לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240198
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240287
נדרים דף נ
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
דלי ציפתא, ואמר ליה לשלוחא, חזי מאי איכא, מיהו לא ניחא לי דאיתהני בהדין עלמא! ר’ עקיבא איתקדשת ליה ברתיה (דבר) דכלבא שבוע, שמע (בר) כלבא שבוע – אדרה הנאה מכל נכסיה. אזלא ואיתנסיבה ליה בסיתוא. הוה גנו בי תיבנא. הוה קא מנקיט ליה תיבנא מן מזייה. אמר לה, אי הואי לי – רמינא ליך ירושלים דדהבא! אתא אליהו, אידמי להון כאנשא, וקא קרי אבבא. אמר להו, הבו לי פורתא דתיבנא, דילדת אתתי ולית לי מידעם לאגונה! אמר לה ר’ עקיבא לאנתתיה, חזי גברא דאפילו תיבנא לא אית ליה! אמרה ליה, זיל הוי בי רב. אזל תרתי סרי שנין קמי דר’ אליעזר ור’ יהושע. למישלם תרתי סרי שנין קא אתא לביתיה, שמע מן אחורי ביתיה דקאמר לה חד רשע לדביתהו, שפיר עביד ליך אבוך, חדא דלא דמי ליך, ועוד, [שבקך] ארמלות חיות כולהון שנין! אמרה ליה, אי צאית לדילי – ליהוי תרתי סרי שנין אחרנייתא! אמר, הואיל ויהבת לי רשותא – איהדר לאחורי. הדר אזל, הוה תרתי סרי שני אחרנייתא, אתא בעשרין וארבעה אלפין זוגי תלמידי. נפוק כולי עלמא לאפיה, ואף היא קמת למיפק לאפיה. אמר לה ההוא רשיעא, ואת להיכא? אמרה ליה, (משלי יב י) ‘יודע צדיק נפש בהמתו’. אתת לאיתחזויי ליה, קא מדחן לה רבנן. אמר להון, הניחו לה, שלי ושלכם שלה הוא! שמע (בר) כלבא שבוע, אתא ואיתשיל על נידריה ואשתריי ואשתרי. מן שית מילי איעתר רבי עקיבא, מן כלבא שבוע, מן אילא דספינתא – דכל ספינתא עבדין ליה מין עינא, זימנא חדא אנשיוה על כיף ימא, אתא הוא אשכחיה. ומן גווזא – דזימנא חדא יהיב ארבעה זוזי לספונאי, אמר להו, אייתי לי מדעם, ולא אשכחו אלא גווזא על כיף ימא, אתיוה ליה, אמרו ליה, עביד מרנא עליה, אישתכח דהוה מלי דינרי, דזימנא חדא טבעת ספינתא וכולי עיסקא הוה מחית בההוא גווזא ואישתכח בההוא זימנא דמן דסרוקיתא. ומן מטרוניתא,
עמוד ב
ומן אשתו של טורנוסרופוס, ומן קטיעא בר שלום: רב גמדא יהיב ד’ זוזי לספונאי לאתויי בהון מידעם, לא אשכחו, אתיוה ליה בהון קופא, אישתמיט, על לחרתא, חפרו בתריה, אשכחוה דרביע על מרגלייתא, אייתינון ליה כולהון. אמרה ליה בת קיסר לרבי יהושע בן חנניה, תורה מפוארה בכלי מכוער! א”ל, למדי מבית אבוך, במה מניחין יין? אמרה ליה, במאני דפחרא. אמר לה, כולי עלמא בפחרא, ואתון במאני דפחרא? אתון אחיתון במאני דכספא ודהבא! אזלת ורמת חמרא במאני דכספא ודהבא, וסרי. אמר לה, אף אורייתא כן! והאיכא שפירין וגמירין? אמר לה, אי הוו סנו – הוו גמירין טפי. ההיא דאתיא לקמיה דרב יהודה מנהרדעא לדינא, ואיתחייבת מן דינא. אמרה ליה, שמואל רבך הכי דנן? אמר לה, ידעת ליה? אמרה ליה, אין! גוצא ורבה כריסיה, אוכם ורבה שיניה. אמר לה, לבזוייה קאתית? תיהוי ההיא אתתא בשמתא! פקעה ומתה: ומותר בביצה טורמיטא: מאי ביצה טורמיטא? אמר שמואל, עבדא דעביד לה – שוי אלפא דינרי, ומעייל לה אלפא זימני במיא חמימי ואלפא זימני במיא קרירי עד דמתזוטרא כי היכי דבלעיתה, ואם אית כיבא סריך עלה, וכד נפקא ואתיא ידע אסיא מאי סמא מתבעי ליה ובמאי מתסי. שמואל הוה בדיק נפשיה בקולחא, עד דמסתרין אינשי ביתיה עליה שעריהון. תנן התם ‘היה עושה בכלופסין לא יאכל בבנות שבע, בבנות שבע לא יאכל בכלופסין’. מאי כלופסין? מינא דתאיני דעבדין מנהון לפדי. ההוא גברא דיהב עבדא לחבריה לאגמוריה אלפא מיני לפדי, אגמריה תמני מאה. אזמניה לדינא לקמיה דרבי. אמר רבי, אבותינו אמרו נשינו טובה, אנו אפילו בעינינו לא ראינו! רבי עבד ליה הלולא לר”ש ברבי, כתב על בית גננא ‘עשרין וארבעה אלפין ריבואין דינרין נפקו על בית גננא דין ולא אזמניה לבר קפרא’. אמר ליה, אם לעוברי רצונו כך – לעושי רצונו על אחת כמה וכמה! אזמניה, אמר, לעושי רצונו בעולם הזה כך – לעוה”ב עאכ”ו!: יומא דמחייך ביה רבי אתיא פורענותא לעלמא. א”ל לבר קפרא, לא תבדיחן ויהיבנא לך ארבעין גריוי חיטי! א”ל, ליחזי מר
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
