לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244569
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244633
נזיר דף מו
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
רבי שמעון אומר, כיון שנזרק עליו אחד מן הדמים – הותר הנזיר לשתות ביין ולהיטמא למתים: גמ’. ת”ר, ‘(במדבר ו כ) ‘ואחר ישתה הנזיר יין’ – אחר המעשים כולן, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים, אחר מעשה יחידי’. מאי טעמייהו דרבנן? כתיב הכא ‘ואחר ישתה הנזיר יין’ וכתיב התם (במדבר ו יט) ‘אחר התגלחו את נזרו’ – מה התם אחר מעשה יחידי, אף כאן אחר מעשה יחידי. אימא עד דאיכא תרווייהו? אי הכי גז”ש למה לי?: אמר רב, תנופה בנזיר מעכבת. אליבא דמאן? אילימא אליבא דרבנן – תגלחת אמרי רבנן לא מעכבא, תנופה מיבעיא? אלא אליבא דרבי אליעזר – פשיטא, האמר ר”א אחר מעשים כולם! מהו דתימא כיון דלענין כפרה שירי מצוה היא, הכא נמי לא תעכב, קמ”ל.
עמוד ב
ומי מעכבא? והתניא (במדבר ו) ”זאת תורת הנזיר – בין שיש לו כפים בין שאין לו כפים’? ואלא הא דתניא ”זאת תורת הנזיר’ – בין שיש לו שער בין שאין לו שער’, הכי נמי דלא מעכבא? והתניא ‘נזיר ממורט – בש”א אינו צריך להעביר תער על ראשו וב”ה אומרים צריך להעביר תער על ראשו’, ואמר רבינא מאי ‘אינו צריך’ לב”ש? אינו צריך אין לו תקנה, הא לב”ה יש לו תקנה. והיינו דרבי פדת, דאמר ר’ פדת, ב”ש ורבי אליעזר אמרו דבר אחד. מאי ר’ אליעזר? דתניא, ‘אין לו בהן יד ורגל – אין לו טהרה עולמית דברי רבי אליעזר, רבי שמעון אומר יניחנו על מקומו ויצא, וחכ”א יניח על של שמאל ויצא’. לישנא אחרינא, אמרי לה, אמר רב, תנופה בנזיר מעכבת. אליבא דמאן? אילימא אליבא דרבי אליעזר – פשיטא, האמר רבי אליעזר אחר מעשים כולם! אלא אליבא דרבנן – השתא יש לומר תגלחת אמרי רבנן לא מעכבא, תנופה מיבעיא? ומי לא מעכבא? והתניא ”זאת תורת הנזיר’ – בין שיש לו כפים ובין שאין לו כפים’? ואלא הא דתניא ”זאת תורת הנזיר’ – בין שיש לו שער ובין שאין לו שער’, הכי נמי דמעכבא? והתניא ‘נזיר ממורט – בש”א אינו צריך להעביר תער על ראשו וב”ה אומרים צריך’? אמר רבי אבינא, מאי ‘צריך’ לבית הלל? צריך ואין לו תקנה, לב”ש יש לו תקנה, ופליגא דרבי פדת: מתני’. גילח על הזבח ונמצא פסול – תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו. גילח על החטאת שלא לשמה ואח”כ הביא קרבנותיו לשמן – תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו. גילח על העולה או על השלמים שלא לשמן ואח”כ הביא קרבנותיו לשמן – תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו. רבי שמעון אומר, אותו הזבח לא עלה לו, אבל שאר זבחים עלו. ואם גילח על שלשתן ונמצא אחד מהן כשר – תגלחתו כשרה, ויביא שאר זבחים: גמ’. אמר רב אדא בר אהבה, זאת אומרת, קסבר ר”ש נזיר שגילח על שלמי נדבה – יצא. מאי טעמ’? דאמר קרא (במדבר ו יח) ‘ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים’, ולא כתב ‘על שלמיו’:
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
