🕯️️ הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת אהוד יהודה בן ליאורה לוסי ז"ל 🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוסף בן פנינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ליאורה לוסי בת דיאמנטינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת אברהם בן פנינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת מזל בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רינה בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוכבד בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ברוך בן מסעודה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רבקה בת אסתר ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יחזקאל בן רחל ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ויקטוריה בת טופחה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יהודה בן מרים ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת פנינה בת אסתר ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ציון בן שרה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יעקב בן רוז ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת מזל בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רינה בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוכבד בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת שמעון בן מיסה ז"ל🕯️️

מסכת כתובות דף לו – 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 36]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232910
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233021
כתובות דף לו
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
עריות ממש, שניות – מדברי סופרים, כיון דמדאורייתא חזיא ליה אמאי אין להן קנס? אלא עריות – חייבי מיתות בית דין, שניות – חייבי כריתות, אבל חייבי לאוין יש להן קנס, ומני? שמעון התימני היא. איכא דאמרי, עריות – חייבי מיתות ב”ד וחייבי כריתות, שניות – חייבי לאוין, מני? ר”ש בן מנסיא היא: ‘הממאנת אין לה לא קנס ולא פיתוי’ – הא קטנה בעלמא אית לה, מני? רבנן היא, דאמרי קטנה יש לה קנס. אימא סיפא, ‘איילונית אין לה לא קנס ולא פיתוי’, אתא לר”מ דאמר קטנה אין לה קנס, והא מקטנותה יצתה לבגר; רישא רבנן וסיפא ר”מ? וכ”ת כולה ר”מ היא, ובממאנת סבר לה כרבי יהודה, ומי סבר לה? והתניא ‘עד מתי הבת ממאנת? עד שתביא שתי שערות דברי ר”מ, ר’ יהודה אומר עד שירבה שחור על הלבן’! אלא ר’ יהודה היא, ובקטנה סבר לה כר”מ. ומי סבר לה? והאמר רב יהודה אמר רב זו דברי ר”מ, ואם איתא – זו דברי ר”מ ור’ יהודה מיבעי ליה? האי תנא סבר לה כר”מ בחדא ופליג עליה בחדא. רפרם אמר, מאי ממאנת? הראויה למאן. וליתני קטנה? קשיא: ‘איילונית אין לה לא קנס ולא פיתוי’. ורמינהי, ‘החרשת והשוטה והאיילונית יש להן קנס ויש להן טענת בתולים’? והא מאי רומיא? הא ר”מ הא רבנן! ודקארי לה מאי קארי לה? משום דאית ליה למירמא אחריתי עילויה, ‘החרשת והשוטה והבוגרת ומוכת עץ אין להן טענת בתולים; הסומא ואיילונית יש להן טענת בתולים, סומכוס אומר משום ר”מ סומא אין לה טענת בתולים’? אמר רב ששת, לא קשיא הא רבן גמליאל והא ר’ יהושע. אימר דשמעת ליה לרבן גמליאל היכא דקא טענה איהי, היכא דלא קא טענה איהי מי שמעת ליה? אין, כיון דאמר ר”ג מהימנא, כגון זו (משלי לא ח) ‘פתח פיך לאלם’ הוא: והבוגרת אין לה טענת בתולים: והאמר רב, בוגרת נותנין לה לילה הראשון?
עמוד ב
אי דקא טעין טענת דמים הכי נמי, הכא במאי עסקינן? דקטעין טענת פתח פתוח: סומכוס אומר משום ר”מ סומא אין לה טענת בתולים: מ”ט דסומכוס? א”ר זירא, מפני שנחבטת על גבי קרקע. כולהו נמי חבוטי מיחבטי? כולהו רואות ומראות לאמן; זו אינה רואה ואינה מראה לאמה: והיוצאת משום שם רע אין לה לא קנס ולא פיתוי: היוצאת משום שם רע בת סקילה היא! אמר רב ששת, הכי קאמר, מי שיצא עליה שם רע בילדותה, אין לה לא קנס ולא פיתוי. אמר רב פפא, ש”מ האי שטרא ריעא לא מגבינן ביה! היכי דמי? אילימא דנפק קלא עליה דשטרא דזייפא הוא – דכוותה הכא דנפק עלה קלא דזנאי, והא אמר רבא יצא לה שם מזנה בעיר אין חוששין לה? אלא דאתו בי תרי ואמרי לדידהו תבעתנהי באיסורא – דכוותה הכא דאתו בי תרי ואמרי לדידהו אמר להו זייפו לי, בשלמא התם שכיחי פרוצין, אלא הכא אם הוא הוחזק כל ישראל מי הוחזקו? הכא נמי כיון דקא מהדר אזיופא, אימר זיופי זייף וכתב: מתני’. ואלו שאין להן קנס, הבא על הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד. רבי יהודה אומר, שבויה שנפדית הרי היא בקדושתה, אע”פ שגדולה. הבא על בתו על בת בתו על בת בנו על בת אשתו על בת בנה על בת בתה – אין להן קנס, מפני שמתחייב בנפשו, שמיתתן בידי בית דין, וכל המתחייב בנפשו אין משלם ממון, שנאמר (שמות כא כב) ‘ואם לא יהיה אסון ענוש יענש’: גמ’. א”ר יוחנן, רבי יהודה ורבי דוסא אמרו דבר אחד; רבי יהודה – הא דאמרן, רבי דוסא – דתניא ‘שבויה אוכלת בתרומה דברי ר’ דוסא, אמר רבי דוסא, וכי מה עשה לה ערבי הלז? וכי מפני שמיעך לה בין דדיה פסלה מן הכהונה?’. אמר רבה, דלמא לא היא; עד כאן לא קאמר ר’ יהודה הכא, אלא שלא יהא חוטא נשכר, אבל התם כרבנן סבירא ליה. אי נמי, עד כאן לא קאמר ר’ דוסא התם, אלא בתרומה דרבנן, אבל קנס דאורייתא – כרבנן סבירא ליה. אמר ליה אביי, וטעמיה דרבי יהודה הכא שלא יהא חוטא נשכר הוא? והא תניא ‘ר’ יהודה אומר שבויה שנשבית הרי היא בקדושתה, אפי’ בת עשר שנים כתובתה מאתים’, והתם מאי שלא יהא חוטא נשכר איכא? התם נמי, דלמא מימנעי ולא נסבי לה. וסבר ר”י בקדושתה קיימה? והתניא ‘הפודה את השבויה – ישאנה, מעיד בה – לא ישאנה, ר’ יהודה אומר בין כך ובין כך לא ישאנה’; הא גופה קשיא, אמרת ‘הפודה את השבויה ישאנה’, והדר תנא ‘מעיד בה לא ישאנה’ – משום דמעיד בה לא ישאנה? הא לא קשיא, הכי קאמר, ‘הפודה את השבויה ומעיד בה ישאנה, מעיד בה כדי לא ישאנה’. מ”מ קשיא לר’ יהודה? אמר רב פפא, אימא ‘רבי יהודה אומר בין כך ובין כך ישאנה’. רב הונא בריה דרב יהושע אומר, לעולם כדקתני, ר’ יהודה לדבריהם דרבנן קאמר להו; לדידי – בין כך ובין כך ישאנה, אלא לדידכו – בין כך ובין כך לא ישאנה מבעי ליה? ורבנן, הפודה את השבויה ומעיד בה ישאנה – לא שדי איניש זוזי בכדי, מעיד בה כדי לא ישאנה – שמא עיניו נתן בה. רמי ליה רב פפא בר שמואל לרב יוסף,

Like this article?

Share on Facebook
Share on Twitter
Share on Linkdin
Share on Pinterest

השאירו תגובה

מפיצי האור של רבי נחמן מברסלב

קבלו פעם בחודש חבילת עלונים להפצה בהשתתפות בתרומה צנועה.