לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244552
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244616
נזיר דף כט
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
אמר ריש לקיש, כדי לחנכו במצות. אי הכי אפי’ אשה נמי? קסבר איש חייב לחנך בנו במצות ואין האשה חייבת לחנך את בנה. בשלמא לרבי יוחנן דאמר הלכה היא בנזיר – אמטו להכי בנו אין בתו לא, אלא לריש לקיש – אפילו בתו? קסבר בנו חייב לחנכו בתו אינו חייב לחנכה. בשלמא לרבי יוחנן דאמר הלכה היא בנזיר – אהכי בנזירות אין בנדרים לא, אלא לריש לקיש – אפילו נדרים נמי? לא מיבעיא קאמר; לא מיבעיא בנדרים דלית ליה ניוול, אלא אפילו בנזירות דאית ליה ניוול, אפילו הכי חייב לחנכו. בשלמא לרבי יוחנן דאמר הלכה היא בנזיר – היינו דקתני ‘מיחה או שמיחוהו קרוביו’, אלא לרבי יוסי בר’ חנינא אמר ריש לקיש – כל כמיניהון קרובים דאמרין ליה לא תיגמריה מצות? קסבר כל חינוך דלא חשיב – לא ניחא ליה. בשלמא לרבי יוחנן דאמר הלכה היא בנזיר – משום הכי מגלח ועביד הקפה, אלא לר’ יוסי בר’ חנינא אמר ר”ל כדי לחנכו במצות – הא קעביד הקפה? קסבר הקפת כל הראש מדרבנן, וחינוך מדרבנן, ואתי חינוך דרבנן ודחי הקפה דרבנן. בשלמא לרבי יוחנן דאמר הלכה היא בנזיר – אהכי מגלח מייתי קרבן, אלא לרבי יוסי ברבי חנינא אמר ריש לקיש כדי לחנכו במצות – הא קא מייתי חולין לעזרה? קסבר חולין בעזרה לאו דאורייתא. בשלמא לרבי יוחנן דאמר הלכה היא בנזיר – אהכי כי מיטמא מייתי קרבן ציפרין ואכיל כהן מליקה, אלא לרבי יוסי ברבי חנינא אמר ריש לקיש – הא קאכיל נבילה? קסבר כרבי יוסי בר’ יהודה דאין שחיטה לעוף מן התורה וחולין בעזרה לאו דאורייתא. וסבר רבי יוסי הכי? והתניא ‘ר’ יוסי ברבי יהודה אומר מנין לחטאת העוף שהיא באה על הספק שאינה נאכלת? תלמוד לומר (ויקרא טו לג) ‘והזב את זובו לזכר ולנקבה’ – מקיש נקבה לזכר, מה זכר מביא קרבן על הודאי אף נקבה מביאה קרבן על הודאי, ומה זכר מביא על הספק אף נקבה מביאה על הספק, ומה זכר ממין שהוא מביא על הודאי מביא על הספק אף נקבה ממין שהיא מביאה על הודאי מביאה על הספק, אי מה זכר מביא קרבן ונאכל אף נקבה מביאה קרבן ונאכל? אמרת
עמוד ב
לא, אם אמרת בזכר שכן איסור אחד – תאמר בנקבה ששני איסורין?’; מאי שני איסורין – לאו איסור נבילה וחולין בעזרה? מתקיף לה רב אחא בריה דרב איקא, ודילמא מיחייב עליה משום דמיתחזי כתרין איסורין מדרבנן? לימא כתנאי, ‘עד מתי מדיר את בנו בנזיר? עד שיביא שתי שערות דברי רבי, רבי יוסי ברבי יהודה אומר עד שיגיע לעונת נדרים’. מאי לאו תנאי היא, דרבי סבר הלכה היא בנזיר – ואע”ג דהגיע לעונת נדרים מדיר ליה ואזיל עד דמייתי שתי שערות, ור’ יוסי ברבי יהודה דאמר עד שיגיע לעונת נדרים סבר כדי לחנכו במצות – וכיון דנפיק מרשותיה תו לא מיחייב? אמרי, לא, דכולי עלמא הלכה היא בנזיר, והכא במופלא הסמוך לאיש קמיפלגי, רבי סבר מופלא הסמוך לאיש דרבנן ואתיא דאורייתא דחיא דרבנן, ור’ יוסי בר’ יהודה סבר מופלא הסמוך לאיש דאורייתא. ואיבעית אימא, דכולי עלמא כדי לחנכו במצות, ומופלא הסמוך לאיש דרבנן היא, רבי סבר אתי חינוך דרבנן ודחי מופלא הסמוך לאיש דרבנן, ור’ יוסי בר’ יהודה דאמר עד שיגיע לעונת נדרים – קסבר לא אתי חינוך דרבנן ודחי מופלא הסמוך לאיש. לימא הני תנאי כי הני תנאי, דתניא, ‘מעשה ברבי חנינא שהדירו אביו בנזיר והביאו לפני רבן גמליאל, והיה רבן גמליאל בודקו לידע אם הביא שתי שערות אם לא הביא, רבי יוסי אומר לידע אם הגיע לעונת נדרים אם לאו, אמר לו, רבי, אל תצטער לבודקני – אם קטן אני אהיה בשביל אבא, אם גדול אני אהיה בשביל עצמי! עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו, אמר, מובטח אני בזה שמורה הלכה בישראל; אמרו, לא היו ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל’. בשלמא לרבי יוסי בר’ יהודה דאמר עד שיגיע לעונת נדרים – היינו דקאמר ‘אם קטן אני אהיה בשביל אבא’, אלא לרבי דאמר עד שיביא שתי שערות – ‘ואם גדול אני אהיה בשביל עצמי’?
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
