לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232959
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233070
כתובות דף פה
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
לא קנה. תפסוה אינהו, רב פפא מימלח מלוחי, רב הונא בריה דרב יהושע ממתח לה באשלא. מר אמר אנא קנינא לה לכולה, ומר אמר אנא קנינא לה לכולה. פגע בהו רב פנחס בר אמי, אמר להו, רב ושמואל דאמרי תרוייהו והוא שצבורין ומונחין ברה”ר! אמר להו, אנן נמי מחריפותא דנהרא תפיסנא. אתו לקמיה דרבא, אמר להו, קאקי חיורי משלחי גלימי דאינשי! הכי אמר רב נחמן, והוא שתפסה מחיים. אבימי בריה דרבי אבהו הוו מסקי ביה זוזי בי חוזאי, שדרינהו ביד חמא בריה דרבה בר אבהו, אזל פרעינהו. אמר להו, הבו לי שטרא! אמרו ליה, סיטראי נינהו! אתא לקמיה דרבי אבהו, א”ל, אית לך סהדי דפרעתינהו? אמר ליה, לא. אמר ליה, מיגו דיכולין לומר לא היו דברים מעולם – יכולין נמי למימר סיטראי נינהו. לענין שלומי שליח מאי? אמר רב אשי, חזינן, אי א”ל שקול שטרא והב זוזי – משלם, הב זוזי ושקול שטרא – לא משלם. ולא היא; בין כך ובין כך משלם, דא”ל לתקוני שדרתיך ולא לעוותי: ההיא איתתא דהוו מיפקדי גבה מלוגא דשטרי, אתו יורשים קא תבעי ליה מינה. אמרה להו, מחיים תפיסנא להו. אתאי לקמי’ דרב נחמן, אמר לה, אית ליך סהדי דתבעוה מיניך מחיים ולא יהבית ניהליה? א”ל, לא.. א”כ הוי תפיסה דלאחר מיתה, ותפיסה דלאחר מיתה לא כלום היא! ההיא איתתא דאיחייבא שבועה בי דינא דרבא, אמרה ליה בת רב חסדא, ידענא בה דחשודה אשבועה! אפכה רבא לשבועה אשכנגדה. זימנין הוו יתבי קמיה רב פפא ורב אדא בר מתנא, אייתו ההוא שטרא גביה, א”ל רב פפא, ידענא ביה דשטרא פריעא הוא! א”ל, איכא איניש אחרינא בהדי’ דמר? א”ל, לא. א”ל, אע”ג דאיכא מר, עד אחד לאו כלום הוא! א”ל רב אדא בר מתנא, ולא יהא רב פפא כבת רב חסדא? בת רב חסדא קים לי בגווה, מר לא קים לי בגוויה. אמר רב פפא, השתא דאמר מר קים לי בגוויה מילתא היא – כגון אבא מר ברי דקים לי בגוויה, קרענא שטרא אפומיה. קרענא ס”ד? אלא מרענא שטרא אפומיה. ההיא איתתא דאיחייבא שבועה בי דינא דרב ביבי בר אביי, אמר להו ההוא בע”ד, תיתי ותישתבע במתא – אפשר דמיכספא ומודיא! אמרה להו, כתבו לי זכוותא, דכי משתבענא יהבי לי! אמר להו רב ביבי בר אביי, כתבו לה! אמר רב פפי, משום דאתיתו ממולאי אמריתו מילי מוליתא? הא אמר רבא האי אשרתא דדייני דמיכתבא מקמי דנחוו סהדי אחתימות ידייהו פסולה, אלמא מיחזי כשיקרא, ה”נ מיחזי כשיקרא! וליתא, מדרב נחמן, דאמר רב נחמן, אומר היה ר”מ, אפי’ מצאו באשפה וחתמו ונתנו לה – כשר, ואפי’ רבנן לא פליגי עליה דר’ מאיר אלא בגיטי נשים, דבעינן כתיבה לשמה, אבל בשאר שטרות מודו ליה, דאמר רב אסי אמר ר’ יוחנן, שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה בו שכבר נמחל שיעבודו – טעמא דנמחל שיעבודו, אבל למיחזי
עמוד ב
כשיקרא לא חיישינן. ההוא גברא דאפקיד שב מרגניתא דציירי בסדינא בי רבי מיאשא בר בריה דר’ יהושע בן לוי, שכיב ר’ מיאשא ולא פקיד. אתו לקמיה דר’ אמי, א”ל, חדא, דידענא ביה בר’ מיאשא בר בריה דר’ יהושע בן לוי דלא אמיד, ועוד הא קא יהיב סימנא! ולא אמרן אלא דלא רגיל דעייל ונפיק להתם, אבל רגיל דעייל ונפיק להתם – אימא איניש אחרינא אפקיד ואיהו מיחזא חזא. ההוא גברא דאפקיד כסא דכספא בי חסא, שכיב חסא ולא פקיד. אתו לקמיה דרב נחמן, אמר להו, ידענא ביה בחסא דלא אמיד, ועוד הא קא יהיב סימנא! ולא אמרן אלא דלא רגיל דעייל ונפיק להתם, אבל רגיל דעייל ונפיק להתם – אימר איניש אחרינא אפקיד ואיהו מיחזא חזא. ההוא דאפקיד מטכסא בי רב דימי אחוה דרב ספרא, שכיב רב דימי ולא פקיד. אתא לקמיה דרבי אבא, אמר להו, חדא, דידענא ביה ברב דימי דלא אמיד, ועוד הא קא יהיב סימנא! ולא אמרן אלא דלא רגיל דעייל ונפיק להתם, אבל רגיל דעייל ונפיק להתם – אימא איניש אחרינא אפקיד ואיהו מיחזא חזא. ההוא דאמר להו נכסיי לטוביה, שכיב. אתא טוביה, א”ר יוחנן, הרי בא טוביה! אמר טוביה ואתא רב טוביה – לטוביה אמר, לרב טוביה לא אמר. ואי איניש דגיס ביה – הא גיס ביה. אתו שני טוביה – שכן ותלמיד חכם תלמיד חכם קודם, קרוב ות”ח ת”ח קודם. איבעיא להו, שכן וקרוב מאי? ת”ש (משלי כז י) ‘טוב שכן קרוב מאח רחוק’. שניהם קרובים ושניהם שכנים ושניהם חכמים – שודא דדייני. א”ל רבא לבריה דרב חייא בר אבין, תא אימא לך מילתא מעליותא דהוה אמר אבוך – הא דאמר שמואל המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל, מודה שמואל במכנסת שטר חוב לבעלה וחזרה ומחלתו שאינו מחול, מפני שידו כידה: קריבתיה דרב נחמן זבינתה לכתובתה בטובת הנאה, איגרשה ושכיבה, אתו קא תבעי לה לברתה. אמר להו רב נחמן, ליכא דליסבא לה עצה –
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
