🕯️️ הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת אהוד יהודה בן ליאורה לוסי ז"ל 🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוסף בן פנינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ליאורה לוסי בת דיאמנטינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת אברהם בן פנינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת מזל בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רינה בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוכבד בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ברוך בן מסעודה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רבקה בת אסתר ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יחזקאל בן רחל ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ויקטוריה בת טופחה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יהודה בן מרים ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת פנינה בת אסתר ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ציון בן שרה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יעקב בן רוז ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת מזל בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רינה בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוכבד בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת שמעון בן מיסה ז"ל🕯️️

פרשת ויצא – נשואי יעקב לרחל ולאה – איסור דאורייתא לשאת שתי אחיות – איסור לבן נח לישא את אשת אביו

בספר “מעתיקי השמועה” חלק ב’ עמוד מ”ד ובספר “אמרי חן” ח”ב סעיף א’ מביאים בשם הגרי”ז הלוי זצוק”ל יסוד לפיו מציאות עריות של “קורבה מחמת אישות” חלים ושייכים רק במקום בו איכא חלות קידושין שלאחר מתן תורה, ולא שייכים כלל (אף לא כ”אינו מצווה ועושה”) באישות של קודם מתן תורה.
לפי זה מבאר הגרי”ז הא דיעקב אבינו נשא שתי אחיות, רחל ולאה, אע”פ דקיימ”ל שהאבות קיימו את כל התורה קודם שנתנה.
אין זאת אלא שנישואי האבות לא היו כקידושי ישראל שלאחר מתן תורה, שכן לא הייתה היכולת בידם לייצר חלות “קניין קידושין” קודם מתן תורה ולפיכך, לא היה בנשותיהם כי אם אישות “בעולת בעל” כבני נח, ולא שייך בכגון דא איסור ערווה של “אחות אשתו” (אף לא כאינו מצווה ועושה).

וכך גם עולה מפורשות מדברי הרמב”ם בפרק א’ מאישות הל’ א’.
ובזה הלשון: “קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק, אם רצה הוא והיא לישא אותה, מכניסה לביתו ובועלה בינו לבין עצמו ותהיה לו לאשה. כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים ואחר כך תהיה לו לאשה, שנאמר כי יקח איש אשה ובא אליה”.

והנה, סימוכין לדבריו מביא מדברי הרמב”ן (יבמות צ”ח ע”א) שרק באישות ישראל של “קניין קידושין” – שנאמר בהם “קיחה” נאסרו “עריות מחמת אישות”, אך באישות של בני נח, אישות קלושה היא (“בעולת בעל” בלבד) ומשכך אינה מחילה איסורי ערווה אלא של קורבה אמתית בלבד (כאמו ואחותו) אך לא “עריות מחמת אישות” (ככלתו, אחות אשתו וכדומה).

ומשכך אף אם ירצו האבות לקיים את התורה קודם שנתנה, מ”מ לא שייך באבות איסורי קורבה מחמת אישות, שהרי בסוג כזה של אישות – ללא קידושין, גם אחר מתן תורה אין איסור קרובות אשתו לחלוטין.

ייעויין ברמב”ן שם שאף הוא רמז בדבריו ליישב כיצד נשא יעקב שתי אחיות ע”פ הנ”ל.

והנה ראה רמב”ם בפרק ט’ ממלכים הלכה ה’ דמונה “שש עריות שאסורות לבן נח”, רק שלוש מהן המה עריות של קורבה: אמו, אחותו מאמו ואשת אביו. והלא “אשת אביו” “קורבה מחמת אישות” היא בהחלט!
הרי לן ששייך גם שייך עניין “עריות מחמת אישות” גם באישות של בני נח שאינה “אישות של קידושין”!
ואם כן יקשה, לשיטת הגרי”ז הלוי, מאי שנא:
בין: איסור ערוות “אשת אב” דמחילינן איסור זה על באישות דבני נח למרות היותו איסור “קורבה מחמת אישות”.
לבין: ערוות “אחות אשתו” דעליה אמרינן דאיסורה משום “קורבה מחמת אישות” ולפיכך לא שייך החלתה כלל באישות האבות של קודם מתן תורה (דהוי כאישות בני נח), אף לא כ”אינו מצווה ועושה”.

לע”נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע”ה

Like this article?

Share on Facebook
Share on Twitter
Share on Linkdin
Share on Pinterest

השאירו תגובה

מפיצי האור של רבי נחמן מברסלב

קבלו פעם בחודש חבילת עלונים להפצה בהשתתפות בתרומה כנדבת ליבכם - אשרינו!