לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232907
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233018
כתובות דף לג
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
חובל בחבירו נמי, א”כ בטלת (דברים כה ג) ‘לא יוסיף’ ‘פן יוסיף’? עדים זוממין נמי, א”כ בטלת (דברים כה ב) ‘והיה אם בן הכות הרשע’? אלא עדים זוממין אפשר לקיומה בבן גרושה ובן חלוצה, חובל בחבירו נמי איכא לקיומה כגון שהכהו הכאה שאין בה שוה פרוטה, אחותו נמי איכא לקיומה באחותו בוגרת! אמר לך ר’ יוחנן, האי ‘תחת אשר עינה’ מיבעי ליה לכדאביי, דאמר אביי, אמר קרא (דברים כב כט) ‘תחת אשר עינה’, האי ‘תחת אשר עינה’, מכלל דאיכא בושת ופגם. ועולא? נפקא ליה מדרבא, דאמר רבא, אמר קרא (דברים כב כט) ‘ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף’ – הנאת שכיבה חמשים, מכלל דאיכא בושת ופגם. רבי אליעזר אומר, עדים זוממין ממונא משלמי ומילקא לא לקי, משום דלאו בני התראה נינהו. אמר רבא, תדע, ניתרי בהו אימת? ניתרי בהו מעיקרא – אמרי אישתלין; ניתרי בהו בשעת מעשה – פרשי ולא מסהדי; ניתרי בהו לבסוף – מאי דהוה הוה. מתקיף לה אביי, וניתרי בהו בתוך כדי דבור? מתקיף לה רב אחא בריה דרב איקא, וניתרי בהו מעיקרא, ונרמז בהו רמוזי? הדר אמר אביי, לאו מילתא היא דאמרי; אי סלקא דעתך עדים זוממין צריכין התראה – כי לא מתרינן בהו לא קטלינן להו, מי איכא מידי דאינהו בעו קטיל בלא התראה, ואינהו בעו התראה? הא בעינן ‘ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו’ וליכא! מתקיף לה רב סמא בריה דרב ירמיה, אלא מעתה בן גרושה ובן חלוצה, דלא מ’כאשר זמם’ קא מיתרבי, ליבעי התראה? אמר קרא (ויקרא כד כב) ‘משפט אחד יהיה לכם’ – משפט השוה לכולכם. רב שישא בריה דרב אידי אמר, חובל בחבירו נמי ממונא משלם ומילקא לא לקי מהכא (שמות כא כב) ‘וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה’, ואמר רבי אלעזר במצות שבמיתה הכתוב מדבר, דכתיב (שמות כא כג) ‘ואם אסון יהיה ונתת נפש תחת נפש’; היכי דמי? אי דלא אתרו ביה, אמאי מיקטיל? אלא פשיטא דאתרו ביה, ומותרה לדבר חמור הוי מותרה לדבר הקל, ואמר רחמנא ‘ולא יהיה אסון ענוש יענש’. מתקיף לה רב אשי, ממאי דמותרה לדבר חמור הוי מותרה לדבר הקל? דלמא לא הוי? אם תמצא לומר הוי, ממאי דמיתה חמורה,
עמוד ב
דלמא מלקות חמור? דאמר רב, אילמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה – פלחו לצלמא! א”ל רב סמא בריה דרב אסי לרב אשי, ואמרי לה רב סמא בריה דרב אשי לרב אשי, ולא שני לך בין הכאה שיש לה קצבה להכאה שאין לה קצבה? מתקיף לה רב יעקב מנהר פקוד, הניחא לרבנן דאמרי נפש ממש, אלא לרבי דאמר ממון – מאי איכא למימר? אלא אמר רב יעקב מנהר פקוד משמיה דרבא, מהכא, (שמות כא יט) ‘אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה’; וכי תעלה על דעתך שזה מהלך בשוק וזה נהרג? אלא מלמד שחובשין אותו, ואי מית קטלינן ליה, ואי לא מית – ‘שבתו יתן ורפא ירפא’; היכי דמי? אי דלא אתרו ביה – אמאי מיקטיל? אלא פשיטא דאתרו ביה, ומותרה לדבר חמור מותרה לדבר הקל, ואמר רחמנא ‘שבתו יתן ורפא ירפא’! מתקיף לה רב אשי, ממאי דמותרה לדבר חמור הוי מותרה לדבר הקל, דלמא לא הוי? ואם תמצא לומר הוי, ממאי דמיתה חמורה, דלמא מלקות חמור? דאמר רב, אילמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה – פלחו לצלמא! א”ל רב סמא בריה דרב אסי לרב אשי, ואמרי לה רב סמא בריה דרב אשי לרב אשי, ולא שני לך בין הכאה שיש לה קצבה להכאה שאין לה קצבה? מתקיף לה רב מרי, ממאי דבמזיד ונקה מקטלא, דלמא בשוגג ונקה מגלות? קשיא: ריש לקיש אמר, הא מני רבי מאיר היא דאמר לוקה ומשלם. אי רבי מאיר, אפי’ בתו נמי? וכי תימא ר’ מאיר לוקה ומשלם אית ליה, מת ומשלם לית ליה, ולא? והתניא ‘גנב וטבח בשבת, גנב וטבח לעבודת כוכבים, גנב שור הנסקל וטבחו – משלם תשלומי ארבעה וחמשה דברי רבי מאיר, וחכמים פוטרין’? הא איתמר עלה, אמר רבי יעקב א”ר יוחנן, ואמרי לה אמר רבי ירמיה אמר ר’ שמעון בן לקיש, ר’ אבין ורבי אילעא וכל חבורתא משמיה דרבי יוחנן אמרי, בטובח על ידי אחר. וכי זה חוטא וזה מתחייב? אמר רבא, אמר רחמנא (שמות כא לז) ‘וטבחו או מכרו’ – מה מכירה על ידי אחר אף טביחה על ידי אחר. דבי רבי ישמעאל תנא, ‘או’ לרבות את השליח. דבי חזקיה תנא, ‘תחת’ לרבות את השליח. מתקיף לה מר זוטרא, מי איכא מידי דאילו עבד איהו לא מיחייב ועביד שליח ומחייב? איהו לאו משום דלא מיחייב, אלא משום דקם ליה בדרבה מיניה! אי בטובח על ידי אחר, מאי טעמייהו דרבנן דפטרי? מאן חכמים?
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
