‘שבח והודיה לה
נועם: אשירה בשירת משה
הוֹדוּ לַה’ עַל כֹּל חַסְדּוֹ
כִּי הֶרְאָנוּ זִיו הוֹדוֹ
עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ
וְלוֹ נַאַוָה תְּהִלָּה
מִן הַמֵּיצַר יָהּ קָרָאתִי
מְעֵינִי יָרְדָה דִּמְעָתִי
שָׁמַע אֵ-ל נָאַקָתִי
וְקִירֵב לִי גְּאוּלָה
זֹאת הָאוֹת לִי לְטוֹבָה
שַלָח רְפוּאָה קְרוֹבָה
מִיִּסּוּרָיו בְּאַהֲבָה
הַיָה רֵיוַח וְהַצָּלָה
לָעַד אֲרוֹמִימְךָ מַלְכִּי
שַׁעִיתָּ עֲתֶרֶת חִיכִּי
לְאוֹר הָפַכְתָּ אֶת חָשְכִּי
אוֹדֶה לְךָ בְּגִילָה
אָשִׁירָה לְגָאֹה גָּאָה
מַצְמִיחַ וּבוֹרֵא רְפוּאָה
בְּעוֹנְיִי הִבִּיט וְרָאָה
והִמְצִיא לִי תְּעָלָה
אָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא
לְעַמְּךָ הוֹשִׁיעָה נָא
שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וּתְחִינָּה.
לְךָ מִשְׁפָּט הַגְּאוּלָה
בָּרְכֵנוּ מִמְּעוֹנִים
לְאוֹרֵךְ יָמִים וְשָׁנִים
טוֹבִים וּמְתוּקָנִים
וְהָאֵר פָּנָיִךְ סֶלָה
הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ
וְיָדְךָ עַל קָמֶיךָ
וַאֲזַי יִגְדַּל שְמֶך
וּגְאָלֵם נֵצַח סֶלָה
הוֹדוּ לַה’ עַל כֹּל חַסְדּוֹ
כִּי הֶרְאָנוּ זִיו הוֹדוֹ
עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ
וְלוֹ נַאֲוָה תְּהִילָה