לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=249437
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=249484
סוטה דף לז
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
שבטו של בנימין וירד לים תחילה, שנאמר (תהילים סח כח) ‘שם בנימין צעיר רודם’, אל תקרי ‘רודם’ אלא ‘רד ים’. והיו שרי יהודה רוגמים אותם, שנאמר (תהילים סח כח) ‘שרי יהודה רגמתם’. לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה, שנאמר (דברים לג יב) ‘ובין כתפיו שכן’. אמר לו רבי יהודה, לא כך היה מעשה; אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה, שנאמר (הושע יב א) ‘סבבוני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עוד רד עם אל’. ועליו מפרש בקבלה (תהילים סט ב) ‘הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש טבעתי ביון מצולה ואין מעמד’ וגו’, (תהילים סט טז) ‘אל תשטפני שבולת מים ואל תבלעני מצולה’ וגו’. באותה שעה היה משה מאריך בתפלה. אמר לו הקב”ה, ידידיי טובעים בים ואתה מאריך בתפלה לפני? אמר לפניו, רבונו של עולם, ומה בידי לעשות? אמר לו (שמות יד טו) ‘דבר אל בני ישראל ויסעו, ואתה הרם את מטך ונטה את ידך’ וגו’. לפיכך זכה יהודה לעשות ממשלה בישראל, שנאמר (תהילים קיד ב) ‘היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו’; מה טעם היתה יהודה לקדשו וישראל ממשלותיו? משום דהים ראה וינוס. תניא, ‘רבי אליעזר בן יעקב אומר, אי אפשר לומר לוי למטה שכבר נאמר למעלה, ואי אפשר לומר למעלה שכבר נאמר למטה, הא כיצד? זקני כהונה ולויה למטה והשאר למעלה. רבי יאשיה אומר, כל הראוי לשרת למטה, והשאר למעלה. רבי אומר, אלו ואלו למטה הן עומדים, הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה, כלפי הר עיבל ופתחו בקללה’. מאי (דברים כז יב) ‘על’ ‘על’? בסמוך, כדתניא ‘(ויקרא כד ז) ‘ונתת על המערכת לבונה זכה’, רבי אומר ‘על’ בסמוך; אתה אומר ‘על’ בסמוך או אינו אלא על ממש? כשהוא אומר (שמות מ ג) ‘וסכות על הארון’ הוי אומר ‘על’ בסמוך: הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה כו’: תנו רבנן, ברוך בכלל ברוך בפרט, ארור בכלל ארור בפרט, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, הרי
עמוד ב
ארבע, ארבע וארבע הרי שמונה, שמונה ושמונה הרי שש עשרה. וכן בסיני, וכן בערבות מואב, שנא’ (דברים כח סט) ‘אלה דברי הברית אשר צוה ה’ את משה’ וגו’, וכתיב (דברים כט ח) ‘ושמרתם את דברי הברית הזאת’ וגו’, נמצא מ”ח בריתות על כל מצוה ומצוה. ר”ש מוציא הר גריזים והר עיבל ומכניס אהל מועד שבמדבר’. ובפלוגתא דהני תנאי, דתניא, ‘רבי ישמעאל אומר, כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד. ר’ עקיבא אומר, כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב, ואין לך כל דבר מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות. ר’ שמעון בן יהודה איש כפר עכו אמר משום רבי שמעון, אין לך מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים. אמר רבי, לדברי רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו שאמר משום רבי שמעון, אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים, נמצא לכל אחד ואחד מישראל שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים’. מאי בינייהו? אמר רב משרשיא, ערבא וערבא דערבא איכא בינייהו. דרש רבי יהודה בן נחמני מתורגמניה דרבי שמעון בן לקיש, כל הפרשה כולה לא נאמרה אלא בנואף ונואפת, (דברים כז טו) ‘ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה’ וגו’ – בארור סגי ליה? אלא זה הבא על הערוה והוליד בן והלך לבין עובדי כוכבים ועבד עבודת כוכבים, ארורין אביו ואמו של זה שכך גרמו לו. ת”ר, (דברים יא כט) ‘ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה’ וגו’, מה תלמוד לומר? אם ללמד שתהא ברכה על הר גריזים וקללה על הר עיבל, הרי כבר נאמר (דברים כז יב) ‘אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים’, וכתיב (דברים כז יג) ‘ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל’! אלא להקדים ברכה לקללה. יכול יהיו כל הברכות קודמות לקללות? תלמוד לומר ברכה וקללה, ברכה אחת קודמת לקללה, ואין כל הברכות קודמות לקללות. ולהקיש ברכה לקללה, לומר לך, מה קללה בלוים אף ברכה בלוים, ומה קללה בקול רם אף ברכה בקול רם, ומה קללה בלשון הקודש אף ברכה בלה”ק, ומה קללה בכלל ופרט אף ברכה בכלל ופרט, ומה קללה אלו ואלו עונין ואומרים אמן אף ברכה אלו ואלו עונין ואומרים אמן: מתני’. ברכת כהנים כיצד? במדינה אומר אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת, במקדש אומר את השם
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
