לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252380
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252468
גיטין דף טז
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
‘הנצוק והקטפרס ומשקה טופח – אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה’! לא צריכא, דאיכא טופח להטפיח. הא נמי תנינא ‘טופח להטפיח חיבור’? דלמא לענין מקואות ורבי יהודה היא, דתנן ‘מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו (שניהם – בבת אחת טהורים,) בזה אחר זה – ראשון טהור והשני טמא; רבי יהודה אומר, אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים – אף השני טהור’. אמר רבי ירמיה, הרי אמרו הבא ראשו ורובו במים שאובין וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין – טמא; בעי ר’ ירמיה, חציו בביאה וחציו בנפילה מאי? תיקו. אמר רב פפא, הרי אמרו בעל קרי חולה שנתנו עליו תשעה קבין מים – טהור; בעי רב פפא, חציו בטבילה וחציו בנתינה מאי? תיקו: אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר כו’: אמר רב שמואל בר יהודה, אמר רבי יוחנן, לא שנו אלא שאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם, אבל גט יוצא מתחת ידי שניהם –
עמוד ב
כשר’. אלמא קסבר שנים שהביאו גט ממדינת הים אין צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם. אמר ליה אביי, אלא מעתה סיפא דקתני ‘שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול ורבי יהודה מכשיר’, טעמא דאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם, הא גט יוצא מתחת ידי שניהם – מכשרי רבנן? אמר ליה, אין. וכי אין גט יוצא מתחת ידי שניהם במאי פליגי? מר סבר גזרינן דלמא אתיא לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד, ומר סבר לא גזרינן. לישנא אחרינא, אמרי לה, אמר רב שמואל בר יהודה, אמר רבי יוחנן, אפי’ גט יוצא מתחת ידי שניהם – פסול. אלמא קסבר שנים שהביאו גט ממדינת הים צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם. אמר ליה אביי, אלא מעתה סיפא דקתני ‘שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול ור’ יהודה מכשיר’, אפילו גט יוצא מתחת ידי שניהם פסלי רבנן? אמר ליה, אין. במאי קא מיפלגי? מר סבר לפי שאין בקיאין לשמה, ומר סבר לפי שאין עדים מצויין לקיימו. לימא דרבה ורבא תנאי היא? לא, רבא מתרץ כלישנא קמא, ורבה אמר לך, דכולי עלמא בעינן לשמה, והכא במאי עסקינן? לאחר שלמדו, ובגזירה שמא יחזור הדבר לקלקולו קמיפלגי, דמר סבר גזרינן ומר סבר לא גזרינן. וליפלוג נמי רבי יהודה ברישא? הא אתמר עלה, אמר עולא, חלוק היה רבי יהודה אף בראשונה. מתיב רב אושעיא לעולא, ‘רבי יהודה מכשיר בזו ולא באחרת’, מאי לאו למעוטי אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם? לא, למעוטי בפני נחתם אבל לא בפני נכתב. סלקא דעתך אמינא הואיל ולא גזר רבי יהודה גזירה שמא יחזור דבר לקלקולו – דלמא אתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד נמי לא גזר, קא משמע לן. אתמר נמי, אמר רב יהודה, שנים שהביאו גט ממדינת הים – באנו למחלוקת רבי יהודה ורבנן. רבה בר בר חנה חלש, עול לגביה רב יהודה ורבה לשיולי ביה, בעו מיניה, שנים שהביאו גט ממדינת הים – צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם או אין צריכין? אמר להם, אין צריכין; מה אילו יאמרו בפנינו גירשה, מי לא מהימני? אדהכי אתא ההוא
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
