מסכת קידושין דף כא – 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 21]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257470
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257388
קידושין דף כא
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
הא רבנן, הא ר”ש. תני חדא ‘לוה וגואל וגואל לחצאין’, ותניא אידך ‘אין לוה וגואל וגואל לחצאין’? ל”ק, הא רבנן, הא ר”ש. (סי’ – חרש חבש זמן.) א”ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי, איכא למיפרך, מה למוכר בית בבתי ערי חומה שכן הורע כחו ליגאל לעולם – תאמר במקדיש שיפה כחו ליגאל לעולם? א”ל רב אחא סבא לרב אשי, משום דאיכא למימר ניהדר דינא תיתי במה הצד, מוכר שדה אחוזה יוכיח שיפה כחו ליגאל לעולם ואין לוה וגואל וגואל לחצאין! מה למוכר שדה אחוזה שכן הורע כחו ליגאל מיד? מוכר בית בבתי ערי חומה יוכיח! וחזר הדין, לא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהן שנגאלין ואין לוה וגואל וגואל לחצאין – אף אני אביא מקדיש שנגאל ואין לוה וגואל וגואל לחצאין. א”ל מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא, איכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן הורע כחם ליגאל בשנה שניה – תאמר במקדיש שיפה כחו ליגאל בשנה שניה? א”ל רבינא, משום דאיכא למימר עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים יוכיח, שיפה כחו ליגאל בשנה שניה ואין לוה וגואל וגואל לחצאין. בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת, המוכר בית בבתי ערי חומה, נגאל לקרובים או אין נגאל לקרובים? ‘גאולתו’ ‘גאולתו’ משדה אחוזה גמר – מה שדה אחוזה אינה נגאלת לחצאין ונגאלת לקרובים אף האי נמי אין נגאל לחצאין ונגאל לקרובים, או דילמא כי כתיבא גאולה בחצאין הוא דכתיב, בקרובים לא כתיב? א”ל, אינו נגאל. איתיביה ‘(ויקרא כה כד) ‘בכל גאולה תתנו’ – לרבות בתים ועבד עברי’; מאי לאו בתי ערי חומה? לא, בתי חצרים. בתי חצרים בהדיא כתיב בהו (ויקרא כה לא) ‘על שדה הארץ יחשב’? ההוא לקובעו חובה ואליבא דרבי אליעזר, דתניא, ‘(ויקרא כה כה) ‘וגאל את ממכר אחיו’ – רשות, אתה אומר רשות, או אינו אלא חובה? ת”ל (ויקרא כה כו) ‘ואיש כי לא יהיה לו גואל’, וכי יש אדם בישראל שאין לו גואלים? אלא זה שיש לו ואינו רוצה ליקח, שהרשות בידו, דברי רבי יהושע; ר”א אומר, ‘וגאל את ממכר אחיו’ – חובה, אתה אומר חובה, או אינו אלא רשות? ת”ל ‘בכל גאולה תתנו’ – הכתוב קבעו חובה’. אמרי ליה רבנן לרב אשי, ואמרי לה רבינא לרב אשי, בשלמא למ”ד לרבות בתי ערי חומה – היינו דכתיב ‘בכל’, אלא למ”ד לרבות בתי חצרים, מאי ‘בכל’? קשיא. איתיביה אביי, ‘מה ת”ל ‘יגאלנו’ ‘יגאלנו’ ‘יגאלנו’ ג’ פעמים? לרבות כל הגאולות שנגאלות כסדר הזה’, מאי לאו בתי ערי חומה ועבד עברי? לא, בתי חצרים ושדה אחוזה. בתי חצרים ושדה אחוזה בהדיא כתיב ‘על שדה הארץ יחשב’! כדאמר רב נחמן בר יצחק לקרוב קרוב קודם, ה”נ לקרוב קרוב קודם. היכא איתמר דר”נ בר יצחק? אהא, דאיבעיא להו עבד עברי הנמכר לישראל נגאל לקרובים או אינו נגאל לקרובים? אליבא דרבי לא תבעי לך, דאמר מי שאינו נגאל באלה נגאל בשש, אלמא לא מיפרק; כי תיבעי לך אליבא דרבנן, מאי? ילפינן ‘שכיר’ ‘שכיר’ ולא דרשי ‘יגאלנו’, או דילמא יגאלנו לזה ולא לאחר? ת”ש ”בכל גאולה תתנו’ – לרבות בתים ועבד עברי’, מאי לאו בתי ערי חומה ועבד עברי הנמכר לישראל? לא, עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים. עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים בהדיא כתיב ביה (ויקרא כה מט) ‘או דודו או בן דודו יגאלנו’!
עמוד ב
ההוא לקובעו חובה ואפי’ לרבי יהושע. ת”ש ‘מה ת”ל (ויקרא כה) ‘יגאלנו’ ‘יגאלנו’ ‘יגאלנו’ ג’ פעמים? לרבות כל הגאולות שנגאלות כסדר הזה’, מאי לאו בתי ערי חומה ועבד עברי הנמכר לישראל? לא, בתי חצרים ושדה אחוזה. בתי חצרים בהדיא כתיב בהו (ויקרא כה לא) ‘על שדה הארץ יחשב’! אמר רב נחמן בר יצחק, לקרוב קרוב קודם: והנרצע נקנה ברציעה: דכתיב (שמות כא ו) ‘ורצע אדוניו את אזנו במרצע’ וגו’: וקונה את עצמו ביובל ובמיתת האדון: דכתיב ‘ועבדו’ – ולא את הבן ולא את הבת, ‘לעולם’ – לעולמו של יובל. תנו רבנן, ‘מרצע’, אין לי אלא מרצע, מנין לרבות הסול והסירא והמחט והמקדח והמכתב? ת”ל (דברים טו יז) ‘ולקחת’ – לרבות כל דבר שנקח ביד, דברי ר’ יוסי בר’ יהודה. רבי אומר, מה מרצע מיוחד של מתכת – אף כל של מתכת. ד”א, ‘המרצע’ – להביא המרצע הגדול. אמר רבי אלעזר, יודן בריבי היה דורש, כשהן רוצעים אין רוצעים אלא במילתא; וחכ”א, אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום, וא”ת במילתא הם רוצעים – היאך עבד עברי כהן יעשה בעל מום? הא אין נרצע אלא בגובה של אזן. במאי קמיפלגי? דרבי דריש כללי ופרטי; ‘ולקחת’ – כלל, ‘מרצע’ – פרט, ‘באזנו ובדלת’ – חזר וכלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש של מתכת אף כל של מתכת. ר’ יוסי דריש ריבויי ומיעוטי; ‘ולקחת’ – ריבה, ‘מרצע’ – מיעט, ‘באזנו ובדלת’ – חזר וריבה, ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל, מאי רבי? רבי כל מילי, מאי מיעט? מיעט סם. אמר מר ‘המרצע להביא מרצע הגדול’. מאי משמע? כדאמר רבא (בראשית לב לג) ‘הירך’ – המיומנת שבירך, ה”נ ‘המרצע’ – מיוחד שבמרצעין: א”ר אלעזר יודן בריבי היה דורש כשהן רוצעין אין רוצעין אלא במילתא וחכ”א אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום: ויעשה בעל מום? אמר רבה בר רב שילא, אמר קרא (ויקרא כה מא) ‘ושב אל משפחתו’ – למוחזק שבמשפחתו. איבעיא להו, עבד עברי כהן מהו שימסור לו רבו שפחה כנענית? חידוש הוא, לא שנא כהנים ול”ש ישראל, או דילמא שאני כהנים הואיל וריבה בהן הכתוב מצות יתירות? רב אמר מותר, ושמואל אמר אסור. א”ל רב נחמן לרב ענן, כי הויתו בי מר שמואל באיסקומדרי איטלליתו, מ”ט לא תימרו לי’ מהא ‘וחכ”א אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום’, וא”ת אין רבו מוסר לו שפחה כנענית – תיפוק לי דבעינא (שמות כא ה) ‘אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני’ וליכא? תו לא מידי. איבעיא להו, כהן מהו ביפת תואר? [חסר בסוף הדף עקב מגבלות מקום]