לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240205
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240294
נדרים דף נז
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
מתני’. ‘קונם פירות האלו עלי’ ‘קונם הן על פי’ ‘קונם הן לפי’ – אסור בחילופיהן ובגידוליהן. ‘שאני אוכל ושאני טועם’ – מותר בחילופיהן ובגידוליהן בדבר שזרעו כלה, אבל בדבר שאין זרעו כלה – אפילו גידולי גידולין אסורין. האומר לאשתו ‘קונם מעשה ידיך עלי’ ‘קונם הן על פי’ ‘קונם הן לפי’ – אסור בחילופיהן ובגידוליהן. ‘שאני אוכל שאני טועם’ – מותר בחילופיהן ובגידוליהן בדבר שזרעו כלה, אבל דבר שאין זרעו כלה – אפילו גידולי גידולין אסורין. ‘שאת עושה איני אוכל עד הפסח’ ‘שאת עושה איני מתכסה עד הפסח’ – עשתה לפני הפסח מותר לאכול ולהתכסות אחר הפסח. ‘שאת עושה עד הפסח איני אוכל ושאת עושה עד הפסח איני מתכסה’ – עשתה לפני הפסח אסור לאכול ולהתכסות אחר הפסח. ‘שאת נהנית לי עד הפסח אם הולכת את לבית אביך עד החג’ – הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד הפסח,
עמוד ב
לאחר הפסח ב’בל יחל’. ‘שאת נהנית לי עד החג אם הולכת את לבית אביך עד הפסח’ – הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד החג, ומותרת לילך אחר הפסח: גמ’. האומר לאשתו קונם מעשה ידיך עלי קונם הן על פי קונם הן לפי וכו’: ישמעאל איש כפר ימא, ואמרי לה איש כפר דימא, העלה בידו בצל שעקרו בשביעית ונטעו בשמינית ורבו גידוליו על עיקרו, והכי קא מיבעיא ליה – גידוליו היתר ועיקרו אסור, כיון דרבו גידוליו מעיקרו, אותן גידולי היתר מעלין את האיסור, או לא? אתא לקמיה דרבי אמי, לא הוה בידיה. אתא לקמיה דרבי יצחק נפחא, פשט ליה מן הדא, דאמר רבי חנינא תריתאה, אמר רבי ינאי, בצל של תרומה שנטעו ורבו גידוליו על עיקרו – מותר. א”ל ר’ ירמיה, ואיתימא רבי זריקא, שביק מר תרין ועביד כחד? מאן נינהו תרין? דא”ר אבהו א”ר יוחנן, ילדה שסיבכה בזקינה ובה פירות, אע”פ שהוסיפה מאתים – אסור, וא”ר שמואל בר רבי נחמני א”ר יונתן, בצל שנטעו בכרם ונעקר הכרם – אסור. הדר אתא לקמיה דר’ אמי, ופשיט ליה מן הדא, דאמר ר’ יצחק אמר ר’ יוחנן, ליטרא בצלים שתיקנה וזרעה – מתעשרת לפי כולה, אלמא אותן גידולין מבטלין עיקר! דלמא לחומרא שאני. אלא מן הדא, דתניא, ‘רבי שמעון אומר,
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים