לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244538
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244602
נזיר דף טו
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
שאני הכא דאמר רחמנא (במדבר ו ט) ‘וטמא ראש נזרו’ – מי שנזרו תלוי לו בראשו. מיתיבי ‘נזיר שכלו לו ימיו – אסור לגלח ולשתות יין ולטמא למתים, ואם גילח ושתה יין ונטמא למתים – ה”ז סופג את הארבעים’? תיובתא: מתני’. ‘הריני נזיר לכשיהא לי בן ונזיר מאה יום’ – נולד לו בן עד שבעים לא הפסיד כלום, לאחר שבעים סותר שבעים, שאין תגלחת פחות משלשים יום: גמ’. אמר רב, יום שבעים עולה לכאן ולכאן. תנן ‘נולד לו עד שבעים לא הפסיד כלום’, ואי סלקא דעתך עולה לכאן ולכאן – איתגורי מיתגר? אלא בדין הוא דלא ליתני ‘עד שבעים’, ומשום דקתני סיפא ‘אחר שבעים סותר שבעים’ – קתני רישא ‘שבעים’. ת”ש מסיפא ‘נולד אחר שבעים סותר שבעים’; מאי אחר אחר אחר, אבל אחר ממש מאי הכי נמי דלא סתר? אי הכי, מאי איריא דתני ‘נולד עד שבעים לא הפסיד כלום’, אפי’ אחר שבעים נמי הא אמרת לא סתר? אלא ש”מ אחר ממש, וכן מתני’ לרב שמע מינה. ורב כמאן אמרה לשמעתיה? אילימא כאבא שאול דתנן ‘הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל – בטלה ממנו גזירת שבעה, שמנה ימים קודם לרגל – בטלה ממנו גזירת שלשים, ומותר לספר ערב הרגל, ואם לא סיפר ערב הרגל – אסור לספר אחר הרגל,
עמוד ב
אבא שאול אומר אפי’ לא סיפר קודם הרגל מותר לספר אחר הרגל, שכשם שמצות שלשה מבטלת גזירת שבעה – כך מצות שבעה מבטלת גזירת ל”; מ”ט דאבא שאול, לאו משום דקסבר שביעי עולה לכאן ולכאן? דלמא עד כאן לא קאמר אבא שאול אלא באבילות ז’ דרבנן, אבל בנזיר דאורייתא לא? אלא רב דאמר כר’ יוסי, דתניא ‘ר’ יוסי אומר, שומרת יום כנגד יום ששחטו וזרקו עליה בשני שלה ואח”כ ראתה – הרי זו אינה אוכלת ופטורה מלעשות פסח שני’, מ”ט דר’ יוסי, לאו משום דקסבר מקצת היום ככולו? ממאי? ודלמא משום דקסבר מכאן ולהבא הוא מטמא? ומי סבר ר’ יוסי הכי? והתניא ‘ר’ יוסי אומר זב בעל שתי ראיות ששחטו וזרקו עליו בשביעי, וכן שומרת יום כנגד יום ששחטו וזרקו עליה ואח”כ ראו – אע”פ שמטמאין משכב ומושב למפרע פטורין מלעשות פסח שני’? מאי ‘למפרע’? מדרבנן. הכי נמי מיסתברא, דאי ס”ד מדאורייתא – אמאי פטורין מלעשות פסח שני? לעולם אימא לך טומאה דאורייתא, תהום דזיבה התירו. ואף רבי אושעיא סבר ‘למפרע’ מדרבנן, דתניא ‘רבי אושעיא אמר, (אבל) הרואה זב בשביעי שלו סותר את שלפניו’, ואמר ליה ר’ יוחנן לא נסתור אלא יומו; מה נפשך – אי סתר כולהו סתר, אי לא סתר לא נסתור ולא יומו? אלא אימא ‘לא נסתור ולא יומו’,
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
