לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=249404
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=249451
סוטה דף ד
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
וכמה שיעור סתירה? כדי טומאה, כדי ביאה, כדי העראה, כדי הקפת דקל, דברי רבי ישמעאל, ר”א אומר כדי מזיגת הכוס, רבי יהושע אומר כדי לשתותו, בן עזאי אומר כדי לצלות ביצה, ר”ע אומר כדי לגומעה, רבי יהודה בן בתירא אומר כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו, ר”א בן ירמיה אומר כדי לקשור גרדי נימא, חנין בן פנחס אומר כדי שתושיט ידה לתוך פיה ליטול קיסם, פלימו אומר כדי שתושיט ידה לסל ליטול ככר, אע”פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר – (משלי ו כו) ‘כי בעד אשה זונה עד ככר לחם”. וכל הני למה לי? צריכי, דאי תנא כדי טומאה – הוה אמינא כדי טומאתה וארצותה, קמ”ל כדי ביאה; ואי תנא כדי ביאה – הוה אמינא כדי גמר ביאה, קמ”ל כדי העראה; ואי אשמעינן כדי העראה – ה”א כדי העראה וארצותה, קמ”ל כדי טומאה. וכמה כדי [העראה]? כדי הקפת דקל, ורמינהי ‘(במדבר ה יג) ‘ונסתרה’, וכמה שיעור סתירה לא שמענו! כשהוא אומר ‘והיא נטמאה’ – הוי אומר כדי טומאה, כדי ביאה, כדי העראה, כדי חזרת דקל, דברי ר”א, רבי יהושע אומר כדי מזיגת הכוס, בן עזאי אומר כדי לשתותו, ר”ע אומר כדי לצלות ביצה, רבי יהודה בן בתירא אומר כדי לגומעה’. קס”ד היינו הקפת דקל היינו חזרת דקל, התם א”ר ישמעאל כדי הקפת דקל ופליג ר”א עליה, הכא אמר ר’ אליעזר כדי חזרת דקל? אמר אביי, הקפה – ברגל חזרה – ברוח. בעי רב אשי, חזרה ברוח כי היכי דאזיל והדר אתי, או דילמא כי היכי דאזיל ואתי והדר קאי בדוכתיה? תיקו. התם אמר ר”א כדי מזיגת הכוס, הכא כדי חזרת דקל? אידי ואידי חד שיעורא הוא. התם א”ר יהושע כדי לשתותו, הכא אמר כדי מזיגת הכוס? אימא ‘כדי למזוג ולשתות’. ולימא אידי ואידי חד שיעורא הוא? א”כ היינו ר”א! התם אמר בן עזאי כדי לצלות ביצה, הכא אמר כדי לשתותו? אידי ואידי חד שיעורא הוא. התם אמר רבי עקיבא כדי לגומעה, הכא אמר כדי לצלות ביצה? אימא ‘כדי לצלות ביצה ולגומעה’. ולימא אידי ואידי חד שיעורא הוא? אם כן היינו בן עזאי! התם א”ר יהודה בן בתירא כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו, הכא אמר כדי לגומעה? לדבריו דרבי עקיבא קאמר, דקאמר משערין בצליאה ובגמיעה, אימא שיעור גמיעה לחודה, כדי לגמע שלש ביצים זו אחר זו דהיינו צליאה וגמיעה: ר”א בן ירמיה אומר כדי שיקשור גרדי נימא: בעי רב אשי, דמרחק או דמקרב? תיקו: חנין בן פנחס אומר כדי שתושיט ידה לתוך פיה ליטול קיסם: בעי רב אשי, דמהדק או דלא מהדק? תיקו: פלימו אומר כדי שתושיט ידה לסל ליטול ככר: בעי רב אשי, דמהדק או דלא מהדק? בחדתא או בעתיקא? בחמימא או בקרירא?
עמוד ב
בדחטי או בדשערי? ברכיכא או באקושא? תיקו. א”ר יצחק בר (רב) יוסף, א”ר יוחנן, כל אחד ואחד בעצמו שיער. והאיכא בן עזאי דלא נסיב? איבעית אימא נסיב ופירש הוה, ואיבעית אימא מרביה שמיע ליה, ואיבעית אימא (תהילים כה יד) ‘סוד ה’ ליראיו’. דרש רב עוירא, זמנין אמר לה משמיה דרבי אמי וזמנין אמר לה משמיה דרבי אסי, כל האוכל לחם בלא נטילת ידים – כאילו בא על אשה זונה, שנאמר (משלי ו כו) ‘כי בעד אשה זונה עד ככר לחם’. אמר רבא, האי ‘בעד אשה זונה עד ככר לחם’? ‘בעד ככר לחם עד אשה זונה’ מיבעי ליה! אלא אמר רבא, כל הבא על אשה זונה – לסוף מבקש ככר לחם. א”ר זריקא, אמר ר”א, כל המזלזל בנטילת ידים – נעקר מן העולם. אמר רב חייא בר אשי, אמר רב, מים ראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה, מים אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה. תניא נמי הכי, ‘הנוטל ידיו צריך שיגביה ידיו למעלה, שמא יצאו המים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים’. אמר רבי אבהו, כל האוכל פת בלא ניגוב ידים – כאילו אוכל לחם טמא, שנאמר (יחזקאל ד יג) ‘ויאמר ה’ ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא’ וגו’. ומאי (משלי ו כו) ‘ואשת איש נפש יקרה תצוד’? אמר רבי חייא בר אבא, א”ר יוחנן, כל אדם שיש בו גסות הרוח – לבסוף נכשל באשת איש, שנא’ ‘ואשת איש נפש יקרה תצוד’. אמר רבא, האי ‘נפש יקרה’ – ‘נפש גבוהה’ מיבעי ליה! ועוד, ‘היא תצוד’ מיבעי ליה! אלא אמר רבא, כל הבא על אשת איש – אפילו למד תורה דכתיב בה (משלי ג טו) ‘יקרה היא מפנינים’ – מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים, היא תצודנו לדינה של גיהנם. א”ר יוחנן משום ר”ש בן יוחי, כל אדם שיש בו גסות הרוח – כאילו עובד עבודת כוכבים, כתי’ הכא (משלי טז ה) ‘תועבת ה’ כל גבה לב’, וכתיב התם (דברים ז כו) ‘ולא תביא תועבה אל ביתך’. ורבי יוחנן דידיה אמר, כאילו כפר בעיקר, שנאמר (דברים ח יד) ‘ורם לבבך ושכחת את ה’ אלהיך’ וגו’. ר’ חמא בר חנינא אמר, כאילו בא על כל העריות, כתי’ הכא ‘תועבת ה’ כל גבה לב’ וכתי’ התם (ויקרא יח כז) ‘כי את כל התועבות האל’ וגו’. עולא אמר, כאילו בנה במה, שנאמר (ישעיה ב כב) ‘חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא’, אל תיקרי ‘במה’ אלא ‘במה’. מאי ‘יד ליד לא ינקה’? אמר רב, כל הבא על אשת איש – אפי’ הקנהו להקב”ה שמים וארץ, כאברהם אבינו דכתיב ביה (בראשית יד כב) ‘הרימותי ידי אל ה’ אל עליון קונה שמים וארץ’ – לא ינקה מדינה של גיהנם. קשיא להו לדבי רבי שילא, האי ‘יד ליד לא ינקה’, ‘ידי’ מיבעי ליה! אלא אמרי דבי רבי שילא, אפילו קיבל תורה כמשה רבינו, דכתיב ביה (דברים לג ב) ‘מימינו אש דת למו’, לא ינקה מדינה של גיהנם. קשיא ליה לר’ יוחנן, האי ‘יד ליד’, ‘יד מיד’ מיבעיא ליה! אלא א”ר יוחנן,
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
