שלא חל נדר, דכתיב ‘לא יחל דברו’.
דף צ ב
למימרא דלא הוה ביה מעשה, מיתיבי, ‘קונם שאיני נהנה לפלוני ולמי שנשאל עליו – נשאל על הראשון ואח”כ נשאל על השני’, אמאי? אי בעי על האי ניתשיל ברישא ואי בעי על האי ניתשיל ברישא! מי יודע הי ראשון והי שני? מיתיבי, ‘קונם שאיני נהנה והריני נזיר לכשאשאל עליו – נשאל על נדרו ואח”כ נשאל על נזרו’, ואמאי? אי בעי על נדרו ניתשיל ברישא ואי בעי על נזרו ניתשיל ברישא! תיובתא: מתני’. בראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה – האומרת ‘טמאה אני לך’, ‘שמים ביני לבינך’, ו’נטולה אני מן היהודים’. חזרו לומר שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה; האומרת ‘טמאה אני לך’ – תביא ראיה לדבריה, ‘השמים ביני לבינך’ – יעשו דרך בקשה, ו’נטולה אני מן היהודים’ – יפר לחלקו ותהא משמשתו ותהא נטולה מן היהודים: גמ’. איבעיא להו, אמרה לבעלה ‘טמאה אני’, מהו שתאכל בתרומה? רב ששת אמר, אוכלת, שלא תוציא לעז על בניה. רבא אמר, אינה אוכלת, אפשר דאכלה חולין. אמר רבא, ומודה רב ששת שאם נתארמלה שאינה אוכלת; מידי הוא טעמא אלא משום תוציא לעז על בניה – נתארמלה ונתגרשה אמרי השתא דאיתניסא. אמר רב פפא, בדיק לן רבא, אשת כהן שנאנסה – יש לה כתובה או אין לה כתובה? כיון דאונס לגבי כהן כרצון לגבי ישראל דמי – אין לה כתובה, או דילמא מצי אמרה ליה, אנא הא חזינא,”..
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
