לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244531
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244595
נזיר דף ח
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
מתני’. ‘הריני נזיר כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים’ – הרי זה נזיר עולם, ומגלח אחת לשלשים יום. רבי אומר, אין זה מגלח אחת לשלשים יום, ואיזהו מגלח אחת לשלשים? האומר ‘הרי עלי נזירות כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים’. ‘הריני נזיר מלא הבית’ או ‘מלא הקופה’ – בודקין אותו, אם אמר אחת גדולה נזרתי – נזיר ל’ יום, ואם אמר סתם נזרתי – רואין את הקופה כאילו היא מלאה חרדל ונזיר כל ימיו. ‘הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני’ – אומדין כמה ימים מכאן עד מקום פלוני, אם פחות מל’ יום – נזיר ל’ יום, ואם לאו – נזיר כמנין הימים. ‘הריני נזיר כמנין ימות החמה’ – מונה נזירות כמנין ימות החמה. אמר רבי יהודה, מעשה היה כיון שהשלים מת: גמ’. ‘רואין את הקופה כאילו מלאה חרדל ונזיר כל ימיו’. ואמאי? וליחזייה כאילו מלאה קישואין ודלועין, ותיהוי ליה תקנתא? אמר חזקיה, במחלוקת שנויה, ור”ש היא דאמר אדם מכניס את עצמו לדבר שספיקו חמור מודאי, דתניא ‘הריני נזיר ע”מ שיהא בכרי זה מאה כור והלך ומצאו שנגנב או שאבד – ר”ש אוסר שספק נזירות להחמיר, ר’ יהודה מתיר שספק נזירות להקל’. רבי יוחנן אמר, אפילו תימא רבי יהודה, התם לא נחית ליה לנזירות, הכא נחית ליה לנזירות; במאי לסלוקיה מיניה? אמאי לא? ליחזיה לקופה כאילו מלאה קישואין ודלועין ותיהוי ליה תקנתא, הא ס”ד נזירות הוא דקביל עילויה!
דף ח ב
דר’ יהודה סבר לה כרבי, דתנן ‘רבי אומר, אין זה מגלח אחת לשלשים יום, ואיזהו שמגלח אחת לשלשים יום? האומר [הרי] עלי נזירות כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים’. ורבי יהודה מי סבר לה כרבי? והתנן ‘הריני נזיר כמנין ימות החמה וכו’, א”ר יהודה מעשה היה וכיון שהשלים מת’; אא”ב נזירות קא מקבל עליה – היינו טעמא דכיון דהשלים מת, אלא א”א חדא נזירות קבל עילויה – מי הוי השלמה כלל? ועוד, מי סבר לה כרבי? והא תניא ‘רבי יהודה אומר הריני נזיר מנין הילקטי קיץ ומנין שבלי שמיטה – מונה נזירות כמנין הילקטי קיץ וכמנין שבלי שמיטה’? מנין שאני. ומי שאני ליה לרבי מנין? והתניא ‘הריני נזיר כמנין ימות החמה – מונה נזירות כמנין ימות החמה, כימי הלבנה – מונה כימי הלבנה, רבי אומר עד שיאמר נזירות עלי כמנין ימות החמה וכמנין ימות הלבנה’? רבי יהודה סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא; סבר לה כותיה בחדא – נזירות קביל עילויה, ופליג עליה בחדא – דאילו רבי יהודה שני ליה מונה ורבי לא שני ליה מונה: ת”ר, ‘הריני נזיר כל ימי חיי, הריני נזיר עולם – הרי זה נזיר עולם. אפילו מאה שנה, אפילו אלף שנים – אין זה נזיר עולם אלא נזיר לעולם’: ת”ר, ‘הריני נזיר ואחת – מונה שתים, ועוד – מונה שלש, ושוב – מונה ארבע’. פשיטא! מהו דתימא ‘ושוב’ כי כולהו, והויא ליה שית, קמ”ל דלא: ת”ר, ‘הריני נזיר – סומכוס אומר, הן – אחת, דיגון – שתים, טריגון – שלש, טטרגון – ארבע, פונטיגון – חמש’: ת”ר, ‘בית עגול דיגון טריגון פונטיגון – אינו מטמא בנגעים, טטרגון – מטמא בנגעים’. מ”ט? למטה הוא אומר (ויקרא יד לז) ‘קיר’ ‘קירות’, למעלה הוא אומר ‘קיר’ ‘קירות’, הרי כאן ארבע:
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
