לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244555
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244619
נזיר דף לב
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
ואת אחד עשר: גמ’. מני מתני’? לא ר’ יוסי ולא רבנן! דתניא, ‘מי שנדר ועבר על נזירותו – אין נזקקין לו, אלא א”כ מונה בהן איסור כימים שנהג בהם היתר; ר’ יוסי אומר, דיו שלשים יום’, אי רבנן – קשיא נזירות מועטת, אי ר’ יוסי – קשיא נזירות מרובה! איבעית תימא ר’ יוסי ואיבעית תימא רבנן; איבעית תימא ר’ יוסי – כאן בנזירות מרובה, כאן בנזירות מועטת, ואיבעית תימא רבנן – לא תימא ‘משעה שנזר’, אלא אימא ‘כמשעה שנזר’: נשאל לחכמים והתירוהו וכו’: א”ר ירמיה, מדב”ש נשמע לדבית הלל – לאו אמרי ב”ש הקדש בטעות הוי הקדש – כיון דאיגלאי מילתא דלאו שפיר נזר תצא ותרעה בעדר, לב”ה נמי – אע”ג דאמרי תמורה בטעות הויא תמורה, ה”מ היכא דאיתיה לעיקר הקדש, אבל היכא דמיתעקר עיקר הקדש – איתעקר נמי תמורה: אמר מר, אי אתם מודים שאילו קרא לתשיעי עשירי כו’: איתמר, מעשר, רב נחמן אמר טעותו ולא כוונתו, רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי טעותו וכ”ש כוונתו. אמר ליה רבא לרב נחמן, לדידך דאמרת טעותו ולא כוונתו – דקאמרי בית שמאי לבית הלל ‘אי אתם מודים שאילו קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי ששלשתן מקודשין’ ואישתיקו בית הלל, לימרו להון – מה למעשר שכן אינו קדוש בכוונה? אמר רב שימי בר אשי, היינו טעמא דלא אמרי להון, דק”ו הוא, מה מעשר שאינו קדוש בכוונה – קדוש בטעות, הקדש שקדוש בכוונה – לא כל שכן? ולא היא, דהקדש בדעתא דמריה תלי: מתני’. מי שנדר בנזיר והלך להביא את בהמתו ומצאה שנגנבה, אם עד שלא נגנבה בהמתו נזר – הרי זה נזיר,
עמוד ב
ואם משנגנבה בהמתו נזר – אינו נזיר. וזו טעות טעה נחום המדי, כשעלו נזירים מן הגולה ומצאו בהמ”ק חרב, אמר להם נחום המדי, אילו הייתם יודעין שבהמ”ק חרב – הייתם נוזרים? אמרו לו, לא. והתירן נחום המדי. וכשבא הדבר אצל חכמים, אמרו, כל שנזר עד שלא חרב בהמ”ק – נזיר, ומשחרב בהמ”ק – אינו נזיר: גמ’. אמר רבה, שטפוהו רבנן לר’ אליעזר ואוקמיה בשיטתייהו, דתנן ‘פותחין בנולד דברי ר”א, וחכמים אוסרין’. ואמר רבא, אע”ג דאמור רבנן אין פותחין בנולד – אבל פותחין בתנאי נולד. ה”ד? אמרי להון, אילו אתא איניש ואמר לכון דחרב בהמ”ק – מי הוה נדריתון? אמר רב יוסף, אי הואי התם הוה אמינא להון, הכתיב (ירמיה ז ד) ‘היכל י”י היכל י”י היכל י”י המה’ – זה מקדש ראשון ומקדש שני! נהי דידעין להון דיחרוב, מי יודעין לאימתי? אמר אביי, ולא ידעין לאימת? והכתיב (דניאל ט כד) ‘שבועים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך’! ואכתי מי ידעינן בהי יומא?: מתני’. היו מהלכין בדרך ואחד בא כנגדן, אמר אחד מהן ‘הריני נזיר שזה פלוני’, ואחד אמר ‘הריני נזיר שאין זה פלוני’, ‘הריני נזיר שאחד מכם נזיר’, ‘שאין אחד מכם נזיר’, ‘ששניכם נזירים’, ‘שכולכם נזירים’ – בית שמאי אומרים כולן נזירין, וב”ה אומרים אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו. ור”ט אומר, אין אחד מהם נזיר. הרתיע לאחוריו – אינו נזיר, ר”ש אומר, יאמר ‘אם היה כדברי – הריני נזיר חובה, ואם לאו – הריני נזיר נדבה’: גמ’. מי שלא נתקיימו דבריו אמאי הוי נזיר? אמר רב יהודה, אימא ‘מי שנתקיימו דבריו’.
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
