לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240187
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240276
נדרים דף לט
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
במאי עסקינן? אי בשנכסי מבקר אסורין על חולה – אפילו יושב נמי, אי בשנכסי חולה אסורין על המבקר – אפי’ עומד נמי לא! אמר שמואל, לעולם בשנכסי מבקר אסורין על החולה, ובמקום שנוטלין שכר על הישיבה ואין נוטלין שכר על העמידה. מאי פסקא? הא קא משמע לן, דאף במקום שנוטלין שכר – על הישיבה בעי למשקל, על העמידה לא בעי למשקל. ואיבעית אימא, כדרבי שמעון בן אליקים גזירה שמא ישהא בעמידה, הכא נמי גזירה שמא ישהא בישיבה. עולא אמר, לעולם בשנכסי חולה אסורין על המבקר, וכגון דלא אדריה מן חיותיה. אי הכי אפילו יושב נמי? הא אפשר בעמידה. מיתיבי, ‘חלה הוא – נכנס לבקרו, חלה בנו – שואלו בשוק’; בשלמא לעולא דאמר בשנכסי חולה אסורין על המבקר וכגון דלא אדריה מן חיותיה – שפיר, אלא לשמואל דאמר בשנכסי מבקר אסורין על החולה, מאי שנא הוא ומאי שנא בנו? אמר לך, מתניתין – בשנכסי מבקר אסורין על החולה, ברייתא – בשנכסי חולה אסורין על המבקר. מאי פסקא? אמר רבא (אמר) שמואל,
עמוד ב
מתניתין קשיתיה; מאי איריא דתני ‘עומד אבל לא יושב’? שמע מינה דנכסי מבקר אסורין על החולה. אמר ריש לקיש, רמז לביקור חולין מן התורה מנין? שנאמר (במדבר טז כט) ‘אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל אדם’ וגו’. מאי משמע? אמר רבא, אם כמות כל האדם ימותון אלה שהן חולים ומוטלים בעריסתן ובני אדם מבקרים אותן, מה הבריות אומרים? לא ה’ שלחני לזה. דרש רבא, (במדבר טז ל) ‘אם בריאה יברא ה” – אם בריאה גיהנם מוטב תהיה, אם לאו יברא ה’. איני? והא תניא ‘שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, אלו הן, תורה ותשובה גן עדן וגיהנם כסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח; תורה – דכתיב (משלי ח כב) ‘ה’ קנני ראשית דרכו’ וגו’, תשובה – דכתיב (תהילים צ ב ג) ‘בטרם הרים יולדו ותחולל’ וגו’ ‘תשב אנוש עד דכא’ וגו’, גן עדן – דכתיב (בראשית ב ח) ‘ויטע ה’ אלהים גן בעדן מקדם’ וגו’, גיהנם – דכתיב (ישעיה ל לג) ‘כי ערוך מאתמול תפתה’, כסא כבוד – דכתיב (תהילים צג ב) ‘נכון כסאך מאז’, בית המקדש – דכתיב (ירמיה יז יב) ‘כסא כבוד מרום מראשון’, שמו של משיח – דכתיב (תהילים עב יז) ‘יהי שמו לעולם’ וגו”? אלא הכי קאמר, אי איברי ליה פומא – מוטב, ואם לא – יברא ה’. והכתיב (קהלת א ט) ‘אין כל חדש תחת השמש’? הכי קאמר, אי הכא לא מקרב פומא להכא – ליקרב. דרש רבא, ואמרי לה אמר ר’ יצחק, מאי דכתיב (חבקוק ג יא) ‘שמש ירח עמד זבולה’, שמש וירח בזבול מאי בעיין? והא ברקיע קביעי! מלמד שעלו שמש וירח מרקיע לזבול ואמרו לפניו, רבונו של עולם! אם אתה עושה דין לבן עמרם – אנו מאירים, ואם לאו – אין אנו מאירין! באותה שעה ירה בהן חיצים וחניתות, אמר להם, בכל יום ויום משתחוים לכם ואתם מאירים! בכבודי לא מחיתם, בכבוד בשר ודם מחיתם? ובכל יום ויום יורין בהן חיצין וחניתות ומאירים, שנא’ (חבקוק ג יא) ‘לאור חציך יהלכו’ וגו’. תניא, ‘ביקור חולים אין לה שיעור’. מאי ‘אין לה שיעור’? סבר רב יוסף למימר אין שיעור למתן שכרה. אמר ליה אביי, וכל מצות מי יש שיעור למתן שכרן? והא תנן ‘הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות’! אלא אמר אביי, אפי’ גדול אצל קטן. רבא אמר, אפי’ מאה פעמים ביום. אמר רבי אחא בר חנינא, כל המבקר חולה – נוטל אחד מששים בצערו. אמרי ליה, אם כן ליעלון שיתין ולוקמוה? אמר ליה, כעישורייתא דבי רבי, ובבן גילו. דתניא, ‘רבי אומר בת הניזונית מנכסי אחין נוטלת עישור נכסים, אמרו לו לרבי, לדבריך מי שיש לו עשר בנות ובן – אין לו לבן במקום בנות כלום? אמר להן, ראשונה נוטלת עישור נכסים, שניה – במה ששיירה, שלישית – במה ששיירה, וחוזרות וחולקות בשוה’. רב חלבו חלש, נפק אכריז רב כהנא
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
