לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240211
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240300
נדרים דף סג
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
מיתיבי, ‘איזוהי זמנה של רביעה? הבכירה בג’, בינונית בשבעה, אפילה בעשרים ושלשה, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר, בשבעה ובשבעה עשר ובעשרים ושלשה; רבי יוסי אומר, בשבעה עשר ובעשרים ושלשה ובחודש כסליו, וכן היה ר’ יוסי אומר אין היחידים מתענין עד שיגיע ר”ח כסליו’, ואמרינן עלה, בשלמא רביעה ראשונה – לישאל, שלישית – להתענות, אלא שניה למאי? ואמר רבי זירא, לנודר, ואמרינן עלה, כמאן אזלא הא דתניא ‘רשב”ג אומר גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה אתה מונה בהן רביעה ראשונה ושניה’ – כמאן? כרבי יוסי! ההוא דאמר ‘עד הגשמים’: מתני’. ‘קונם יין שאיני טועם לשנה’ – נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה. ‘עד ראש אדר’ – עד ראש אדר הראשון. ‘עד סוף אדר’ – עד סוף אדר הראשון: גמ’. אלמא סתמא דאדר דקאמר – ראשון הוא, לימא מתני’ רבי יהודה היא, דתניא ‘אדר הראשון – כותב אדר הראשון, אדר שני – כותב אדר סתם, דברי ר”מ; ר’ יהודה אומר, אדר הראשון – כותב סתם, אדר שני – כותב תיניין’? אמר אביי, אפילו תימא ר”מ, הא דידע דמעברא שתא, הא דלא ידע
עמוד ב
והתניא ‘עד ר”ח אדר – עד ר”ח אדר הראשון, אם היתה שנה מעוברת – עד ר”ח אדר השני’, מכלל דרישא לאו במעוברת עסקינן, שמע מינה, הא דפשיטא ליה דמעברא שתא, הא דלא ידע: מתני’. ר’ יהודה אומר, ‘קונם יין שאיני טועם עד שיהא הפסח’ – לא נתכוון זה אלא עד ליל פסח, עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין. אמר ‘קונם בשר שאיני טועם עד שיהא הצום’ – אינו אסור אלא עד לילי צום, שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול בשר. ר’ יוסי בנו אומר, ‘קונם שום שאני טועם עד שתהא שבת’ – אינו אסור אלא עד לילי שבת, שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול בשום. האומר לחבירו ‘קונם שאני נהנה לך אם אין את בא ונוטל לבניך כור אחד של חטין ושתי חביות של יין’ – הרי זה יכול להפר את נדרו שלא ע”פ חכם, ויאמר לו, כלום אמרת אלא מפני כבודי? זהו כבודי! וכן האומר לחבירו ‘קונם שאת נהנית לי אם אין את בא ונותן לבני כור של חטין ושתי חביות של יין’, ר”מ אומר אסור עד שיתן, וחכ”א אף זה יכול להפר את נדרו שלא ע”פ חכם, ויאמר לו ‘הרי אני כאילו נתקבלתי’. היה מסרב בו לשאת בת אחותו, ואמר ‘קונם שהיא נהנית לי לעולם’, וכן המגרש את אשתו, אומר ‘קונם אשתי נהנית לי לעולם’ – הרי אלו מותרות להנות לו, שלא נתכוון זה אלא לשום אישות. היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו, אמר ‘קונם לביתך שאני נכנס’ ‘טיפת צונן שאני טועם לך’ – מותר ליכנס לביתו ולשתות ממנו צונן, שלא נתכוון זה אלא לשום אכילה ושתיה:
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
