לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240202
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240291
נדרים דף נד
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
פרק שביעי הנודר מן הירק
מתני’. הנודר מן הירק – מותר בדלועין, ורבי עקיבא אוסר. אמרו לו לרבי עקיבא, והלא אומר אדם לשלוחו ‘קח לי ירק’ והוא אומר ‘לא מצאתי אלא דלועין’? אמר להם, כן הדבר; או שמא אומר הוא ‘לא מצאתי אלא קיטנית’? אלא שהדלועין בכלל ירק, וקיטנית אינו בכלל ירק! ואסור בפול המצרי לח ומותר ביבש: גמ’. הנודר מן הירק כו’: והא מן ירק נדר? אמר עולא, באומר ‘ירקי קדירה עלי’. ודילמא ירק הנאכל בקדרה קאמר? באומר ‘ירק המתבשל בקדרה עלי’. במאי קא מיפלגי? רבנן סברי כל מילתא דצריך שליחא לאמלוכי עלה לאו מיניה הוא, ורבי עקיבא סבר כל מילתא דמימליך שליחא עלה מיניה הוא. אמר אביי, מודה רבי עקיבא לענין מלקות שאינו לוקה. תנן התם ‘השליח שעשה שליחותו – בעל הבית מעל, לא עשה שליחותו – שליח מעל’. מאן תנא? אמר רב חסדא, מתניתין דלא כרבי עקיבא, דתנן ‘כיצד? אמר לו תן בשר לאורחים ונתן להם כבד, תן כבד ונתן להם בשר – השליח מעל’; ואי רבי עקיבא, הא א”ר עקיבא כל מילתא דמימליך עלה שליח מיניה הוא, למעול בעל הבית ולא למעול שליח! אמר אביי, אפילו תימא רבי עקיבא,
עמוד ב
מי לא מודה רבי עקיבא דצריך אימלוכי? איתמר שמעתא קמיה דרבא, אמר להון, שפיר אמר נחמני. מאן תנא דפליג עליה דרבי עקיבא? רבן שמעון בן גמליאל היא, דתניא ‘הנודר מן הבשר – אסור בכל מיני בשר, ואסור בראש וברגלים ובקנה ובכבד ובלב ובעופות, ומותר בבשר דגים וחגבים, רשב”ג אומר הנודר מן הבשר אסור בכל מיני בשר ומותר בראש וברגלים ובקנה ובכבד ובלב ובעופות ואין צריך לומר בשר דגים וחגבים, וכן היה רשב”ג אומר – קרביים לאו בשר ואוכליהן לאו בר אינש’. אוכליהן כבשר לענין זביני לאו בר אינש. מ”ש בשר עוף לתנא קמא דאסיר – דעביד שליחא דמימליך עליה, בשר דגים נמי – עביד שליחא דאי לא משכח בישרא מימליך עליה, דאמר אי לא משכחנא בישרא אייתי דגים, וליתסרו? אמר אביי, כגון שהקיז דם, דלא אכיל דגים. אי הכי אפילו עופות נמי לא אכיל? דאמר שמואל דמסוכר ואכיל בישרא דצפרא – פרח לביה כצפרא, ותניא ‘אין מקיזין לא על דגים ולא על עופות ולא על בשר מליח’, ותניא ‘הקיז דם – לא יאכל לא חלב ולא גבינה ולא ביצים ולא שחליים ולא עופות ולא בשר מליח’? שאני עופות דאפשר על ידי שליקה. אביי אמר, כגון דכייבין ליה עיניה, דדגים קשין לעינים. אי הכי אכיל דגים, דהא אמר שמואל נו”ן סמ”ך עי”ן – נונא סמא לעינים? ההוא סוף אוכלא:
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
