🕯️️ הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת אהוד יהודה בן ליאורה לוסי ז"ל 🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוסף בן פנינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ליאורה לוסי בת דיאמנטינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת אברהם בן פנינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת מזל בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רינה בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוכבד בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ברוך בן מסעודה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רבקה בת אסתר ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יחזקאל בן רחל ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ויקטוריה בת טופחה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יהודה בן מרים ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת פנינה בת אסתר ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ציון בן שרה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יעקב בן רוז ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת מזל בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רינה בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוכבד בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת שמעון בן מיסה ז"ל🕯️️

מסכת חגיגה דף ז – 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=226294
שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=226320
חגיגה דף ז
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
הפאה והבכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה. א”ר יוחנן, כסבורין אנו לומר הראיון אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה, עד שבא ר’ אושעיא ברבי ולימד, הראיון אין לו שיעור לא למעלה ולא למטה, אבל חכמים אומרים, הראייה מעה כסף והחגיגה שתי כסף. מאי הראיון? רבי יוחנן אמר, ראיית פנים בעזרה. וריש לקיש אמר, ראיית פנים בקרבן. בעיקר הרגל – כולי עלמא לא פליגי, דראיית פנים בקרבן; כי פליגי בשאר ימות הרגל. כל היכא דאתא ואייתי – כולי עלמא לא פליגי דמקבלינן מיניה; כי פליגי דאתא ולא אייתי, דר’ יוחנן סבר, ראיית פנים בעזרה, דכל אימת דאתי לא צריך לאתויי, ריש לקיש אמר, ראיית פנים בקרבן, דכל אימת דאתי צריך לאתויי. איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן, (שמות כג טו) ‘ולא יראו פני ריקם’? אמר ליה, בעיקר הרגל. איתיביה, ”ולא יראו פני ריקם’ – בזבחים; אתה אומר בזבחים, או אינו אלא בעופות ומנחות? ודין הוא, נאמרה חגיגה להדיוט ונאמרה ראייה לגבוה, מה חגיגה האמורה להדיוט – זבחים, אף ראייה האמורה לגבוה – זבחים, ומה הן זבחים? עולות; אתה אומר עולות, או אינו אלא שלמים? ודין הוא, נאמרה חגיגה להדיוט ונאמרה ראייה לגבוה, מה חגיגה האמורה להדיוט – בראוי לו, אף ראייה האמורה לגבוה – בראוי לו, וכן בדין, שלא יהא שולחנך מלא ושולחן רבך ריקם’? א”ל, בעיקר הרגל. איתיביה, ‘ר’ יוסי בר’ יהודה אומר, שלש רגלים בשנה נצטוו ישראל לעלות ברגל, בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות, ואין נראין חצאין, משום שנאמר ‘כל זכורך’, ואין נראין ריקנים, משום שנאמר ‘ולא יראו פני ריקם”? א”ל, בעיקר הרגל. איתיביה ר’ יוחנן לריש לקיש, ”יראה’ ‘יראה’ – מה אני בחנם אף אתם בחנם’? אלא כל היכא דאתא ולא אייתי – דכולי עלמא לא פליגי דעייל ומתחזי ונפיק; כי פליגי דאתא ואייתי, רבי יוחנן דאמר ראיית פנים בעזרה – ראיית פנים הוא דאין לה שיעור, הא לקרבן יש לה שיעור, וריש לקיש אמר, ראיית פנים בקרבן, דאפילו קרבן נמי אין לו שיעור. איתיביה, (משלי כה יז) ‘הוקר רגלך מבית רעך’? התם בחטאות ואשמות, כדרבי לוי, דרבי לוי רמי, כתיב ‘הוקר רגלך מבית רעך’, וכתיב (תהילים סו יג) ‘אבא ביתך בעולות’? לא קשיא, כאן בחטאות ואשמות, כאן בעולות ושלמים. תניא נמי הכי, ”הוקר רגלך מבית רעך’ – בחטאות ואשמות הכתוב מדבר; אתה אומר בחטאות ואשמות, או אינו אלא בעולות ושלמים? כשהוא אומר ‘אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי’, הרי עולות ושלמים אמור, הא מה אני מקיים ‘הוקר רגלך מבית רעך’ – בחטאות ואשמות הכתוב מדבר’: ואין נראין חצאין כו’: סבר רב יוסף למימר, מאן דאית ליה עשרה בנים – לא ליסקו האידנא חמשה ולמחר חמשה.
עמוד ב
א”ל אביי, פשיטא! הי מינייהו משוית להו פושעים, והי מינייהו משוית להו זריזין? אלא קרא למאי אתא? לכדאחרים, דתניא, ‘אחרים אומרים, המקמץ והמצרף נחשת והבורסי פטורין מן הראייה, שנאמר (דברים טז טז) ‘כל זכורך’, מי שיכול לעלות עם כל זכורך, יצאו אלו שאין יכולין לעלות עם כל זכורך’: מתני’. עולות במועד באות מן החולין, והשלמים מן המעשר. יום טוב הראשון של פסח, ב”ש אומרים מן החולין, ובית הלל אומרים מן המעשר. ישראל יוצאין ידי חובתן בנדרים ונדבות ובמעשר בהמה, והכהנים בחטאות ואשמות ובבכור ובחזה ושוק, אבל לא בעופות ולא במנחות: גמ’ אלא עולות במועד הוא דבאות מן החולין, הא ביום טוב מן המעשר? אמאי? דבר שבחובה היא, וכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין! וכי תימא, הא קא משמע לן דעולות במועד באות, ביום טוב אינן באות, כמאן כבית שמאי, דתנן, ‘בית שמאי אומרים, מביאין שלמים ואין סומכין עליהן, אבל לא עולות, ובית הלל אומרים, מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהן’? חסורי מיחסרא והכי קתני, ‘עולות נדרים ונדבות – במועד באות, ביום טוב אינן באות. ועולת ראייה באה אפילו ביו”ט, וכשהיא באה – אינה באה אלא מן החולין. ושלמי שמחה באין אף מן המעשר. וחגיגת יום טוב הראשון של פסח, בית שמאי אומרים מן החולין, ובית הלל אומרים מן המעשר’. תניא נמי הכי, ‘עולות נדרים ונדבות – במועד באות, ביום טוב אינן באות. ועולת ראייה באה אפי’ ביום טוב. וכשהיא באה – אינה באה אלא מן החולין. ושלמי שמחה באין אף מן המעשר. וחגיגת יום טוב הראשון של פסח, בית שמאי אומרים מן החולין, ובית הלל אומרים מן המעשר’. מאי שנא חגיגת יום טוב הראשון של פסח? אמר רב אשי, הא קא משמע לן חגיגת חמשה עשר – אין, חגיגת ארבעה עשר – לא.

Like this article?

Share on Facebook
Share on Twitter
Share on Linkdin
Share on Pinterest

השאירו תגובה

מפיצי האור של רבי נחמן מברסלב

קבלו פעם בחודש חבילת עלונים להפצה בהשתתפות בתרומה צנועה.