לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257523
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257442
קידושין דף עד
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
וניחזי זוזי ממאן נקט? לא צריכא, דנקט מתרוייהו, ואמר חד מדעתאי וחד בעל כורחי, ולא ידיע הי מדעתו והי לא מדעתו. נאמן דיין לומר לזה זכיתי ולזה חייבתי; במה דברים אמורים? שבעלי דינים עומדים לפניו, אבל אין בעלי דינים עומדים לפניו – אינו נאמן. וניחזי זכותא מאן נקיט? לא צריכא, דקריע זכותייהו. וניהדר ונידיינינהו? בשודא דדייני. אמר רב נחמן, שלשה נאמנין על הבכור, אלו הן – חיה, אביו ואמו. חיה – לאלתר, אמו – כל שבעה, אביו – לעולם, כדתניא, ‘(דברים כא יז) ‘יכיר’ – יכירנו לאחרים, מכאן א”ר יהודה, נאמן אדם לומר ‘זה בני בכור’, וכשם שנאמן לומר ‘זה בני בכור’ – כך נאמן לומר ‘זה בן גרושה וזה בן חלוצה’, וחכמים אומרים אינו נאמן’: אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי: מאי בדוקי? אילימא שבודקין את אמו ואומרת לכשר נבעלתי נאמנת, כמאן? כרבן גמליאל, תנינא חדא זימנא, דתנן ‘היתה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה אמרה להם מאיש פלוני וכהן הוא, רבן גמליאל ור’ אליעזר אומרים נאמנת, ורבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין’, ואמר רב יהודה, אמר שמואל, הלכה כרבן גמליאל! חדא להכשיר בה וחדא להכשיר בבתה. הניחא למאן דאמר לדברי המכשיר בה פוסל בבתה, אלא למ”ד לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה, אבא שאול מאי אתא לאשמועינן? דאבא שאול עדיפא מדרבן גמליאל, דאי מהתם ה”א התם דרוב כשרין אצלה, אבל היכא דרוב פסולין אצלה אימא לא, צריכא. אמר רבא, הלכה כאבא שאול: מתני’. כל האסורין לבא בקהל – מותרים לבא זה בזה. רבי יהודה אוסר. רבי אליעזר אומר, ודאן בודאן – מותר, ודאן בספיקן וספיקן בודאן וספיקן בספיקן – אסור. ואלו הן הספיקות – שתוקי, אסופי וכותי: גמ’. מאי ‘כל האסורין לבא בקהל’? אילימא ממזירי ונתיני שתוקי ואסופי – הא תנא ליה רישא ‘ממזירי ונתיני שתוקי ואסופי מותרים לבא זה בזה’! ותו, ‘ר’ יהודה אוסר’ אהייא? אילימא אודאן בספיקן – הא מדקתני סיפא ‘ר”א אומר ודאן בודאן מותר ודאן בספיקן וספיקן בספיקן אסור’ מכלל דר’ יהודה לא סבירא ליה! וכי תימא ר”י אוסר אגר בממזרת – מידי גר בממזרת קתני? ‘כל האסורין לבא בקהל קתני’! אמר רב יהודה,
עמוד ב
הכי קאמר, כל האסורים לבא בקהל כהונה, מאי נינהו? גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד ודלא כר’ שמעון בן יוחי, מותרין לבוא זה בזה. ונוקמה בבת שלש שנים ויום אחד ואפי’ לר’ שמעון בן יוחי? א”כ מצידה תברה – אלא טעמא דבת שלש שנים ויום אחד, הא פחותה מבת שלש שנים ויום אחד דמותרת לבא בקהל כהונה אסורה לבוא זה בזה, הרי פחותה מבת שלש שנים ויום אחד לר”ש בן יוחי דמותרת לבא בקהל כהונה ומותרות לבא זה בזה! וכללא הוא דכל האסורים לבא בקהל כהונה מותרין לבא זה בזה? והרי אלמנה וגרושה וחללה וזונה דאסורים לבא בקהל כהונה ואסורים לבא זה בזה! ותו, הא מותר – אסור, והרי גר שמותר בכהנת ומותר בממזרת! אלא אמר רב נתן בר הושעיא, ה”ק, כל שכהן אסור לישא את בתו, ומאי ניהו? גר שנשא גיורת וכר’ אליעזר בן יעקב, מותרין לבא זה בזה. וכללא הוא דכל שכהן אסור לישא את בתו מותרים לבא זה בזה? הרי חלל שנשא בת ישראל דכהן אסור לישא בתו ואסורין נמי לבא זה בזה! לא קשיא, כר’ דוסתאי בן יהודה. והרי חלל שנשא חללה וכהן אסור לישא בתו ואסור נמי לבא זה בזה! ותו, הא מותר – אסור, והרי גר שנשא בת ישראל וכהן מותר לישא בתו ומותרין לבא זה בזה! אלא אמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה, הכא ממזר מאחותו וממזר מאשת איש איכא בינייהו, ת”ק סבר אפי’ ממזר מאחותו נמי הוי ממזר, ור’ יהודה סבר – מאשת איש הוי ממזר, מאחותו לא הוי ממזר. מאי קמ”ל? תנינא ‘איזהו ממזר? כל שהוא ב’לא יבא’ דברי ר’ עקיבא, שמעון התימני אומר כל שחייבין עליו כרת בידי שמים, והלכה כדבריו, ר’ יהושע אומר כל שחייבין עליו מיתת ב”ד’! אלא אמר רבא, גר עמוני ומואבי איכא בינייהו, והכי קאמר, כל האסורים לבא בקהל, ומאי ניהו? גר עמוני ומואבי, מותרין לבא זה בזה. אי הכי מאי ‘ר’ יהודה אוסר’? ה”ק, אע”פ שרבי יהודה אוסר גר בממזרת, הני מילי גר דראוי לבא בקהל, אבל גר עמוני ומואבי דאין ראויין לבא בקהל – לא. תנו רבנן, בן תשע שנים ויום אחד גר עמוני ומואבי מצרי ואדומי כותי ונתין חלל וממזר, שבאו על הכהנת ועל הלויה ועל בת ישראל – [פסלוה]. ר’ יוסי אומר, כל שזרעו פסול – פוסל, וכל שאין זרעו פסול – אינו פוסל. רבן שמעון בן גמליאל אומר,
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
