שיעור במדידות של משקלי מאכלים שנמסר בבית המדרש להוראה “כולל חכמת שלמה” בראשות הרב שמעון ללוש שליט”א תלמידו של מרן הראשון ציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט”א
בשיעור מתבאר מדוע רבותינו הפוסקים מסרו בידינו השיעורים של כזית, כביצה, ככותבת, קביעות סעודה, וכדומה, דווקא במשקל שמדדו ושקלו עבורנו, ולא הניחו לנו לשער לפי המידה והנפח,
וזאת מחמת שבודאי יהיו תקלות משמעותיות בשיעור ע”י נפח, ולכן היו מוכרחים לתרגם לנו הכל למשקלים, לפי שרק מי שימשער את המאכל שאוכל לפי המשקל המתורגם לנו ע”י הפוסקים, כגון 30 גרם לכזית, 57 גרם לכביצה, 230 גרם לקביעות סעודה, 40 גרם בשביל פחות מככותבת הגסה, וכדומה, רק הוא יעשה כהוגן ע”פ ההלכה, אבל מי שיסמוך על השיעור לפי הנפח של המאכל, בודאי יטעה,
והביאור לזה מבואר ברשב”א ובר”ן ובזרע אמת ובבית יצחק שמעלקיס, וערוך השלחן, וחסד לאלפים, ועוד, וכן מתבאר מהרב פתח הדביר, שהכריח כן בדעת הבית דוד, ומרן החיד”א, ע”פ הרב נר מצוה, כמבואר כל זה בארוכה בחוברת “שיעורי אכילה במשקל” של הרב ראובן מיארה, מחשובי האברכים של בית מדרשנו,
והיינו משום שאנו צריכים שיעור של “פעולת אכילה” שיהיה כזית, כביצה, וכדומה, ופעולת אכילה אינם אלא הנאת גרון והנאת מעיים, ובשביל הנאות אלו לא מועיל האוירים והחללים הנמצאים בתוככי המאכל, שהם פורחים בשלב הלעיסה, אלא צריך נטו את החומר הפיזי של המאכל, שממנו באים הנאת גרון והנאת מעיים, ועל מנת לסלק את כל החללים במדידה של הנפח, אי אפשר לולי מיעוך מוחלט ופעמים טחינה ומיעוך וכדומה, ומכיון שאי אפשר לעשות כן בכל מאכל, לכן שקלו עבורנו רבותינו את הנפח של שיעורים אלו, ומסרו בידינו את המשקל, שאז יש לנו ידיעה כמה אוכל נטו קיים במאכל, ללא אוירים וחללים.
השיעור נמסר בבית המדרש, בזמן חורף התשפ”א, ע”י הרב יעקב אריה שליט”א, שהוא מרביץ תורה בשיעוריו, וכבר התנסה בבדיקות ומדידות מסוג זה כמה פעמים.
