לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240191
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240280
נדרים דף מג
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
גמ’. בשלמא לא ילונו – דקא מהני ליה, אלא לא ילוה הימנו – מאי קא מהני ליה? ובשלמא לא ילוה הימנו ולא יקח הימנו – דקמיתהני מיניה, אלא לא ישאל הימנו – מאי קא מיתהני מיניה? א”ר יוסי בר’ חנינא, כגון שנדרו הנאה זה מזה. אביי אמר, גזירה לשאול משום להשאיל, וכן בכולהו גזירה: מתני’. אמר לו ‘השאילני פרתך’, אמר לו ‘אינה פנויה, אמר ‘קונם שדי שאני חורש בה לעולם’ – אם היה דרכו לחרוש הוא אסור וכל אדם מותרים, ואם אין דרכו לחרוש הוא וכל אדם אסורין. המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל, הולך אצל החנוני ואומר ‘איש פלוני נודר ממני הנאה ואיני יודע מה אעשה’, והוא נותן לו ובא ונוטל מזה. היה ביתו לבנות, גדרו לגדור, שדהו לקצור – הולך אצל הפועלים ואומר ‘איש פלוני מודר ממני הנאה ואיני יודע מה אעשה’, והן עושין עמו ובאין ונוטלין שכר מזה. היו מהלכין בדרך ואין לו מה יאכל – נותן לאחד לשום מתנה, והלה מותר בה. אם אין עמהם אחר – מניח על הסלע או על הגדר ואומר ‘הרי הן מופקרים לכל מי שיחפוץ’, והלה נוטל ואוכל. ור’ יוסי אוסר: גמ’. אמר ר’ יוחנן, מ”ט דר’ יוסי? קסבר הפקר כמתנה; מה מתנה עד דאתיא מרשות נותן לרשות מקבל, אף הפקר עד דאתי לרשות זוכה. מתיב ר’ אבא ‘והלה נוטל ואוכל ורבי יוסי אוסר; א”ר יוסי, אימתי? בזמן שנדרו קודם להפקירו,
עמוד ב
אבל אם היה הפקירו קודם לנדרו – הרי זה מותר’, ואי אמרת עד דאתי לרשות זוכה, מה לי נדרו קודם להפקירו מה לי הפקירו קודם לנדרו? הוא מותיב לה והוא משני לה, כל הנודר אין דעתו על מה שהפקיר. מתיב רבא, ‘מקצתן לראשון וכולן לשני – ראשון קנה שני לא קנה’? אלא אמר רבא, היינו טעמא דרבי יוסי – גזירה משום מתנת בית חורון. תניא, ‘המפקיר את שדהו – כל שלשה ימים יכול לחזור בו, מכאן ואילך אין יכול לחזור בו.
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
