לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244583
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244647
נזיר דף סא
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
תני רבי חייא, ‘זה לפני ביאת מים (חיים) וזה לאחר ביאת מים, זה לפני זריקת דמים וזה לאחר זריקת דמים’: שתגלחת הנגע וכו’: בעי רמי בר חמא, הני ארבע תגלחיות דקאמר, משום מצוה או משום אעבורי שיער טומאה? למאי נפקא מינה? לעבורי בנשא; אי אמרת משום מצוה – לעבורי בנשא לא, ואי אמרת משום אעבורי שיער טומאה – אפילו סכיה נשא נמי. מאי? אמר רבא, ת”ש ‘ומגלח ארבע תגלחיות’; אי סלקא דעתך משום עבורי שיער טומאה – אפילו בשלש נמי סגיא ליה! שמע מינה משום מצוה, שמע מינה:
פרק תשיעי הכותים אין להם
מתני’. הכותים אין להם נזירות, נשים ועבדים יש להן נזירות. חומר בנשים מבעבדים, שהוא כופה את עבדו ואינו כופה את אשתו: גמ’. קתני ‘הכותים אין להם נזירות, מנא הני מילי? דתנו רבנן, ‘(במדבר ו ב) ‘דבר אל בני ישראל’ – ולא לעובדי כוכבים, ‘ואמרת אליהם’ – לרבות את העבדים’. למה לי קרא? האמרת כל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה! אמר רבא, שאני הכא דאמר קרא (במדבר ל ג) ‘לאסור איסר על נפשו’ – במי שנפשו קנויה לו, יצא עבד שאין נפשו קנויה לו; הואיל ואין נפשו קנויה לו, אימא גבי נזיר נמי לא? קמשמע לן. אמר מר ‘דבר אל בני ישראל ולא לעובדי כוכבים’. וכל היכא דכתיב ישראל, עובדי כוכבים לא? והא גבי ערכין דכתיב (ויקרא כז ב) ‘דבר אל בני ישראל’, ותניא ‘בני ישראל מעריכין ואין העובדי כוכבים מעריכין, יכול לא יהו נערכין – ת”ל ‘איש”? שאני הכא דאמר קרא (במדבר ו ז) ‘לאביו ולאמו לא יטמא’ – במי שיש לו אב, יצא עובד כוכבים שאין לו אב. למאי? אילימא לענין ירושה, והא”ר חייא בר אבין א”ר יוחנן עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה, שנאמר (דברים ב ה) ‘כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר’? אלא במי שמוזהר על כיבוד אביו. מי כתיב ‘כבד אביך’ גבי נזיר? אלא אמר קרא ‘לאביו ולאמו לא יטמא’ – במי שיש לו טומאה,
עמוד ב
יצא עובד כוכבים שאין לו טומאה. מנלן דלית להו טומאה? דאמר קרא (במדבר יט כ) ‘ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל’ – במי שיש לו קהל, יצא זה שאין לו קהל. ממאי? דלמא כרת הוא דלא מיחייב, אבל איטמויי מיטמו? אמר קרא (במדבר יט יט) ‘והזה הטהור על הטמא’ – כל שיש לו טהרה יש לו טומאה וכל שאין לו טהרה אין לו טומאה. ואימא טהרה הוא דלא הויא ליה, טומאה הויא ליה? א”ק ‘ואיש אשר יטמא ולא יתחטא’. רב אחא בר יעקב אמר, שאני הכא דא”ק (ויקרא כה מו) ‘והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם’ – כל שיש לו נחלה יש לו טומאה וכל שאין לו נחלה אין לו טומאה. אי הכי עבדים נמי לא? אלא אמר רבא, בשלמא גבי ערכין שנאמר (ויקרא כז ב/לד) ‘בני ישראל’ – בני ישראל מעריכין ואין העובדי כוכבים מעריכין, יכול לא יהו נערכין? ת”ל ‘איש [איש]’, הכא בני ישראל נוזרין ומביאין קרבן, ואין העובדי כוכבים נוזרין ומביאין קרבן, יכול אף לא יהו נזירין כלל – ת”ל ‘איש’? אמרי, אי משום קרבן לאו מהכא נפקא ליה, אלא מהתם, ”לעולה’ – פרט לנזירות, דברי ר’ יוסי הגלילי’. אימא בני ישראל נוזרין נזירות עולם, ואין העובדי כוכבים נוזרים נזירות עולם, יכול לא יהו נזירים – תלמוד לומר ‘איש’? א”ר יוחנן, מי כתיב נזיר עולם? אימא בני ישראל מדירין בניהם בנזיר, ואין העובדי כוכבים מדירין בניהם בנזיר, יכול לא יהו נזירים – ת”ל ‘איש’? האמר רבי יוחנן הלכה היא בנזיר. אימא בני ישראל מגלחין על נזירות אביהן, ואין העובדי כוכבים מגלחין על נזירות אביהן,
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
