לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240221
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240310
נדרים דף עג
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
הכא נמי דאמר ליה ‘לכי שמענא מיפר לה’. לכי שמע ליפר לה הוא? סבר דלמא מטרידנא. בעי רמי בר חמא, חרש מהו שיפר לאשתו; אם תמצא לומר בעל מיפר בלא שמיעה – משום דבר מישמע הוא, אבל חרש דלאו בר מישמע הוא – היינו דר’ זירא, דאמר רבי זירא כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכל שאין ראוי לבילה בילה מעכבת בו, או דלמא ‘ושמע אישה’ לא מעכב? אמר רבא ת”ש ושמע אישה פרט לאשת חרש שמע מינה איבעיא להו בעל מהו שיפר לשתי נשיו בבת אחת אותה דוקא או לאו דוקא אמר רבינא ת”ש אין משקין שתי סוטות כאחת מפני שלבה גס בחבירתה ר’ יהודה אומר לא מן השם הוא זה אלא משום שנאמ’ (במדבר ה) ‘והשקה אותה’ – לבדה:
דף עג ב
מתני’. בוגרת ששהתה י”ב חדש ואלמנה ל’ יום, ר’ אליעזר אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה יפר, וחכ”א – אין הבעל מיפר עד שתכנס לרשותו: גמ’. אמר רבה, ר”א ומשנה ראשונה אמרו דבר אחד, דתנן ‘נותנין לבתולה י”ב חדש לפרנס עצמה, הגיע י”ב חדש – אוכלת משלו ואוכלת בתרומה, אבל היבם אינו מאכיל בתרומה, עשתה ששה חדשים בפני הבעל וששה חדשים בפני היבם, ואפילו כולן בפני הבעל חסר יום א’, או כולן בפני היבם חסר יום א’ – אינה אוכלת בתרומה, זו משנה ראשונה; ב”ד של אחריהם אמרו – אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה’. א”ל אביי, דלמא לא היא, עד כאן לא קא אשמעינן משנה ראשונה – אלא למיכל בתרומה דרבנן, אבל נדרים דאורייתא – אימא לא; ועד כאן לא שמעת ליה לר’ אליעזר – אלא גבי נדרים, כדרב פנחס משמיה דרבא דאמר כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת, אבל תרומה – אפילו מדרבנן נמי לא אכלה:
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
