לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240185
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240274
נדרים דף לז
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
הא קמ”ל, דאפילו במקום שנוטלין שכר – על המקרא שרי למשקל, על המדרש לא שרי למשקל. מאי שנא מדרש דלא, דכתיב (דברים ד יד) ‘ואותי צוה ה’ בעת ההיא ללמד אתכם’, וכתיב (דברים ד ה) ‘ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה” – מה אני בחנם אף אתם נמי בחנם, מקרא נמי בחנם? רב אמר שכר שימור, ורבי יוחנן אמר שכר פיסוק טעמים. תנן, ‘לא ילמדנו מקרא’; בשלמא למאן דאמר שכר פיסוק טעמים – היינו דלא ילמדנו, אלא למאן דאמר שכר שימור – גדול בר שימור הוא? בקטן קתני. אי בקטן, אימא סיפא ‘אבל מלמד את בניו מקרא’ – קטן בר בנים הוא? חסורי מחסרא והכי קתני, ‘לא ילמדנו מקרא בקטן; אם היה גדול – מלמדו לו ולבניו מקרא’. מיתיבי, ‘תינוקות לא קורין בתחילה בשבת אלא שונין בראשון’; בשלמא למאן דאמר שכר פיסוק טעמים – היינו דאין קורין בתחילה בשבת, אלא למאן דאמר שכר שימור – אמאי אין קורין בתחילה בשבת ואמאי שונין בראשון? הא איכא שכר שימור דשבת! וליטעמיך, שכר פיסוק בשבת מי אסור? הבלעה היא, והבלעה מישרא שרי, דתניא ‘השוכר את הפועל לשמור את התינוק לשמור את הפרה לשמור את הזרעים – אין נותנין לו שכר שבת, לפיכך
עמוד ב
אם אבדו אינו חייב באחריותן, ואם היה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע – נותן לו שכר שבת, לפיכך אם אבדו חייב באחריותן’! אלא גבי שבת היינו טעמא דאין קוראין בתחילה – משום דיפנו אבהתהון דינוקי למצותא דשבתא. ואיבעית אימא, משום דבשבתא אכלין ושתין ויקיר עליהון עלמא, כדאמר שמואל, שינוי וסת תחילת חולי מעיים. ולמאן דאמר שכר פיסוק טעמים, מ”ט לא אמר שכר שימור? קסבר בנות מי קא בעיין שימור? ולמ”ד שכר שימור, מ”ט לא אמר שכר פיסוק טעמים? קסבר (שכר) פיסוק טעמים דאורייתא הוא, דא”ר איקא בר אבין, אמר רב חננאל, אמר רב, מ”ד (נחמיה ח יח) ‘ויקראו בספר תורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא’? ‘ויקראו בספר תורת האלהים’ – זה מקרא, ‘מפורש’ – זה תרגום, ‘ושום שכל’ – אלו הפסוקים, ‘ויבינו במקרא’ – זה פיסוק טעמים, ואמרי לה אלו המסורות. אמר רבי יצחק, מקרא סופרים ועיטור סופרים וקריין ולא כתיבן וכתיבן ולא קריין – הלכה למשה מסיני. מקרא סופרים – ארץ, שמים, מצרים. עיטור סופרים – (בראשית יח ה) ‘אחר תעבורו’, (בראשית כד נה) ‘אחר תלך’, (במדבר יב יד) ‘אחר תאסף’, (תהילים סח כו) ‘קדמו שרים אחר נוגנים’, (תהילים לו ז) ‘צדקתך כהררי אל’. קריין ולא כתיבן – (שמואל ב ח ג) ‘פרת’ ד’בלכתו’, (שמואל ב טז כג) ‘איש’ ד’כאשר ישאל איש בדבר האלהים’, (ירמיה לא לח) ‘באים’ ד’נבנתה’, ‘לה’ ד’פליטה’, (ירמיה נ כט) ‘את’ ד’הגד הוגד’, (רות ב יא) ‘אלי’ ד’הגורן’, (רות ג יז) ‘אלי’ ד’השעורים’, הלין קריין ולא כתבן. וכתבן ולא קריין – (מלכים ב ה יח) ‘נא’ ד’יסלח’,
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
