לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240178
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240267
נדרים דף ל
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
תפשוט דבעי רב הושעיא ‘הנותן שתי פרוטות לאשה ואמר לה באחת התקדשי לי היום ובאחת התקדשי לי לאחר שאגרשיך’ ה”נ דהוו קידושי? איתער בהו ר’ ירמיה, אמר להו, מאי קא מדמיתון פדאן הוא לפדאום אחרים? הכי אמר ר’ יוחנן, פדאן הוא – חוזרות וקדושות, פדאום אחרים – אין חוזרות וקדושות, ואשה כפדאוה אחרים דמיא. איתמר נמי, אמר ר’ אמי, אמר רבי יוחנן, לא שנו אלא שפדאן הוא, אבל פדאום אחרים – אין חוזרות וקדושות: מתני’. הנודר מיורדי הים – מותר ביושבי היבשה. מיושבי היבשה – אסור מיורדי הים, שיורדי הים בכלל יושבי היבשה. לא כאלו שהולכין מעכו ליפו, אלא במי שדרכו לפרש: גמ’. רב פפא ורב אחא בריה דרב איקא, חד מתני ארישא וחד מתני אסיפא. מאן דתני ארישא מתני הכי, הנודר מיורדי הים – מותר ביושבי יבשה, הא ביורדי הים – אסור, ולא כאלו
עמוד ב
ההולכים מעכו ליפו, דהלין יושבי יבשה נינהו, אלא ממי שדרכן לפרש. ומאן דמתני אסיפא מתני הכי, הנודר מיושבי יבשה – אסור ביורדי הים, ולא באלו ההולכים מעכו ליפו בלבד, אלא אפילו במי שדרכו לפרש, הואיל וסופו ליבשה סליק: מתני’. הנודר מרואי החמה – אסור אף בסומין, שלא נתכוון זה אלא למי שהחמה רואה אותן: גמ’. מ”ט? מדלא קאמר ‘מן הרואין’. לאפוקי דגים ועוברים: מתני’. הנודר משחורי הראש – אסור בקרחין ובעלי שיבות, ומותר בנשים ובקטנים, שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים: גמ’. מ”ט? מדלא קאמר ‘מבעלי שער’: ומותר בנשים ובקטנים שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים: מ”ט? אנשים זימנין דמיכסו רישייהו וזימנין דמגלו רישייהו, אבל נשים לעולם מיכסו וקטנים לעולם מיגלו: מתני’. הנודר מן הילודים – מותר בנולדים, מן הנולדים – אסור מן הילודים. ר’ מאיר מתיר אף בילודים. וחכ”א, לא נתכוון זה אלא במי שדרכו להוולד: גמ’. לר’ מאיר, ולא מיבעיא נולדים? אלא ממאן אסור? חסורי מיחסרא והכי קתני, ‘הנודר מן הילודים מותר בנולדים, מן הנולדים אסור בילודים, ר’ מאיר אומר אף הנודר מן הנולדים מותר בילודים’, כי היכי דנודר מן הילודים מותר בנולדים. אמר ליה רב פפא לאביי, למימרא ד’נולדים’ – דמתיילדן משמע, אלא מעתה (בראשית מח ה) ‘שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים’, ה”נ דאיתיילדן הוא? ואלא מאי דיילידו משמע? אלא מעתה דכתיב (מלכים א יג ב) ‘הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו’, הכי נמי דהוה? והא עדיין מנשה לא בא! אלא משמע הכי ומשמע הכי, ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם: וחכ”א לא נתכוין זה אלא ממי שדרכו להוולד: לאפוקי מאי? לאפוקי דגים ועופות:
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
