לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=249433
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=249480
סוטה דף לג
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
כל התורה בכל לשון נאמרה, דאי סלקא דעתך בלשון הקודש נאמרה – ‘והיו’ דכתב רחמנא למה לי? איצטריך, משום דכתיב ‘שמע’. לימא קסברי רבנן כל התורה כולה בלשון קודש נאמרה, דאי סלקא דעתך בכל לשון – ‘שמע’ דכתב רחמנא למה לי? איצטריך, משום דכתיב ‘והיו’: תפלה: רחמי היא, כל היכי דבעי מצלי. ותפלה בכל לשון? והאמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית, דאמר רבי יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו, לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי? לא קשיא, הא ביחיד, הא בצבור. ואין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי? והתניא, ‘יוחנן כהן גדול שמע ב”ק מבית קדש הקדשים שהוא אומר ‘נצחו טליא דאזלו לאגחא קרבא לאנטוכיא’, ושוב מעשה בשמעון הצדיק ששמע בת קול מבית קדש הקדשים שהוא אומר ‘בטילת עבידתא דאמר שנאה לאייתאה על היכלא ונהרג גסקלגס ובטלו גזירותיו’, וכתבו אותה שעה וכיוונו’, ובלשון ארמי היה אומר? אי בעית אימא בת קול שאני דלאשמועי עבידא, ואי בעית אימא גבריאל הוה, דאמר מר ‘בא גבריאל ולימדו שבעים לשון’: ברכת המזון: דכתיב (דברים ח י) ‘ואכלת ושבעת וברכת את ה’ אלהיך’ – בכל לשון שאתה מברך: שבועת העדות: דכתיב (ויקרא ה א) ‘ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה’ – בכל לשון שהיא שומעת: שבועת הפקדון: אתיא ‘תחטא’ ‘תחטא’ משבועת העדות: ‘ואלו נאמרין בלשון הקודש מקרא ביכורים וחליצה כו’ עד מקרא ביכורים כיצד (דברים כו ה) וענית ואמרת לפני ה’ אלהיך ולהלן הוא אומר (דברים כז יד) וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש אף כאן בלה”ק’. ולוים גופייהו מנלן? אתיא ‘קול’ ‘קול’ ממשה, כתיב הכא ‘קול רם’, וכתיב התם (שמות יט יט) ‘משה ידבר והאלהים יעננו בקול’, מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש: חליצה כיצד וכו’: ורבנן, האי ‘ככה’ מאי עבדי ליה? מיבעי להו לדבר שהוא מעשה מעכב. ור’ יהודה, מ’כה’ ‘ככה’. ורבנן, ‘כה’ ‘ככה’ לא משמע להו.
עמוד ב
ורבי יהודה האי (דברים כה ט) ‘וענתה ואמרה’ מאי עביד ליה? מיבעי ליה לאגמורי ללוים דבלשון הקודש. ולילף ‘קול’ ממשה? ענייה ענייה גמיר, ‘קול’ ‘קול’ לא גמיר. תניא נמי הכי, ‘רבי יהודה אומר, כל מקום שנאמר ‘כה’ ‘ככה’ ענייה ואמירה, אינו אלא לשון הקודש’. ‘כה’ – (במדבר ו כג) ‘כה תברכו’, (דברים כה ט) ‘ככה’ דחליצה, ענייה ואמירה דלוים: ברכות וקללות כיצד כיון שעברו ישראל את הירדן כו’: תנו רבנן, (דברים יא ל) ‘הלא המה בעבר הירדן’ – מעבר לירדן ואילך, דברי רבי יהודה. (דברים יא ל) ‘אחרי דרך מבוא השמש’ – מקום שחמה זורחת. (דברים יא ל) ‘בארץ הכנעני היושב בערבה’ – אלו הר גריזים והר עיבל שיושבין בהם כותיים. (דברים יא ל) ‘מול הגלגל’ – סמוך לגלגל. (דברים יא ל) ‘אצל אלוני מורה’ – שכם, ולהלן הוא אומר (בראשית יב ו) ‘ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה’, מה אלון מורה האמור להלן שכם, אף כאן שכם’. תניא, ‘אמר רבי אלעזר ברבי יוסי, בדבר זה זייפתי ספרי כותיים; אמרתי להם, זייפתם תורתכם ולא העליתם בידכם כלום, שאתם אומרים אלוני מורה שכם, אף אנו מודים שאלוני מורה שכם; אנו למדנוה בגזרה שוה – אתם במה למדתום? רבי אלעזר אמר, ‘הלא המה בעבר הירדן’ – סמוך לירדן, דאי מעבר הירדן ואילך, הלא כתיב (דברים כז ד) ‘והיה בעברכם את הירדן’! ‘אחרי דרך מבוא השמש’ – מקום שהחמה שוקעת, ‘בארץ הכנעני’ – ארץ חוי היא! ‘היושב בערבה’ – והלא בין הרים וגבעות הן יושבין? ‘מול הגלגל’ – והלא לא ראו את הגלגל? רבי אליעזר ב”י אומר, לא בא הכתוב אלא להראות להן דרך בשניה כדרך שהראה להן בראשונה. ‘דרך’ – בדרך לכו ולא בשדות וכרמים, ‘היושב’ – בישוב לכו ולא במדברות, ‘בערבה’ – בערבה לכו ולא בהרים וגבעות’. תנו רבנן, כיצד עברו ישראל את הירדן, בכל יום ארון נוסע אחר שני דגלים והיום נסע תחילה, שנאמר (יהושע ג יא) ‘הנה ארון הברית אדון כל הארץ עובר לפניכם’; בכל יום ויום לוים נושאין את הארון והיום נשאוהו כהנים, שנאמר (יהושע ג יג) ‘והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נושאי ארון ה” וגו”. תניא, ‘רבי יוסי אומר, בשלשה מקומות נשאו כהנים את הארון, כשעברו את הירדן, וכשהסיבו את יריחו, וכשהחזירוהו למקומו.
28 במאי 2024
אין תגובות
