לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244530
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244594
נזיר דף ז
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
ואימא שנה? מי מנינן ליומי? והא רבנן דקיסרי אמרי ‘מנין שאין מונין ימים לשנים? שנאמר (שמות יב ב) ‘לחדשי השנה’ – חדשים מחשבין לשנים ולא ימים לשנים’: מתני’. אמר ‘הריני נזיר אחת גדולה’ ‘הריני נזיר אחת קטנה’ אפילו ‘מכאן ועד סוף העולם’ – נזיר שלשים יום: גמ’. אמאי? והא מכאן ועד סוף העולם קאמר! הכי קאמר, אריכא לי הדא מילתא כמכאן ועד סוף העולם. תנן, ‘הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני, אומדים כמה ימים מכאן ועד מקום פלוני – פחות משלשים יום נזיר שלשים יום, ואם לאו נזיר כמנין הימים’. ואימא הכא נמי אריכא לי הא מילתא כמכאן ועד מקום פלוני? אמר רבא, שהחזיק בדרך. וליהוי כל פרסה ופרסה? אמר רב פפא, באתרא דלא מני פרסי. וליהוי כל אוונא ואוונא? מי לא תנן ‘הריני נזיר כעפר הארץ וכשער ראשי וכחול הים – הרי זה נזיר עולם ומגלח אחד לשלשים יום’? כל מילתא דאית ביה קיצותא לא קתני. והתניא, ‘הריני נזיר כל ימי חיי הריני נזיר עולם – הרי זה נזיר עולם, אפילו מאה שנה אפילו אלף שנים – אין זה נזיר עולם אלא נזיר לעולם’. רבה אמר, שאני שערות הואיל ומובדלות זו מזו. גבי יומי נמי הא כתיב (בראשית א ה) ‘ויהי ערב ויהי בקר יום אחד’? התם לאו דמפסקי מהדדי הוא, מאי קאמר? יממא וליליא חד יומא הוא, ולעולם לא מפסקי מהדדי. רבא אמר, למה לך אקשויי כולי האי? שאני התם דהא קתני ‘הריני נזיר אחת’: מתני’. ‘הריני נזיר ויום אחד’ ‘הריני נזיר ושעה אחת’ ‘הריני נזיר אחת ומחצה’ – ה”ז נזיר שתים: גמ’. למה לי למיתנא כל הני? צריכי; דאי תנא ‘הריני נזיר ויום אחד’ – הכא הוא דאמרינן אין נזירות ליום א’, אמטו להכי קמני תרתין, אבל ‘הריני נזיר ושעה אחת’ – לימני ל’ ואחד יום, קמ”ל.
עמוד ב
ואי תנא ‘שעה אחת’ – משום דלא נחית לדוקא, אבל ‘אחת ומחצה’ דנחית לדוקא – אימא לא לימני תרתי, קמשמע לן כולהו נזיר שתים: מתני’. ‘הריני נזיר שלשים יום ושעה אחת’ – נזיר שלשים ואחד יום, שאין נזירות לשעות: גמ’. אמר רב, לא שנו אלא דאמר ‘שלשים ואחד יום’, אבל אמר ‘שלשים [יום] ויום אחד’ – נזיר שתים. רב סבר לה כרבי עקיבא דדריש לישנא יתירא, דתנן ‘לא את הבור ולא את הדות אע”פ שכתב לו עומקא ורומא, וצריך ליקח לו דרך דברי ר”ע, וחכ”א א”צ ליקח לו דרך, ומודה רבי עקיבא בזמן שאמר לו חוץ מאלו – שאינו צריך ליקח לו דרך’:
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
