לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240152
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240241
נדרים דף ד
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
רב אחא בר יעקב אמר, כגון דנדר והוא בבית הקברות. הניחא למ”ד לא חיילא עליה נזירות מאלתר, אלא למ”ד מאלתר חיילא עליה – מי איכא בל תאחר? ועוד, האמר מר בר רב אשי חיילא נזירות עליה מאלתר, וכי פליגי לענין מלקות פליגי! אפ”ה קם ליה בבל תאחר, משום דקא מאחר נזירות דטהרה. א”ר אשי, הואיל וכן, נזיר שטימא עצמו במזיד – עובר משום בל תאחר דנזירות טהרה. רב אחא בריה דרב איקא אמר, עובר בבל תאחר תגלחתו; ולא מיבעיא למ”ד תגלחת מעכבת, אלא אפי’ למ”ד תגלחת אינה מעכבת – מצות גילוח מיהא לא מיקיים. מר זוטרא בריה דרב מרי אמר, עובר בבל תאחר קרבנותיו. ומן הכא נפקא ליה? מהתם נפקא ליה (דברים כג כב) ‘כי דרוש ידרשנו’ – אלו חטאות ואשמות! מהו דתימא חידוש הוא שחידשה תורה בנזיר. מאי חידוש? אילימא דלא מתפיס ליה לחטאת נזיר בנדר – הרי חטאת חלב שאין מתפיסה בנדר ועובר בבל תאחר, אלא מאי חידושיה? סד”א הואיל ואם אמר הריני נזיר אפילו מן חרצן הוי נזיר לכל, אימא לא ליעבור עליה משום בל תאחר, קמ”ל. הניחא למ”ד כי נזיר מן חרצן הוי נזיר לכל, אלא לר”ש דאמר אין נזיר עד שיזיר מכולן מאי איכא למימר? ועוד, האי חידוש לחומרא הוא! אלא מאי חידושיה? דסד”א הואיל
עמוד ב
ואם גילח על אחת משלשתן יצא – לא ליעבור עליה בבל תאחר, קמ”ל. ואיבעית אימא, מאי חדושיה? משום דלא מתפיסו בנדר; והא דקא קשיא לך חטאת חלב – חטאת חלב קאתיא לכפרה, חטאת נזיר למאי אתיא? והרי חטאת יולדת דלא אתיא לכפרה ועבר עלה משום בל תאחר? ההיא קא שריא לה למיכל בקדשי’. אמר מר, ‘ומה נדרים האב מיפר נדרי בתו ובעל מיפר נדרי אשתו – אף נזירות האב מיפר נזירות בתו ובעל מיפר נזירות אשתו’. למה לי היקשא? תיתי במה מצינו מנדרים! דילמא גבי נדרים הוא דמיפר משום דלא אית ליה קיצותא, אבל גבי נזירות דאית ליה קיצותא, דסתם נזירות ל’ יום, אימא לא, קמ”ל: האומר לחבירו מודר אני וכו’: אמר שמואל, בכולן עד שיאמר ‘שאני אוכל לך’ ‘שאני טועם לך’. מיתיבי, ‘מודר אני ממך מופרשני ממך מרוחקני ממך – ה”ז אסור, שאני אוכל לך שאני טועם לך – ה”ז אסור’? הכי קתני, בד”א? באומר ‘שאני אוכל לך’ ‘שאני טועם לך’. והתניא איפכא, ‘שאני אוכל לך שאני טועם לך – אסור, מודרני ממך ומופרשני ממך מרוחקני ממך – ה”ז אסור’? תני הכי, ‘וכבר אמר מודרני’. אי הכי היינו רישא? ועוד ‘אסור’ ‘אסור’ ל”ל למתני? אלא אמר שמואל, טעמא דאמר ‘שאני אוכל לך’ ‘שאני טועם לך’ הוא דאסור וחבירו מותר,
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
