להצטרפות לחיזוק היומי העולמי
שלחו הודעת ווטסאפ למספר
052-768-0007
או חייגו להאזנה בעלות שיחה רגילה
לאתר “החיזוק היומי העולמי” ולפרויקט “יום יום בכותל” http://www.10001000.co.il
מתי מותר לך לפרוש מתפקיד?
שלום וברכה מורי ורבותי!
והנה שאלה שלכם!
אדם משמש בתפקיד בכיר, זה יכול להיות תפקיד של זיכוי הרבים, זה יכול להיות תפקיד של חסד, זה יכול להיות תפקיד עירוני, ממשלתי וזה יכול להיות אפילו תפקיד בטחוני. זה יכול להיות משהו שהציבור זקוק, אבל באמת זקוק לו.
ומגיע יום שבו אומר אותו אדם: “רבותי! היה נחמד, היה נעים, אין לי כבר כחות, לא מתאים לי”, או מכל סיבה שלא תהיה, “אני רוצה לפרוש”.
מסבירים לו: “אין לך תחליף, אתה כל כך טוב בתפקיד הזה, כל מי שנביא במקומך, לא ימלא אפילו בחמישים אחוזים את המקום שלך”.
הוא אומר: “אני מאד מבין אתכם, לבי עמכם, אבל למה לי? אין כאן משהו שגורם לי להישאר, לא התוצאות, לא המשכורת, לא הכבוד ולא היקר והגדולה שרוכשים לי, שום דבר כאן לא מעניין אותי”, משהו בתוכו כביכול מת.
האם הוא רשאי לקום ולפרוש או לא?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
לכל אדם יש מצווה לעשות חסד, לכל אדם יש מצווה לתרום את עצמו למען האחים האמיתיים שלו. אבל באותה מידה, לכל אדם יש את הזכות לפרוש רק כאשר הוא יודע שיש מישהו אחר שימלא את תפקידו.
במלים אחרות, אומר לך הקדוש ברוך הוא: “יקירי!, אם שמתי אותך במקום הזו ובמקום הזה, ואין מישהו אחר שיעשה את זה טוב ממך, אתה אמור להמשיך באותו תפקיד או אפילו לשאת בו מחדש”.
“במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש” (אבות פ”ב מ”ה) – זו לא זכות, זה חובה, כי אם זה “נפל עליך”, זה אומר שאתה אמור לשמש בתפקיד הזה, אתה אמור לקבל את האחריות הזו, ואתה אמור להביא את התוצאה הטובה והנכונה לאחים ולאחיות שלך.
המתנות שקיבלת מהקדוש ברוך הוא שגורמות לך להיות מספר אחד בתפקיד, הן לא רק זכות שכאשר בא לך אתה עושה אותן וכאשר לא אתה פורש, אלא זו חובתך, ועם חובה ממשיכים עד מאה ועשרים, בבריאות, בנחת ובשלווה.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
