לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252405
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252493
גיטין דף מא
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
ויאמר לו עבדי אתה, כופין את רבו שני ועושה אותו בן חורין, וכותב עבד שטר על דמיו; רשב”ג אומר, אין העבד כותב אלא משחרר כותב. במאי קא מיפלגי? במזיק שיעבודו של חבירו קא מיפלגי, דמר סבר חייב ומ”ס פטור. איתמר נמי, המזיק שיעבודו של חבירו – באנו למחלוקת רבן שמעון ב”ג ורבנן. עולא אמר, מי שיחררו? רבו שני; שורת הדין אין העבד חייב כלום במצות, אלא מפני תיקון העולם, שהרי יצא עליו שם בן חורין, כופין את רבו ראשון ועושה אותו בן חורין, וכותב שטר על דמיו; רשב”ג אומר, אינו כותב אלא משחרר כותב. במאי קמיפלגי? בהיזק שאינו ניכר קמיפלגי, מ”ס שמיה היזק ומר סבר לא שמיה היזק. עולא מ”ט לא אמר כרב? אמר לך, שני – רבו קרית ליה? ורב מ”ט לא אמר כעולא? אמר לך, שני – משחרר קרית ליה? איתמר, העושה שדהו אפותיקי לאחרים ושטפה נהר, אמי שפיר נאה א”ר יוחנן, אינו גובה משאר נכסים. ואבוה דשמואל אמר, גובה משאר נכסים. אמר רב נחמן בר יצחק, משום דאמי שפיר נאה הוא – אומר שמעתא דלא שפירן? תתרגם שמעתיה דא”ל ‘לא יהא לך פרעון אלא מזו’. תניא נמי הכי, ‘העושה שדהו אפותיקי לאחר ושטפה נהר – גובה משאר נכסים, ואם אמר לו ‘לא יהא לך פרעון אלא מזו’ – אינו גובה משאר נכסים’. תניא אידך, ‘העושה שדהו אפותיקי לבע”ח ולכתובת אשה – גובין משאר נכסים; רשב”ג אומר, בעל חוב גובה משאר נכסים, אשה אינה גובה משאר נכסים – שאין דרכה של אשה לחזר על בתי דינין’: מתני’. מי שחציו עבד וחציו בן חורין – עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד, דברי ב”ה. ב”ש אומרים, תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם! לישא שפחה אי אפשר – שכבר חציו בן חורין,
עמוד ב
בת חורין אי אפשר – שכבר חציו עבד; יבטל? והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה, שנאמר (ישעיה מה יח) ‘לא תוהו בראה לשבת יצרה’! אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין, וכותב שטר על חצי דמיו. וחזרו ב”ה להורות כדברי ב”ש: גמ’. ת”ר, המשחרר חצי עבדו – רבי אומר קנה וחכ”א לא קנה. אמר רבה, מחלוקת בשטר, דרבי סבר (ויקרא יט כ) ‘והפדה לא נפדתה או חופשה לא נתן לה’, מקיש שטר לכסף – מה כסף בין כולו בין חציו אף שטר נמי בין כולו בין חציו, ורבנן גמרי ‘לה’ ‘לה’ מאשה – מה אשה חציה לא אף עבד נמי חציו לא, אבל בכסף – דברי הכל קנה, פדויה ואינה פדויה. לימא בהא קמיפלגי, דמר סבר הקישא עדיפא ומר סבר גז”ש עדיפא? לא, דכולי עלמא גזירה שוה עדיפא, ושאני הכא דאיכא למיפרך – מה לאשה שכן אינה יוצאה בכסף תאמר בעבד שיוצא בכסף. ורב יוסף אמר, מחלוקת בכסף, דרבי סבר ‘והפדה לא נפדתה’ – פדויה ואינה פדויה, ורבנן סברי דברה תורה כלשון בני אדם, אבל בשטר – דברי הכל לא קנה. מיתיבי, ‘המשחרר חצי עבדו בשטר – רבי אומר קנה וחכ”א לא קנה’, תיובתא דרב יוסף! תיובתא. (נימא) בשטר הוא דפליגי, אבל בכסף לא פליגי; לימא תיהוי תיובתא דרב יוסף בתרתי? אמר לך רב יוסף, פליגי בשטר וה”ה בכסף, והא דקא מיפלגי בשטר – להודיעך כחו דרבי. וליפלגי בכסף ולהודיעך כחן דרבנן? כח דהיתירא עדיף ליה. ת”ש, ”והפדה’ – יכול לכל? ת”ל ‘לא נפדתה’; אי ‘לא נפדתה’, יכול לכל? ת”ל ‘והפדה’, הא כיצד? פדויה ואינה פדויה; בכסף ובשוה כסף, ואין לי אלא בכסף, בשטר מנין? ת”ל ‘והפדה לא נפדתה או חופשה לא נתן לה’, ולהלן הוא אומר (דברים כד) ‘וכתב לה ספר כריתות’, מה להלן בשטר – אף כאן בשטר; אין לי אלא חציו בכסף או כולו בשטר, חציו בשטר מנין? ת”ל ‘והפדה לא נפדתה או חופשה לא נתן לה’, מקיש שטר לכסף, מה כסף בין כולו בין חציו – אף שטר נמי בין כולו בין חציו’, בשלמא לרב יוסף בתר דאיתותב – הא מני רבי היא, אלא לרבה – רישא דברי הכל וסיפא רבי? אמר לך רבה, אין, רישא דברי הכל וסיפא רבי. רב אשי אמר, רבי היא. אלא מתניתין דקתני ‘מי שחציו עבד וחציו בן חורין’, בשלמא לרבה – מוקים לה בכסף ודברי הכל, אלא לרב יוסף – לימא רבי היא ולא רבנן? אמר רבינא,
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
